נתניהו מגזים עם הצמיחה הישראלית - אבל לא בהרבה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נתפס לאחרונה לפרט אחד, שבאמצעותו הוא מרשים את שומעיו. "התוצר לנפש של ישראל עבר את זה של יפן", הוא סיפר בראשית השבוע לבאי כנס בחירות באריאל. "עוד מעט, שנה-שנתיים, אנחנו עוברים את צרפת ואנגליה". האנקדוטה הזאת מצליחה להפתיע גם מביני דבר שמודעים ליציבות של הכלכלה הישראלית. האם יש סיבה לפקפק באמינותה?

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) הוא אומדן לערך המוצרים והשירותים שהמשק מייצר (לא כולל יבוא), ולגידול בתוצר של מדינה יש שם קליט - "צמיחה". כשמחלקים את הנתון במספר התושבים, מקבלים צמיחה לנפש.

זה נתון שנתניהו אוהב לדבר עליו. בשבוע שעבר הוא טען שמאז מינויו לשר האוצר ב-2003 "הכלכלה שלנו צומחת, להוציא שנה אחת, כמעט בכל השנים, ב-4% עד 5%". זמן קצר לפני כן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הרבעון החולף, שלפיהם התוצר המקומי גדל בקצב שנתי של 4.8%.

מבקרי המדיניות הכלכלית של נתניהו מתקשים לפעמים לקבל את הטענות האלה. אבי ניסנקורן, שהוזכר בעבר כשר האוצר המיועד של כחול לבן, טען אשתקד ש"אנחנו בירידת תוצר". איפה האמת? אין ספק שהיא קרובה יותר לגרסה של נתניהו. אבל המחמאות שהוא מרעיף על עצמו ראויות לסייגים.

הצמיחה הישראלית היא לא אשליה

מאז 2004 שיעור הצמיחה היה גבוה מ-4% בכמחצית מהשנים. ארבע מהשנים האלה נרשמו בעשור האחרון. נתניהו מגזים אפוא, אבל לא בהרבה. שיעור הצמיחה הממוצע בתקופה כולה עמד על 3.9% - די קרוב לטווח שהוא מציין. עם זאת, את התמ"ג מודדים לפי הערך הכספי של העסקאות שנעשו במשק, והערך הזה יכול לתפוח מטעמים שאינם קשורים לתפוקה ממשית. לדוגמה, קפיצה זמנית ברכישת מכוניות רגע לפני שהמס עולה. זה מה שקרה ברבעון שנתניהו מדבר עליו: בניכוי רכישות רכב, קצב הצמיחה היה רק 3.3%. דומה לצמיחה ב-2019 כולה, 3.5%.

אבל אם נשווה את עצמנו לחו"ל, הקצב עדיין גבוה. בין 2009 ל-2017, לדוגמה, הצמיחה בישראל הייתה השמינית ב-OECD. וחשוב לשים לב מי היו שבע המדינות שמעלינו: טורקיה, אירלנד, ליטא, לטביה, אסטוניה, פולין וצ’ילה, שבכולן מלבד אחת, התמ"ג לנפש נמוך מאשר בישראל. כלומר, הכלכלות החזקות צמחו לאט יותר מאתנו.

לאן זה הביא אותנו? נתניהו אומר שעברנו את יפן ב-2019, ועד 2020 נעבור את בריטניה וצרפת. הוכחה ממש אי-אפשר לתת לטענה הזאת, משום שהיא מבוססת על הערכות. לפי הבנק העולמי, ב-2018 היה התמ"ג לנפש בישראל 41,715 דולר - כ-1,300 דולר פחות מאשר בבריטניה, ולמעשה קרוב מאוד לצרפת וגבוה בכ-2,400 דולר מיפן.

בקרן המטבע העולמית מנבאים (בערבון מוגבל כמובן) שב-2020 נגיע בישראל ל-44.5 אלף דולר - כ-1,900 דולר יותר מצרפת, וכ-4,000 דולר (!) יותר מבריטניה.

אבל הדירוג הזה אופטימי מדי, והסיבה היא שיטת המדידה. הכלכלן אורי כץ, בעל הבלוג "דעת מיעוט" בעיתון "הארץ", העיר שהשוואות כאלה מחמיאות מדי לתוצר הישראלי, משום שהן מבוססות על שערי המטבעות בשוק. מסובך? נסביר.

 איפה מדורג התמג הישראלי

התוצר תלוי בשער המטבע

במדדי תוצר יש משהו פרדוקסלי. אנחנו רוצים לשאול כמה חפצים המשק ייצר - עפרונות, כיסאות, מכוניות (וגם שירותים כמו תספורות וראיית חשבון), אבל אנחנו מבטאים אותם בכסף, לפי שווי העסקאות שבהן הם נקנו. כתוצאה מכך, כל מדינה מחשבת את התוצר במטבע המקומי. כשבאים להשוות ביניהן, צריך להמיר הכול ליחידה משותפת.

השאלה היא איך ממירים. בנתונים שהבאנו קודם, המירו את השקל, הליש"ט והאירו לדולר, לפי השער בשוק. השוואה כזאת רגישה לשינויים בשערי המטבע: אם השקל היה שווה 20 סנט, ועכשיו הוא שווה 30 - כל התוצר הישראלי גדל לכאורה ב-50%.

השיטה שרוב הכלכלנים מעדיפים מבוססת על PPP - שערי מטבע תיאורטיים שמבוססים על כוח הקנייה של המטבעות. לדוגמה, נניח שליטר קולה עולה דולר בארה"ב ו-5 שקלים בישראל. במונחי "כוח קנייה של קולה" השקל שווה 20 סנט. שקלול היחסים האלה בסל רחב של מוצרים ושירותים מניב שערי-דולר חלופיים לכל המטבעות הלאומיים. אחת התוצאות של שימוש בהם הוא שיוקר המחיה המקומי ייטה פחות לנפח את נתוני התוצר.

ואמנם, כשמדרגים את התמ"ג לנפש במונחי PPP, הפערים בין ישראל למדינות שנתניהו הזכיר גדלים. כפי שמראה הגרף המצורף, היתרון של התמ"ג הבריטי על הישראלי ב-2018 מגיע לא ל-1,229 דולר, אלא ליותר מ-6,000.

האם הגאווה של נתניהו מבוססת על טעות? בשום אופן לא. גם במונחי כוח קנייה, הצמיחה לנפש בישראל עמדה בעשור האחרון על יותר מ-40% (אם כי לא 50% כפי שהוא לפעמים טוען). בבריטניה - על 25%; ביפן אפילו פחות. 

לקריאה נוספת:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - "התוצר המקומי הגולמי עלה ב-4.8% בחישוב שנתי"

בדיקת המשרוקית - אבי ניסנקורן על ירידת התוצר בתקופת נתניהו

הבנק העולמי - תמ"ג לנפש בדולרים שוטפים במדינות העולם

הבנק העולמי - תמ"ג לנפש בדולר בינ"ל (PPP) במדינות העולם

אתר OECD - איך מחשבים PPP?