שר המשפטים אמיר אוחנה הגיע לבר בת"א והשוויץ בקרבות עם היועמ"ש. אכן מהפכה?

מי אמר?

שר המשפטים אמיר אוחנה, הליכוד

איפה?

בר הונלולו, כיכר דיזנגוף בתל-אביב, 19.2.20

כמה הגיעו?

כ-70 משתתפים

מי עוד בא?

חבר הכנסת לשעבר אלי בן דהן

מה שתינו?

במחירים של דיזנגוף נשארנו צמאים

מפגש שקיים לארונה שר המשפטים אמיר אוחנה בבר "הונלולו" בכיכר דיזנגוף בתל-אביב הוקדש כמעט כולו לשאלות מהקהל, ובכל זאת היה בו מוטיב מרכזי: ריסון המשפטנים. עשרות תומכים שבאו להקשיב לשר המשפטים מהליכוד התעניינו בכוח המופרז של בג"ץ, בפסקת ההתגברות ובדמוקרטיזציה בבחירת שופטים. אוחנה סיפר בסבלנות איך הסיט את מאזן הכוח מהגורמים המשפטיים לשלטון הנבחר.

אחת השואלות חששה שהבחירות יזויפו. אוחנה הזכיר את חוק המצלמות, שאושר בממשלה למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה: "הצבענו בעד - וזה עבר!", אמר. מי שבלם את החוק, ערב בחירות ספטמבר, היה היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, שדרש רוב של 61. הקואליציה (אוחנה זכר נכון) גייסה רק 58 אצבעות.

שואלת אחרת הציגה את עצמה כנאנסת שהתנסתה במחדלי המשטרה והפרקליטות, ושאלה איך מונעים מקרים כאלה בעתיד. אוחנה סיפר על ועדת הבדיקה למח"ש ששכנע את הממשלה להקים עוד לפני הבחירות, חרף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. "הממשלות הפכו את היועץ לפוסק", הוא הסביר. "חוק המצלמות זאת הפעם הראשונה שהממשלה הצביעה נגד עמדת היועמ"ש על חוק ממשלתי. אחרי 71 שנה זה השתנה - פעם ראשונה עם חוק המצלמות, ופעם שנייה עם ועדת הבדיקה".

האם אוחנה באמת חולל מהפך כזה בכהונתו הקצרה? קוראות ספקניות אולי זוכרות כמה מקרים שבהם התנגשו עמדות הממשלה והיועמ"ש. אבל כפי שנראה, זה באמת לא היה בדיוק אותו דבר.

נתחיל בתיקון השלישי לחוק למניעת הסתננות: היועמ"ש יהודה וינשטיין התנגד נחרצות לסעיף בהצעה הממשלתית שקבע תקופת כליאה ארוכה למבקשי מקלט, ובנובמבר 2014 הממשלה אישרה את ההצעה. אלא שהשרים לא התעמתו ישירות עם היועמ"ש: הסעיף הוסר מהחוק לפני ההצבעה. כשהחוק הגיע לדיון בוועדת הפנים, נעשה ניסיון להחזיר אותו.

נמשיך בחוק ההסדרה: הוא אושר בוועדת השרים לחקיקה בנובמבר 2016, חרף אזהרת היועמ"ש מנדלבליט כי לא יוכל להגן עליו בבג"ץ, ובסופו של דבר עבר גם בכנסת. אלא שההצעה לא הייתה ממשלתית: כמו במקרים אחרים, השרים העדיפו להישען על הצעות פרטיות (של יואב קיש, שולי מועלם ובצלאל סמוטריץ'), במקום לעמת את היועמ"ש עם נוסח שנכתב במשרד ממשלתי.

דוגמה אחת שבה השרים תמכו פה-אחד בהצעה ממשלתית נגד חוות-דעת חריפה של מנדלבליט היא חוק היועמ"שים, שהיה מאפשר לשרים למנות את היועצים המשפטיים שלהם. נוסח שהגישה קודמתו של אוחנה, איילת שקד, אושר בממשלה בנובמבר 2017. מנדלבליט והמשנה שלו, עו"ד דינה זילבר, הוסיפו להתנגד לחוק גם בכנסת, וקידומו נתקע בינתיים בוועדת החוקה.

אבל אוחנה לא התעלם מהדוגמה הזאת: הוא הזכיר במפגש שעל שולחן הממשלה עמד נוסח רדיקלי יותר של ההצעה שהוא-עצמו הגיש. הממשלה, למעשה, החליפה את הנוסח הפרטי של אוחנה בנוסח המרוכך של שקד.