גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוקי ההון והברבורים הירוקים: השקעה פסיבית שתוביל השפעה אקטיבית

עולם ההשקעות נמצא רק בתחילת הדרך בניסיונו להבין ולתמחר את הסיכונים הטמונים אירועים הקשורים לשינויי האקלים ● השקעה פאסיבית במדדים "ירוקים" מעניקה הזדמנות להשפעה אקטיבית על עתיד הכלכלה - וגם הזדמנות עסקית מעניינת

מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס
מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס

משברים בתחום הבריאות זה לא דבר חדש. התפשטות וירוס קורונה הכניסה את המשקיעים ל"כוננות ספיגה" מוכרת. כ"בוגרי מגמת SARS מחזור 2002", די מהר הם פנו למלאכת התחזיות, ההערכות והכימותים של השלכות המגפה על הכלכלה העולמית, על מדיניות הממשלות, על הריביות - וכן, גם על תמחור הנכסים הפיננסיים. 

מעניין כי בניגוד לעניין הרב והתגובות המהירות של הבורסות לידיעות על מגפות, רוב האירועים הקשורים לשינויי האקלים וההתחממות הגלובלית עדיין נשארים מתחת לרדאר המשקיעים. נראה כי זה הולך להשתנות בעתיד, אם כי בקצב אטי יותר בהשוואה לתגובת השווקים ל-SARS או קורונה. 

עד לאחרונה נתפסו זעזועי אקלים כסכנה זמנית בעלת אופי מקומי. אמנם שיטפונות, שריפות או הוריקנים לעתים קרובות גרמו לנזק מוניציפלי אדיר, אבל נדיר שמדדי המניות או האג"ח בבורסות העולם "התרגשו" יתר על המידה מהשלכות של אסונות טבע. הנחת העבודה הרווחת היא כי פעולת השיקום לרוב תקזז את הפגיעה, הרשויות המקומיות יגייסו מימון כדי לתמוך בעסקים ובמשקי הבית, והבנק המרכזי ישקול הרחבה מוניטרית או התערבות בשוק המט"ח. הבעיה בגישה זו היא היעדר ראייה לטווח הארוך: עד כה, מעטים שאלו מהי העלות הכלכלית של פגיעה פרמננטית באקו-סיסטם ומהי פרמיית הסיכון שצריך לדרוש בגינה.

סוגיית שינוי האקלים וחלקו של האדם בשינוי זה כבר גולשת מגבולות הדיון האקדמי בין תומכיו למכחישיו. מודעות המנהיגים בעולם והירתמותם למציאת פיתרונות מוצאות את דרכן אל הכלכלה. תעשיות מזהמות עושות מהלכי התייעלות אנרגטית (בין אם באופן וולנטרי ובין אם מכורח רגולציה), גישה סביבתית נכנסת לאג'נדה של בנקים מרכזיים, ובאחרונה גם בשוק ההון מתחילים להתעמק בהשלכות שינויי האקלים. מנהלי השקעות מתחילים להסיט חלק מהתיקים לטובת נכסי "קיימות", וזאת כנראה רק ההתחלה.

בלקרוק: הצופר הגדול של וול סטריט

לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק, בית ההשקעות המוביל בעולם, שמנהל נכסים בסך כ-7 טריליון דולר, מאמין כי החששות סביב שינוי האקלים יובילו ל"שינוי פונדמנטלי בפיננסים". בלקרוק הכריזה על אימוץ של גישת "הקיימות" בניהול ההשקעות שלה, וזאת כשהדרישה, לטענתם, מגיעה מהלקוחות. פינק מאמין כי השינוי צפוי מהר יותר ממה שחושבים כיום, והוא לא יהיה זניח. 

גם בהנחה צנועה שרק 5% מהמשקיעים יעדיפו מוצרי השקעה "ירוקים" על פני יצרני פחמן תרמי, תהיה לכך משמעות גדולה על תמחור הנכסים. פינק מדגיש כי בכוונת בית ההשקעות להתמקד בחיסכון פנסיוני, שעיקרו השקעה לטווח הארוך. המשקיעים שואלים את עצמם אילו תעשיות הם מממנים, ומוכנים להטות את הכף לטובת "הירוקות". 

