גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הרעיון של שקד למנוע תשלומי פנסיה מעובדים זרים - לא מוסרי, לא יהודי ומקומם

שרת המשפטים לשעבר שקד ממשיכה לצבוע מאבקים לטובת זכויות אדם כ"שמאלנות" ואת מי שמגן על זכויות עובדים כ"אויבי המעסיקים" • המציאות הקשה של העובדים הזרים עלולה להפוך ליותר קשה • וגם: התפיסה התביעתית פוגעת בפרקליטות. טוב יעשה הארגון אם יגייס סנגורים

סרטון התעמולה של איילת שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק
סרטון התעמולה של איילת שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק

1.

בארץ שמלאה כולה משפט, היה זה עוד שבוע סוער בגזרה המשפטית. מועד פתיחת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נקבע ל-17 במרץ; הפרקליטות אישרה כי בכוונתה לבדוק את "פרשת המימד החמישי"; ופרטים נוספים על התנהלות היועמ"ש אביחי מנדלבליט והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בפרשת "מסמך הרפז" נחשפו בערוץ 13.

אבל עם כל הכבוד לנושאים הללו, דווקא הצהרה של שרת המשפטים לשעבר (ואולי גם לעתיד) ח"כ איילת שקד, בנוגע לתנאי העבודה של עובדים זרים תפסה את תשומת-לבי. חשוב לעסוק בה.

במהלך סיור שערכה במושב עין-יהב בערבה, התייחסה שקד לאופי התשלום לעובדים הזרים ואמרה כי "חקלאי ישראל קורסים תחת הנטל של העסקת העובדים הזרים. אנחנו בימינה מתחייבים לשנות את התנאים. נתחיל מביטול הפנסיה של העובדים הזרים". מאוחר יותר צייצה שקד בטוויטר: "נושא הפנסיה לעובדים זרים, חורה להרבה שמאלנים בפיד. הם מעדיפים שחקלאים ומסעדנים יקרסו, העיקר שמצפונם הנאור יהיה שקט". שקד הוסיפה, כי "אף אחד לא מכריח אותם (העובדים הזרים) להגיע לעבוד כאן בתנאים הוגנים. תסלחו לי, אבל מצפוני שקט בידיעה שאני עוזרת לאותם חקלאים, מסעדנים ומשפחות המעסיקות עובד סיעוד וכורעות תחת הנטל".

האמירות הללו של שקד, שעלולות להפוך בקרוב למציאות חוקית, מקוממות.

ראשית, מרגיז ומכעיס הניסיון של שקד לסמן את אלה שתומכים בפנסיה לעובדים זרים כ"אויבי" המעסיקים הישראלים שלהם. כאילו שהדרך היחידה והנכונה של המדינה לעזור לחולים הסיעודיים, למסעדנים או לחקלאים, היא באמצעות פגיעה במי שמקלח אותם ומאכיל אותם בכפית, שוטף את הכלים במסעדות שלהם או קוטף את הפלפלים הצהובים והאדומים בשדות שלהם. אם שקד רוצה לעזור למסעדנים ולחקלאים היהודיים, יש 100 דרכים טובות לעשות את זה בלי לפגוע בזכויות של הפועלים הפשוטים, שמצילים את הכלכלה שלנו, שכן הם עושים עבודות שאף יהודי לא מוכן לעשות.

ההצהרות של שקד הן מרגיזות גם משום שהיא ממשיכה את הטרנד הדוחה של חלק מהפוליטיקאים והעיתונאים מהימין לסמן את כל מי שתומך בזכויות אדם או בזכויות של עובדים זרים כ"שמאלני", כמעט עוכר ישראל. כאילו שתמיכה במתן פנסיה לעובדים זרים קשורה לעמדה פוליטית ימנית או שמאלנית. שקד, שמתיימרת לייצג ציבור דתי-לאומי, מציגה כאן עמדה שהיא לא רק אנטי-מוסרית במהותה, אלא גם אנטי-יהודית.

התורה הזהירה אותנו לבל נפגע בגרים שבתוכנו לא פחות מ-36 פעמים, מתוך הבנה שרמתה המוסרית של חברה ושל כל פרט בה, נבחנת בעיקר לפי יחסה לאחר ולשונה.

לגופם של דברים, הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים לא אמורות להיות פריבילגיה לעובד, בין אם הוא יהודי, ערבי או תאילנדי, אלא זכות בסיסית שלו. מאז ינואר 2008 מחויבים כלל המעסיקים בארץ להפריש לעובדים כספים לקופות גמל ופיצויי פיטורים, לפי צו ההרחבה הכללי לביטוח הפנסיוני. החובה חולשת גם על עובדים זרים, שכן החוק בישראל חל על כל מי שנמצא בתחומה גם אם אינו תושב או אזרח. לפי חוק עובדים זרים, ההפקדות לפנסיה ולפיצויים מופרשות לחשבון בנק מיוחד והעובדים הזרים רשאים לפדות אותן כשהם מסיימים את העבודה וחוזרים לארצותיהם.

צריך גם לזכור שרבים מהעובדים הזרים, בשל חולשתם והתלות שלהם במעסיקים מוותרים מרצון על זכויות רבות. היו בעבר מקרים רבים מדי שבהם מעסיקים החזיקו שלא כדין בדרכונים שלהם או ניצלו אותם לרעה. שכרם נמוך ורבים מהם מועסקים באמצעות חברות כוח-אדם ולא בהעסקה ישירה.

בשיחה שניהלנו היום עם מנהל של מסעדה מוכרת בתל-אביב, הוא תיאר בפנינו את תנאי העבודה של העובדים הזרים שמועסקים אצלו. "יש לנו עובדים מתאילנד, ויש לנו עובדים אפריקאים. שוטפי הכלים עובדים אצלנו כל יום מעשר בבוקר ועד אחת אחר חצות בעמידה בשטיפת כלים. יש להם יום חופש אחד בשבוע. גם טבחי ההכנות עובדים 12/13 שעות ביום. כולם מועסקים דרך חברות כוח-אדם שאחראיות על תנאי ההעסקה שלהם". זו המציאות הלא פשוטה של אותם אנשים שעובדים אצלנו ומשרתים אותנו ומסייעים לכלכלה שלנו. מציאות שאיילת שקד רוצה להחמיר.

2.

מערכת הלחצים שמופעלת על הפרקליטות ועל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בשבועות ובחודשים האחרונים היא אולי חסרת תקדים. על רקע ההחלטה להגיש כתב אישום חמור נגד ראש הממשלה נתניהו, חוזרים ותוקפים נתניהו ואנשיו את הפרקליטות ומטילים ספק בעצם הלגיטימיות שלה ושל החלטותיה.

אם צריך לסמן שני שיאים של שפל מבין לא מעטים שהיו עד כה, אפשר להצביע על "נאום הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" שנשא שר המשפטים אמיר אוחנה ב-29 באוקטובר 2019 ובנאום שנשא רה"מ זמן קצר לאחר שהיועמ"ש מנדלבליט הודיע על הגשת כתב אישום נגדו ב-21 בנובמבר 2019. אוחנה טען כי בתוך הפרקליטות יש מעין תת-ארגון שתכליתו לחסל קריירות פוליטיות וציבוריות. נתניהו טען, כי "אנחנו עדים לניסיון של הפיכה שלטונית נגד ראש ממשלה בעלילות-שווא".

נתניהו ואוחנה טועים ומטעים. הפרקליטות אינה מושחתת. רוב הפרקליטים הם ישרים ועובדים בשביל כולנו. העבודה שעשו הפרקליטות והיועמ"ש בנוגע לתיקי ראש הממשלה היא ראויה לשבח ואם נתניהו רוצה להוכיח את חפותו ראוי שיילחם עליה בבית המשפט במקום להסית נגדם. ואחרי שאמרנו את כל זה, ובמנותק מאוחנה ונתניהו, צריך להוסיף ולומר שישנה גם ביקורת לא מעטה על הפרקליטות שהיא עניינית ומתבקשת.

אם צריך לסמן בעיה מרכזית גדולה בעבודת הפרקליטות, שהיא אולי כמעט אינהרנטית לאופי התפקיד התביעתי, הרי שמדובר בחוסר יכולת מספק לבדוק את עצמה, לקבל ביקורת, ולראות מי עומד מולה. ולא כשמדובר בראש ממשלה חזק ואמיד אלא דווקא במקרים היומיומיים של האזרחים הקטנים שהסתבכו עם רשויות החוק.

זה נובע בעיקר מכך שהפרקליטים מורגלים לבוא בבוקר למשרד ולבית המשפט ולעסוק בניסיון להרשיע את הנאשמים שעומדים מולם. זוהי עבודתם. זהו תפקידם. אבל כשהניסיון להרשיע הופך לשגרה, הרבה יותר קשה לראות את הצד השני. וזה מוליד מקרים כמו למשל של עמוס ברנס או אלישע חייבטוב שהורשעו במעשי רצח, ככול הנראה על לא עוול בכפם, או "סתם" מקרים של חשודים ונאשמים שזכויותיהם נפגעות.

את ההתרגלות הזאת, לראות כמעט כל תיק בעיניים תביעתיות, עם רצון "לספק את הסחורה" ולהביא להרשעה, קשה לשנות, אבל יש דרכים די פשוטות לשפר את המצב. אחת מהן היא לגייס לשורות הפרקליטות הפלילית עורכי דין שיש להם ניסיון בסנגוריה ובהגנה על נאשמים וחשודים. כיום, כמעט ואין בפרקליטות הפלילית, ודאי בדרגים הגבוהים שלה, עורכי דין שעסקו בסנגוריה.

לפרקליט שעמד משני צדי המתרס, שהגן על חשודים ונאשמים וכעת הוא תובע חשודים ונאשמים יכולה להיות ראייה שלמה יותר של התיק ושל האדם העומד מולו. בצה"ל זה דבר מקובל שעורכי דין מהסנגוריה הצבאית עוברים לפרקליטות הצבאית, ולהפך. היועמ"ש מנדלבליט בעצמו, היה גם סנגור צבאי ראשי וגם פרקליט צבאי ראשי. אין סיבה שמערכת התביעה האזרחית לא תאמץ לעצמה נוהל דומה. הגיע הזמן שהפרקליטות תגייס לשורותיה עורכי דין מהסנגוריה הציבורית ושהסנגוריה הציבורית תגייס לשורותיה פרקליטים.

עוד כתבות

רופא מוטרד הולך מחוץ לבית החולים לחולי קורונה שהוקם במיוחד  / צילום: רויטרס

צו השעה: גם מחשבי־העל בעולם התגייסו למלחמה נגד הקורונה

מחשבי־על כוללים עשרות אלפי מעבדים שעובדים יחד לביצוע חישובים גדולים ● חישובים כאלה יכולים להסתיים בתוך יום, לעומת מאות שנים במחשב רגיל ● בין היתר, חוקרים מנסים לפתח בעזרתם מודלי חיזוי מורכבים של התפשטות המגפה

מתחם סומייל / צילום: איל יצהר, גלובס

סכסוך בקבוצת הרכישה של חג'ג' בסומייל: הליווי הבנקאי מתבטל

חברים בקבוצה לבניית פרויקט אינפיניטי במרכז ת"א, הכולל 237 דירות, טוענים כי ראשיה פעלו להגדלת מספר הדירות בפרויקט ללא ידיעתם ● כתוצאה מהסכסוך הליכי היתרי הבנייה מעוכבים, והבנק החליט לבטל את הליווי

איב בונזון, מנהל השקעות ראשי  / צילום: יוליוס בר

"זה לא הזמן להימורים מסוכנים. להתרכז בגיוון תיק ההשקעות"

איב בונזון, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השווייצרי יוליוס בר: "חברות בענפי הבריאות, תשתיות ותקשורת פחות צפויות להפחית את תשלומי הדיבידנד, ולכן מנקודת המבט הזו הן עשויות להיראות יותר אטרקטיביות עבור המשקיעים"

ג'ונסון, מקרון וטראמפ. כל האמת על תוכניות החילוץ / צילום: רויטרס

האותיות הקטנות של תוכניות החילוץ הגדולות שפועלות מסביב לעולם

חברי הכנסת יאיר לפיד, ניצן הורוביץ ואיציק שמולי התייחסו השבוע למדיניות הכלכלית בעולם בימי המשבר, אבל לא תמיד דייקו ● צוות "המשרוקית של גלובס" יצא לבדוק מי אמור לקבל כמה, איפה ומתי, ומה שלא פחות חשוב - מה מופיע באותיות הקטנות

מדטרוניק - עומאר אישראק / צילום: רויטרס - Steve Marcus

כך תבנו מכונת הנשמה: המהלך המדהים של ענקית המכשור הרפואי

חברת המכשור הרפואי הודיעה אמש כי החליטה לפרסם את מפרטי העיצוב של מכונת ההנשמה שיצרה מדגם PB 560, כדי לאפשר לכל מי שרוצה לייצר במהירות מכשירי הנשמה ● "אתגר אנושי חסר תקדים זקוק לתגובה אנושית חסרת תקדים"

אלונה ברקת / צילום: דייאגו מיטלברג

פרשנות: אלונה ברקת ערערה את מודל הבעלות על קבוצות בישראל

הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע ב-13 השנים האחרונות הודיע על עזיבה בגלל סירובם של שחקני הקבוצה לקצץ בשכרם ● סביר להניח שנטישתה היא רק הסנונית הראשונה, מאחר שרבים מבין בעלי ההון שמחזיקים בקבוצות ייאלצו להתמודד בשנים הקרובות עם הצלקות שיותיר משבר הקורונה

גיורא שחם, יו"ר רשות המים / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות המים תאשר תשלום 80 מיליון שקל לקיבוצי עמק הירדן

מועצת רשות המים צפויה לאשר הבוקר הסכם בין המדינה לאגודת המים עמק הירדן להשלמת פרויקט מתקן ההשבה בעמק הירדן, למרות טיוטת דוח ביקורת חמור שכתב חשב רשות המים על חריגות תקציביות בפרויקט

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי

נמחקה תביעת שאול אלוביץ' נגד המדינה לפיצוי בסך 10 מיליון שקל

אלוביץ' תבע מהמדינה לפצותו בשל הירידה שספג תיק ניירות הערך שלו שמחזיקה הפרקליטות ● ביהמ"ש קבע כי הגשת התביעה ע"י אלוביץ' עומדת בניגוד להסכמות אליהן הגיע עם המדינה בעבר, אך הדגיש כי הוא יוכל לשוב ולעלות את טענותיו בסיום ההליך בעניינו

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

מיזם הבדיקות בסופרמרקטים של משרד הבריאות ומכון ויצמן נדחה

עפ"י הערכות, הסיבה לדחייה עשויה להיות פערים בין משרד הבריאות לבין מכון ויצמן, שהיה אמור לבצע את בדיקות הקורונה ברשתות השיווק ● עדיין לא ברור אם המיזם הוקפא או בוטל לחלוטין

פקחים נפרשים לפעולה ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הכינו את מד החום לפני שאתם יוצאים לעבודה: כל מה שצריך לדעת על המגבלות החדשות

הממשלה אישרה הלילה שורת הגבלות תנועה חדשות, אך עדיין לא מדובר בסגר מלא ● מספר העובדים שיכולים להגיע לעבודה מצטמצם עוד יותר, התקהלות במרחב הציבורי הוגבלה לשני אנשים, המרכולים יישארו פתוחים, ומה לגבי משלוחי מזון וטקסים דתיים? ● "גלובס" עושה סדר

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

לראשונה: ממשלת ישראל מגייסת אג"ח ל-100 שנה

גיוס החוב בשווקים הבינלאומיים צפוי להתבצע ביממה הקרובה ● בין הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים בהנפקה: גולדמן זאקס, סיטי ובנק אוף אמריקה

פרידה ג'אבר / צילום: אתר פנאט

"המגזר נכנס לואקום הסברתי; אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים"

כך אומרת ל"גלובס" פרידה ג'אבר, עורכת ראשית של אתר פאנט ● לדבריה, "יש חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של הנחיות הממשלה, כיוון שהתרגום וההנגשה לציבור זה היו לקויים" ● סוהיל כראם, בעלי רדיו א-שמס: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר"

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

עליות בבורסה בתל אביב: פתאל החזקות מזנקת ב-22%

מדד ת"א 35 עולה 1.4% ומדד הבנקים קופץ ב-2.4% ● טבע עולה בכ-9% על רקע אישור תרופה שלה לשימוש בקורונה ● הממשלה אישרה אתמול תוכנית חילוץ למשק ב-80 מיליארד שקל

פעולות חיטוי בבית חולים במדריד, ספרד / צילום: Bernat Armangue, AP

טרגדיה בספרד: 849 מתים מקורונה ביממה האחרונה - הכי הרבה עד כה

מספר המתים הכולל מקורונה בספרד הגיע ל-8,189 ומתקרב לנתון באיטליה, שעומד על כ-11 אלף בני אדם ● באופן מדאיג, מספר הנדבקים החדשים בספרד עלה ב-9,000 בני אדם ביממה האחרונה לסך של 94,000 מקרים עד כה; כ-5,600 איש מאושפזים בטיפול נמרץ

 פרויקט מגורים בבנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בנק ישראל: התשואות על דירות נמוכות; מחירי הדירות גבוהים מדי

כך נכתב בפרק הדיור בדוח השנתי של בנק ישראל ● למרות זאת, בבנק המרכזי מתריעים כי עדיין קיים מחסור בהיצע דירות, בין היתר בגלל מימוש רק שליש מיעדי שיווקי הקרקעות בהסכמי הגג

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות הרשתות הסלולריות

למרבה הצער אין פתרונות קסם לחוויית הסלולר ההולכת ויורדת ● הבעיות המרכזיות ברשתות הסלולריות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים בין האתרים לליבת הרשת

נמל ריק, ואלפים שממתינים להחזר / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

שילמתם על כרטיס והטיסה בוטלה? כל השיטות של חברות התעופה לא לעזור לכם

חוק התעופה הישראלי מעגן את הזכות להחזר כספי של עלות כרטיס הטיסה בבירור ● אולם תלונות רבות שהגיעו לידי "גלובס" מספרות כי החברות עושות ככל שביכולתן על-מנת לעקוף את החוק, תוך שימוש באמצעים פסולים ● אז מה בכל זאת ניתן לעשות? לא בטוח שהרבה

שדה תעופה רמון / צילום: סיון פרג'

שדה התעופה רמון ישמש כחניון למטוסים של חברות תעופה זרות

רשות שדות התעופה הציעה לחברות תעופה אירופיות להגיע לישראל עם הבטחה למחיר חניה מוזל ביחס לאירופה ● שתי חברות צפויות לשגר לישראל מטוסים לאחסון כבר בשבוע הבא

גדעון ורטהייזר סיוה / צלם: תמר מצפי

העלאת המלצה לסיוה: "בעולם שאחרי נגיף הקורונה נראה יותר שימוש במוצרים המבוססים על הקניין הרוחני שלה"

מניית סיוה עלתה אתמול ב-12.8% לאחר שבנק ההשקעות Northland העלה את המלצתו למניה מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר"

נפגעות הקורונה בבורסה: חברות אופנה, תעשייה, הייטק ותיירות / צילום: עינת לברון

לא כולן מתרסקות במשבר: הכירו את החברות שמרוויחות ממשבר הקורונה

פעילותן של כמעט כל החברות הנסחרות בבורסת תל אביב נפגעה ממשבר הקורונה העולמי ● מנגד, בולטות חברות ספורות שעסקיהן נהנים מ"חסינות" להשפעות השליליות של הווירוס הקטלני, וכמה מהן אף מצליחות ליהנות מצמיחה בעקבות המצב