כשאתם סוגרים חלונות, הזיהום לא נשאר בחוץ

סוכנות ההגנה של ארה"ב כבר הגדירה את הזיהום התוך-מבני כאיום על בריאות הציבור • המשמעות: גם בבית ובמשרד אי אפשר להימנע מאוויר מזוהם • מיהם האויבים המידיים ומה הפוטנציאל של הפתרונות בשוק העסקי

גם בבית ובמשרד אי אפשר להימנע מאוויר מזוהם / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
גם בבית ובמשרד אי אפשר להימנע מאוויר מזוהם / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

הסביבה הביתית שלנו היא חממה מוגנת. אנחנו חוזרים אליה בסוף יום עבודה וחשים בטוחים בה מכל משמר. מקומות העבודה שלנו וגם בתי הספר שבהם שוהים ילדים, גם הם בניינים סגורים הנחשבים לבטוחים ומוגנים. אך מתברר כי כאשר מדובר בזיהום אוויר, לא רק פיח המכוניות או פליטות ארובות המפעלים פוגעים בבריאותנו, אלא גם המבנים שאנחנו שוהים בהם במשך 80% משעות היממה שלנו.

סוכנות ההגנה על הסביבה בארצות הברית מעריכה כי הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים שבזיהום אוויר תוך-מבני אינם פחותים מהסיכונים שבזיהום אוויר חיצוני, ולעתים אף חמורים מהם ולכן היא מגדירה את זיהום האוויר התוך-מבני כאיום על בריאות הציבור. ארגון הבריאות העולמי טוען כי זיהום אוויר תוך-מבני אחראי ליותר מקרי תמותה מזיהום אוויר חוץ-מבני. משבר האקלים עלול להחריף את בעיות זיהום האוויר הפנימיות, וליצור בעיות חדשות גם בשל הגברת הזיהום החיצוני המשפיעה על זו הפנימית. כשיש שינוי בתרכובת החומרים באוויר - הפנים מושפע מן החוץ, וחדירת מזהמים שונים לבתים היא עניין של מה בכך. ריכוז המזהמים בבית אף עולה, מפני שהוא איננו עובר דילול עם האוויר שבחוץ.

הבניינים שאנחנו שוהים בהם מכילים מזהמים רבים; עובשים ופטריות מרטיבות שנצברת בתוך הבניין ובמערכות המיזוג, נוכחות גז רדון מהבטון או מהקרקע, עופרת שנמצאת בצבע קירות, תרסיסי ומוצרי ניקוי, אוזון הנפלט ממדפסות ומכונות צילום, ריכוזים גבוהים של חומרים מסוכנים כגון פורמלדהיד, הנפלטים, בין השאר, מדבקים ברהיטים, בשטיחים, בפרקטים ועוד. מזהם זה, בנוסף למזהם בשם כלורופרום, נמצאים בריכוז גבוה עד פי 50 מזה הנמצא מחוץ למבנים. בנוסף, נמצא במחקרים כי אבק ביתי מכיל מעכבי בעירה, חומרי הדברה מיקרו פלסטיק וצבעים. ה-PVC, שמשמש פעמים רבות לציפוי רצפתי, עלול בחשיפה ארוכת טווח לגרום לנזק בריאותי. מבנים, בעיקר חדשים, אף פולטים גזים רעילים וקרינה רדיואקטיבית לסביבה. מקורם הוא בחומרי הבנייה, בהם אפר פחם. מערכות האוורור אף הן עלולות להוות גם מקור לזיהומים ביולוגיים (וירוסים, חיידקים ופטריות).

איכות אוויר פנימית ירודה עלולה לגרום לאלרגיות, רגישויות ולעתים אף לבעיות בריאותיות חמורות דוגמת מחלות לב, מחלות בדרכי הנשימה ואף לסרטן ריאות; גם אם מדובר בפרטים הזניחים בהשפעתם כאשר מודדים כל אחד מהם בנפרד, הריכוז של כל אלו תחת קורת גג אחת עלול לפגוע בבריאותנו.

על פי נתוני הסוכנות הפדרלית להגנה על הסביבה בארצות הברית (EPA), ריכוז של חלק מהמזהמים עלול להיות גבוה פי חמישה בתוך הבניין בהשוואה לאוויר בחוץ, ולכך ניתן להוסיף גם זיהום אוויר חיצוני החודר פנימה דרך החלונות או דרך מערכות האוורור והמיזוג, למשל בשל פליטת זיהום ממכוניות באזור, אם ישנם ליקויים בתכנון מיקומם של החלונות או פתחי היניקה של מערכת המיזוג והאוורור.

קומות נמוכות מועדות

מדוח של ארגון הבריאות העולמי עולה כי שלושה מיליארד אנשים חשופים לאיום של זיהום אוויר ביתי מדי יום בשל שימוש בדלק מוצק עבור בישול, חימום ותאורה. לפי החוקרים, זיהום אוויר תוך-מבני הוא תורם מרכזי לנתוני התחלואה והתמותה העולמיים. לפי הערכות הארגון בשנת 2012, בשנה מתים כתוצאה מזיהום אוויר ביתי 4.3 מיליון בני אדם. ילדים צעירים, המבלים ליד האח הביתי, פגיעים במיוחד. יותר מ-50% ממקרי המוות מדלקת ריאות בקרב ילדים מתחת לגיל 5 קשורים לזיהום אוויר ביתי.

בהקשר זה, לפני כשבועיים, קראו רופאים בבריטניה ל"פעולה דחופה", כדי להתמודד רגולטורית עם סיכון לזיהום אוויר מבני, המסכן לדבריהם ילדים בבתיהם ובבתי ספר.

לעתים רבות, במבנים גדולים לא קיימת הפרדת מערכות אוורור בין חדרים, כך שמזהמים עלולים להתפשט ביתר קלות בין החללים. הקומות המועדות לפורענות במיוחד הן הקומות הנמוכות, שכן מזהמים רבים כבדים מהאוויר ונוטים לשקוע. והמעלית שבה אנחנו משתמשים תדיר? איכות האוויר בה עלולה להיות ירודה במיוחד, שכן היא איננה מאווררת כראוי. שהייה במבנים מסוימים שבהם מתעוררות בעיות של חשיפה לזיהומים, אי כניסת אוויר צח, חשיפה נמוכה לאור טבעי, וכן חשיפה לזיהום אקוסטי, עלולה לגרום ל"תסמונת הבניין החולה".

סימפטומים הנקשרים לתסמונת זו באנשים ששוהים בבניינים אלה הם כאבי ראש, גירויים בגרון, באף ובעיניים, שיעול יבש, גירוד ויובש בעור, בחילה וסחרחורת, קשיי ריכוז, עייפות ורגישות לריחות.

גם השוק העסקי זיהה את הבעיה. לפי BCC מחקרי שוק, שוק איכות האוויר התוך-מבנית עשוי לצמוח משווי של 9.6 מיליארד דולר בשנת 2018 ל-12.3 מיליארד דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי של 4.9%, בארה"ב לבדה.

המגזר העסקי מחפש פתרונות לבעיה: אחד מהם פותח בשנים האחרונות בישראל. יחד עם צוות חוקרים יוצאי האוניברסיטה העברית וד"ר קובי ריכטר, הקים ניר בסה את מיזם "יורוקסיס", כדי לנסות לשפר את איכות האוויר בבנייני משרדים, שבהם אנחנו מבלים את מרבית שעות היום. החברה מדדה את זיהום האוויר במרחב העירוני, בשימוש בטכנולוגיה חדשנית, וגם בתוך המבנים עצמם. "זיהום האוויר הוא תנודתי מאוד: אין 20 דקות ביום שזיהום האוויר בהן סטטי - זה משתנה לאורך היום. לקחנו דאטה על גוש דן במשך ארבע שנים, וראינו שבמשך שעתיים ממוצעות יש שינוי של 344% ברמות זיהום האוויר ובריכוזים שלהם במרחב העירוני", מספר בסה. "ראינו באיזה אופן זיהום האוויר הפנימי קורלטיבי לתנודות האלו שמתרחשות בחוץ. מקומות העבודה, בשל המיקום שלהם, חושפים אותנו לכך הרבה יותר מאשר הבתים שלנו".

