גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: האמת על הגירעון

בניגוד להסברי מנכ"ל משרד האוצר, סיפור הגירעון פשוט: חלוקת מתנות חסרת אחריות שהסתיימה בכישלון כלכלי ופוליטי

תקציב המדינה / איור: גיל  ג'יבלי
תקציב המדינה / איור: גיל ג'יבלי

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, סיפר לאחרונה לקוראי "גלובס" כי אביו שאל אותו "תגיד, איך אתה מסביר את הבור הגדול בגירעון שהשארתם אתה וכחלון לכלכלה הישראלית?". באב"ד יכול היה לענות לאביו בפשטות: הבור שיצרנו עזר לנו לממן מתנות שהרעפנו על הציבור. זאת, מתוך רצון להגדיל את התמיכה הפוליטית במפלגתו של שר האוצר, שהתפאר במתנות אלה בשלטים גדולים בחוצות הערים. קיווינו שהבור יתגלה במלוא הדרו רק לאחר שהשר ואני נעזוב את משרד האוצר, ואז הוא כבר יהיה בעיה של מישהו אחר. כמובן שהמישהו אחר הזה יצטרך לקחת חזרה מהציבור את כל המתנות שהרעפנו עליו, מכיוון שלמתנות אלה לא היה כיסוי, הן הרי מומנו באמצעות הגדלת הגירעון.

במקום זאת, בחר באב"ד להגיב לשאלתו של אביו במאמר של למעלה מ-1,200 מילים, בו הוא העלה מגוון טענות. חלק מהטענות האלה לא מדויקות. חלקן מדויקות אך כלל אינן קשורות לעניין הגירעון. וחלקן מדויקות, אך משמעותן היא שההרחבה של הגירעון, תחת הובלתם של כחלון ובאב"ד, עוד יותר לא‑מוצדקת וחמורה.

באב"ד מציין בסיפוק כי אחוז האבטלה בשפל של פחות מ-4% ואחוז ההשתתפות בשוק העבודה גבוה ויציב. זה נכון. הוא אף כותב כי הגירעון שנמדד בפועל "אינו מנוכה מחזור ולכן חשוף לשינויים שלא תמיד ניתן לצפות ונובעים ממחזור העסקים שמעצם טבעו חשוף לתנודות וקשה לחיזוי". כלומר, הוא טוען שתנודות אקראיות של הכלכלה משפיעות גם הן על הגירעון. אבל דבריו רק מדגישים עד כמה חמורה המדיניות שבה נקט כחלון: מחזור העסקים כרגע נמצא בנקודה חיובית מאוד, כפי שעולה מנתוני האבטלה. אם במצב כל כך טוב כחלון ובאב"ד הגדילו את הגירעון, מה יקרה כאשר מזלנו הטוב יאזל ומחזור העסקים ישתנה?

באב"ד מסביר את ההבדל בין יחס חוב-תוצר לגירעון התקציבי ומסכם "אל לנו לטעות, הגירעון הוא כלי עבור הממשלה לשמר ולנהל את יחס החוב-תוצר, ולא יעד כלכלי בפני עצמו." זה נכון, אבל זה בדיוק העניין: הגירעון הוא כלי שיש לממשלה שליטה מסוימת עליו ואילו יחס חוב-תוצר הוא נתון תוצאתי שתלוי מאד ברמתו בעבר ובמשתנים כלכליים שאין לממשלה שליטה עליהם - למשל השינוי בשער החליפין של השקל והפער בין האינפלציה במחירי התוצר לאינפלציה במדד המחירים לצרכן. ב-2019 פעלו גורמים אלה באופן עוצמתי והביאו להפחתה קלה ביחס חוב-תוצר, למרות הגירעון הגבוה. מוזר אפוא שבאב"ד מבקש שישפטו את המדיניות הכלכלית על סמך מדדים שאין לממשלה שליטה עליהם, ולהתעלם מהשימוש בכלי מדיניות שיש לגביהם שליטה.

למרות מילים יפות אלה, בשנים האחרונות החליטה הממשלה שלוש פעמים להעלות את תוואי יעדי הגירעון

אולם גם הצגת יחס החוב-תוצר כ"הצלחה" תמוהה בפני עצמה. בין 2017 ל-2019 יחס החוב‑תוצר היה די קבוע, זאת למרות התנאים הכלכליים הטובים שהיו יכולים לסייע בהפחתה מהירה של יחס החוב - גם שיעור תעסוקה גבוה, גם היעדר משברים כלכליים או ביטחוניים, גם גידול מהיר יותר של מחירי התוצר לעומת מדד המחירים, וגם התחזקות של השקל. זאת, דווקא לאחר שבמהלך התקופה שבין 2003 ל-2017 ירד יחס החוב במהירות, בכל שנה למעט שנת 2009 (שנת המיתון העולמי).

בהקשר הישראלי קיים שיקול חשוב נוסף לשמירה על משמעת פיסקאלית והקטנה מהירה של החוב הציבורי "בזמנים רגילים" - השיקול הגאו-פוליטי. הסיכון למלחמה בישראל גבוה יותר מאשר בשווייץ. במקרה של מלחמה, העלות הישירה של ההוצאות הביטחוניות (ואולי גם האזרחיות) בזמן המלחמה ולאחריה והפגיעה בפעילות הכלכלית עלולות להיות משמעותיות. ככל שהיחס חוב-תוצר בעת פרוץ המלחמה נמוך יותר, ישראל תהיה חזקה יותר ומוגנת יותר בעת המלחמה ולאחריה. זו אחת הסיבות לכך ששרי האוצר שקדמו לכחלון ראו חשיבות גדולה בהפחתה מהירה ביחס החוב, ורק בשנתיים האחרונות מוצגת יציבות במדד זה כ"הצלחה". מדובר, כמובן, לא בהצלחה, אלא בחוסר אחריות.

תזכיר חוק שפורסם לפני כשלוש שנים על-ידי משרד האוצר (תחת הנהגתם של כחלון ובאב"ד) קובע כי "חוק הפחתת הגירעון חוקק על מנת לאפשר לממשלה לבנות את תקציב המדינה תוך שמירה על אחריות פיסקאלית ויצירת מסגרת פיסקאלית יציבה ואמינה שתאפשר למשק להתמודד בהצלחה עם זעזועים כלכליים בטווח הבינוני והארוך. חוק זה קבע את הגירעון המרבי אותו ניתן לקבוע בעת אישור תקציב המדינה במונחים של אחוזי תוצר, שיוצר מגבלה אפקטיבית על תקציב המדינה בעת בנייתו [...] לעמידה במגבלות אלה חשיבות מכרעת בשמירה על אמינותה הפיסקאלית של הממשלה. [...] לעמידה במגבלות אלו ישנה חשיבות מכרעת בכל הקשור להמשך הפחתת הגירעון ויחס החוב לתוצר החיוניים לחיזוק איתנותה של כלכלת ישראל."

למרות מילים יפות אלה, בשנים האחרונות החליטה הממשלה שלוש פעמים, בהמלצת משרד האוצר, להעלות את תוואי יעדי הגירעון: באוקטובר 2015, בדצמבר 2016, ובמרץ 2018. בכל שלוש הפעמים הדבר נעשה לא מתוך הכרח כלכלי או חברתי, ולא על רקע מצב זמני של הוצאות גבוהות או הכנסות נמוכות. הדבר נעשה אך ורק מתוך שיקול פוליטי ופופוליסטי - לחלק מתנות לציבור, אשר לא היה להן כיסוי במסגרת תוואי הגירעון הקיים. כלומר, הממשלה לקחה הלוואה מהציבור כדי לממן באמצעותה מתנה שהיא חילקה לציבור, תוך התעלמות מוחלטת מהמוסבר בתזכיר החוק. זו מתנה שבמקרה הטוב הדור הצעיר יצטרך לשלם עבורה בעתיד, ובמקרה הפחות טוב תדרוש מהמשלה נקיטת צעדי צנע כואבים - העלאות מסים וקיצוץ בהוצאות החברתיות דווקא בזמן מיתון ומשבר כלכלי. באמצעות שלוש ההעלאות המיותרות והמזיקות של יעדי הגירעון, כחלון ובאב"ד יכלו להעניק לציבור "מתנות" בסך 54 מיליארד שקלים במהלך השנים 2019-2016.

הציבור מזהה את התרגיל, ומבין כשעובדים עליו

באב"ד טוען כי "בשנת 2019 הממשלה חרגה מיעד הגירעון שהוגדר לה בכ-0.8% [...] לסבר את האוזן, בכל אחת מהשנים 2017-2015, מדינת ישראל סיימה עם גירעון הנמוך בכ-1% מהיעד, ויחס חוב-תוצר ירד מעבר לתחזית." כמובן שטענה זו מטעה ואפילו מקוממת. יעד הגירעון בשנת 2019 לא "הוגדר לה", אלא נקבע על-ידי הממשלה עצמה, בהמלצת משרד האוצר, לאחר שלוש ההעלאות המיותרות של יעדי הגירעון שהוזכרו לעיל. גם יעדי הגירעון בשנים 2017-2015 לא היו יעדי הגירעון המקוריים, אלא היעדים המתוקנים, לאור רצון כחלון ובאב"ד להרעיף על הציבור כמה שיותר "מתנות". כלומר, כאשר ראו כחלון ובאב"ד שהיעדים שהוגדרו מחייבים משמעת פיסקלית, הם שינו את היעדים כדי שיהיה הרבה יותר קל לעמוד בהם. וכיום מגיע באב"ד וטוען שבסך הכל הממשלה עמדה בקירוב ביעד "שהוגדר לה".

באב"ד מתפאר בכך שהממשלה החילה על עצמה בשנת 2016, בהובלת שר האוצר כחלון, את "חוק הנומרטור", המחייב את הממשלה להצביע על מקורות מימון להחלטות להגדלת ההוצאה או להפחתת מסים, במשך שלוש שנים מעבר לשנת התקציב הנוכחית. אולם, בשנים שעברו מאז חוקק חוק זה, התברר שחוק הנומרטור אפקטיבי רק במידה שמשרד האוצר עצמו אינו מחבל בכוונת החוק. ומשרד האוצר, בהובלת כחלון ובאב"ד, חיבל בכוונת החוק בכל דרך אפשרית - החל מרישום תחזית הכנסות אשר מלכתחילה הייתה אופטימית מדי (כגון הבטחות מופרזות לתמלוגים ודיבידנדים מגופים ציבוריים - חברות ממשלתיות, רשות שדות התעופה, מפעל הפיס וקק"ל) ועד הגדרת תוכניות ממשלתיות חדשות כהוראת שעה (לדוגמה, סבסוד הצהרונים וחלק מתוכניות ה"נטו" בהם מתהדר כחלון).

בנוסף, משרד האוצר, בהובלת כחלון ובאב"ד, ניפח ככל יכולתו הוצאות חוץ-תקציביות - אשר אינן רשומות בתקציב המדינה ואינן כפופות לכלל הנומרטור. למשל, מימון תכנית "מחיר למשתכן" היקרה והבזבזנית לא נעשה באמצעות סעיף תקציבי, אלא באמצעות הנחות על שיווק קרקע ציבורית, וניסיון לממן תוכניות נוספות באמצעות תקציב רשות מקרקעי ישראל כתחליף לתקציב המדינה). כתוצאה מכל החשבונאות היצירתית הזו, שלמרבה האכזבה התרחשה בהובלת משרד האוצר עצמו, החלת חוק הנומרטור לא הביאה להגברת השקיפות והמשמעת התקציבית, בניגוד לציפיות המוקדמות.

באב"ד מתפאר גם בחוות הדעת של כלכלני סוכנות הדירוג S&P ושל ארגון ה-OECD. אולם, גופים אלו ממש לא שיבחו את המדיניות הפיסקלית שהממשלה הובילה בשנים האחרונות. כפי שבאב"ד עצמו כותב, הם רק "הביעו ביטחון כי הממשלה, כאשר תקום כזו, תבצע את הצעדים הדרושים". כלומר, לכל היותר, ניתן לטעון שהם מצפים (או מקווים) ששר האוצר בממשלה הבאה יצליח לשנות מסלול ולתקן את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהמדיניות שהובילו כחלון ובאב"ד. להערכתי, אם לא יחולו זעזועים שליליים בשנה‑שנתיים הקרובות (כגון מלחמה, משבר פיננסי עולמי, התפשטות גלובלית של ווירוסים מסוג קורונה או אחר), אכן ניתן יהיה לתקן את הנזקים בקלות יחסית - שר האוצר הבא יצטרך לקחת חזרה מהציבור את המתנות שכחלון ובאב"ד חילקו בחוסר אחריות. אבל אם לא יתמזל מזלנו, וזעזוע שלילי משמעותי יכה בתקופה הקרובה, הנזק הכלכלי והחברתי יהיה כבד. משום כך, הביקורת על ההגדלה המיותרת והמזיקה של הגירעון בשנים האחרונות אינה "שיגעון", כפי שבאב"ד טוען, אלא ביקורת מקצועית הנובעת מדאגה אמיתית.

לקראת הבחירות הקרבות, טוב יעשו המפלגות והפוליטיקאים אם יציגו בפני הבוחר את תכניותיהם להקטנת הגירעון ולהחזרת היציבות הפיסקלית. למרבה הצער, רובם המכריע נמנעים מלפרט תוכניות כאלה. להיפך, הם מציגים רשימה ארוכה של "מתנות" נוספות שעלותן התקציבית גבוהה ועלולה להגדיל עוד יותר את הגירעון. ככל הנראה הם חוששים שהציבור לא מספיק בוגר ולא מבין זאת. על כן, חשוב שלזכור שלמרות חלוקת המתנות על חשבון הגדלת הגירעון, מפלגתם של כחלון ובאב"ד התרסקה בסופו של דבר. נראה שהציבור מזהה את התרגיל, ומבין כשעובדים עליו. 

הכותב כיהן ככלכלן הראשי במשרד האוצר, וכיום הוא ראש פורום קהלת לכלכלה

עוד כתבות

כשמכוניות חדשות נמכרות בהנחות ענק, לא קונים מכוניות יד שנייה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בחסות הנחות של עשרות אלפי שקלים - רכב בן שנה עשוי לעלות יותר מרכב חדש

היבואנים תקועים עם מלאי גדול, ועשרות אלפי רכבי "אפס קילומטר" מוצעים בהנחות של עשרות אלפי שקלים ● לצד התחרות האגרסיבית שנוצרה בין הדגמים החדשים, ההשלכות מורגשות גם בשוק המשומשות ● הנפגעים העיקריים: רכבים שעלו לכביש בשלוש השנים האחרונות

נתן אלנתן, יו''ר מטה התכנון הלאומי ויו''ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה / צילום: רז רוגובסקי

הדיונים בוועדות הערר התקצרו דרמטית, אבל המומחים מזהירים שהפקק התכנוני נמצא במקום אחר

לידי גלובס הגיע דוח החושף לראשונה את המהפכה בזמני הטיפול בוועדות הערר המחוזיות ● הזמן הממוצע מדיון ראשון בוועדות ועד לסיום הטיפול הצטמצם ב־2025 ב־90% ל־10 ימים בלבד ● אבל בשוק מצביעים דווקא על הסחבת הארוכה בהליכים הנוגעים להיטלי השבחה ופיצויים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

השבוע בשווקים: הכול יחוויר ביחס לאירוע הזה

הבורסה המקומית תקבל דחיפה חיובית קטנה ממניות הארביטראז' היום, לאחר שסיכמה שבוע חיובי, במהלכו שברה שיאים חדשים ● בוול סטריט, מדדי הנאסד"ק וה-S&P 500 נסחרים סביב שיא כל הזמנים, לאחר שתחזית הצמיחה של אורקל הדהימה את השווקים ● ובערב יום רביעי תפורסם בארה"ב החלטת הריבית שכולם מחכים לה

מרכז הפיתוח של אנבידיה במבוא כרמל, אחד האזורים שהגיעו לישורת האחרונה / צילום: אסף גלעד

ההחלטה מתקרבת ומסתבכת: ראש העיר שמאיים בעתירה נגד עסקת אנבידיה

עיריית נשר הודיעה כי תגיש עתירה אם יינתנו לענקית השבבים אנבידיה הטבות ופטור ממכרז "בניגוד לחוק" לטובת הקמת מרכז פיתוח חדש ● עם זאת, החוק מאפשר לעשות זאת במקרים חריגים ● גורמים בשוק: "אם יוצגו שיקולים לגיטימיים, אין סיכוי אמיתי לעתירה כזו"

רפאל בז'רנו / צילום: Jefferies

הוא בן 41, בן להורים ישראלים, בכיר בעולם ההשקעות, וזה מה שהוא חושב על עתיד השווקים

רפאל בז'רנו, ראש תחום בנקאות ההשקעות ושווקים פיננסיים בג'פריס, הוא אחד האנשים הכי בכירים בג'פריס העולמי ● בז'רנו מספר מדוע למרות נטישה של משקיעים זרים, "העניין בטכנולוגיה ישראלית מעולם לא היה גדול יותר", ומספק תחזית אופטימית לשווקים ולסקטורים מומלצים

אוגוסט היה חודש טוב לחוסכים / אילוסטרציה: Unsplash, andre taissin

מה הכסף שלכם עשה באוגוסט? חברת הביטוח שעקפה את כולם ובית ההשקעות שנשאר בתחתית

חודש אוגוסט הסתיים עם תשואה ממוצעת של 1.1% במסלולים הכלליים ● חברת הביטוח מנורה בלטה בביצועים טובים, ואילו ילין לפידות ומור התמקמו בתחתית עם ביצועים חלשים ● המסלולים מחקי מדדי ה-S&P 500 הציגו תשואה שלילית למרות הזינוק במדד

אמיתי קלמר וד''ר דן רביב / צילום: Weifan Chen

ההנפקה שתניב למבטח שמיר, ארקין ואיל עופר רווחים של מאות מיליונים

שלושת בעלי ההון מחזיקים במניות חברת הפינטק הישראלית-אמריקאית לנדבאזז, ששואפת להנפיק בוול סטריט לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● עבור מבטח שמיר מדובר בהשבחה צפויה של פי 10 על השווי בו השקיעה בחברה

דונלד טראמפ וצ'ארלי קירק / צילום: ap, Andrew Harnik

"אי אפשר להחליף את קירק": הרצח שמטלטל את אמריקה, ולא עוצר שם

מותו של צ'ארלי קירק, פעיל פוליטי שמרני, בעל דעות שנויות במחלוקת שסחפו מליוני אנשים, טלטל את ארה"ב החצויה פוליטית ● את החשוד בירי תפסו במרחק 3 שעות מהמקום בו נרצח ● והפרס העצום שהציעו למי שיסגיר אותו

ניר צוק, שמוליק האוזר ויובל אלוני באירוע ההשקה של בנק אש / צילום: גדי סיארה

בלי עמלות עו"ש: בנק חדש בישראל יוצא לדרך

בנק אש, שבין מייסדיו נמצא היזם הטכנלוגי ניר צוק, יפתח את שעריו לקהל בתחילת 2026 ויציע חשבון עו"ש ללא עמלות, ריבית זהה לכל המפקידים, ומחצית מההכנסות שלו יופקדו בחשבונות הלקוחות – שינוי שמאתגר את הבנקים המסורתיים בארץ ● עם זאת, הבנק לא יפעל בתחום המשכנתאות ולא מתכנן להציע מסחר בניירות ערך

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

איש העסקים שנאלץ לשלם לעובד שפיטר 5.5 מיליון שקל - והסיבה

למרות היעדר מסמכים והוכחות ישירות לקיומם, ביהמ"ש לענייני משפחה חייב אישה לשלם 3.2 מיליון שקל לפרוד שלה, בגין יהלומים שלטענתו גנבה מביתו ● המחוזי קבע כי חברת הלוואות בעלת שיעבוד על דירה בבני ברק היא בעלת הזכויות בנכס - ולא בני זוג שטענו כי רכשו את הדירה טרם שיעבודה ● איש עסקים חוייב לשלם 5.5 מיליון שקל למנהל פרויקטים בכיר שלו לשעבר, לאחר שזה הוכיח בהקלטות סתר כי ניתנו לו התחייבויות כספיות שונות ● 3 פסקי דין בשבוע

אנשי ביטחון סינים אוספים פרטים מאזרחים באיי שלמה, החודש / צילום: Reuters, Royal Solomon Islands Police Force

מדינות האי הזעירות של האוקיינוס השקט נקראות לבלום את התפשטות סין

שורת איים קטנים ומרוחקים הצביעו עם ישראל בעצרת האו"ם ביום שישי האחרון נגד ההצעה ל"שתי מדינות לשני עמים" ● ניתן להניח שהדבר קשור בכך שהן נשענות, לפחות במידת מסוימת, על סיוע אמריקאי - ומאוימות מההתפשטות הסינית באזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' על פסילת מועמדו לראש אגף התקציבים: "ועדת המינויים טעתה, אני בדיונים על זה"

שר האוצר הגיב היום לראשונה על פסילת מועמדו לתפקיד ראש אגף התקציבים באוצר, מהרן פרוזנפר ● החלטת ועדת המינויים התקבלה מטעמים של אי-מתן שוויון הזדמנויות לנשים בהתמודדות על תפקידים בכירים בממשלה בכלל ובאוצר בפרט ●  סמוטריץ': "אני מכבד מאוד נשים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; מדד הביטוח מזנק במעל 2%, הבנקים ב-1.5%

ת"א 35 עולה ב-0.9% ● ספק אם מדד המחירים לצרכן שיפורסם היום יגרום לבנק ישראל להוריד את הריבית ● השקל נחלש הבוקר מול הדולר, 3.339 שקלים לדולר ● באופנהיימר מעלים את מחיר היעד של טאואר ● החל מרביעי: 36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם, רוב תשומת־הלב אל הפד, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה בקדנציה של טראמפ

השופט יוסף אלרון / צילום: דוברות הרשות השופטת

הדיל במינוי, ההחמרה בענישה ודעת המיעוט: השופט שיצא נגד המערכת מסכם כהונה

השופט יוסף אלרון, שהדהים את מערכת המשפט כאשר התמודד על נשיאות העליון בניגוד לשיטת הסניוריטי, יפרוש השבוע בתום יותר מ־30 שנה על כס השיפוט ● מי שנודע בדעות מיעוט בעד ביטול עילת הסבירות ומינוי דרעי לשר, היה גם "פליליסט" שהחמיר בענישה - כולל בפרוטקשן

מגרש במטולה נמכר ב־350 אלף שקל / צילום: נוה לוי

המגרש שנרכש רק לפני שנתיים וכעת נמכר שוב, במחיר נמוך יותר

המגרש בשטח 516 מ"ר נמצא בדרום הר צפייה, ולפני כשנתיים נמכר ב־10,000 שקל יותר ● שוק הנדל"ן הקטן ממילא של מטולה כמעט שבק חיים מאז פרוץ המלחמה ● עצם זה שהרוכש לא היה מוכן לשלם על המגרש סכום גבוה יותר, מבטא את חוסר האמון שלו שהשכונה תקרום עור וגידים בשנים הקרובות

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

מגמה חיובית באירופה; מניית טסלה מזנקת ב-5% לאחר שמאסק רכש מניות בהיקף של מיליארד דולר

הקאק מטפס בכ-1.1% ● בורסת דרום קוריאה בשיא ● הפעילות הכלכלית בסין הואטה באוגוסט מעבר לציפיות ● החל מרביעי: 36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם, רוב תשומת־הלב אל הפד, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה בקדנציה של טראמפ ● מניות השבבים בסין מזנקות

סמנכ''ל האוצר, יוראי מצלאוי / צילום: עודד קרני

כפי שנחשף בגלובס: האוצר משיק תוכנית תמריצים למוסדיים שישקיעו בתשתיות

לפי התוכנית שנחשפה, התזכיר אמור להעלות את תקרת הפטור מ-20% ל-49% עבור קופת גמל בודדת, ומ-50% ל-75% עבור השקעה משותפת של מספר קופות ● הודעת האוצר מהיום אישרה את הכיוון הכללי, אם כי לא פירטה את האחוזים הספציפיים החדשים

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

ההצהרה של ממשלת ארגנטינה שמעוררת חשש אצל המשקיעים הישראלים

ארגנטינה גינתה מחדש את פרויקט סי ליון והצהירה כי פעילות נאוויטס באיי פוקלנד אינה חוקית ● בחברה מבהירים כי לא חל כל שינוי משפטי, וכי ההצהרה לא צפויה לעכב את ההחלטה על השקעה סופית במחצית השנייה של השנה ● עם זאת, המשקיעים נרתעים, והמניה נחלשת

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

בחסות הסנסציה בשווקים: חדשות טובות לאלשטולר שחם, מגדל, כלל ומיטב

שורה של מנהלי השקעות מוסדיים נהנו מרווחים גדולים על הנייר כתוצאה מהזינוק היומי החריג במניית ענקית התוכנה אורקל ● מגדל: "לאורקל יש עוד לאן לצמוח, ואנחנו מאמינים בה בטווח הארוך"

פרויקט ורטיקל סיטי ברמת גן / הדמיה: DBLK - ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטן אדריכלים; 3dvision

מגדל המגורים הגבוה בישראל יוצא לדרך. מי יגור בקומה 72 וכמה דמי ניהול ישלמו?

400 מהדירות במגדל ברמת גן מיועדות להשכרה לטווח ארוך במסגרת "דירה להשכיר", עם דגש על קהל יעד של משפחות צעירות ● גובה שכר הדירה ודמי הניהול טרם נקבע, אך בפרויקט מבטיחים בשורה: "החלפנו את עובדי הניקיון ברובוטים וחסכנו כמעט 50% מהעלויות" ● גלובס עושה סדר