ההשקעות בקרנות שנכנסות למסגרת "הקיימות" עלו להיקף של 20 מיליארד דולר ב-2019 - כמעט פי ארבעה לעומת 2018, לפי נתוני מורנינגסטאר. לפי הערכות של Global Sustainable Alliance, יותר מרבע מסך הנכסים המנוהלים בארה"ב מושקעים תחת הקטגוריה של "קיימות".

לפי סקר של 185 גופים מוסדיים מרחבי העולם, שנערך מטעם IMD Business School, נושא שינויי האקלים נמצא במקום השלישי, אחרי הזדקנות האוכלוסיה ובינה מלאכותית, בדירוג הנושאים שיתוו את קבלת ההחלטות של מנהלי השקעות בשלושת העשורים הבאים.

גם מקינזי ומודיס יוצאים נגד שאננות השווקים. כלכלני חברת הייעוץ מקינזי מעברים מסר דומה: לדעתם, גם המשקיעים המודעים ביותר יכולים להיות מופתעים נוכח ההשלכות של ההתחממות הגלובלית. בחברה רואים סיכון גבוה בדרום אסיה: אם הטמפרטורות ימשיכו לעלות, פריון העבודה עלול להיפגע. קרוב ל-4.5% מהתוצר של הודו יהיה בסכנה, שכן בני אדם יתקשו לעבוד בשעות החום. בחברת דירוג האשראי מודיס סבורים כי עליית פני הים עלולה בטווח הארוך לפגוע בכושר החזר החוב של מדינות באסיה, במזרח התיכון ובאפריקה.

לפי מקינזי, עד לשנת 2030, 105 מדינות, שמהוות כ-90% מהתוצר העולמי, יסבלו משינויים פיזיים כמו שיטפונות, חשיפה לחום או מחסור במים. כך לדוגמה, ריבוי השטפונות עלול להפחית בין 15% ל-35% מערך הדירות בפלורידה. ענף הביטוח, מציינים בדוח, הוא הרגיש ביותר: לא ניתן לשלול תרחיש קיצוני שבו חברות הביטוח לא יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהן. בהינתן חשיבות הביטוח לשיקום, זעזוע כזה עלול לטלטל את כל הכלכלה. הממשלות יהיו חייבות להתערב - דרך סובסידיות, הנפקת אג"ח ייעודיות או סיוע אחר לחברות ולפרטים.

היזמים יצטרכו לתת דעתם על שלל של נושאים, החל במיקום של שרשראות האספקה וכלה בפיתוח שטחי נדל"ן. תעשיית המוליכים למחצה הגלובלית תהיה כנראה רגישה במיוחד לריבוי הוריקנים. הכלכלנים מעריכים כי אירוע אקלימי חריג עלול לעלות לחברות בהפסד הכנסות שנתי של 35%. מקינזי, מודיס ואחרים ממליצים לעסקים לא להמתין, ולפעול כבר כיום כדי להיערך לשינויי האקלים, ולבעלי הון לפעול כדי למנוע את ההידרדרות. 

מדוע בנקים מרכזיים מתגייסים למטרה "הירוקה"?

גם בבנקים מרכזיים מובילים בעולם מעלים את נושא האקלים על סדר היום, וחלקם אף נוקטים גישה אקטיבית. אמנם במבט ראשון הקשר בין המסת קרחונים למדיניות מוניטרית נראה עמום, אבל חלק לא מבוטל מנגידי הבנקים סבורים כי הוא בהחלט קיים ועליהם להגיב, שכן סיכוני אקלים עלולים לערער את היציבות הפיננסית ולהשפיע על מגמות המחירים.

כך, כלכלני BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים ("הבנק של בנקים מרכזיים"), התייחסו ל"ברבורים הירוקים" כגורם סיכון שעלול לדרדר את הכלכלה העולמית למשבר העולמי הבא.

