"הורדת מסים? הגירעון לא יאפשר. מישהו צריך לממן את כל ההוצאות"

הבית

כזה מפגש עוד לא היה לי. מרגע שהגעתי לבית של ורד חדד-עורקבי בשכונת וילות מטופחת ברחובות, נעטפתי בחמימות משפחתית יוצאת דופן. זה התחיל כבר בחניה, כשחניתי על שביל בוצי מול הבית, ובעלה של ורד, גידי, הגיע במהירות ואמר לי לעבור לחניה של הווילה שלהם ולחסום אותו "כדי שלא תתלכלכי בבוץ"; והמשיך כשנכנסתי לווילה וגיליתי שולחן ענק ערוך לארוחת בוקר שמספיקה לעשרה אנשים לפחות (עמוס בבורקסים ומאפים בעבודת יד, שקשוקה במחבת ענקית, פלטות סלטים וגבינות, עוגת שמנת מפנקת ועוד שלל קינוחים).

"שנתחיל", אני אומרת לסמנכ"לית רשות המסים. "מתחילים פה", היא מצביעה לי על השולחן ומחייכת בביישנות. אני לוקחת פרוסת עוגת גבינה, מתיישבת בסלון על ספה תכולה בהירה, המעוטרת בכריות פרווה ורודות-לבנות, ומתבוננת סביב. הבית מעוצב בגווני פסטל בהירים - לבן, ורוד, תכלת וקרם - המתכתבים היטב עם זוהר קרני השמש החודרות מהוויטרינה העצומה שמחליפה את הקיר הדרום-מערבי בסלון.

ורד מתיישבת על הספה מולי, כשלצידה העוזרת האישית שלה, יהודית, ומהצד השני יושבת דוברת רשות המסים, עידית (שמלווה את בכירי הרשות לרוב, אם לא לכול, הראיונות שלהם). גידי, הבעל, מתמקם במרחק מה מאיתנו, במטבח. אבל הכוכבת האמיתית של הבוקר הזה היא אמה של המרואיינת - עדנה. היא גרה רק כמה בתים מכאן, אז היא באה. והיא אישה חייכנית ואסרטיבית, שמתעקשת להזכיר לבת שלה במהלך הראיון את כל הדברים שהיא שוכחת לספר.

לרגע זה מרגיש ונראה כמו מפגש חברתי משפחתי. כולם אוכלים, צוחקים, מקשקשים; אבל ככל שאנחנו נכנסות יותר אל עולמה המקצועי של בעלת הבית - עולם המס - האווירה משתנה. החיוך נשאר, וגם הביישנות, אבל במקביל עוטה בעלת הבית ארשת רצינית ונחושה, ומספרת לי איך נכנסה כמעט בטעות לעולם המס ונשארה בו 30 שנה. ברגעים הללו קל לדמיין איך היא מנהלת 3,500 עובדים ברשות המסים. אחלה דרך לנהל.

ילדות

"אני דור שלישי לעולי תימן. הוריי נולדו ברחובות. אבי, יהודה חדד, היה דמות ציבורית מוכרת ברחובות. הוא נפטר ב-2005. יש ברחובות כיכר על שמו (עם פסל של ידיים אוחזות כדור) ובמוזיאון רחובות יש כתבות מתחילת הקריירה שלו כספורטאי מצטיין ועד הקריירה בשנים המאוחרות בפעילות הציבורית ברחובות ותרומתו לקהילה. הוא היה שחקן כדורגל מאוד מפורסם בשנות ה-60 וה-70. שיחק בהפועל מרמורק, הפועל שעריים, הפועל ת"א והפועל חיפה. אני גדלתי במגרשים. הייתי נוסעת עם אימא כל שבת למגרשים ברחבי הארץ. הכרתי את כל מגרשי הכדורגל שיש. מאוחר יותר, הוא היה מאמן כדורגל, וכשפרש מהכדורגל שימש כסגן מנהל מתנ"ס ברחובות.

"מאבי למדתי מהן מוטיבציה, שאיפות והשקעה. כשהוא היה מאמן, כל השחקנים היו מגיעים אלינו הביתה, וכילדה הייתי יושבת ושומעת את כל ההרצאות שלו לשחקנים, על הרצון להצליח והצורך להשקיע ולהתמיד. הוא גם היה אדם של נתינה אינסופית, רגיש לזולת ונתן בסתר בצורה מדהימה. ספגתי את זה ממנו, וזה מלווה אותי עד היום.

