חן הרשקוביץ', מנהלת קהילת "נשים מדברות נדל"ן" / צילום: איל יצהר, גלובס
"ארבע שנים עבדתי כעורכת דין בפירמה מובילה בישראל ולא ייצגתי אף אישה. אפילו לא אחת. זה משהו שגורם לך לחשוב", אומרת חן הרשקוביץ אוחיון. "המשרד כן ייצג נשים, מאוד מוכרות בעולם הנדל"ן, אבל בצוות שהייתי בו לא יצא לי באופן אישי. זה גרם לי לחשוב איך הייתי בחדרים נהדרים בפגישות עם נשים, אבל הן אף פעם לא היו בעמדת קבלת ההחלטות", היא מוסיפה.
תחושה דומה חשה חברתה לין שטיינר עג'מי ("גברים בחייה הניאו אותה מלקדם רצונות והחלטות נדל"ניות"), וזה מה שהיווה את הרקע להקמתה של קבוצת הפייסבוק "נשים מדברות נדל"ן". הקבוצה הוקמה לפני שנתיים וכיום חברות בה למעלה מ-11 אלף נשים.
את הרשקוביץ-אוחיון פגשנו במסגרת פודקאסט השקעות הנדל"ן של גלובס, "כסף בקיר".
מוזמנים להאזין ולעקוב אחרינו באפל פודקאסטס , גוגל פודקאסטס , ספוטיפיי או באפליקציה האהובה עליכם.
"אנחנו רואות שנשים מדירות את עצמן מכל מקום שהן לא מבינות בו", היא אומרת ומוסיפה כי "זה הצורך המרכזי שהקבוצה באה לגשר עליו: להנגיש את הידע בצורה קבועה ובלתי אמצעית. פשוט שנשים ישתתפו בשיח, עוד לפני שנראה פה יותר יזמיות ויותר משקיעות. קודם כול לא להדיר את עצמך מהשיחה הכי פשוטה על הסכם שכירות בביתך או במשרד שלך, ואחר כך החלטת השקעה או דברים קצת יותר מורכבים. זה התחיל מהמקום הבסיסי הזה. וכשזה הצליח ונוצרה קהילה של נשים, זה גם עלה שלב כי נשים לא רצו רק לדבר. הן רצו שננגיש להן הזדמנויות השקעה ומכאן נולדו דברים מעניינים".
את יכולה לפרט?
"בדרך כלל יש בקהילה פוסטים קבועים שמנגישים ידע על רכישת דירה ראשונה. שזה נושא שמעסיק הרבה מאוד נשים בקהילה שלנו, שבאות לקבל טיפים כמו איך ניגשים לקבל את המשכנתה הראשונה, מונחים בסיסיים כמו אישור עקרוני ומו"מ מול הבנק. לצד זה יש פינות תוכן של נשות מקצוע שמדברות על תיקוני החקיקה הכי מתקדמים בנושא התחדשות עירונית, שגם זה נושא שמעסיק את הקהילה".
"יש משהו טרנדי בהשקעות בחו"ל"
נושא ההשקעות בנדל"ן עולה לא אחת בקבוצה. לדברי הרשקוביץ אוחיון, עיקר השיח בנושא מתרכז היום בהשקעות מעבר לים. "פונות אלינו המון נשים שמתארות את הסיטואציה הבאה: קניתי דירה בישראל או קיבלתי בירושה ויש לי גם הון עצמי קטן - אני לא יודעת מה לעשות איתו. הוא קטן מדי בשביל לנהל תיק השקעות, הוא קטן מדי בשביל לקנות דירה בישראל, וגם יש מיסוי דירה שנייה. ואז הן מתחילות להסתכל החוצה מישראל", היא אומרת.
לדבריה, מעבר למספרים יש גם עניין נוסף: "גם יש בזה משהו טרנדי. מדברים על הייפ בארה"ב ושל מיקומים אטרקטיביים באירופה. אנחנו משתדלות לנקות את הטרנדים ובאמת להנגיש הזדמנויות שאנחנו רואות ומאמינות שהן לא מסוכנות מדי".
בזמן הקצר שהקבוצה פועלת, מספרת הרשקוביץ אוחיון, היא כבר הספיקה לקיים כמה שיתופי פעולה עם גורמים מסחריים. בין היתר היא עצמה נסעה לברלין כדי לראות במו עיניה נכסים כחלק מהתקשרות זו, וחברות אחרות בקהילה נסעו לסיור דומה בפולין. לעתים ההתקשרות כוללת גם אירוע שמתקיים בישראל. "אני מנגישה את היכולת להיכרות עם החברה - את ההזדמנויות שיש בשוק כמו גם את החסרונות, תמיד בצורה מאוד מאוד אובייקטיבית", היא אומרת.
"מגיעות נשים שרוצות לשאול שאלות, ונשאלות השאלות הכי קשות. תמיד באירוע הזה יש דמות אובייקטיבית כמו משרד עורכי דין או משרד של רואי חשבון, גם כאלה שלא תלויים בחברה, וביחד מייצרים תוכן. זה לא אירוע מכירות אגרסיבי אלא אירוע להנגשת ידע ואם יש מי שמעוניינת לחבור לאותה חברה, אז אחרי כן מתקיים מפגש נפרד".
"לא היה לי תקציב, וזה היה פספוס"
כמו במקרים רבים של אנשים שעוסקים בנדל"ן, גם הרשקוביץ אוחיון נשמה נדל"ן בבית מגיל צעיר. "אבא שלי קבלן ויזם נדל"ן, אז זה תמיד היה שם".
מה זה אומר אבא קבלן? הוא בא הביתה עם הקסדה?
"מאז שהייתי בת ארבע הוא לא גר בארץ. ההורים שלי גרושים, והוא עבר לארה"ב. בארץ הוא בנה וילות, ובארה"ב הוא עוסק בנדל"ן מניב למגורים לסטודנטים בניו יורק. זה שוק מאוד נישתי וספציפי ומאוד מעניין. הרקע שלי בנדל"ן לא נשען על זיכרונות, אלא על השיחות בבגרות - מה אני עושה, מה אני קונה, איך אני חושב, איך אני מחשב. זו התייעצות שחשפה אותי לעולם הזה ובלי לשים לב לימדה אותי המון ובחרתי להתמקצע בזה. הלכתי להיות עורכת דין והתמחיתי באחת הפירמות הגדולות שזה היה בית ספר נהדר לנדל"ן".
לדבריה, נוסף לעיסוק האינטנסיבי בתחום, גם לה יש התנסות משלה בהשקעות. לפני כמה חודשים זכו היא ובעלה בדירה בגליל ים שבהרצליה בהגרלה של מחיר למשתכן. זו דירתם הראשונה, אבל כנראה לא הדירה שהם מתכוונים לעבור ולגור בה. "קנינו דירה קטנה (שלושה חדרים) והיא קטנה לנו כבר עכשיו, אז בהגדרה אני רואה את זה כהשקעה אף שזו הדירה היחידה שלנו".
לדבריה, אחת הסיבות המרכזיות שהובילה אותם לממש את הזכייה הייתה דווקא העובדה שמדובר בדירה קטנה. "ההשבחה בה צפויה להיות יותר טובה בגלל שהיא קטנה. בתמהיל הדירות בהרצליה יש פחות דירות שלושה חדרים מדירות מסוגים אחרים, אז הייתה גם מחשבה בכיוון הזה".
וייתכן שמימוש הזכייה מגיע לאור "פספוס" הזדמנות נדל"נית אחרת בהרצליה. "הייתי סטודנטית בבינתחומי, ובסביבה היו כל מיני שכונות בהתפתחות שהיום הן כבר מפותחות לחלוטין. הייתי הסטודנטית שנלחמת לממן את התואר, ולא היה לי תקציב. באותם ימים זרקתי בבית לבני המשפחה הנכונים, 'חברים חייבים לקנות כאן', אבל אמרו לי במילים כאלה ואחרות שאני לא מבינה. שתבין - דירות שנמכרו בפחות ממיליון שקל היום נמכרות ב-2.5 מיליון שקל, אז במקרה הזה אני מרגישה החמצה, כי הייתי במקום הנכון ואני לא בטוחה שעשיתי מספיק כדי לממש את זה. יכול להיות שאם הייתי יותר מאמינה בעצמי הייתי עושה את הצעד הזה".
פרשנות: אף אחד לא יגרום לה להרגיש מטומטמת | רעות מרים כהן
קהילות אינטרנטיות הן העבר והעתיד. האינטרנט התחיל מקבוצות שמתבססות על תחומי עניין, יותר מאשר על מדינות המוצא או על פרמטרים אחרים. גם בפייסבוק אנחנו רואים חזרה לתוך הפונקציה הזאת של קהילות, יצירת קבוצות על בסיס מטרות משותפות או תחומי עניין, בלי מגבלות גיאוגרפיות או אחרות.
כאן מדובר על נשים שמדברות על נדל"ן. קהילות מהסוג הזה ממלאות כמה פונקציות מאוד חשובות. הראשונה היא קודם כל הקונספט של קהילה של נשים, שמאפשרות מרחב לנשים לדבר עם נשים. זה סגור לגברים, ורואים יותר ויותר כאלה בארץ. המטרה היא לפתח שיח על נדל"ן או על נושא מקצועי אחר שלנשים, שמבחינה סוציולוגיות ותרבותית, יש בעיה להשתלב בו. נדל"ן זו דוגמה קלאסית, כמו משפט ומדעים. נשים יגידו לך שגם אם הן מבינות בנושא, קשה להן להשתלב בשיח. הצד השני של זה הוא שגברים הרבה פעמים מדברים על משהו כאילו הם עשו פה דוקטורט גם אם הם רק אתמול למדו על קיומו.
זה יוצר מרחבים בעייתיים, ולכן הקבוצה הזו היא מרחב בטוח לנשים. בין אם היא מבינה בזה ובין אם לא, סביר להניח שאף אחד לא יגרום לה להרגיש מטומטמת, שזו בדרך כלל הבעיה בקבוצות מעורבות.
פונקציה נוספת היא אפשרות ללמוד על התחום. אחד הדברים החשובים בקהילות מצליחות באינטרנט היא שכולם שם בשביל אותה מטרה. כולן שם בשביל לעזור אחת לשנייה ולתמוך אחת בשנייה.
ברגע שמישהו מרגיש שמנצלים אותו או משקרים לו או עושים עליו קופה, אז כמו בחיים האמיתיים, רגשות השייכות שלנו והביטחון שלנו הולך ומתערער. למשל שיתופי פעולה מסחריים - המפתח הוא לעשות את זה נכון ובשקיפות. נניח להגיד מראש זה פוסט ממומן. יש לחברי הקהילה יש אינטרס להשתמש בכוח שלהם כמסה של אנשים לקבל דילים טובים יותר.
הכותבת היא עורכת אתר "גלובס"