בסה וחבריו גילו שלמרות קיומם של אמצעי אוורור משוכללים והוראות ברורות להזרמת ולהוצאת אוויר מהבניין, הפתרונות הקיימים לא מסוגלים לסנן חלקיקי מזהמים זעירים ולמעשה בכל פעם שהבניין "שואף אוויר" בשעות שבהן הזיהום העירוני גבוה, הוא למעשה כולא אותו בתוך המבנה. בין אם מדובר בפיח המכוניות או בעשן הסיגריות בחוץ - הזיהום נכנס פנימה. כשהם זיהו את הבעיה, הם פיתחו מערכת לוויסות מערכות האוורור בזמנים אופטימליים. "אנחנו מספקים את כל מנת האוויר הנדרשת לפי התקנים המחמירים, בזמנים האופטימליים מבחינת איכות האוויר בחוץ", מספר בסה. "המערכת, בנוסף, מסייעת לבניינים להתייעל אנרגטית ואף חוסכת בצריכת החשמל".

ביתנו הוא לא מבצרנו

המודעות בעולם לנושא הולכת ומשתפרת עם השנים. בצרפת עמלים על תקן שיחייב משרדים לפרסם מדדים לאיכות האוויר התוך-מבני במגדלי משרדים, שייתכן כי יורחב לאיחוד האירופי, וארגון הבריאות העולמי ממליץ להחמיר תקנים בנושא. אך כיום עדיין לא קיים מידע מספיק על השלכות והיקף הנזקים הבריאותיים של זיהום האוויר התוך-מבני, בניגוד לאיכות האוויר החיצונית. איכות אוויר הפנים היא נושא מאתגר למחקר, בשל המגוון הרחב של גורמים הכלולים בו, כגון חומרים שנעשה בהם שימוש בתוך מבנים, פעילויות פנים, מערכות אוורור ואיכות האוויר בסביבה. יש פערי ידע ניכרים בדבר השפעות בריאותיות של איכות אוויר הפנים, ובכלל זה השפעות בקרב אוכלוסיות רגישות והקשר בין זיהום אוויר לאיכות אוויר הפנים.

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מצאו שהריכוז הממוצע של רדון בדירות בבניינים חדשים היה גבוה באופן מובהק מהריכוז בבניינים ישנים, ושהריכוז הממוצע שלו בבתים חד-משפחתיים היה גבוה באופן מובהק מאשר בדירות בבתי קומות. ב-2017 פרסמו חוקרי משרד הבריאות נייר עמדה הנוגע להשלכות הבריאותיות של שהייה בבתי ספר ובגני ילדים השוכנים בבניינים רבי-קומות, ונקבע כי יש לייחד תשומת לב לאיכות אוויר הפנים בעת תכנון ובנייה של מוסדות חינוך במבנים אלו.

בישראל, אין רשות מרכזית המטפלת באיכות אוויר הפנים. הסמכויות החלקיות בנושא מפוצלות בין כמה וכמה משרדים - היבטים מסוימים של איכות אוויר פנים דוגמת חדירת גזי קרקע מטופלים במשרד להגנת הסביבה, תקן בנייה ירוקה ותקנים של פליטות מרהיטים או מעכבי בעירה במכון התקנים, ותקני בנייה שונים המתייחסים לכך גם הם. בישראל אין חקיקה ייעודית למניעת "תסמונת הבניין החולה".

לפני 15 שנה השיקו המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים את תקן הבנייה הירוקה. מדובר בסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בישראל, כאשר התקן מעודד תכנון של מבנים שיש בהם שיפור במדדי הרווחה של משתמשי המבנה וכוללים כניסה של אוויר צח בשיעור גבוהה, הורדת חומרי הבנייה שכוללים שימוש בחומרים אורגניים נדיפים והגברה בחלופות האוויר, ויש בו סעיפים העוסקים בהפחתת פליטות של חומרים אורגניים נדיפים מחומרי בנייה, העלולים להיפלט לאורך השנים בתוך המבנה ולהיכנס למערכת הנשימה של הדיירים.

