משימת העל הכלכלית של ממשלת ישראל הבאה היא אישור תקציב מדינה חדש. תקציב כזה נדרש כדי לחלץ את המדינה מהבור התקציבי וכדי לשחרר את הרסן החונק שמוטל על המשרדים בגלל תקציב המדינה הזמני. זה הולך להיות תקציב קשוח, והממשלה תידרש להתמודד עם גירעון שעשוי להגיע ל-5%, אבל ככל שההתמודדות עם המציאות תידחה, כך היא תהיה קשה יותר.
תהליך אישור התקציב יותנע דקה אחרי השבעת הממשלה החדשה. למעשה מתפקידו של הממונה על התקציבים באוצר ליצור כבר היום קשר עם מי שלהערכתו צפוי לכהן כשר האוצר הבא, כדי להציג לו את תמונת המצב התקציבית וליצור בסיס ליחסי עבודה. בבורסת השמות לשר האוצר הבא יש כרגע שם בולט אחד: ח"כ ניר ברקת, לשעבר ראש עיריית ירושלים, שמתגורר אגב, לא הרחק מביתו של הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור. ברקת הוא המועמד הרשמי של נתניהו לתפקיד, והיחיד שהציג עד כה תוכנית סדורה, אך בדרך ללשכה ברחוב קפלן עשויות לצוץ הפתעות: ראשית מצד קבוצת הארבעה, שרי ליכוד המתנגדים למסירת התיק לברקת מנימוקי ותק ובכירות בפריימריז: יריב לוין, ישראל כ"ץ, גלעד ארדן ומירי רגב. לוין הוא היחיד בינתיים מהארבעה שתבע לעצמו את התיק. מעבר לכך, לא מן הנמנע שנתניהו ייאלץ, או אפילו יעדיף, למסור את התיק לשותף קואליציוני בכיר כמו איילת שקד או נפתלי בנט ממפלגת ימינה, שחושקים בו בפומבי. גם מנהיג ש"ס אריה דרעי עם עשרה מנדטים יכול לדרוש את התפקיד שקיבל כחלון בממשלה הקודמת עם מספר דומה.
בשורה חיובית עבור המשק
על שולחנו של שר האוצר החדש ממתינים הצורך לאשר תקציב מדינה חדש לצד שורת הוצאות תקציביות דחופות, שאינן יכולות להמתין לאישור התקציב. הראשונה היא הטיפול בהתפרצות הקורונה - הוצאה שעומדת עד היום על כ-100 מיליון שקל אבל עלולה לקפוץ בסדרי גודל אם יירשם זינוק במספר החולים. הקורונה צפויה גם לפגוע בצמיחה במשק ובהכנסות ממסים ובדרך זו להחריף עוד יותר את בעיית הגירעון התקציבי. דרישה נוספת שעשויה להמתין לשר האוצר הבא היא תוספת תקציבית של 900 מיליון שקל שהובטחה לצה"ל על ידי נתניהו ושר הביטחון בנט לפני הבחירות.
ללא קשר להשקפה הפוליטית, האפשרות הממשית להקמת ממשלה בתוך זמן קצר בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-23 היא בשורה חיובית עבור המשק. מאז דצמבר 2018 מנוהלת המדינה בידי ממשלת מעבר, פרק זמן ללא תקדים. לפני שלושה חודשים חלה החמרה נוספת עם המעבר לתקציב זמני או המשכי. תחת שלטון הפקידים המשיכה המדינה להתנהל כמעט על טייס אוטומטי. בצד החיובי אפשר למנות את הגירעון התקציבי שהצטמצם, את העובדה שלא נעשו מהלכים פזרניים ולא חולקו תקציבים עפ"י שיקולים אלקטורליים. אבל לאורך זמן, ככל שמתארך הניהול הטכנוקרטי, הולכים וגדלים העיוותים. סדרי העדיפויות בחלוקת התקציבים נקבעים על פי חוק בעייתי, ללא קשר לחשיבות ההוצאה מבחינה כלכלית או חברתית. כסף אינו מגיע לפרויקטים חיוניים, מצב הכבישים מידרדר והמחסור בכיתות לימוד גדל. שום רפורמה חדשה לא יוצאת לדרך והנפגעים הגדולים הם החלשים, עובדי הקבלן, עמותות וגופים הנתמכים על ידי תקציב המדינה. באוצר כבר הזהירו מפני השלכות חברתיות "קטסטרופליות" אם ייערכו בחירות בפעם הרביעית ותקציב המדינה 2020 לא יאושר עד סוף השנה.
אם תוקם ממשלה בתוך חודש או חודשיים, ניתן יהיה להגיש לאישורה את תקציב 2020 (שאליו צורף כבר כנראה גם תקציב 2021) בסביבות יולי-אוגוסט ולאשר אותו בכנסת באוקטובר נובמבר. פורמלית תקציב 2020 יאושר רק כמה שבועות לפני תום השנה, אבל תרומתו תורגש כבר הרבה קודם לכן. החשב הכללי רוני חזקיהו, האחראי על ניהול התקציב ההמשכי, חייב לנקוט משנה זהירות כל עוד אינו יודע כמה זמן יימשך התקציב הזמני. הוא חייב להביא בחשבון את התרחיש הגרוע ביותר - שזה ייקח שנה שלמה או אפילו יותר עד שיאושר תקציב מדינה חדש. אבל מרגע שתוקם ממשלה, והתהליך התקציבי ייצא סופסוף לדרך - מרחב התמרון של החשכ"ל יגדל משמעותית.
גזירות, העלאות מסים וקיצוצים
זה לא אומר שמשימת אישור התקציב תהיה קלה. הגירעון הממשלתי עומד היום על כ-4% - עוד לפני שמביאים בחשבון את העלות הצפויה של ההסכמים הקואליציוניים (שהגיעה בהרכבת הקואליציה הקודמת ב-2015 ל-12 מיליארד שקל). אפשר להניח שגם חלק מצעדי הנטו של כחלון כמו סבסוד הצהרונים והפעימה השנייה של העלאת קצבאות הנכים - לא יישארו בחוץ והנה כבר הגירעון מזנק ל-5%. הצעת התקציב שיניח הדרג המקצועי באוצר על שולחנו של שר האוצר הבא תכלול לפיכך שורה ארוכה של גזירות, העלאות מסים וקיצוצים. ברקת, שאמר לפני הבחירות שיתנגד להעלאות מסים, עלול למצוא את עצמו (אם ימונה לשר אוצר) חוזר בו מדבריו. אולי ינחם אותו לדעת שמרבית שרי האוצר לפניו ירשו מקודמיהם תקציב גזירות בשנה הראשונה בתפקיד. ככה זה בחיים.
אחרי התקציב ממתינים לשר האוצר עוד שורה ארוכה של נושאים כבדים. להלן רשימה חלקית: מו"מ עם צה"ל על תוכנית רב שנתית חדשה לשנים 2024-2020; מו"מ עם ההסתדרות על הסכם מסגרת חדש למגזר הציבורי; החלטה על המשך התקצוב של יוזמות כחלון ובהן מחיר למשתכן, סבסוד הצהרונים, הגדלת נקודות הזיכוי ומס ההכנסה השלילי; העלאת גיל הפרישה לנשים; תקצוב מערכת הבריאות; קידום חקיקת חוק המטרו; קידום הפרטת חברות ממשלתיות וביצוע שורה ארוכה מאוד של מינויי בכירים בחברות הממשלתיות - לאחר שנה וחצי של עצירה כמעט מוחלטת.
וישנו עדיין תרחיש האימים שבו המאמצים להקמת ממשלה שוב נכשלים והכנסת מתפזרת לעריכת בחירות רביעיות. בחירות כאלה, אם ייערכו בספטמבר, כפי שהעריכו ערב הבחירות האחרונות, ידחו את אישור התקציב בחצי שנה נוספת, כלומר לאמצע 2021 - מצב שייצור כנראה משבר חוקתי, משום שהמדינה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה עם תקציב שמהווה "גזור הדבק" של תקציב 2019 שאושר אי שם בשנת 2018.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
