דעה: אז מהי טובת העמיתים?

השבוע השתתפתי בכנס בבית ספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. הכנס עסק בנושא: בעיית הפעולה המשותפת בשוק ההון - המעבר לבעלות מבוזרת וההסתמכות על חברות הייעוץ. כותרת בלתי מובנת לחלוטין בנושא חשוב המורכב משני היבטים שרלוונטיים לכולנו - מהי טובת העמיתים בחיסכון ארוך הטווח ומי מעורב ומתערב בניהול החברות במשק.

הדיון בנושא חשוב זה התחדש עקב דאגת הרגולציה מניגודי עניינים שהתהוו בחברת הייעוץ אנטרופי, שהובילה את הרגולטור לחזור לרעיון של אקטיביזם מוסדי. במרכז הדיון הוצבה טובת העמיתים בפנסיה ובגמל והטענה שהגופים המוסדיים חייבים לקחת חלק ישיר ופעיל בחברות שבהם הן מושקעים על מנת לשרת את טובת העמית. הבעיה המרכזית ברעיון הזה הוא שהוא לא לוקח בחשבון שיותר מידי מדבר טוב, אקטיביזם מוסדי במקרה שלנו, נהיה רע.

יש הבדל גדול בין מעורבות להתערבות. אנחנו לא רוצות בעלי\ות מניות אדישים בעולם הרב מימדי בו אנו חיים, עולם שבו ניגודי אינטרסים קיימים כמעט בכל רובד של חיינו. הגדרתית מי שמעורב בפעילות יש לו אינטרס וכנראה שייווצר מצב שבו האינטרס הזה יעמוד בקונפליקט מול אינטרסים של אחרים. הקשרים האישיים, האינטרסים העסקיים, טווח ההשקעה, מכשיר ההשקעה... העולם העסקי מורכב מהרבה מאוד אינטרסים סותרים. על אף הרצון הרגולטורי לבנות חומות ומחסומים הפתרון היחיד האפשרי תפעולית שאינו עושה יותר נזק מתועלת הוא שקיפות והבנת האינטרסים. חברות הייעוץ צריכות ויכולות לספק את הרכיב הזה במשוואה: איסוף הנתונים הספציפיים לפירמה ולאירוע, הנגשת הסוגיות העומדות במרכז הדיון והפניית זרקור לניגודי העניינים הגלומים בסיטואציה שלהם ושל אחרים.

בעלי מניות מעורבים, בעלי מניות שאכפת להם מהפירמה והצלחתה העסקית, שהמחויבות שלהם היא לרווחיות מחד ולקיימות מאידך נשמע רעיון טוב. מעורבות יוצרת ידע ובכך תומכת בהחלטות השקעה ומבהירה לסביבה העסקית עם מי יש לה עסק.

בעלי מניות שמתערבים בניהול השוטף של החברה זו סוגיה אחרת. מי מחליט על מדיניות התגמול ושכר הבכירים? מי מחליטה שעדיף לחלק את רווחי החברה כדיבידנד ולא להגדיל את בסיס ההון? מי מחליט על רכישה, מיזוג או גיוס חוב? אלו החלטות עסקיות המשפיעות דרמטית על ההצלחה העסקית של הפירמה.

האם טובת העמית היא שמנהלת השקעות מוסדיות, מנהלת שהכשרתה והתמחותה היא בבחירת השקעות שלאורך זמן יניבו את התשואה המקסימלית האפשרית בסיכון הנמוך ביותר האפשרי תתערב בניהול כימיקלים לישראל, Wix, טבע ובנק לאומי? האם יש לה את ההכשרה הנדרשת להחליט האם מבנה ההון וצרכי ההון של בנק לאומי מאפשרים כיום חלוקת דיבידנד? האם היא יכולה להיחשף למידע הנדרש לקבלת ההחלטה הזו מבלי להיחשף למידע פנים? האם אותה מנהלת השקעות, מוכשרת ככל שתהיה, יכולה יום אח"כ להצביע על חבילת התגמול הנדרשת למנהלת הפיתוח הבכירה ב-WIX?

הדרישה להתערבות מוסדית בניהול פירמות משמעה חוסר הבנה וכבוד מוחלטים למידת ההתמקצעות הנדרשת ממנהלי השקעות ולמידת ההתמקצעות הנדרשת מהנהלות ודירקטוריונים של חברות. פעם הדירקטוריון היה יכול להיות מורכב מאנשים בעלי הבנה חשבונאית פיננסית ולהביא ערך להנהלה. כיום דירקטורית מצליחה היא לא זאת שלמדה מנהל עסקים עם יו"ר הדירקטוריון או שיחקה כדורסל עם מנהל ההשקעות הראשי של מוסדי כזה או אחר. דירקטורית שתביא ערך לחברה היא דירקטורית שתחום מומחיותה משלים את תחומי הידע שיושבים סביב השולחן ורלוונטיים לפירמה.

אם טובת העמית היא שפירמות בארץ יצמחו, יתפתחו וירוויחו ושכספי הפנסיה שלו ינוהלו באופן המקצועי ביותר האפשרי, למה אנחנו מכוונים את מנהלי ההשקעות המוסדיים להתערב בניהול החברות בהן הם משקיעים. זה רע לכולן/ם. במבחן התוצאה במתווה החדש אפשר להגיד שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות: מנהלי השקעות ישקיעו משאבי זמן יקר לעמיתים בתחומים שהם לא מוכשרים להם בעליל, במקום לנצל את הזמן לטיוב תיק ההשקעות בהתאם לביצועי הפירמות בהן הם מעורבים ולמידע המתקבל מחברות הייעוץ. חברות הייעוץ יפסיקו לספק מיקור חוץ בתחומים הספציפיים שבהם הן פיתחו מומחיות והכי גרוע דירקטוריונים ימשיכו להיות החברים של... כאלו שהם בעלי התמחות חשבונאית פיננסית במקום כאלו היכולים להרחיב את אופקי הפירמות ולתרום לפעילותן. לקינוח, במתווה המוצא מיקוד הרגולציה בחיסול ניגודי אינטרסים ינציח את חוסר המקצועיות הניהולי בפירמות ישראליות, ייצר ניגודי אינטרסים חדשים פחות גלויים, כאלו שבוודאי לא משרתים את העמית. 

הכותבת היא יו"רית IBI קרנות נאמנות