דעה: תחזית לשנת 2020 בתחום הפילנתרופיה בישראל

כמו בשוק הגלובלי, גם בעולם ההשקעה החברתית הולכות ומתעצמות מגמות המשפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות ודרכי ההשקעה

פילנתרופיה / צילום: שאטרסטוק
פילנתרופיה / צילום: שאטרסטוק

הפילנתרופיה הפרטית בישראל עברה שינויים משמעותיים והפכה למתוחכמת יותר ודומה לניהול השקעות עסקיות. מונחים מעולמות הבנקאות הפרטית, ניהול ההון וה-VC, כמו: תשואה חברתית ובדיקת נאותות, נחשבים היום חלק בלתי נפרד מהתפיסה המקצועית של מלאכת הפילנתרופיה ושל הפילנתרופים שרואים בעצמם משקיעים חברתיים המבקשים ליצור שינוי בר-קיימא. כמו בשוק הגלובלי, גם בעולם ההשקעה החברתית הולכות ומתעצמות מגמות המשפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות ודרכי ההשקעה.

אלו הן עשר המגמות בישראל שכדאי לשים אליהן לב ב-2020.

1. פיתוח תשתיות אפקטיביות לנתינה ותרומה בישראל

2020 מביאה בשורה שתשפיע רבות על הזירה הפילנתרופית המקומית. לראשונה מושקת בישראל קרן שיתוף תורמים, DAF-IL, שתאפשר ליחידים וחברות לנהל את הפילנתרופיה בצורה פשוטה ויעילה. יש בכך רלוונטיות רבה לישראלים שחווים אירוע נזילות משמעותי (אקזיט, מכירת בעלות) בקבלת ליווי מקצועי שמפשט את הליך קבלת ההחלטות. המהלך עתיד להכניס כסף חדש שיעלה משמעותית את היקף הפילנתרופיה הפרטית בישראל.

2. היערכות בשדה החברתי בהיעדר ממשלה ותקציב מדינה

מעל 50% ממקורות ההכנסה בעמותות בישראל מגיעים מתוקף הפרטת השירותים החברתיים ע"י הממשלה והקצאת הכסף למתן השירותים ע"י העמותות. המדינה נכנסת לשנתה השנייה ללא ממשלה ותקציב מאושר, מצב שיוצר מורכבויות עבור עמותות הנתמכות ע"י הממשלה וייתכן שיגרום לבעיות תזרים קריטיות. תורמים שתומכים בעמותות שכאלו, יידרשו להיערך לחשיבה על פתרונות שימנעו משבר גדול.

3. שימוש במודל קולקטיב אימפקט לקידום נושאים כלכליים-חברתיים

הפילנתרופיה מהווה אחוז קטן ביותר בהשוואה לכספים הממשלתיים המושקעים במגזר החברתי. מצב שמציף צורך להשתמש במודלים המביאים לשולחן את היתרון היחסי של כל סקטור ומאפשרים עבודה בין-מגזרית (ממשלת, עסקי וחברתי), הגדרת מטרות משותפות ומינוף הכספים המושקעים לטובת צמצום בעיות חברתיות. יישום נכון של המודל, יכול להוביל לפריצת דרך.

4. שותפויות פילנתרופיות יצמיחו מודלים לשינוי בר-קיימא

תורמים רבים מבינים שכבודדים, יכולתם מוגבלת בקידום שינוי חברתי לטווח הארוך. במשך שנים חלה צמיחה בכמות המלכ"רים בישראל, כשהיום ישנו שינוי כיוון, העדפה לשותפויות וכניסה למיזמים שהוכיחו הצלחה ומייצרים scale. לאחרונה נעשו מיזוגים משמעותיים בסקטור החברתי שהצליחו להרחיב ולהטמיע שנים קדימה את הפעילות בתחומם.

5. תחום השקעות האימפקט בישראל עתיד להכפיל את ההזדמנויות להשקעה חברתית

אנרגיה מתחדשת והתחדשות עירונית, בריאות, פיתוח קהילתי ונדל"ן. לצד התפתחות הפילנתרופיה האסטרטגית, הופיעו בשנים האחרונות יוזמות היברידיות המשלבות באופן חלקי או מלא מודלים עסקיים כפתרון לסוגיות חברתיות. השינויים ברגולציה הממשלתית, חיזוק תשתיות אימפקט בישראל, הקמת קרנות וגופים מייעצים ופיתוח מוצרים בשדה החברתי - יעודדו השקעות עם שורת רווח כפולה, עסקית וחברתית, ויהוו מקורות פיננסיים נוספים לשינוי חברתי.

6. יותר השקעות חברתיות בתחומי סביבה בישראל

השפעות משבר האקלים מציאותיות מתמיד. גופי ההשקעות הגדולים כבר מנתחים סיכונים ותשואות לאור שיקולי סביבה. ברמה החברתית, כמו בעולם כך בישראל, ישנה התעוררות מאסיבית בדור הצעיר ששם את הנושא הסביבתי בראש רשימת הסוגיות הבוערות. גם הפילנתרופיה המקומית מבינה את יכולתה להשפיע ומגבירה את הנתינה בדרכים כמו העלאת המודעות לנושא, תמיכה בארגונים הפועלים להגנת משאבי טבע והפחתת הזיהום.

7. הפילנתרופיה בחברה הערבית תגדל

בשנים האחרונות אנו רואים עלייה באנשי העסקים הערבים בישראל המעורבים בהשקעות חברתיות. בתקופה זו מתגבשת קבוצת מנהיגות בחברה הערבית שתוביל שיתוף פעולה ייחודי וראשון מסוגו. 2020 תסמן את גיבוש החזון של הפילנתרופיה הערבית כמנהיגות חברתית משמעותית.

8. אסטרטגיות חדשות להשפעה בתחומי התרבות ואמנות 

התמורות בתרבות ובאומנות בישראל מהוות קטליזטורים לפיתוח אסטרטגיות חדשות בפילנתרופיה. השינויים בתקצוב הממשלתי הובילו ארגונים רבים לפרוץ את גבולות המדינה בחיפוש שותפים משמעותיים. מגמות כמו הנגשת יצירה תרבותית לפריפריה והתפיסה הגוברת כלפי תרבות ככלי לשינוי חברתי, צפויות להציג מודלים מעניינים בזירה הפילנתרופית.

9. הנתינה הישראלית הופכת לבין-דורית 

העדר מנגנונים רשמיים לפילנתרופיה משפחתית, כאלו המצויים במדינות רבות בעולם, מנעו מהפילנתרופיה בישראל להפוך לכלי של ביטוי ערכי-משפחתי. ההתפתחויות בשדה הפילנתרופי המקומי ומגמת מעבר ההון הבין-דורי שמשפיעה על העולם היהודי ועל ישראל (62 טריליון דולר, ע"פ הערכות), יובילו לכך שיותר משפחות בעלות הון יראו חשיבות בשיתוף ושילוב בני המשפחה בתהליכי נתינה.

10. יגבר הצורך בייעוץ פילנתרופי אסטרטגי 

הכניסה לתמיכה במיזמים קיימים, הצורך בבחירה ערכית שיוצרת שינוי, הרצון ללמוד את תחום הנתינה ולהעמיק את ההכרות עם יוזמות שונות בשדה על הצלחותיהן ואתגריהן - ממחישים מדוע השקעה חברתית אסטרטגית חייבת להישען על ידע קיים ובחירה מושכלת. הביקוש ב-2020 לייעוץ פילנתרופי אסטרטגי לקרנות וליחידים יעלה במטרה לבחון אסטרטגיות קיימות ואלטרנטיביות. 

הכותבת מנהלת את JFN IL Jewish Funders Network, קהילה בינלאומית של קרנות ופילנתרופים פרטיים

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988