גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: אז מהי טובת העמיתים?

התשובה פשוטה: טובת העמיתים היא שקיפות - מעורבות ללא התערבות, או במילים אחרות שכל אחת תעשה את העבודה שלה

השקעות מוסדיים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ
השקעות מוסדיים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ

השבוע השתתפתי בכנס בבית ספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. הכנס עסק בנושא: בעיית הפעולה המשותפת בשוק ההון - המעבר לבעלות מבוזרת וההסתמכות על חברות הייעוץ. כותרת בלתי מובנת לחלוטין בנושא חשוב המורכב משני היבטים שרלוונטיים לכולנו - מהי טובת העמיתים בחיסכון ארוך הטווח ומי מעורב ומתערב בניהול החברות במשק.

הדיון בנושא חשוב זה התחדש עקב דאגת הרגולציה מניגודי עניינים שהתהוו בחברת הייעוץ אנטרופי, שהובילה את הרגולטור לחזור לרעיון של אקטיביזם מוסדי. במרכז הדיון הוצבה טובת העמיתים בפנסיה ובגמל והטענה שהגופים המוסדיים חייבים לקחת חלק ישיר ופעיל בחברות שבהם הן מושקעים על מנת לשרת את טובת העמית. הבעיה המרכזית ברעיון הזה הוא שהוא לא לוקח בחשבון שיותר מידי מדבר טוב, אקטיביזם מוסדי במקרה שלנו, נהיה רע.

יש הבדל גדול בין מעורבות להתערבות. אנחנו לא רוצות בעלי\ות מניות אדישים בעולם הרב מימדי בו אנו חיים, עולם שבו ניגודי אינטרסים קיימים כמעט בכל רובד של חיינו. הגדרתית מי שמעורב בפעילות יש לו אינטרס וכנראה שייווצר מצב שבו האינטרס הזה יעמוד בקונפליקט מול אינטרסים של אחרים. הקשרים האישיים, האינטרסים העסקיים, טווח ההשקעה, מכשיר ההשקעה... העולם העסקי מורכב מהרבה מאוד אינטרסים סותרים. על אף הרצון הרגולטורי לבנות חומות ומחסומים הפתרון היחיד האפשרי תפעולית שאינו עושה יותר נזק מתועלת הוא שקיפות והבנת האינטרסים. חברות הייעוץ צריכות ויכולות לספק את הרכיב הזה במשוואה: איסוף הנתונים הספציפיים לפירמה ולאירוע, הנגשת הסוגיות העומדות במרכז הדיון והפניית זרקור לניגודי העניינים הגלומים בסיטואציה שלהם ושל אחרים.

בעלי מניות מעורבים, בעלי מניות שאכפת להם מהפירמה והצלחתה העסקית, שהמחויבות שלהם היא לרווחיות מחד ולקיימות מאידך נשמע רעיון טוב. מעורבות יוצרת ידע ובכך תומכת בהחלטות השקעה ומבהירה לסביבה העסקית עם מי יש לה עסק.

בעלי מניות שמתערבים בניהול השוטף של החברה זו סוגיה אחרת. מי מחליט על מדיניות התגמול ושכר הבכירים? מי מחליטה שעדיף לחלק את רווחי החברה כדיבידנד ולא להגדיל את בסיס ההון? מי מחליט על רכישה, מיזוג או גיוס חוב? אלו החלטות עסקיות המשפיעות דרמטית על ההצלחה העסקית של הפירמה.

האם טובת העמית היא שמנהלת השקעות מוסדיות, מנהלת שהכשרתה והתמחותה היא בבחירת השקעות שלאורך זמן יניבו את התשואה המקסימלית האפשרית בסיכון הנמוך ביותר האפשרי תתערב בניהול כימיקלים לישראל, Wix, טבע ובנק לאומי? האם יש לה את ההכשרה הנדרשת להחליט האם מבנה ההון וצרכי ההון של בנק לאומי מאפשרים כיום חלוקת דיבידנד? האם היא יכולה להיחשף למידע הנדרש לקבלת ההחלטה הזו מבלי להיחשף למידע פנים? האם אותה מנהלת השקעות, מוכשרת ככל שתהיה, יכולה יום אח"כ להצביע על חבילת התגמול הנדרשת למנהלת הפיתוח הבכירה ב-WIX?

הדרישה להתערבות מוסדית בניהול פירמות משמעה חוסר הבנה וכבוד מוחלטים למידת ההתמקצעות הנדרשת ממנהלי השקעות ולמידת ההתמקצעות הנדרשת מהנהלות ודירקטוריונים של חברות. פעם הדירקטוריון היה יכול להיות מורכב מאנשים בעלי הבנה חשבונאית פיננסית ולהביא ערך להנהלה. כיום דירקטורית מצליחה היא לא זאת שלמדה מנהל עסקים עם יו"ר הדירקטוריון או שיחקה כדורסל עם מנהל ההשקעות הראשי של מוסדי כזה או אחר. דירקטורית שתביא ערך לחברה היא דירקטורית שתחום מומחיותה משלים את תחומי הידע שיושבים סביב השולחן ורלוונטיים לפירמה.

אם טובת העמית היא שפירמות בארץ יצמחו, יתפתחו וירוויחו ושכספי הפנסיה שלו ינוהלו באופן המקצועי ביותר האפשרי, למה אנחנו מכוונים את מנהלי ההשקעות המוסדיים להתערב בניהול החברות בהן הם משקיעים. זה רע לכולן/ם. במבחן התוצאה במתווה החדש אפשר להגיד שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות: מנהלי השקעות ישקיעו משאבי זמן יקר לעמיתים בתחומים שהם לא מוכשרים להם בעליל, במקום לנצל את הזמן לטיוב תיק ההשקעות בהתאם לביצועי הפירמות בהן הם מעורבים ולמידע המתקבל מחברות הייעוץ. חברות הייעוץ יפסיקו לספק מיקור חוץ בתחומים הספציפיים שבהם הן פיתחו מומחיות והכי גרוע דירקטוריונים ימשיכו להיות החברים של... כאלו שהם בעלי התמחות חשבונאית פיננסית במקום כאלו היכולים להרחיב את אופקי הפירמות ולתרום לפעילותן. לקינוח, במתווה המוצא מיקוד הרגולציה בחיסול ניגודי אינטרסים ינציח את חוסר המקצועיות הניהולי בפירמות ישראליות, ייצר ניגודי אינטרסים חדשים פחות גלויים, כאלו שבוודאי לא משרתים את העמית. 

הכותבת היא יו"רית IBI קרנות נאמנות

עוד כתבות

בארי וייס / צילום: Daniel Paik/Paramount - רויטרס

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS

בארי וייס עזבה את הניו יורק טיימס בטריקת דלת בעקבות טענות להשתקה - והפכה לסמל לחופש ביטוי עיתונאי ● הפלטפורמה שהקימה צברה יותר ממיליון מנויים, ונרכשה החודש בעסקה שהפכה אותה לעורכת CBS הראשית ● היהודייה הציונית, שזוכה לאהדת טראמפ ומתנגדת לתרבות הביטול אך תומכת בהפלות ובלהט"ב, תנהיג את ספינת הדגל

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

מאחורי הקלעים של ההסכם: מה גרם ל־ICL להתגמש מול האוצר

חברת המינרלים ויתרה על זכויות וצנחה במניות, אך קיבלה את קציר המלח במיליארדים ותתכונן למכרז החדש ב־2030, בו המציעים המתחרים יפתחו במחיר של כ־12 מיליארד שקל ● בשוק מעריכים: למרות הצניחה הראשונית במניה, הסיכוי של ICL לשמור על הזיכיון נותר גבוה

מה צפוי השבוע בשווקים? / אילוסטרציה: Shutterstock

אילו מניות יעיבו על המסחר בת"א, ומה צפוי בנתוני האינפלציה

אילו מניות דואליות יעיבו היום על המסחר בבורסה המקומית? ● עונת הדוחות בת"א צוברת תאוצה. בין המדווחות הבולטות השבוע: טאואר, אל על, ובזק ● מה צפוי במדד המחירים לצרכן בישראל וכיצד ישפיע על החלטת הריבית? ● גם בארה"ב צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה אך השבתת הממשל עלולה לעכב אותם ● וגם: 
המנכ"ל והמייסד שיקבל את חבילת השכר הגדולה בתולדות וול סטריט

פרויקט דירה להשכיר בלוד / צילום: Arceffect

האוצר ורמ"י רוצים לשים סוף לייעוד קרקעות להשכרה ארוכת טווח

מטיוטת התוכנית הכלכלית ל-2026 עולה כי קידום עידוד פרויקטים להשכרת ארוכת טווח יעוכב בשנים הקרובות ● אם הטיוטה תאושר – יגיע לקצו עידן התמיכה הממשלתית בפרויקטים לשכירות, ופעילות החברה הממשלתית "דירה להשכיר" תצומצמם משמעותית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הם הפסיקו לשלם שכר דירה בגלל ליקויים. מה הכריע ביהמ"ש?

בית המשפט הכריע כי חופשת לידה ושירות מילואים עשויים להצדיק הארכת מועדים הקבועים בחוק ● יונייטד אירליינס חויבה לשלם פיצוי למשפחה שטיסתה נדחתה בשעתיים וחצי ● והאם החוק בישראל מאפשר לשוכרי דירות לא לשלם במקרה שיש ליקויים בדירה? ● 3 פסקי דין בשבוע 

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

הישראלית שצללה משווי של מעל מיליארד דולר לפחות מ־70 מיליון

חברת אאוטבריין רכשה בקיץ שעבר את Teads במיליארד דולר, על מנת להרחיב את פעילותה ולהציע פתרון מלא ללקוחותיה ● ביום חמישי האחרון, פרסמו דוחות חלשים לחברה לרבעון השלישי של השנה, ובתגובה מנייתה צנחה ביותר מ־50% ● אחד המפסידים "על הנייר" מהירידה בשוויה של החברה הוא המיליארדר פטריק דרהי, בעלי אלטיס - קבוצת התקשורת שמכרה את Teads לאאוטבריין

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה

במסגרת טיוטת חוק ההסדרים, האוצר מקדם שינויים רחבים בענף התעופה: החל ממס טיסות חדש, דרך שינוי שיטת הפחת ועד עדכון תקציב האבטחה ● בענף התעופה כבר מזהירים: המהלכים עלולים להתגלגל למחירי הכרטיסים

הילה ויסברג בשיחה עם מיכל צור / צילום: באדיבות Remepy

היזמת שמפתחת פתרון חדש לפרקינסון: "האפקט הלא תרופתי יכול להיות דרמטי"

שיחה עם מיכל צור, מייסדת ומנכ"לית משותפת ב-Remepy ● על הסיכויים של תרופות היברידיות, התקווה של חולי הפרקינסון והעבודה הקרובה עם נפתלי בנט

חיים כצמן / צילום: יונתן בלום

"היסטריה לא מוצדקת": חיים כצמן חזר לקנות מניות, והמשקיעים נבהלו

חברת הנדל"ן המניב מימשה בשנים האחרונות נכסים ביותר מ-5 מיליארד שקל כדי להוריד את המינוף ● דווקא כעת, כשהכריזה על מהלך לרכישת מניות והנפקת חלק מפעילותה בפולין, המניה שוב הגיבה בנפילה של כ–20% ● מקורב לחברה: "זו היסטריה לא מוצדקת"

המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים / צילום: רויטרס, AP

התעשייה שהושקעו בה 12 מיליארד דולר - וסם אלטמן מהמר עליה בגדול

יותר מ-12 מיליארד דולר הוזרמו למדע התארכות החיים ב-25 השנים האחרונות ● המשקיעים: בעיקר עשירי עמק הסיליקון, בהם פיטר ת'יל וסם אלטמן ● מפיתוח תרופות להצערת תאים ועד הפיכת תהליך ההזדקנות - כך הפך תחום אקדמי נידח למרכז המיינסטרים התרבותי

בדרך לעסקה: מנכ''ל אפל טים קוק (מימין) ומנכ''ל גוגל סונדאר פיצ'אי / צילום: ap, Evan Vucci

אפל מציגה: אם נפסיד במרוץ ה-AI, לפחות נקנה אותו מהמתחרה

אפל תשלם לגוגל כמיליארד דולר בשנה עבור שימוש בג'מיני, עד אשר תפתח יכולות בינה מלאכותית עצמאיות ● מה מרוויחה כל אחת משתי הענקיות, ואיך יושפע תחום מנועי החיפוש?

השיבה מקנדה

6,000 ישראלים עברו לשם במלחמה. עכשיו הם נאלצים לחזור: "מרגישים מהגרים"

חינוך טוב, הזדמנויות תעסוקה, קהילה מחבקת ומדיניות הגירה מקלה במיוחד הביאו יותר מ־6,000 ישראלים לעבור לקנדה מאז תחילת המלחמה ● אלא שבשטח חולפים חודשים עד שהם מורשים לעבוד, זכויות בסיסיות נמנעות מהם, האנטישמיות גואה - ו־30% מהם כבר התייאשו וחזרו ● כך נגוז חלום הרילוקיישן הנוצץ בטורונטו

בר־דוד, מנכ״ל משרד האוצר הייזלר והממונה על השכר מלכין, במעמד חתימה על הסכם ב-2023 / צילום: דוברות ההסתדרות

שולחן המשא ומתן הריק: ההסתדרות מחוץ לתקציב 2026, מה עכשיו?

שנה חלפה מאז הפגישה הגורלית בין ארנון בר־דוד לסמוטריץ', בה נחתם תקציב 2025, שכלל גזרות לציבור העובדים עקב המלחמה ● עכשיו, עם התפצוצות פרשת "יד לוחצת יד", למדינה נותר לקבוע: האם חולשתה הפתאומית של ההסתדרות היא הזדמנות לרפורמה ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה במגמה מעורבת; ג'י סיטי צללה בכ-10%, נקסט ויז'ן זינקה

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● המניות הדואליות הכבידו על המסחר ● בבורסה החלו להיסחר היום שלושה מדדים חדשים: מדד ת"א־נדל"ן 35, מדד ת"א־ביטחוניות ומדד ת"א־תשתיות ● בוול סטריט, הנאסד"ק סיכם את השבוע הגרוע ביותר שלו מאז אפריל, על רקע החששות מפני תמחור יתר בשווקים, אליהן הצטרפו דאגות למצב הכלכלה האמריקאית ● למרות הזינוק במניית טבע: האנליסטים מאמינים שיש לה לאן לשאוף

חשיבות מכרעת לרצף הצעדים / צילום: Shutterstock, WAYHOME studio

המחקר שמגלה: כך תורידו את הסיכוי לסבול ממחלות לב ב-5 דקות הליכה

השפעת ההליכה על הבריאות שלנו כבר מזמן ידועה, אך מחקר חדש שפורסם באוקטובר האחרון בחן את השאלה: האם יש חשיבות גם לרצף ההליכה או שרק מספר הצעדים הכולל הוא שזה משפיע ● המחקר, שבדק 35 אלף נבדקים, הצביע על מסקנה ברורה: ככל שהנבדקים דיווחו על רצף הליכות ארוך יותר כך ירד הסיכוי לתמותה ולתחלואת לב

תוכנית דירה במגדלי הדקל באשדוד, של קבוצת קלוד נחמיאס / צילום: קבוצת נחמיאס

היזמים מרוצים, אך הרחבת הממ"דים עלולה לעכב פרויקטים חדשים

תיקון לחוק מאפשר להרחיב ממ"דים ל־18 מ"ר, ולהוסיף להם גם שירותים ומקלחת, עם פטור מסוים מהיטל השבחה ● אלא שלצד היתרונות לדיירים, עולים גם חששות מהשפעת השינוי על עיצוב הדירות ומדחיית פרויקטים בגלל צורך להחזיר אותם לאישורי הוועדות

"להסתיר את הזהות הישראלית": החרם הבינלאומי על האקדמיה מחריף

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: הקמת כוח בינלאומי בעזה נעשית אפשרית יותר ויותר, מה צריך לקרות כדי שיהיה שלום בין ישראל ולבנון, היחסים המתוחים עם מדינות המפרץ, והחרם האקדמי לא נעלם ● כותרות העיתונים בעולם 

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

קופלן. ברקע: פרסום של סקר פולימרקט על הבחירות בניו יורק, השבוע / צילום: AP, Richard Drew, Olga Fedorova

כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

בתחילת ימי הקורונה, שיין קופלן המרושש פיתח מחדר האמבטיה בדירתו את פולימרקט - פלטפורמת חיזוי שמנהלת הימורים על המציאות ● הוא רתם משקיעי־על ושווי החברה זינק למיליארדים, תוך איום על תעשיית הסקרים המסורתית ● בקרוב גם טראמפ ינסה להתחרות בו

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Lev Radin/Si

"לפחות 2,000 דולר לכל אזרח": ההבטחה החדשה של טראמפ

בפוסט שפרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוא כתב כי:"דיבידנד של "לפחות 2,000 דולר" ישולם לרוב אזרחי ארה"ב ממקורות ההכנסה של הממשל מהמכסים שהוטלו" ● במקביל, בית המשפט העליון של ארה"ב בוחן את החוקיות של מדיניות המכסים הנרחבת של טראמפ, שאותה הוא מצדיק מכוח חוק הסמכויות הכלכליות במצב חירום בינלאומי