מרק קרני, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מתריע מפני ירידה דרמטית בערך של נכסים מסוימים, על רקע מדיניות הממשלות לבלום את שינויי האקלים, באמצעות מסי פחמן, רגולציה או מהלכים אחרים. הבנק המרכזי האירופי בהובלת כריסטין לגארד שוקל הרחבה כמותית "ירוקה" - רכישת אג"ח שיממנו מיזמים "ירוקים" - ומנגד חושבים על צעדי "ענישה" פיננסיים עבור תעשיות מזהמות. נוסף על כך, מרבית הבנקים המרכזיים שוקלים כיצד לשלב את סיכוני האקלים ב"מבחני לחץ" של בנקים מסחריים, כדי להכין את המערכת להפסדים בלתי צפויים.

כיצד לקחת חלק במגמה ארוכת הטווח של היערכות והתמודדות עם שינויי האקלים? תעשיית המדדים נותנת מענה למשקיע, שרואה במגמה זו הזדמנות, עסקית וערכית כאחת. אחת הדוגמאות למדדים "ירוקים" היא מדד Indxx Climate Change Solutions. המדד מכיל, נכון לכתיבת שורות אלה, 58 חברות ממדינות מפותחות, שעיקר עיסוקן הוא מיתון פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית.

10 המניות הגדולות במדד

כנראה שבינתיים לא ניתן לעבור ל-100% אנרגיה ירוקה, אבל שימוש יעיל יותר ומצומצם יותר במקורות אנרגיה מזהמים הוא הכרחי. החברות בתחום נהינות מרוח גבית של ציבור המשקיעים, של התקשורת ושל ממשלות וארגונים.

החברות במדד Indxx Climate Change Solutions נחלקות לארבע קטגוריות: ספקי תשתיות לאנרגיה חלופית (שמש, רוח, מים, ביולוגית), המהווים 37% מהמדד; ניהול פסולת (ניהול, הפרדה, מיון, מחזור ועיבוד הפסולת), המהווים 33% מהמדד; פתרונות חסכוניים באנרגיה - רכיבים חשמליים שמאפשרים שימוש יעיל באנרגיה (תאורה מלאכותית, שדרוג מכונות, מחזור חום, רכב היברידי ועוד) - 20% מהמדד; ורשת חכמה (רשת חשמל המתבססת על טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ויישומים המאפשרים ניהול יעיל יותר של ייצור חשמל, הפצה וצריכה של חשמל, ומטרתה שיפור באמינות רשת החשמל, חיסכון בעלויות ושילוב של אנרגיות מתחדשות) - 10% מהמדד.

לסיכום, עולם ההשקעות נמצא רק בתחילת הדרך בניסיונו להבין ולתמחר את הסיכונים הטמונים ב"ברבורים ירוקים" - אירועים הקשורים לשינויי האקלים. נושא השפעת האדם על האקלים ועל איכות הסביבה לא מסתכם רק במחקרי עמדה אקדמיים, אלא מגיע גם לרגולציה, להקצאת משאבים פרטיים וממשלתיים, וכן, לבסוף מחלחל גם לשיקולים בבניית תיק ההשקעות. השקעה פאסיבית במדדים "ירוקים" מעניקה הזדמנות להשפעה אקטיבית על עתיד הכלכלה - וגם הזדמנות עסקית מעניינת. 

הכותבת מנהלת מחלקת מחקר מדדים של קבוצת קסם, מבית אקסלנס. לחברות מקבוצות קסם ואקסלנס יש עניין במידע המוצג לעיל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה של מכשירים פיננסיים. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מדד Indxx Climate Change הוא קניינו הרוחני של Indxx, LLC.

עוד כתבות

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

"טרחן למות": סמנכ"לית השיווק של בנק דיסקונט פורשת ומפרסמת פוסט חריג על המנכ"ל

סביון בר סבר, סמנכ"לית השיווק של דיסקונט, הודיעה בפוסט חריג בפייסבוק שהיא עוזבת את תפקידה

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות