גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחית האתיקה על הנשיאה נאור בפרשת אפי נוה: "גם אנשים ישרים משתתפים לפעמים במעשים לא ראויים"

המומחית לאתיקה, ד"ר לימור זר-גוטמן, ניתחה את תמליל עדותה במשטרה של נשיאת העליון בדימוס מרים נאור בפרשת אפי נוה והוועדה למינוי שופטים • אף שאינה מטילה ספק ביושרה של הנשיאה, היא מסבירה כיצד יכלה נאור להפסיק את ההתנהלות ומדוע לא עשתה זאת בזמן אמת

מימין לשמאל: אפי נוה, אסתר חיות, אביחי מנדלבליט, מרים נאור ואיילת שקד בכנס שנת המשפט ב־2018 / צילום: שלומי יוסף
מימין לשמאל: אפי נוה, אסתר חיות, אביחי מנדלבליט, מרים נאור ואיילת שקד בכנס שנת המשפט ב־2018 / צילום: שלומי יוסף

מילים ביקורתיות רבות נכתבו ונאמרו בשבועות ובחודשים האחרונים על הליקויים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים. במרכז הביקורת עמדה פרשת מינויה של אסתר (אתי) כרייף לשופטת בזמן שניהלה מערכת יחסים אינטימית עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, ותוך שנוה פעל לקידום המינוי שלה. כידוע, השניים חשודים בעבירות של מתן וקבלת שוחד, בהתאמה.

אבל הביקורת לא נעצרה בנוה או בכרייף. היא נמתחה, בין היתר, גם על שר האוצר משה כחלון, חבר הוועדה לבחירת שופטים, לאחר שהתברר כי אחרי מינויה לשופטת היו לו יחסים קרובים עם כרייף; כמו גם על שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, שכרתה ברית עם אפי נוה וישבה בראשות הוועדה לבחירת שופטים בתקופה הרלוונטית.

תשומת-לב פחותה הוקדשה לאחריותם של שופטי בית המשפט העליון שהיו חברים בוועדה לבחירת שופטים בתקופת שקד-נוה, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור. זה קרה בצדק. קודם כל משום שיחסי נוה וכרייף - ולהבדיל, יחסי כחלון-כרייף - לא היו ידועים לנאור ולחבריה, וגם משום שנאור ועמיתיה לעליון סלדו גם בזמן אמת מאופן התנהלותם של כמה מחברי הוועדה האחרים.

"העדות במשטרה היא מסמך מטלטל"

ואולם יש מי שרואה את הדברים אחרת וסבור כי לנאור, שגם מסרה עדות במשטרה במסגרת חקירת פרשת נוה-כרייף, יש אחריות לא מעטה למה שקרה. ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה וראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי הדין על-שם וינר במכללה למינהל, אומרת כי תמליל העדות של הנשיאה נאור במשטרה הוא "מסמך מטלטל שמוכיח מה שמחקרים רבים בתחום של אתיקה התנהגותית (behavioral ethics) טוענים כבר שנים - שבמצבים מסוימים גם האדם הכי ישר (וכזו היא ללא ספק מרים נאור) יהיה שותף למעשים לא ראויים".

לדברי ד"ר זר-גוטמן, בגלל הטיות קוגניטיביות שקיימות אצל כולנו, הנשיאה נאור לא פעלה בזמן אמת לעצור את המעשים הלא ראויים שנעשו בוועדה לבחירת שופטים, בפעולה או בשתיקה.

תמליל העדות של הנשיאה נאור, שהייתה שותפה לוועדה לבחירת שופטים בתקופה שבה מונתה השופטת אתי כרייף, נחשף לאחרונה בידי העיתונאית שרון שפורר באתר "המקום הכי חם בגיהנום". נאור העידה במשטרה כי ידעה שנוה, שלא היה חבר בוועדה, היה למעשה הדמות הדומיננטית בה: "כך הוצג לי. על פיו יישק דבר. זה הגיע בעיקר מאילנה (עו"ד אילנה סקר - נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים שמונתה על-ידי אפי נוה, ח"מ). לעתים התווכחתי עמה. זה עמד להשקפתי בסתירה לסעיף 6א לחוק בתי המשפט, הקובע כי נציגי הלשכה בוועדה צריכים להיות עצמאיים".

עוד אמרה נאור בעדותה במשטרה: "אני מעולם לא כינסתי שופטים כדי לדון במועמדים (לשיפוט). מותר לדבר ולהתייעץ עם מי שיכול לתרום מידע, אבל לא התכנסנו לגבי מועמדים. ניתן ללמוד על הדומיננטיות של נוה גם בישיבות ובשיחות האחרות שנוהלו בפניי".

"היו לה אמצעים לעצור את זה"

ד"ר זר-גוטמן אומרת כי מעדות זו עולה כי נאור ידעה, אך לא פעלה לעצור את המעשים הלא ראויים שהתנהלו לאורך תקופה ארוכה שבה מינתה הוועדה 300 שופטים, שהם כמעט מחצית מכלל שופטי ישראל. מעשים שלפי הגדרתה בחקירה גם מנוגדים לחוק, הדורש מחברי הוועדה "לא להיות מחויבים להחלטות הגוף מטעמו הם חברים בוועדה".

איך קורה שאישה ישרה ומנוסה כמו הנשיאה נאור מבינה שהוועדה פועלת באופן בעייתי, והיא ממשיכה להגיע לישיבות הוועדה ולשתף פעולה עם המעשים האלה שנמשכו לאורך זמן?

ד"ר זר-גוטמן: "בכל הכבוד, אני לא מקבלת את ההסבר שמסרה נאור בחקירה, שלפיו 'אני לא יכולתי לעצור את זה'. לעמדתי, היו בידי נאור הדרכים לעצור את זה. למשל, שלושת נציגי בית המשפט העליון יכלו להפסיק להגיע לישיבות הוועדה, עד שנוה ימשוך ידו ממנה. כנשיאה היא יכלה להפעיל לחץ על נוה, בכך שהייתה אוסרת על שופטים ליטול חלק בפעולות ובכנסים של הלשכה. בדיוק כפי שנהג בזמנו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק למול ראש הלשכה דאז, שלמה כהן, כאשר האחרון הפעיל את משוב השופטים בניגוד לעמדתם (מה שכונה אז 'חרם השופטים'). דמיינו איך היה נראה הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, בו חזינו כולנו בתוכנית 'עובדה' שחשפה את כוחו של נוה, ללא שופטים - ותבינו כמה כוח היה בידי הנשיאה נאור".

זר-גוטמן אומרת כי לפי המחקרים בתחום של אתיקה התנהגותית, הסיבה הראשונה להתנהגות של נאור היא "עיוורון משתלם", שלפיו אנו נוטים להתעלם ממעשים לא ראויים היכן שמשתלם לנו לא לראות מעשים אלה. "כפי שנאור מעידה, הוועדה לא פעלה זמן רב, ונוצר מחסור אקוטי של שופטים, דבר שבוודאי הגביר את העומס השיפוטי - עניין כואב שהנשיאה צריכה מתוקף תפקידה לטפל בו. מסיבה זו השתלם לנאור להעלים עין מהפעילות הלא ראויה בוועדה, כי כך הוועדה פעלה מהר ואיישה את 300 התקנים ונתנה מענה לבעיית העומס. האינטרס שלה כנשיאה גרם לה לא לראות ולא להתמודד עם הדרך העקומה והלא חוקית בה פעלה הוועדה".

ד"ר זר-גוטמן מוסיפה ואומרת כי נאור גם לקתה ב"עיוורון עקיף", שלפיו אנו נוטים להתעלם ממעשים לא ראויים היכן שמישהו אחר מבצע אותם ולא אנו נדרשים "ללכלך את הידיים". "המעשים נעשו על-ידי חברי הוועדה האחרים, לא על-ידי נאור עצמה או שני השופטים האחרים בוועדה, ולכן קל היה לה להתעלם ולא לעצור את פעילות הוועדה".

לטענת זר-גוטמן, סיבה שלישית על בסיס המחקרים תראה שהנשיאה נאור גם לקתה בנטייה לא להבחין במעשים לא ראויים (ולפי החשד אף לא חוקיים) כאשר זה קורה בהדרגה. "בדיוק כמו הצפרדע שלא קופץ אם מכניסים למים חמימים ומעלים את החום בהדרגה, כך גם אנו מתרגלים למעשים לא ראויים שהופכים בהדרגה למעשים לא חוקיים שהופכים למעשים לא חוקיים מבלי שנשים לב. ניתן לשער כי מעורבות נוה בוועדה הלכה והחמירה לאורך ציר הזמן, בעיקר כשהוא נוכח לדעת שאיש לא עוצר אותו, והנשיאה נאור פסעה במדרון החלקלק הזה מבלי משים".

זר-גוטמן מציינת כבעיה נוספת את היעדר השקיפות שאופף את עבודת הוועדה לבחירת שופטים. לדבריה, "בכל הנוגע למניעת התנהגות לא ראויה, אור השמש הוא מונע מצוין. אין לי ספק כי יותר שקיפות הייתה מחייבת את הנשיאה נאור לפעול למגר את האופן הלא ראוי בו פעלה הוועדה. כמובן ששקיפות הייתה מדרבנת גם את יתר חברי הוועדה לנהוג בדרך ראויה".

זר-גוטמן מסכמת ואומרת כי "אין בסיבות אלה כדי לפטור את כבוד הנשיאה נאור מאחריות ציבורית למה שאירע, אלא להאיר את ההטיות שהובילו אותה להתנהגות זו ולהראות בכך את הצורך הדחוף לשנות את נהלי עבודת הוועדה ואולי גם את הרכבה, כדי לגבור על כשלים אלה ולהבטיח שמעשים כאלה לא יישנו".

הרשות השופטת: "רק איכות המועמד קובעת"

תגובת הרשות השופטת: "דברי הפרשנות של המרואיינת אינם משקפים את התנהלות הדברים ביחס לשופטים החברים בוועדה לבחירת שופטים. אמת-המידה היחידה המנחה ואשר הנחתה תמיד את השופטים בוועדה לבחירת שופטים היא האיכות המקצועית של המועמד, והשופטים החברים בה אינם מתעלמים ממעשים לא ראויים כאשר אלה ידועים להם. השופטים החברים בוועדה פועלים על-פי שיקול-דעתם העצמאי תוך כיבוד החוק.

"הצורך להגיע להסכמות בין חברי הוועדה לבחירת שופטים מעולם לא הוסתר. הוא עומד בבסיסה של הוועדה לבחירת שופטים, אשר מורכבת מגורמים שונים אשר לא פעם חלוקים ביניהם. הדבר מתבטא, בין השאר, במכתבה של נשיאת בית המשפט העליון דאז מרים נאור לשרה שקד מנובמבר 2016 שהובא לידיעת הציבור:

"הנחת ההצעה לשינוי הרוב הנדרש בוועדה בעיתוי הנוכחי מהווה בנסיבות העניין משום 'הצבת אקדח על השולחן'... מצב דברים זה אינו מאפשר לנו, שופטי העליון החברים בוועדה, להמשיך עמך במהלך של התייעצויות וניסיון מוקדם להגיע להסכמות. לא ניתן לפעול בדרך זו שעה שכללי ההכרעה עשויים להשתנות 'תוך כדי תנועה'... אין בכוונתנו להמשיך עמך לעת הזו בהידברויות ובהתייעצויות מוקדמות בנוגע לגיבוש רשימת המועמדים ובנוגע להסכמות אפשריות. כל אחד מאיתנו יפעל במסגרת הוועדה לבחירת שופטים באופן ענייני ועל-פי החוק".

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינם של אפי נוה ואתי כרייף הם בעיצומם. השניים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם זכות החפות.

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר