גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: "נמסטה טראמפ" - ביקור ראשון של טראמפ בהודו הוא הזדמנות להתמודד עם מחלוקות המסחר

על סדר היום: חתימה על חוזים ביטחוניים ועסקת סחר

נשיא הודו נרנדרה מודי ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: רויטרס  Kevin Lamarque
נשיא הודו נרנדרה מודי ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אתמול (ב') נחת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לביקור רשמי ראשון בהודו. ההתקרבות בין דלהי לוושינגטון נמצאת בשיאה, והיא זוכה לתמיכה משני צידי המפה הפוליטית בוושינגטון. עם זאת, תחת הנשיא המכהן היחסים ספגו מהלומה בעיקר בשל מחלוקות בסוגיות מסחר.

לאחר שבחורף האחרון הרעיפו ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וטראמפ שבחים וחיבוקים במסגרת עצרת הענק שזכתה לכינוי "האודי מודי" ביוסטון טקסס, עתה המנהיגים ניצבים בפני הזדמנות להסרת מכשולים. על סדר היום: חתימה על חוזים ביטחוניים ועסקת סחר.

ארה"ב הביעה לא פעם את הסתייגותה מחוקי הקניין הרוחני בהודו וממסגרת ההשקעות המוגבלת בתחום הקמעוני. עם זאת, שני הצדדים הניעו את היחסים קדימה בלי לתת למחלוקות להוות אבני נגף בפיתוח היחסים האסטרטגיים והכלכליים בין המדינות. טראמפ הביא עימו רוח חדשה אל הבית הלבן ובמסגרתה התמקמה בחזית יחסי החוץ תפיסה עסקית נוקשה. בשנת 2018 הגיע המסחר הדו-צדדי לשיא ועמד על 142 מיליארד דולר, כשלהודו עודף מסחרי של 31 מיליארד דולר, מצב שטראמפ מעוניין לאזן.

לשם כך נקטה וושינגטון צעדים מספר: הטילה מכסי יבוא חדשים על פלדה, תחת הסעיף של ביטחון לאומי, והוציאה את הודו מ"מערכת ההעדפות הכללית" (GSP) שאפשרה את כניסתן של סחורות הודיות בשווי חמישה מיליארד דולר אל תחומי ארה"ב ללא תשלום מס.

על אף הקשרים הפוליטיים והאסטרטגיים הגוברים בין המדינות, המתח בסוגיות המסחר בא לידי ביטוי ברטוריקה קשוחה; טראמפ כינה את מודי "מלך המכסים של העולם", וכינה את מכסי היבוא של הודו "בלתי קבילים".

לקראת ביקורו הוסיף טראמפ כי הוא מוכן לחתום על הסכם סחר עם הודו "רק במקרה שזהו ההסכם הנכון ביותר עבור ארה"ב", משפט שרמז על מלחמת סחר בעצימות נמוכה מצד ארה"ב.

המתח הנוכחי נעוץ בתוצר מנוגד של אסטרטגיות מסחר חופפות. טראמפ מעוניין שהודו תרכוש יותר סחורות אמריקאיות, בעוד שהודו מעוניינת להשיב לעצמה את המעמד המסחרי המיוחד - GSP - שבמסגרתו זכתה להטבות מס ניכרות. מסתמן כי לאחר חודשים של משא-ומתן תאפשר הודו יבוא של מוצרי עוף, אוכמניות ודובדבנים ותפחית את המס עליהם. מלבד זאת, ממשלת מודי עתידה לאפשר גישה של ארה"ב לשוק החלב במדינה בגביית מס של 5%.

כמו כן, המס על אופנועי הארלי דוידסון, המיוצרים בארה"ב, שתפס את תשומת ליבו של הנשיא טראמפ, אף הוא יופחת. אומנם ההפחתה במס היא סמלית בלבד, מאחר שאופנועים מסוג זה אינם פופולריים בהודו. בנוסף למאמצים ההודיים לרצות את טראמפ, ימים מספר לפני הביקור פורסם כי נחתם מזכר הבנות בין המדינות בנושא זכויות הקניין הרוחני, מהלך אשר עשוי להאיץ את האמון בין הצדדים.

הגידול בחלקה של הודו בתחום המסחר האלקטרוני יצר נקודות חיכוך חדשות. בשונה מיריבתה, סין, הודו משתמשת בפלטפורמות אינטרנטיות זרות, ברובן אמריקאיות, אשר סוחרות במידע האישי של אזרחי הודו. ממשלת הודו גילתה רק לאחרונה את חשיבות המשאב החדש שעומד לרשותה, ונוקטת צעדים משמעותיים בעיצוב מדיניות המידע בעידן הדיגיטלי.

דרכי ההתמודדות של ממשלת מודי מדאיגות את האמריקאים. בשנת 2018 פקד הבנק המרכזי בהודו על חברות זרות המפעילות מערכת תשלומים אינטרנטית לאחסן את הנתונים בשרתים המקומיים בלבד. כמו כן, בדצמבר הציגה הממשלה ההודית לפרלמנט את החוק להגנה על המידע האישי, לאחר שנתיים של דיון ציבורי נוקב בסעיפי הצעת החוק. לאחר לחצים מרובים מצד הממשל וחברות אמריקאיות הושגו הקלות משמעותיות, דוגמת החיוב לאחסן רק נתונים רגישים ספציפיים בשטחה של הודו, כגון מידע רפואי ומצב פיננסי, מהלך שיאפשר לענקיות הטכנולוגיה להמשיך ולהרוויח מאיסוף יתר המידע.

בניסיון להקטין את הגירעון במסחר הדו-צדדי בעקבות הלחץ האמריקאי החליטה הודו להגדיל את יבוא המסחר באנרגיה ובמערכות הגנה אווירית מתקדמות מארה"ב. הודו, המייבאת כ-84 אחוזים מצריכת הנפט שלה, מצאה עצמה בין הפטיש לסדן בעקבות הידוק הסנקציות על איראן תחת ממשל טראמפ. כשנה לאחר מכן, במסגרת מדיניות "מקסימום הלחץ" על איראן של ממשל טראמפ, נאלצה הודו להפסיק לחלוטין את רכישות הנפט מאיראן. תקיפת מתקני הנפט בסעודיה פגעה בייצור של כחמישה אחוזים מאספקת הנפט העולמי, ובכ-70 אחוזים מכושר היצוא הסעודי. אומנם לאחר שבועות מספר שב הייצור לסדרו, אך די באירועים מסוג זה כדי לחדד את אי-היציבות המגיעה עם הנפט המזרח תיכוני. בעקבות כך נאלצה הודו, הנדרשת לכמויות נפט משמעותיות כדי לעמוד ביעדי הפיתוח הלאומי, להגדיל את יבוא הנפט ממקורות נוספים, ובראשם מארה"ב.

בחמש השנים האחרונות חברות הנפט האמריקאיות מייצרות נפט בקצב שיא בזכות מהפכת פצלי הנפט, עד כי בספטמבר אשתקד הדביקה ארה"ב את סעודיה כיצואנית הנפט הגדולה בעולם. התפתחות זו הכניסה אל המשוואה אלמנט משמעותי נוסף לברית האסטרטגית בין דלהי לוושינגטון - הנפט. על סדר היום של ביקור טראמפ עמד האתגר להפוך את הנפט האמריקאי למושך עבור ההודים. מקורות בכירים מוסרים כי במהלך הביקור תוצענה כמה הטבות, ביניהן הנחות בסך כחמישה דולר לחבית ואשראי גבוה לתקופה של בין 60 ל-90 יום.

גם באפיק הביטחוני ניכרת התלהבות הדדית. הריאליזם הפוליטי שנשקף ממוקדי הממשל ההודי הביא עימו רצון לבניית הכוח הצבאי של המדינה ההודית. שוק הנשק האמריקאי והטכנולוגיות המתקדמות שברשותו הן אבן שואבת לממשל ההודי, השואף לפצות על פערים טכנולוגיים מול סין. מאז שנת 2008 חתמו המדינות על חוזים ביטחוניים בשווי כולל של 15 מיליארד דולר. ממשל טראמפ אישר שורה של עסקאות ביטחוניות חשובות, ביניהן מכירת מערכות הגנה למטוסים בעלות משוערת של 190 מיליון דולר. על אף המספרים הגדולים הפוטנציאל רחוק ממימוש, וטראמפ מסתמן כאיש הנחוש להסיר חסמים ולהגדיל את המסחר הביטחוני. גורמים בסוכנות הידיעות "רויטרס" פרסמו כי לקראת הביקור נתנה הודו אור ירוק לעסקת רכישת מסוקים צבאיים מחברת ההגנה האמריקאית "לוקהיד מארטין" בשווי 2.6 מיליארד דולר, אשר נועדה לחזק את הצי ההודי באוקיינוס ההודי.

הביקור הנוכחי ייערך בסימן היחסים המסחריים בין המדינות. ייתכן כי הסכם מקיף שאליו הודו שואפת לא ייחתם הפעם, אך הוא ניכר באופק. ברקע ההאטה הכלכלית בהודו, הסרת החסמים למסחר עם ארה"ב עשויה להעניק דחיפה ליצוא ההודי. מלבד ענייני המסחר, תזמון הביקור עשוי להועיל לשני המנהיגים המתמודדים עם אתגרים פוליטיים מבית. טראמפ מתמקד עתה בבחירות ובגיוס קולם של אזרחי ארה"ב ממוצא הודי; עבור מודי, הביקור של טראמפ יסיט תשומת לב מהמחאות המשמעותיות מאז עלה לשלטון בעקבות שינוי חוק האזרחות, ביטול מעמדה המיוחד של קשמיר בחוקה ההודית וההאטה בקצב הצמיחה של הכלכלה ההודית, וישיב את המוקד אל הישגיו בזירת החוץ.

הכותבת, מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, משמשת כחוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS).

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות