גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: עובדים זרים לא צריכים להיות זכאים לאותם תנאים כמו עובדים ישראלים

הצגת הדברים כאילו העמדה המוסרית מתמצית בבחירה החדה האם להעניק זכויות כלכליות שוות לאנשים שבחרו מרצונם החופשי לבוא מארצות אחרות לעבוד כאן, או שאנחנו רשאים להפלות לטובה את בני ארצנו, היא פשטנית מדי ● גם לאחר הפחתת תשלומי החובה לעובדים הזרים, שכרם יהיה גבוה פי שש או שבע משכרם במדינות המוצא שלהם

פרופ' אבי שמחון / צילום: אוריה תדמור
פרופ' אבי שמחון / צילום: אוריה תדמור

מזה שנים אחדות שאני פועל להפחתת תשלומי החובה לעובדים זרים. מדינת ישראל כופה על מעסיקים סיעודיים, ברובם הגדול קשישים ונכים, לשלם שכר מינימום וזכויות סוציאליות לעובדים זרים המשתכרים בישראל פי חמש ויותר ממה שהיו משתכרים בארצות מוצאם. על פניו מדובר בהחלטה תמוהה, שכן כך אנחנו, מעבירים בהתנדבות מיליארדי שקלים שהיינו יכולים להימנע מלשלם, לתושבי מדינות זרות. חשוב שנמצא את האיזון הנכון בכדי להפלות לטובה את אזרחינו, אל מול הפגיעה באזרחי מדינות זרות המועסקים בישראל.

הנימוקים בעד שוויון בין עובדים אזרחי ישראל לעובדים זרים מתרכזים במישורים הכלכליים, המשפטיים והמוסריים. בבחינת מערכת השיקולים נראה כי במישור הכלכלי קל למדי להצדיק אפליה לטובה של מעסיקים ישראלים, המישור המשפטי משקף את ערכי המוסר של החברה, ולכן נותרנו עם השאלה הקשה באמת - האם יש הצדקה מוסרית להבחין בין אדם לאדם רק על פי אזרחותו.

רובנו משלימים עם כך שיש אנשים שמרווחים 6,000 שקל לחודש ואחרים שמרוויחים 60,000 (עם 600 אלף קצת יותר קשה) אבל האם הבחנה ע"פ אזרחותו של האדם מוסרית? לפני שאגע בשאלה המוסרית, אני מבקש לצלול להיסטוריה של העסקת עובדים זרים בישראל על מנת להבין את השיקולים הכלכליים-חברתיים שהובילו לכך שצעיר פיליפיני שמגיע לעבוד חמש שנים בישראל זוכה להפרשה לפנסיה.

לפני כ-30, לאחר שרבו הקשיים הביטחוניים בכניסת עובדים פלסטינים למשק, החלה כניסה לישראל של עובדים זרים, בעיקר מאסיה וממזרח אירופה. עובדים אלו החלו תופסים חלק גדל והולך בכוח התעסוקה, בעיקר בענף החקלאות והבניין, ובהמשך בסיעוד, עד שבשנת 1999 היוו למעלה מ-12% מהעובדים בישראל.

יתר על כן, אם עד אז כמעט כל העובדים הזרים הגיעו מיהודה שומרון וחבל עזה, ממרחק של עשרות קילומטרים מביתם וחזרו לשם בתום יום עבודתם, הרי שהחל משנות התשעים הם הוחלפו בעובדים מחו"ל שהתגוררו בארץ והחלו להקים כאן תאים משפחתיים.

הימצאותם של כל כך הרבה מהגרי עבודה בישראל, שחלקם שאפו להשתקע בה, יצרה בעיה חברתית קשה והובילה לדרישה בקרב הציבור להסדיר את מספרם ולוודא שלא ישתקעו כאן. לכך התווסף קולם של כלכלנים במשרדי הממשלה, בבנק ישראל ומחוצה לו שטען שקיומו של כוח עבודה זול במיוחד מביא לדחיקתם של עובדים ישראלים משוק העבודה ולירידת שכרם, ועל ידי כך מעכב כניסת טכנולוגיות מתקדמות באותם ענפים ומונע את עליית פריון העבודה.

שילוב הסיבות הללו הוביל את הממשלה לאמץ מתווים להפחתת מספר העובדים הזרים בישראל ולהשוות את עלות העסקתם לזו של עובדים ישראלים. המוטיבציה בייקור עלות ההעסקה של עובדים זרים נועדה להפחית את התמריץ להעסקתם על פני ישראלים ועל ידי כך את הלחץ על קובעי המדיניות להגדלת מכסות העובדים הזרים. כך, למשל, לא הושוותה ההפרשה של העובדים הזרים עצמם לביטוח הלאומי מפני שזה נגרע מהעובדים ולא מהמעסיקים ולכן אינו משפיע על התמריץ להעסקתם.

ירידה תלולה מאז שנת 1999 במספר העובדים הזרים

בין אם בשל העלאת מחיר העסקתם, ובין אם בזכות שקובעי המדיניות עמדו בלחצים להגדלת מספרם, מדינת ישראל השכילה בעשורים האחרונים להפחית במחצית את שיעורם (ללא הפלסטינים) בכוח העבודה. כמו כן, הצטבר ניסיון באשר לארצות שמהן העובדים הזרים חוזרים לעבודתם בעת פקיעת רישיון עבודתם. מכאן, שהסיבה המקורית לנפח את עלות העסקתם פחתה במידה רבה.

דעה: הראשונים להיפגע מביטול פנסיה ושכר מינימום לעובדים הזרים - העובדים הישראלים

חשוב לזכור שהרוב המוחלט של העובדים הזרים (ללא ערביי השטחים וללא עובדים בלתי חוקיים) מועסקים בסיעוד ע"י קשישים ונכים, כך שהנטל הכלכלי נופל ישירות על כתפיהם. בענף הסיעוד התחליפיות בין עובדים זרים לעובדים ישראלים נמוכה מאוד בשל אופי העבודה. בעוד שהעובדים הזרים נמצאים עם הקשיש לאורך כל היום, הרוב המוחלט של מטפלות הבית הישראליות עובדות במשרה חלקית ואינן מעוניינות לשהות בבית המטופל 24 שעות ביממה. לפיכך, רק אלה הנזקקים לטיפול רצוף מעסיקים עובדים זרים ומכאן, שהפחתת עלות ההעסקה שלהם הייתה מיטיבה ישירות עם אוכלוסייה חלשה במיוחד ומעלה את רווחתה באופן משמעותי. יחד עם זאת, החשש לפגיעה בשכר של עובדים ישראלים קטן שכן התחליפיות בין עובדים זרים לעובדים ישראליים בענף הטיפולים הסיעודיים נמוכה מאוד.

חשוב גם לזכור ששכר המינימום נועד לסייע לעובדים הישראלים לפרנס את משפחותיהם, בעוד שהעובדים הזרים מעבירים את מרבית שכרם למשפחותיהם בארצות מוצאם היכן שהשכר ועלות המחיה נמוכים בהרבה.

אתחיל את הדיון המוסרי בחשש שהבחנה בין עובדים ישראלים לבין עובדים זרים תעורר עלינו את חמתן של המדינות שמהן מגיעים העובדים ותוציא לנו שם רע כמי שמפרים אמנות בינלאומיות המיועדות למנוע פגיעה בחלשים. האמנות נכתבו מתוך כוונה כנה למנוע ניצול מחפיר של בני אדם חסרי הגנה שנאלצו לעזוב את ביתם ולנדוד לארץ רחוקה כדי לחסוך כסף ולסייע למשפחתם שנותרה מאחור. יש בהן הגיון רב ואף אדם הגון לא ימליץ לאפשר עבדות של בני אדם, זרים ככל שיהיו, לטובת רווחת בני עמו. אבל כפי שניתן לראות מתרשים שכר המינימום בדולרים, קיים פער גדול מאוד בין עבדות לבין המצב הקיים. ע"פ הצעתי השכר, שרובו כאמור משולם על ידי קשישים ונכים, יפחת מכ-1,900 דולר לחודש כיום ל-1,500, לעומת 650 דולר שעובדים זרים השתכרו לפני עשרים שנה.

שכר המינימום בישראל עולה בהתמדה

אם כך, גם לאחר ההפחתה, שכר העובדים הזרים יהיה גבוה פי שש או שבע משכרם במדינות המוצא שלהם ויותר מכפול מזה שהשתכרו בישראל לפני עשרים שנה. אין הכרח שהבחירה שלנו להעלות את השכר של העובדים הישראלים החלשים ביותר, תחייב אותנו להעלות גם את שכרם של העובדים הזרים.

עלות השכר של העובדים הזרים בישראל

בסופו של דבר הצגת הדברים כאילו העמדה המוסרית מתמצית בבחירה החדה האם להעניק זכויות כלכליות שוות לאנשים שבחרו מרצונם החופשי לבוא מארצות אחרות לעבוד כאן, או שאנחנו רשאים להפלות לטובה את בני ארצנו, היא פשטנית מדי. צריך לחפש את האיזון כך שנפלה לטובה את בני ארצנו, בוודאי את החלשים ביותר, תוך שאיננו מתעלמים מרווחתם של מהגרי העבודה שבאו לכאן למספר שנים קצוב שבתומו יחזרו למולדתם. 

הכותב הוא ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות קלות בתל אביב; חילן מזנקת בכ-8%, מנועי בית שמש ב-11%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.5%, ות"א 90 מוסיף לערכו 0.3% ● עונת הדוחות בתל אביב תופסת תאוצה: לאומי וחילן פרסמו דוחות כספיים ● מטבעות הקריפטו איבדו גובה אחרי שרשמו שיאים ● הורדת דירוג לאג"ח של אלקטרה פאוור ● לאומי: תפוקת הנפט היומית תצמח ל-13.6 מיליון חביות ● בנק אוף אמריקה: ייתכן שהשוק מתחיל לפקפק בכך שהפד יבצע הפחתות ריבית של 75 נקודות בסיס בשנת 2024

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א; תמר פטרוליום זינקה ב-18%, נכסים ובניין ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% ● הפסקת הפעילות של אסדת תמר למשך 37 ימים פגעה ברווחי ישראמקו ● ווישור תמזג את ווישור ביטוח לתוך איילון ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה ברמה של 3.2% ומעדיפים אפיקים צמודים בשוק המקומי ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

טים קוק וסונדר פיצ'אי / צילום: Associated Press

"בלוקבסטר דיל": הדיווח שמקפיץ את מניית גוגל ב-5% במסחר המוקדם

מערכת ה-AI של גוגל עשויה להגיע למכשירי אפל כבר השנה, אם שיתוף הפעולה המתקיים בין החברות יושלם ● הדיווח על שיחות שיתוף הפעולה נחשף בבלומברג ומקפיץ את מניית אלפאבית בכ-5% במסחר המוקדם

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

ג׳נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה / צילום: Reuters, Walid Berrazeg

האירוע שכל התעשייה חיכתה לו: אנבידיה מציגה את הדור הבא של הבינה המלאכותית

הכנס השנתי של החברה הלוהטת בעולם התקיים בסן חוזה וסיפק שורה של בשורות מרכזיות ● מהדור הבא של שבבי הבינה המלאכותית, דרך שיתוף-פעולה עם אפל ועד לחידושים בענף הרכב ● כל הפרטים מהאירוע השנתי של אנבידיה

ולדימיר פוטין בנאום לאחר הבחירות ברוסיה. נבחר ל-6 שנים נוספות / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

פוטין נבחר לנשיא בפעם החמישית. מה צפוי עכשיו לרוסיה?

בעוד שהניצחון של ולדימיר פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה לא מפתיע, היקף הניצחון שלו - עם כ-88% מהקולות - עלול לתת לגיטימציה למורשת ולמלחמה התוקפנית שלו ● הקדנציה החמישית בתפקיד תתמקד ככל הנראה במלחמה באוקראינה - ובלוודא שהרוסים ימשיכו לתמוך בה

באר שבע. דירות בפחות ממיליון שקל / צילום: Shutterstock

"שיעור הצעירים מקרב רוכשי הדירות החדשות ממשיך לעלות ועומד על כ־30%"

מבצעי שיווק אגרסיביים ומימון מההורים דוחפים יותר ויותר צעירים מתחת לגיל 35 לרכוש דירות, גם להשקעה - כך לפי נתוני חברת במבי המספקת שירותי תוכנה לחברות נדל"ן ● "יש הרבה פניות של צעירים. חלקם ישר אחרי הצבא"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמסביר - כך ארה"ב מונעת מישראל להשיג את מטרות המלחמה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, משוכנע שהממשל האמריקאי לא מצליח להפנים את המשמעות הקיומית של מיטוט חמאס ● בשיחה עם גלובס הוא מדבר על חשיבות כניסת צה"ל לרפיח ועל החזרת ההרתעה הצבאית למרות "המשקולות שביידן מציב על רגלי ישראל"

מרוואן עיסא / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

ארה"ב מאשרת: רמטכ"ל חמאס מרוואן עיסא חוסל

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב מאשר: מרוואן עיסא חוסל בתקיפת צה"ל ברצועה  ● אזעקות בגליל העליון, צה"ל תקף מטרות של חיזבאללה בלבנון • מטרה אווירית חשודה חצתה לשטח ישראל ממרחב ים סוף - ונפלה בשטח פתוח, צפונית לאילת • הותר לפרסום: סמ"ר מתן וינוגרדוב נפל בקרב בצפון הרצועה ● עדכונים שוטפים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; יוניליוור מפרידה את יחידת הגלידה

הניקיי עלה ב-0.7% ● לראשונה מזה 17 שנה, הבנק המרכזי ביפן העלה את הריבית במדינה ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות ● בנק אוף אמריקה: ייתכן שהשוק מתחיל לפקפק בכך שהפד יבצע הפחתות ריבית של 75 נקודות בסיס בשנת 2024

העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,

עסקאות במיליארדים? לאן נעלמה ההבטחה הגדולה של הקשרים עם האמירויות

חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה ● זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה ● מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים ● מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה

בנק לאומי / צילום: איל יצהר

דוחות לאומי: רווח של 7 מיליארד שקל למרות הפחתה גדולה בארה״ב

בנק לאומי רשם בשנת 2023 רווח של 7 מיליארד שקל, ירידה של 9% לעומת 2022 בשל ההפחתה שביצע ברבעון הראשון של השנה • יחלק דיבידנד של 365 מיליון שקל, המהווים 20% מרווחי הרבעון, בהתאם להנחיות בנק ישראל

רני צים / צילום: איל יצהר

רני צים רותם את הקופה של פסגות לאקזיט אישי של רבע מיליארד שקל

צים מעוניין כי בית ההשקעות ינצל את המזומנים שנותרו בקופתו, לאחר מכירת מרבית הפעילויות שלו לבתי השקעות שונים, לרכישת מניותיו האישיות בחברת הקניונים שלו תמורת 250 מיליון שקל

יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, קיים היום דיון כדי לקדם מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו שופט בית משפט עליון בדימוס, כפי היה ב-20 השנים האחרונות ● הנציב המכהן, שופט העליון בדימוס אורי שהם: "אין פה ניגוד עניינים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה, אולף שולץ, בפגישתם היום / צילום: קובי גדעון-לע''מ

קנצלר גרמניה שינה את הטון. האם ישראל תאבד את הידידה החשובה באירופה?

קנצלר גרמניה אולף שולץ התייצב בביקור רשמי לצד ישראל, אך שינה את הטונים מבעבר ● הוא הטיל ספק בתועלת הפעולה הצבאית ברפיח בשל ריבוי הרוגים פלסטינים, והזהיר מפני אסון הומניטרי ברצועה ● במקביל, מדינות באיחוד מקדמות החלטות אנטי-ישראליות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל חושף: לקוחות איזה בנק הכי מרוצים ומה אכזב את הציבור?

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל מגלה ש-20% מהציבור חושב שמגיע לו לקבל יותר על הפלוס בחשבון • העמלות הגבוהות הן עדיין הסיבה העיקרית לתפיסת חוסר ההוגנות • שני הבנקים הגדולים בתחתית בתשובה לשאלה האם תמליצו לחבר או משפחה על הבנק

טוקיו, יפן. השינוי קרוב? / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה מזה 17 שנה: יפן העלתה את הריבית

הבנק המרכזי ביפן הודיע הלילה על שינוי היסטורי לאחר 17 והעלה את הריבית במדינה ל-0.1% ● זאת לאחר שאפילו משבר האינפלציה העולמי ב־2022 לא הביא את יפן לחרוג ממדיניות הריבית השלילית ● בין הסיבות לשינוי: עליות שכר חדות

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

צילומים: AP - Ng Han Guan, Jeff Dean, Alexander Zemlianichenko, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות

דווקא כשמדדי מניות בעולם נמצאים בשיאי כל הזמנים, חשוב להתייחס לסיכונים שעלולים להעיב על השווקים ● הסיכונים המיידיים הם התחדשות האינפלציה במדינות רבות או לחלופין האטה כלכלית, ומתיחויות גאו-פוליטיות שיסלימו למלחמות ● כתבה שנייה מתוך שתיים

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסיבה לכך שאיחוד האמירויות מובילה השקעת ענק במצרים, דרום אפריקה משקיעה מיליוני דולרים ביצירת קשר עם חמאס ומסתבכת בארה"ב, והאלימות לא עוזרת לקרב את הפלסטינים למדינה ● כותרות העיתונים בעולם