אימוץ תקן בנייה ירוקה

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה בשבוע שעבר להמליץ למועצה הארצית לאמץ תקן בנייה ירוקה לכל הבנייה החדשה בישראל. אם ההמלצה תאושר, היא תחול בהדרגה בין 2021 ל-2025. כיום, יש יותר מ-15 אלף יחידות דיור ומאות אלפי מטרים של מבני ציבור העומדים בדרישות התקן, ובפורום ה-15 הוא אומץ לפני מספר שנים כתקן מחייב בבניינים חדשים. עם זאת, רק 7%-10% מהמבנים המתוכננים בארץ הם ירוקים, לעומת שליש בארה"ב.

מחקר של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד גילה כי עבודה בבניינים ירוקים, שבהם ישנו אוורור טוב יותר, תאורה טובה ובקרת אקלים, משפרת את ביצועי העובדים ובכוחה להזניק את הפריון שלהם באופן משמעותי. החוקרים בחנו את תפקוד העובדים בבניינים ירוקים, לעומת עובדים בבניינים מתוחזקים אך ללא תקן, ומצאו כי עובדים בתנאי אוורור של משרדים ירוקים הציגו רמות גבוהות פי שניים של תפקוד קוגניטיבי ביחס לעובדים במשרדים רגילים. בנוסף, תוצאות העובדים בבניינים הירוקים במשחק מחשב המחייב חשיבה ותכנון, היו גבוהות ב-25%. גם איכות השינה נבדקה, ותוצאות הבדיקה בקרב עובדי בניינים ירוקים היו גבוהות ב-6%, בזכות התבססות גדולה יותר על אור טבעי.

ומה לגבי "תסמונת הבניין החולה"? שיעור הדיווחים של עובדי הבניינים הירוקים על תופעות דוגמת בעיות בדרכי הנשימה, או כאבי ראש וצריבות עיניים, היה נמוך ב-30%.
בראשית שנת 2018 הושלמה כתיבת תוכנית עבודה לאומית בנושא בריאות וסביבה שנכתבה על ידי ועדת מומחים, בהשתתפות מדענים ומשרדי ממשלה, אך היא לא פורסמה ולא הובאה לכדי יישום. מטרת התוכנית היא להסיר או לצמצם מפגעים או תנאים סביבתיים המזיקים לבריאות הציבור, ובעיקר אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה (ילדים, נשים הרות, קשישים, חולים כרוניים), ובמשרד להגנת הסביבה מדגישים כי אף שחלפו כשנתיים מאז השלמתה, עם כינון ממשלה חדשה, ייבחן מתווה יישום התוכנית על ידי השרים. אחד מ-17 הנושאים בתוכנית הוא איכות האוויר בתוך בניינים. הפתרונות לבעיה, מחייבים יצירת אומדן שלה, ובדיקת עומק של כלל הרכיבים המשפיעים על היווצרותה.
"כדי להחליט על ערכי סף ועל תדירות של ניטור שיתמכו בהחלטה ובמדיניות לאיכות אוויר תוך-מבני, נדרש לאמץ ולאשר מתודולוגיה של ניטור, ולדגום מבנים פרטיים, ציבוריים ומקומות עבודה כדי להבין את סדרי הגודל של החשיפה", אומרת ד"ר סיניה נתניהו, מי שכיהנה כמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה בעת כתיבת התוכנית. "יש לבדוק גם מזהמים ביולוגיים, גם כימיים וגם כאלו הנוצרים ממקומות טבעיים. יש צורך לאמץ כמה שיותר תקנים לחומרים ירוקים ובטוחים. נושא הסביבה הוא לא נושא רק של הגנת הסביבה, אלא נושא בריאותי. זו צריכה להיות עבודה משולבת של המשרדים. אין ספק שאנחנו לא מודעים לעלויות הבריאות של זיהום אוויר תוך-מבני".

ומה בצד הפתרונות? "זיהום אוויר מתחבורה ומתעשייה וההשפעות שלו על הבריאות הם מהנושאים הסביבתיים המרכזיים שמעסיקים את הציבור בישראל. אבל רוב האנשים לא מודעים לעובדה שבבית יש לא מעט מקורות זיהום, שמאיימים על בריאותם לא פחות ולפעמים אפילו יותר. נכון, נהוג לומר שביתנו הוא מבצרנו, כלומר שהבית הוא המקום הבטוח והמוגן ביותר, אבל זיהום אוויר ביתי יכול לעיתים להגיע לריכוזים הגבוהים עד פי 5 מזיהום אוויר חיצוני", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.

"הבעיה העיקרית היא שנפח האוויר בבית קטן ותחלופת האוויר איטית, ולכן הזיהום לא מתנדף בקלות. כל אלה מתגברים כאשר החדר סגור בשל שימוש במזגן לחימום או לקירור. יתרה מכך, התופעות אפילו משמעויות יותר בבניניי משרדים, שבהם יש צפיפות גבוהה של אנשים ומערכת איוורור מרכזית, שמעבירה את המזהמים בין החדרים. הפתרונות להפחתת הזיהום יחסית פשוטים, ומדובר בעיקר בהרחקת המזהמים ובאוורור מתמיד של החדר. בנוסף, חשוב לטפל במערכות המיזוג ולהפחית את מקורות הלחות. כמו כן, בשל המודעות הנמוכה לנושא, חשוב מאוד לקיים מסע הסברה בתחום. יחד עם זאת, גם לרשויות יש אחריות לפעול, החל בקיום מסע הסברה, בשל המודעות הנמוכה לנושא, ועד לקידום תקן למבנים בריאים, שיחייב מוסדות ציבור ומבני משרדים". 

פרופ' עדי וולפסון / צילום: שלומי יוסף
 פרופ' עדי וולפסון / צילום: שלומי יוסף

לריח יש מחיר: בישום בחנויות עולה לנו בבריאות

בשנים האחרונות לכל חנות ולכל בניין יש "ריח". דיפיוזרים ענקיים מפזרים אותו לכל עבר, כך שנדע לזהות גם בעיניים עצומות, מהי החנות שעל פניה חלפנו לפני רגע - שכן הריח המיוחד שלה נקשר בשמה. פירותי, פרחוני, מאסק - מנרות ומוצרי ניקוי לקרמים, סבונים, ואיפור - העולם שלנו מבושם. אבל מה זה אומר על הבריאות שלנו? בסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב קושרים את זיהום האוויר התוך-מבני גם לחומרי הבישום. המרכז הקנדי לבריאות תעסוקתית קושר בין הסימפטומים הבאים של חשיפה לבשמים: "כאבי ראש, סחרחורות, בחילה, עייפות, חולשה, נדודי שינה, קהות חושים, תסמינים בדרכי הנשימה העליונות, קוצר נשימה, גירוי בעור, סבל, בלבול וקשיים עם ריכוז".

בחומרי הריח יש 300-50 כימיקלים שונים. היות שתרכובת הריח מוגדרת כסוד מסחרי, אין חובת דיווח ושקיפות באשר להרכבה המלא - לא לרגולטורים, ולא על תווית הרכיבים. מחקר של ארגון למלחמה בסרטן השד בקליפורניה בחן 140 מוצרי ריח שונים, ומצא ש-75% מהכימיקלים בהם מקושרים לבעיות בריאות כרוניות. שוק טיהור האוויר העולמי צומח ב- 3.2% בשנה, וצפוי לעמוד על 12 מיליארד דולר בשנת 2023, אך תעשיית מוצרי הריח בעיקרה מבוססת על רגולציה עצמית. מכון המחקר שלה, עד היום, בחן 3,000 מהכימיקלים הנמצאים בשימוש. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988