גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשביל לגוון צריך להתכוון: מי אשם במיעוט הנשים בהייטק?

נכון שמעט מדי נשים לומדות מקצועות טכנולוגיים, רבות נושרות בעקבות לידות וקרנות פחות משקיעות ביזמות ● אבל ההסברים האלה מתעלמים מהתנהלות החברות, שלא מגבשות אסטרטגיה של גיוון מגדרי ● זה מתחיל מגיוס עובדות ועובדים, עובר דרך התרבות הארגונית ושיטות ההערכה, ומגיע עד קידום ותגמול

משאבי אנוש  / הדמיה: אפרת לוי, גלובס
משאבי אנוש / הדמיה: אפרת לוי, גלובס

"עוד לא סיימתי את הדוקטורט והלכתי להתראיין, הגעתי לראיון, התיישבתי והוא אמר לי 'איך אישה יפה כמוך מתעניינת במדע'?", סיפרה ד"ר דנה לבנוני, חוקרת בינה מלאכותית ב -IBM, ל"גלובס". היא לא לבד - מראיינים לעבודה בתעשיית ההייטק, בדרך כלל גברים, שואלים על הריון וילדים, ויש כאלו שאף מטרידים מינית.

הדיון על מיעוט הנשים בתעשיית ההייטק מתמקד בצנרת הדולפת (Leaky Pipeline). לא פעם בכך מתחיל הדיון אך גם מסתיים. מדוע אין נשים בארגונים, בקרנות הון סיכון או בדירקטוריונים? בגלל הפייפליין. המשמעות של המילה הזאת היא שאם נשים לא לומדות מדעי המחשב בתיכון ובאקדמיה, ולכן לא מגיעות לתפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק, אז גם יש הרבה פחות יזמות או מנכ"ליות, ובהמשך מעט משקיעות וכך הלאה. "מה אתם רוצים? אנחנו מאוד רוצים לגייס נשים, אבל אין כמעט נשים בתפקידים טכנולוגיים", אומרים בארגונים.

הכל נכון - הפייפליין הוא אכן בעייתי ושיעור הנשים הולך וקטן בכל תחנה בדרך. אי אפשר להקל ראש בסיבות שנשים בוחרות שלא להמשיך ולהתקדם במסלול שמוביל למקצועות טכנולוגיים. אולם במקביל יש גם נתון נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו - בגילאים 18-24 מספר הנשים ומספר הגברים בתעשיית ההייטק הוא זהה, ורק עם השנים היחס הולך ונהיה לרעת הנשים, עד שלקראת היציאה לפנסיה היחס עומד על שלושה גברים על כל אישה.

ראיונות העבודה בהייטק לא מותאמים לנשים / צילום: אנספלאש, unsplash

שוק העבודה בישראל לא שוויוני במיוחד, ויותר מדי אנשים עדיין חושבים שאישה צריכה לשאת יותר מהגבר בנטל גידול הילדים. אולם כל הנימוקים הללו מתעלמים מצד נוסף במשוואה - הארגונים עצמם, החברות העסקיות שאותן נשים עוזבות כשהן "נפלטות" החוצה מתעשיית ההייטק, או שהן בכלל לא מגיעות לעבוד בהן.

"ארגונים לא מגבשים אסטרטגיית גיוון משלבים התחלתיים, וזה קשה לייצר אווירה שוויונית כשיש בהם כבר מאות עובדים שהתרגלו לתרבות עבודה לא מכלילה", אומרת קשת בחן, מנהלת כוח אדם בעמק הסיליקון ויועצת בכירה לגיוס מגוון בהייטק. "הארגונים מנסים להעסיק אנשים מרקעים שונים, אבל אז אותם אנשים צריכים לתקן את התרבות הארגונית בדיעבד, כך שיזהו ויכירו ביכולות שלהם, ולא יקדמו, למשל, אנשים מרקע דומה. הבעיה היא שזה לא מצליח ואז אנשים עוזבים - רואים את זה גם בארגונים גדולים, כמו פייסבוק וגוגל. זה עלול גם ליצור נזק לשילוב עתידי, כי פעם אחר פעם עובדים עוזבים והמנהלים מתייאשים".

"מה שצריך לעשות זה לבנות תרבות שמעריכה סוגים שונים של כישרונות ושל סגנונות ניהוליים, וליצור דינמיקה שבה אנשים מרגישים בנוח עם אנשים מרקעים שונים. זה צריך להיות חלק מהדי-אן-איי של האופן שבו החברה מתנהלת, ואז הרבה יותר קל לצמוח נכון", מוסיפה בחן.

התאמה לתבנית קיימת

חשוב להגיד - חברות הייטק עושות מאמצים לגייס נשים ומבינות את החשיבות בכך. הבעיה היא שחברות רבות מטילות את האחריות על אי השוויון על האינדיבידואלים במקום לבחון את ההתנהגות שלהן עצמן - כך עולה ממחקר שפרסמה ד"ר אליסון ווין, חוקרת מאוניברסיטת סטנפורד, בסוף 2019. ווין עקבה במשך כשנה אחר חברת טכנולוגיה גדולה בעמק הסיליקון (ששמה לא נחשף במחקר), שבמהלכה קיימה 50 ראיונות עומק עם מנהלים בחברה וצפתה ב-80 פגישות שעסקו ביוזמות לקידום שוויון מגדרי בחברה. היוזמות כללו הדרכת עובדים ומנהלים למניעת הטיות בקבלת ההחלטות שלהם ותוכניות מנטורינג.

לפי ווין, היוזמות הללו מבוססות על אמונה שניתן לצמצם את אי השוויון באמצעות לימוד הגברים לשלוט בהטיות הלא-מודעות שלהם, במיוחד בגיוס ובקידום עובדים, ובמקביל לימוד הנשים להיות יותר אסרטיביות ולהפגין את כישוריהן. במילים אחרות, מנהלים דורשים מנשים (ומגברים) להתאים את עצמם לתבנית הקיימת במקום לשנות את התבנית.

"תוכניות כאלו בהחלט יכולות לעזור לעובדים לזהות הטיות ולשנות אותן, אך ארגונים לא יכולים לעצור שם", כותבת ווין במאמר שפרסמה בהרווארד ביזנס ריוויו (HBR), מגזין של בית הספר למנהל עסקים בהרווארד. "אינדיבידואלים לבדם לא יכולים להעלים את אי השוויון המבני שבא לידי ביטוי באופן שבו אנשים מתקבלים לעבודה, בשיטות הערכה, בקידום ובתגמול. סוכני שינוי בתעשיית ההייטק חייבים להתמקד במאמצים לגבש נורמות תרבותיות וחברתיות רחבות יותר, ושיתחילו בהפיכת הנהלים הארגוניים להוגנים ושווים".

שלב אחרון בשרשרת המזון

ווין לא מפרטת מי הם סוכני השינוי שיכולים להוביל אסטרטגיה של שוויון מגדרי. החשודים המיידיים - מלבד מייסדי החברה - אלו אנשי ה-HR (משאבי אנוש), שאחראים לגייס עובדים, לפתח די-אן-איי ארגוני, ליצור תהליכי פיתוח והכשרת מנהלים ועובדים וכו'. בישראל אנשי ה-HR הם בעיקר נשים, דבר שמעצים עוד יותר את השאלה - האם הן אכן מובילות שינוי, ואם לא, אז מה מונע מהן? התשובה, כמובן, מורכבת.

ראשית, יש לבחון - מתי ארגונים מכניסים פונקציה של HR? משיחות שערכנו, פונקציה ניהולית בתחום ה-HR משתלבת בחברות רבות רק לאחר שהן כבר מעסיקות 100 עובדים ויותר. חלק מהמרואיינות בכתבה ביקשו לא להיחשף בשמן, כדי שלא יזהו את הארגונים שעליהם הן מדברות.

"מנהלת HR זה משהו שנחשב מותרות בסטארט-אפים, שלב אחרון בשרשרת המזון", אומרת נועה מץ, פסיכולוגית, מייסדת TeamDiligent, שמייעצת לסטארט-אפים וקרנות הון סיכון, בין השאר בסוגיות של העצמת ההון האנושי ופיתוח מנהלים. "הכי דחוף למייסדים להביא אנשי שיווק ומכירות, פיתוח וכספים. אני לא מכירה אף HR ברמת C-level", היא אומרת . גם בחן מתייחסת לכך: "היה רגע שבו איש IT הפך לסמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO) ואחראי השיווק הפך לסמנכ"ל מכירות (CMO) - כשזה יקרה גם ב-HR, אז יהיה השינוי".

סטארט-אפים כן מתחילים בשלבים מוקדמים לעבוד עם מגייסות, שהן סוג מסוים של HR. יש מקרים שבהם המגייסות הן אלו שצומחות ומתפתחות בחברה ותופסות את התפקיד הניהולי, אך עוד נגיע אליהן. במקרים אחרים, סטארט-אפים יכולים להיעזר ב -HR חיצונית ומנוסה כבר משלבים מוקדמים. הבעיה היא שהתקופה הנוכחית מאופיינת בתחרות עזה על עובדים ובצמיחה מהירה של סטארט-אפים, כך שלמייסדים חשוב בעיקר לשים דגש על הגיוס. "אי אפשר להגיד שממצים את הפוטנציאל של המגייסות. בדרך כלל מדובר בנשות מקצוע משכילות, עם תארים ראשונים ושניים במדעי החברה (פסיכולוגיה-סוציולוגיה), ובכל זאת הן נדרשות בעבודתן לנצל יכולת מאוד ספיציפית בסט הכלים שלהן. סטארט-אפים נמצאים במצב תמידי של הישרדות והם מתייחסים בלית ברירה למגייסות ככלי להביא עוד אנשים לארגון - כי זו הדרך המיידית שלהם לשרוד", אומרת מץ.

נשים בהייטק / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

לדבריה, "עובדים אמנם באים ומשתפים אותן בבעיות, מכיוון שהן אלו שגייסו אותם ויש להן גישה מקצועית לאנשים, אבל מפה ועד שתהיה להן את היכולת להוביל שינוי אמיתי - יש דרך רחוקה, לצערי. יש ארגונים שבהם מגייסות נמצאות נמוך בהיררכיה, ואז קשה לצפות שאותן נשים, שמסוגלות לעשות הרבה מאוד דברים טובים, אפילו יחשבו לעצמן להוביל שינוי". "עם זאת", מדגישה מץ, "גם הן צריכות להתאמץ ללמוד את התחום ולהתפתח על מנת לבסס את מקומן כשותפות עסקיות ולהוכיח שהן ראויות".

לא משחררים שליטה

רעות, ששימשה כ-HR בכמה ארגונים בתעשייה וביקשה שלא להיחשף בשמה המלא, סבורה כי "בסוף זה תלוי מאוד בבן אדם עצמו. אם את מגייסת שבפוטנציאל שלך מסתכלת לעומק, אז המקום שלך להשפיע בתוך הארגון קודם כל תלוי בך". לדבריה, "אני חושבת שהפתיחות של המנכ"ל מאוד תלויה בבגרות של מי שעובד מולו. הבעיה שהיא שבהייטק לא לוקחים אנשים בשלים, והמנהלים נגררים במקום לנהל את זה. בשביל לא להיות עבד של הפייפליין, אתה צריך לגבש אסטרטגיה, אבל הארגונים מתחילים לבנות HR רק בשלב שהם מבינים שהם צריכים עזרה. אלו ארגונים מאוד צעירים שבתחילת הדרך חסר להם ניסיון ניהולי, ואז כל הקונסטלציה הזאת הופכת להיות מורכבת, והם מתעוררים במשברים".

רעות שמה את האצבע על נקודה חשובה: מייסדי החברות. הם אלו שהקימו אותן עוד משלב הרעיון, היו שם כדי לגייס כסף ועובדים ולהצמיח את החברה, והם גם מושקעים בה, רגשית וכלכלית, יותר מכולם. לכן גם קשה להם לשחרר את השליטה על תהליכים שקורים בה. "בסטארט-אפ שעבדתי בעבר כמגייסת, היזמים התעקשו לראיין את העובדים לבדם כי הם רצו לשלוט על הדי-אן-איי של החברה. יכולת ההשפעה שלי הייתה קטנה", מספרת שירן, מגייסת נוספת. "מה שקרה זה שלא הייתה אסטרטגיית כוח אדם והרבה עובדים עזבו".

רותם קציר, Head of People בקרן ההון סיכון פיטנגו ויועצת למנכ"לים בסטארט-אפים, מציינת כי "בסופו של דבר, ארגונים הם השתקפות של המנכ"ל שלהם". לדבריה, "השינוי עשוי להגיע משני כיוונים: ב-80% מהמקרים זה יגיע מהמנכ"ל עצמו, כהנחיה שנובעת מסט הערכים שלו, מהניסיון שלו, ומהחיבור שלו לנושאים, כמו גיוון מגדרי. בשאר המקרים זה יגיע אם המנכ"ל מספיק בטוח בעצמו ובאנשים סביבו כדי לקבל רעיונות ושיטות שחדשים לו. יהיה מאד קשה להוביל שינוי בחברה שלא מקבל גיבוי ותמיכה מלאה מהמנכ"ל. אותי גייסו ב-kenshoo לתפקיד VP HR כשהייתי בהריון בחודש שמיני, וזו אמירה משמעותית בחברה. זה מעביר מסר לכל העובדים.

"אבל אני טוענת שלפני הכל ארגונים צריכים להיות בריאים, בטוחים ומכילים, וכשמגוון סוגי העובדים, וביניהם נשים, ירגישו שייכים, הם פשוט יגיעו. ואם זה לא יקרה, הם לא יישארו בחברה. זה כולל תקשורת מכבדת, מודעות וקבלה. איתם מגיעים השינויים בתהליכי הגיוס, העבודה והקידום בארגון".

אווירה של מועדון אחווה

במקרה של הסטארט-אפ של שירן, המייסדים הדומיננטיים דווקא יצרו חברה שוויונית יחסית, אך הדרה של נשים מתהליך הגיוס יכולה להוביל לתוצאות הפוכות. כך, מחקר נוסף שערכה ד"ר ווין עם פרופ' שלי קורל, שתיהן מאוניברסיטת סטנפורד, בחן את תהליכי הגיוס בעמק הסיליקון של 66 חברות הייטק, באמצעות ניתוח אירועים שהן ערכו לצורך גיוס עובדים. השתיים גילו כי ההתנהלות באירועים האלו שמה במוקד אלמנטים גבריים והזכירה אווירה של מועדון אחווה (הדומה ל"שיח מילואימניקים" בישראל). כך, המציגים מטעם החברות היו כמעט ורק גברים, ואם נשים נכחו, הן דיברו בעיקר על התרבות הארגונית, או היו אחראיות על סידור האוכל באירוע. במהלך הצגת החברה היו רפרנסים לתרבות גיקית, כמו למשל ל"מסע בין כוכבים", או להיבטים טכנולוגיים מורכבים. בחלק מהאירועים אף הושמעו בדיחות הכוללות אלמנטים פורנוגרפיים.

החוקרות מציינות כי בחברות גדולות הבעיה קטנה יותר, מכיוון שהן יותר מסודרות, יש להן כבר מחלקות HR מבוססות ויותר נשים בתפקידים בכירים, אך גם שם המצב לא מספיק טוב. "בחברות מצביעים על הפייפליין ועל גורמים נוספים הקשורים לצד ההיצע כחסם הגדול ביותר שלהם להעסקת יותר נשים, אך המחקר שלנו מציע כי יש לחברות לפחות אחריות חלקית על ה'Leaky Pipeline' של נשים ('הפייפליין הדולף' - שיעור הנשים שפוחת והלך בכל תחנה, ע"ז) בקריירות טכנולוגיות", כותבות החוקרות במאמר.

קציר נותנת דוגמה להתנהלות נכונה: "ל-HR יש הרבה משקל בבניית תהליכי גיוס נכונים. אם תגיע מפתחת לראיון עבודה ותשב מול שני גברים מראיינים, למשל, היא עלולה להרגיש הרבה פחות בנוח, ויהיה לה יותר קשה להביא את עצמה, בהשוואה לראיון שמתבצע בשילוב (או רק) עם מראיינת. בנוסף, אם אותה מתכנתת תראה עוד מתכנתות בצוות, ועוד יותר מכך מנהלות, יהיה לה יותר קל לדמיין את עצמה מצליחה ומתקדמת בארגון. ההסקה הזו פחות מתרחשת עם גברים. גם אם אין אישה בתפקיד הרלוונטי שמתאימה לראיין מועמדות, יש ל -HR דרכים ליצור תהליך שיהיה נוח ונעים יותר למרואיינות ".

זה כמובן לא נגמר רק בראיונות, אבל זאת רק דוגמה. כל מי שדיברנו איתו סיפר על הרצון של ארגונים להשתנות ולגייס יותר נשים. עכשיו הגיע הזמן לשנות ולהפסיק להאשים את הפייפליין.

עוד כתבות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א