"אמי היא מודל ההשראה שלי. עד שהגעתי לחטיבה היא הייתה עקרת בית, על אף שהיא פמיניסטית בנשמתה. היא עשתה את זה בשביל הילדים. ממנה קיבלתי את ההשראה לא לחשוש משום דבר. המוטו של אמא, שגדלנו עליו בבית, זה לא לפחד מכלום, להתמיד בעבודה קשה ולהחזיק את עצמנו, להיות עצמאיות.

 אנחנו שלוש אחיות. ענת, יועצת בחטיבה ומאבחנת; רווית, הצעירה, מנהלת בית ספר; ואני ברשות המסים. הן כולם בחינוך ואני במסים, אבל בנשמתי אני גם אשת חינוך. בתפקידי אני מרגישה שאני מחנכת את הציבור, וכמנהלת - אני מחנכת גם את העובדים שלי.

"הייתי ילדה עם רגליים על הקרקע. לא אחת שחולמת חלומות. הייתי מאוד מאוד חדה וישירה בהסתכלות על החיים, וגם שתקנית. לא מדברת יותר מדי. תמיד היו אומרים לי שאני שותקת המון, אבל השתיקה הזאת נבעה מהתבוננות. הייתי יושבת ורואה את הדברים מעבר. מנתחת את מה שקורה מסביב כל הזמן. למרות שלא הלכתי למגמות הריאליות בתיכון, הייתה לי חשיבה יותר כלכלית מהומאנית, אבל לא חשבתי הרבה על מה אהיה כשאגדל. התעניינתי בעיקר בספורט. הייתי ספורטאית בתיכון. שחקתי כדוריד במכבי רחובות, כקיצונית שמאלית".

לכי למס הכנסה

"הכיוון הכלכלי שלי התחיל להתפתח בצבא. שרתי כשלמת (אחראית תשלומים) בחיל האוויר, ושם נפגשתי לראשונה עם העולם הכלכלי. הכנתי תשלומים לחיילים וניהלתי ספרים, והתאהבתי בתחום. כשהשתחררתי, חבר משפחה אמר להוריי שבדיוק נפתח קורס מפקחים במס הכנסה, ושכדאי לי להיכנס לשם. הייתי בת 20 ולא ידעתי כלום על רשות המסים, אבל הוריי הביאו לי טפסי רישום לקורס - אז נרשמתי.

"לא היה לי שום רקע בראיית חשבון או במסים, לא ידעתי מה זה מס הכנסה ומה זה מע"מ, לא הכרתי את המושגים, אבל הייתי ילדה מאוד טובה ושההורים אמרו לי לעשות משהו - עשיתי. מילאתי טפסים ונגשתי למבחן הראשון שהיה כמו פסיכומטרי - ועברתי. המבחן השני היה דינמיקה קבוצתית. בקבוצה היו בעיקר יוצאי צבא בני 40 שפרשו בפרישה מוקדמת, ואני בת ה-20. השלב השלישי היה הראיון האישי. ישבו שם נציגי רשות המסים, ושאלו שאלות מקצועיות. ופתאום עוד פעם מודיעים לי 'עברת'. בכלל לא הבנתי איך התגלגלתי לזה. המפקחים שמגיעים לרשות הם בדרך-כלל רואי חשבון או כמעט רואי חשבון, ועד היום אין לי מושג איך עברתי את כל השלבים הללו בלי שום רקע.

"הגעתי לקורס מפקחים וכולם מסביבי היו מבוגרים, ואני הילדה. הייתי מגיעה הביתה בסוף היום עם המחברת ואומרת לאבי 'בוא תסביר לי את המושגים' או יושבת עם המילון וספרים כדי להבין את המושגים הכי בסיסיים שדיברו עליהם בקורס. כך עברתי שבוע אחר שבוע, עד שסיימתי את הקורס. אין לי מושג איך עברתי את כל השלבים האלו, בלי שום ידע, אלא רק עם רצון ללמוד, עם רצון לדעת. אני אחת שלא מוותרת. כשאני מתחילה משהו, אני חייבת לסיים אותו. גם אם נכשלתי בפעם הראשונה, אני אעשה שוב, אבל לשמחתי לא נכשלתי. עברתי את כל המבחנים במכה הראשונה, למעט את הבקל"ם (ביקורת לצורכי מס). לא הבנתי מה זה בקל"ם. זה נראה לי סינית בקורס. אז עשיתי מועד ב', ועברתי. השאר היסטוריה. 

"שובצתי כמפקחת בת"א 3, ובשנה הראשונה הנישומים היו מסתכלים עליי ואני עליהם, ולא היה נעים לי שאני צריכה לנהל איתם עכשיו מו"מ וצריכה לקחת מהם כסף. בהתחלה לא היה לי פשוט. השנה הראשונה זכורה לי כקשה מאוד, אבל למדתי, התמקצעתי וזה עבר. אחרי שש שנים כמפקחת ב'ת"א 3', הבנתי שמיציתי את התפקיד. התחלתי ללמוד ראיית חשבון, כי הבנתי שאני לא יכולה להישאר כילדת תיכון שזה כל הרקע שלה, ובמקביל ניגשתי למכרז של רכזת ב'ת"א 4' - וזכיתי בתפקיד. ניהלתי תיקים כרכזת, וכשסיימתי את לימודי ראיית החשבון והרגשתי שפתאום יש לי עוד זמן פנוי, התחלתי ללמוד שמאות מקרקעין.

"כשסיימתי את לימודי השמאות, עשיתי התמחות במקביל לעבודה ברשות. יומיים בשבוע יצאתי למשרד שמאות להתמחות, עבדתי כרכזת ובמקביל גם ילדתי שלושה ילדים. בעלי מאוד תמך בלימודים ובקריירה שלי, ואמי הייתה לצדי תמיד, וכך התקופה האינטנסיבית הזאת עברה בשלום. בכל מקרה, האינטנסיביות של התקופה הזאת באה רק על חשבוני. אני תמיד הייתי האחרונה בתור. היה לי זמן לילדים, לבעל, לעבודה, אבל כשהייתי צריכה לעשות דברים לעצמי, אף פעם לא היה זמן. הקריירה והפמיניזם עשו לנו עוול בסוף, כי לעצמי אין זמן.

"בהמשך מוניתי לפקידת שומה-רמלה, ולפני כשנה מוניתי לסמנכ"לית בכירה מס הכנסה ברשות המסים. כך חלפו להם 30 שנה ברשות".

נטל המס

"אם משווים את נטל המס בישראל ביחס למה שקורה בעולם, אז נטל המס שלנו הוא לא גבוה. שיעורי מס החברות הלכו ופחתו עם השנים, והיום מס החברות עומד על 23.5%, כשהמגמה היא להמשיך להוריד את שיעור מס חברות מתוך מטרה לעודד השקעות בישראל. אנחנו רוצים שאנשים יבואו וישקיעו, שנהיה אטרקטיביים וכך יהיה פיתוח לכלכלת ישראל.

"רשות המסים מממנת 65% מתקציב ההכנסות. ל-2020 עדיין אין תקציב, אבל ב-2019 תקציב ההכנסות היה מעל 400 מיליארד שקל, אז אנחנו צריכים 330 מיליארד שקל בממוצע בשנה. זה צריך להגיע ממקור כלשהו. אנחנו תמיד צריכים לראות איך אנחנו מחלקים את נטל המס בין מס חברות למס יחידים. וכשהמטרה שלנו היא למנף את ישראל ולבנות כלכלה שיהיו בה משקיעים זרים, המדינה צריכים להיות אטרקטיבית מבחינת נטל המס לחברות. החשיבה הכלכלית הובילה להורדת מס החברות ולשיעורי מס מיטיבים בחוק עידוד השקעות הון.

"זאת אומרת ההסתכלות היא לא רק על נטל המס על יחידים, כי בסופו של יום צריך לקחת ממישהו יותר וממישהו פחות".

אז דווקא הציבור סובל משיעורי מס גבוהים? ממנו צריך לקחת יותר?

"במס יחידים יש לנו מדרגות מס פרוגרסיביות. ככל שאתה תרוויח יותר, נטל המס עליך יהיה גבוה יותר. זאת אומרת שיש פה מס שהוא חברתי. הוא לוקח יותר ממי שמרוויח יותר. המע"מ הוא פחות חברתי, כי הוא אחיד לכולם, אבל מס הכנסה מתחשב בהכנסות שלך. ויש גם מס היסף, שנכנס לחוק ב-2013, וקובע שמי שמגיע להכנסות גבוהות של מעל 600 אלף שקל ישלם עוד מס בשיעור 3%. זאת אומרת שהמס פה מתחשב בציבור וביכולותיו.

"בסופו של יום מי שמממן את הוצאות המדינה זה הכנסות המסים. אז מנסים להוריד פה קצת את נטל המס, אבל צריך להבין שמלכתחילה הוא לא גבוה מאוד. אנחנו בממוצע יחד עם מדינות מערביות אחרות, עם שיעור מס כללי שעומד על פחות או יותר 30-31%".

נתניהו תמיד דיבר על הורדת מסים. הממשלה הבאה תצטרך לפעול הפוך? להעלות מסים?

"בשלב הזה גם אם יהיו למישהו כוונות להוריד מס, זה לא יתאפשר בעקבות הגירעון התקציבי. אם צריך לממן הוצאות, ולעתים הוצאות מנופחות, מישהו צריך להביא כסף. אז או שמעמיקים את הגירעון התקציבי או שמעלים את המסים. זה משחק סכום 0. אני לא יודעת אם הממשלה הבאה תעלה מסים. כשתהיה ממשלה אנחנו נשמע את הגזרות שלה, אבל אני חושבת שאפשר יהיה להימנע מזה, אם נעמיק את הגבייה.

"נכון להיום רשות המסים עושה הרבה צעדים ותוכניות בנושא העמקת הגבייה. הצענו הרבה הצעות חקיקה בנושא של סגירת פרצות, העמקת גבייה, והן יעזרו לנו לגבות בצורה טובה יותר את המס שמעלימים מהמדינה. אני לא יודעת מה תהיה המדיניות הכלכלית שהממשלה תנהיג, אבל מבחינת רשות המסים הכוונה היא לא ללכת לכיוון של העלאת מסים אלא לסגור פרצות שקיימות בחוק בתחום העמקת הגבייה".

המאבק בחשבוניות הפיקטיביות

"תופעת החשבוניות הפיקטיביות היא תופעה בעייתית מאוד. הפצת חשבוניות פיקטיביות מגיעה להיקפים של מיליארדים בשנה, וברשות המסים עושים מאמץ להילחם בזה. כדי שההפצה לא תהיה כדאית צריך לפעול בצורה יצירתית להגבלת השימוש בחשבוניות הללו. המהלך הזה התחיל בחוק המזומן, שמגביל עסקאות במזומן לסכום של 11 אלף שקל, ובד-בבד כדי לצמצם עוד יותר את השימוש בחשבוניות הללו התגבשה התוכנית של מנהל רשות המסים, ערן יעקב, להגביל את העברת הכספים בין עסקים ל-5,000 שקל. זאת, מתוך הערכות שזה הסכום שממנו הכדאיות להוציא חשבוניות פיקטיביות תרד (מתייחסת לחשיפת "גלובס" השבוע על התוכנית של רשות המסים לחייב כל בעל עסק בדיווח על כל חשבונית מעל 5,000 שקל בזמן אמת, א' ל"ו). הרף הזה מתכתב עם חוק המזומן. זו אמורה להיות חקיקה משלימה.

"המאבק בחשבוניות הפיקטיביות לא פשוט, כי בדרך-כלל העסקאות הפיקטיביות נעשות בין חברות קש, ולרשות המסים לוקח זמן עד שהיא מאתרת את העסקאות הללו, וכשהיא מגיעה אליהם אז החברות כבר נסגרות, ואז אין ממי לגבות את המס. בשביל למגר את התופעה, אנחנו נצמצם את גובה העסקאות המותרות בניכוי בלי אישור של רשות המסים.

"עיקר העסקאות בחשבוניות הפיקטיביות נעשות במזומן. מרגע שחוק המזומן צמצם את היכולת לעשות עסקאות מעל 11 אלף שקל, אז עברייני החשבוניות החלו לפצל את העסקאות הפיקטיביות בחשבוניות הללו לסכומים שהם מתחת לרף הזה. התוכנית לדווח על כל חשבוניות מעל 5,000 שקל בין עוסקים משלימה את המהלך הזה, ותוביל לצמצום בשימוש בחשבוניות פיקטיביות ובשימוש במזומן בעסקאות בכלל.

"אנחנו כבר יודעים שבעקבות כניסתו לתוקף של חוק המזומן, השימוש במזומן ירד, והיקף העסקאות בצ'קים גדל. ככל שנצמצם את השימוש במזומן, נצמצם את אי הרישום של תקבולים והכנסות וגם את החשבוניות הפיקטיביות. אם התוכנית תיושם, התוצאה של צמצום החשבוניות הפיקטיביות תהיה משמעותית ותחזיר לקופת המדינה מיליארדים שנגרעים ממנה".

חשיפת "גלובס" על התוכנית הסעירה את בעלי העסקים. הם ואנשי המקצוע טוענים, כי מדובר בצעד מסורבל שייצור תלות במערכת הממוחשבת של רשות המסים ולא בטוח שיפתור את בעיית החשבוניות הפיקטיביות. הטענות הן שזה יעמיס רגולציה וביורוקרטיה.

"צריך להסתכל מה נמצא על כף המאזניים. יש הון שחור של מיליארדים, וזו אחת הדרכים לצמצם את ההון השחור הזה. אנחנו מתחייבים להיות טכנולוגיים מספיק כדי לא לעכב את הפעילות הכלכלית במשק. המשק צריך להיות שותף למאבק בהון השחור. כל העולם נלחם בהון השחור ומחפש דרכים יצירתיות לעשות את זה. ניסינו הכל במאבק בחשבוניות הפיקטיביות. אנחנו מתקנים חקיקה ועושים כל הזמן שינויים, אבל זה לא מספיק. צריך להמשיך כל העת".

כלכלה דיגיטלית

"עולם העסקים השתנה. הכול וירטואלי, באינטרנט, הכלכלה דיגיטלית. רשות המסים נמצאת שם ובוחנת הכנסות של בלוגרים, יוטברים ועסקים שעובדים דרך האינטרנט. אנחנו משנים את כל התפיסה שלנו בנוגע למיסוי עסקים, כי העולם העסקי של היום הוא לא אותו עולם שהיה בעבר.

"יש לנו אנשים שיושבים על האינטרנט כל הזמן ובוחנים עסקאות שנערכות שם. אנחנו עובדים בכלים אנליטיים יותר, ממוחשבים יותר ואנחנו יושבים וסוקרים וגם סורקים את כל האתרים באינטרנט, כדי למצוא את המקומות שהם תחת רשת המס. ברגע שאנחנו מזהים שיש עסקים שלא תחת רשת המס אנחנו מזמנים אותם אלינו. פעם היינו יוצאים אליהם, אבל אנחנו משנים את תפיסת ההפעלה שלנו, וגם מתאימים את עצמנו היום לצרכים הכלכליים-העסקיים האמיתיים. בעבר היינו כל הזמן יוצאים החוצה, יוצאים, יוצאים, יוצאים, אבל היום שינינו תפיסה. אנחנו מצמצמים את כמות הביקורים שלנו בעסקים, מאתרים את הבעיות דרך המחשב ומזמנים אותם אלינו. המטרה היא להמשיך להקטין את כמות היציאות שלנו, ולמקד את הפעילות. כשכבר נגיע לעסק, זה יהיה לביקורות ממש ממוקדות, עם מידע מוקדם. ה'דאטה' שלנו מאפשר לנו לתפוס את העסקים בלי צורך להגיע אליהם.

"הרשות משתדרגת והופכת ליותר ויותר חכמה. בעתיד היא תוכל להשתמש בכל הדאטה שיש לה ובכל המידעים בצורה ממוחשבת, לנתח אותם במהירות ולהגיע ליותר מעלימי מס. בעתיד פחות נצא לשטח כדי לאתר את הבעיות, ויותר נצא לשטח עם מידע מוקדם וממוקד".

סדר יום אופייני

"אני מתחילה את היום ב-6 בבוקר, ב-6:15 אני כבר באוטו, וב-7 אני כבר במשרד שלי בירושלים, כמעט לפני כולם. אני אוהבת להגיע מוקדם. אני אישה של בוקר. כך הייתי כל החיים. בתשע-עשר בלילה אין עם מי לדבר, אני כבר ישנה, אבל בבוקר אני משקימה קום, ויוצאת לירושלים, לת"א או לביקורים במשרדים שלנו ברחבי הארץ. אני אוהבת את השעה וחצי לבד בבוקר במשרד. אני מגיעה לפני המזכירות שלי, יושבת בשקט ועובדת עד שהן מגיעות. אני מספיקה המון בזמן הזה, לפני שמתחילות הישיבות ומתחיל הלחץ של היום.

"לאורך כל היום אני מקיימת המון פגישות, יש הרבה ועדות שאני מנהלת, שיתופי-פעולה עם סמנכ"לים אחרים ברשות, הכנת תוכניות עם מנהלי יחידות ועוד. אני מגיעה בחזרה הביתה בין שבע לשמונה אלא אם יש לי פגישות בשמונה, תשע ואפילו עשר בלילה, למשל עם ערן (ערן יעקב, מנהל רשות המסים, א' ל"ו). וזה קורה לא מעט.

"אני רשומה למכון כושר, ואני מאוד אוהבת ספורט, אני רק צריכה למצוא את הזמן, ובמהלך השבוע זה מאתגר מדי. בשישי-שבת אני לא מוותרת על אימון. אני פותחת את היום במכון. כשאני שם, אני לבד עם עצמי, בלי טרטורים בראש, אבל זה לא אומר שאני לא עובדת. גידי בעלי צוחק עליי, כי אני יוצאת למכון עם המון חומר. אני היחידה שרצה על המכשירים וקוראת חומרי עבודה. זה עושה לי טוב. לא משנה שכולם מסתכלים על העוף המוזר הזה שמגיע עם חומר מקצועי להתאמן. אין לי זמן אחר. אני צריכה לקרוא כל כך הרבה חומרים, אז אפילו על המכשירים אני עובדת".

אמא קרייריסטית

"אני מאוד אימהית, למרות העבודה האינטנסיבית שלי. אני אימא דואגת מאוד, והגעתי לכל האירועים והטקסים של הילדים לאורך כל השנים. לא פספסתי. רק עכשיו, עם הבן האמצעי שלי, לא הגעתי ליום ההורים האחרון, כי הייתי באיזה שהוא כנס מקצועי, וגידי הלך פעם ראשונה לבד. תמיד הגענו כזוג. הייתי משאירה את המורה עד השעה שבע-שמונה בערב ומגיעה אחרונה תמיד, אבל לא מוותרת על זה. הקריירה לא פגעה באימהות שלי".

קריירה חלופית

"אם לא הייתי בעולם המס, הייתי עובדת במשהו רוחני. אני מאוד שכלתנית, אבל יש בי צד שרוצה לעבוד עם הרגש ולהתעסק ברוחניות. הייתי רוצה לעבוד עם אנשים עם מוגבלויות, ולבוא ממקום לגמרי אחר ממה שאני עושה היום. היום אני כל היום אני בשליטה. אני רוצה לבוא ממקום יותר מכיל, יותר מבין ועוזר".

לא יודעים עלי

"שאני ביישנית. אני מנהלת 3,500 עובדים, נפגשת איתם, מגיעה לכנסים, מנהלת ישיבות, אבל אני טיפוס שתקן וביישן. בעבודה אני לגמרי משהו אחר. קל לי במקצועי. ברגע שעוברים לתחום האישי, אני משתתקת". 

"להיות תימנייה עם צליאק זה עונש. הכל אצלנו עם בצק"

מה מכעיס אותך?

"חוסר יושרה".

על מה את מתחרטת?

"שאני דאגנית מדי וחטפתי צליאק בגיל 40 בעקבות הלחץ. זה התפרץ מה'סטרס'. להיות תימנייה עם צליאק זה עונש. יש משהו אחר אצל התימנים חוץ מבצק?".

מה עלול לשבור את רוחך?

"עוולות וניצול חולשות. כשאני רואה אנשים מנצלים אנשים חלשים, אני לא יכולה לעבור לסדר היום".

מיהו גיבור ילדותך?

"אסתר שחמורוב. כשהייתי ילדה שיחקתי כדוריד, והיא תמיד הייתה מודל עבורי. היא כל הזמן דיברה על זה שהיא רוצה לנצח ולקבל מדליות. היא לא התייאשה. כילדה ספורטאית, גם אני רציתי להצליח, להגיע לנבחרת ישראל כשחקנית כדוריד, והייתי קרובה, אבל כשהתגייסתי נגדעה לי הקריירה הזאת. עד היום ספורט עושה לי את זה. כשאני באימון, אני במקום אחר".

מה מרגש אותך?

"ילדיי, האושר שלהם, כשטוב להם והם שמחים".

מה החולשה הכי גדולה שלך?

"דאגנות".

מה מניע אותך לקום בבוקר?

"העשייה והרצון לעשות עוד".

מה גורם לך להרגיש טוב עם עצמך?

"ספורט, להיות עם חברים ולנסוע לחו"ל".

מתי בכית בפעם האחרונה?

"אתמול, כשראיתי כתבה בטלוויזיה על ילדה שאף אחד מילדי כיתתה לא הגיע ליום ההולדת שלה. אחרי שאימא שלה פרסמה פוסט כואב בפייסבוק, אחת מקבוצות הכדורגל נרתמה לשמח אותה, והשחקנים עשו לה חגיגה. אני לא יכולה להישאר אדישה לעוול שנגרם לילדים. ממש בכיתי".

מתי צחקת בפעם האחרונה?

"אני כל הזמן צוחקת. אני אוהבת לצחוק ויש לי בעל מצחיק שכל הזמן מצחיק אותנו".

על מה לא תסלחי?

"על בגידה. לא בגידה של גבר, אלא בגידה באמון בכלל".

איזה חטא היית מבצעת לו היית יודעת שלעולם לא תתפסי, ולא תשלמי כל מחיר?

"הייתי אוכלת מאכלים עם גלוטן".

מה חסר לך בחיים?

"אבי".

כיצד היית רוצה למות?

"במיתת נשיקה. זה ברור לי. אני לא רוצה ליפול על אף אחד בעת זיקנה". 

ורד חדד-עורקבי

52. נולדה, גדלה ומתגוררת עד היום ברחובות. נשואה לגידי, הנדסאי בניין, ואימא לדניאל (20), עומר (17) ואור (13) ● מכהנת כסמנכ"לית בכירה מס הכנסה ברשות המסים. לפני כן שימשה כפקידת שומה רמלה ● שותפה להצעות לתיקוני חקיקה על-מנת למגר את תופעת השימוש בחשבוניות פיקטיביות ● בעלת תואר בראיית חשבון ותואר בלימודי שמאות וניהול מקרקעין, רישיון רואה חשבון ורישיון שמאי מקרקעין ● פעלה כממונה על השוויון המגדרי במס הכנסה ומיסוי מקרקעין, וכיו"רית צוות עבודה בנושא המלחמה בחשבוניות פיקטיביות ● הובילה תיקים משמעותיים ועקרוניים ברשות המסים וטיפול בתכנוני מס אגרסיביים, בין היתר "פסק דין פליינג קרגו", שבמסגרתו "החזיר" בית המשפט העליון לרשות המסים רבע מיליארד שקל שהפסידה בעקבות תכנון מס יצירתי של חברה משפחתית, אשר אושר על-ידי בית המשפט המחוזי כעסקה לגיטימית ● פסק דין נוסף שעמדה מאחוריו - "פסק דין פיניסאר" - שנחשב לפורץ דרך בתחום המיסוי הבינלאומי, ובמסגרתו נקבע כי מחיר עסקה בין חברות קשורות לצורכי מס ייעשה על בסיס מחירים המשקפים את המחיר "הכלכלי" הנכון לעסקה ולא המחיר הנקוב בין החברות ● מרצה בכנסים מקצועיים בענייני מסים, והרצתה בעבר בתחום החשבונאות ליועצי השקעות