ברני סנדרס | ניתוח

תוכנית המיסוי של ברני סנדרס מאיימת על עמק הסיליקון ותעשיית ההייטק כולה

ברני סנדרס, המתמודד לראשות המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, נחשב עד היום למועמד החביב על עובדי ההייטק, למרות איומיו על ענקיות הטכנולוגיה • אלא שכעת, תכנית הפנסיות שהוא מקדם עלולה לפגוע ישירות באותם עובדים

ברני סאנדרס / צילום: Clayton King, Associated Press
ברני סאנדרס / צילום: Clayton King, Associated Press

­­­­הסנטור והמועמד המוביל לראשות המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ברני סנדרס, מביא לסדר היום שיח פוליטי סוציאל-דמוקרטי, במסגרתו הוא דוחף להחיל הגבלות על ענקיות הטכנולוגיה. בזמן שהצהרות אלו גורמות לחברות הטכנולוגיה הגדולות ולבכירים בתעשיית ההון סיכון בעמק הסיליקון לחשוש מפניו ולתמוך במועמד המיליארדר מייקל בלומברג לראשות המפלגה, סנדרס דווקא הצליח לצבור את אהדת העובדים בחברות הגדולות ובסטארט-אפים. הוא המועמד שגייס יותר תרומות מעובדי תעשיית הטכנולוגיה מכל מועמד אחר לראשות המפלגה. לפי דיווח של Recode, בשלושת החודשים האחרונים של 2019, סנדרס גייס קרוב ל-270 אלף דולר מעובדי אפל, אמזון, גוגל, פייסבוק וטוויטר, בתרומות אינדיבידואליות בלבד.

כעת, הצעת חוק חדשה עליה חתום הסנטור סנדרס יחד עם הסנטור כריס ואן הולן, מאיימת למסות עובדים בסטארט-אפים וחברות הייטק על אופציות בעת הבשלה. ההצעה נועדה למסות מנהלים בכירים ומנכ"לים על חסכונות הפנסיה שלהם, שכיום זוכים להקלות מס, במטרה לממן תוכנית פנסיות רחבה לעובדים בארצות הברית. המיסוי של עובדי סטארט-אפים הוא בגדר "נזק משני", אך צפוי להשפיע על רבים אם ההצעה תעבור. מנהלי עמק הסיליקון מתבטאים בימים האחרונים בתקשורת האמריקאית נגד ההצעה, ואף מביעים תקווה שהסנטימנט בקרב העובדים ישתנה לטובת תמיכה במועמד אחר.

המשמעות של ההצעה הנוכחית היא שעובדי סטארט-אפים רבים בעמק הסיליקון יצטרכו ככל הנראה לשלם מס על אופציות שהם מחזיקים, עוד לפני שראו מהן כסף. כיום, אופציות ממוסות בעת מימוש ולא בעת הבשלה, כלומר רק ברגע שהן הופכות מאופציה לכסף ממשי. ההצעה מעוררת חששות בעמק מכך שעובדים בסטארט-אפים לא יוכלו לעמוד בתשלומי המס שידרשו לשלם על אופציות שלא מימשו, אך עם זאת ישנה הסכמה כי סיכוייה של ההצעה להתקבל הם נמוכים במיוחד. למרות זאת, היא מהווה הזדמנות להבין את עמדותיו של ברני ביחס לעובדי חברות הטכנולוגיה והסטארט-אפים לפני ההצבעה בפריימריז הדמוקרטיים, במסגרת אירועי הבחירות שמתקיימים השבוע.

רוב העובדים בחברות צמיחה יושפעו מההצעה

החוק אמנם נועד למסות מיליארדרים, אלא שהתקרה שנקבעה בהצעה למיסוי אופציות תחיל את החוק, למעשה, על מרבית העובדים בחברות צמיחה בעמק הסיליקון. ההצעה קובעת כי מי שמשתכר למעלה מ-130 אלף דולר בשנה ומקבל אופציות ששווין גבוה מ-100 אלף דולר והן מבשילות בסכום זה בכל שנה, ימוסה באותה תקופת מס על האופציות שלו. המס ישולם על ההפרש בין מחיר האופציה בזמן ההענקה לשווין בהבשלה.

על פניו, מניות ששווין עולה ב-100 אלף דולר בכל שנה הן מחזה נדיר בקרב סטארט-אפים. אך כיום, שוויי הסטארט-אפים בעמק הסיליקון מרקיעים שחקים וצומחים במהירות, והתופעה מכונה על ידי רבים "בועה". כך או כך, למרות שבפועל רוב החברות לא מגיעות לאקזיט בשוויים כאלה, הערכות השווי של החברות הפרטיות מביאות את מרבית האופציות המחולקות לעובדים כיום להיות חייבות במס על פי ההצעה.

בתגובה לדיווח ב-CNBC על החששות שעלו בעמק הסיליקון בעקבות ההצעה, גורמים במפלגה הדמוקרטית, בהם נציג המפלגה בקליפורניה רו קהאנה, הביעו את נכונותם לשנות פרטים בהצעה, כך שלא תחול על עובדי הסטארט-אפים. בנוסף, צוותו של סנדרס הדגיש שהחוק מאפשר עדיין דחייה של תשלום המס לחמש שנים. עובדי סטארט-אפים מחזיקים באופציות רק כל עוד הם עובדים בחברה ועל פי רוב מחוייבים לממש אותן בטווח של 90 יום לאחר עזיבתם, אשר על פי רוב מתרחשת מהר יותר מאשר בתוך 5 שנים. בנוסף, ההצעה לא חלה בדיעבד, אלא רק על אופציות חדשות שיחולקו, ולכן עשויה לשנות את סוג התגמולים שעובדי הייטק מקבלים.

המיסוי עלול לתת יתרון דווקא לחברות הגדולות

"עוד מוקדם להבין את כל המשמעויות של הצעת החוק, אם תתקבל, אך אין ספק שתהיינה לה משמעויות מרחיקות לכת. לכן יש להניח ששיטת התגמול הנהוגה בחברות הייטק תשתנה", אומר ד"ר איל שנהב, ראש תחום ההייטק במשרד עורכי הדין גרוס. "אפשרות אחת היא שבמקום אופציות העובדים יקבלו בונוסים במזומן כאשר גובה הבונוס ייקבע לפי שווי המניה במועד מכירת החברה. מסלול תגמול זה מכונה לעיתים אופציות פנטום, שכן העובד לא מקבל אופציות אמיתיות אלא רק זכות חוזית לקבל תשלום שהסכום שלו נקבע לפי כמות אופציות".

לדבריו, "הקושי באופציות פנטום הוא שהחברה צריכה לשלם את הסכום הזה לעובד ואילו באופציות רגילות העובד הופך לבעל מניות, ומקבל תקבול בעת מכירת המניות לצד שלישי, שאיננו החברה עצמה. לכן מדובר על התחייבות כספית משמעותית של החברה, שייתכן ולא תוכל לעמוד בו". אפשרות נוספת שעלתה בקרב עובדי עמק הסליקון שדנו על החוק ברשתות החברתיות, היא שהחברות עצמן יכסו את תשלום המס עבור העובדים. גם אפשרות זו תקשה על סטארט-אפים ותקנה יתרון לחברות הטכנולוגיה הגדולות לספק תנאים מפתים יותר לעובדיהן.

"ההייטק הישראלי קשור בטבורו להייטק האמריקאי. יש להניח שאם תשתנה שיטת התגמול בארצות הברית זה ישפיע גם על תגמול בחברות בת ישראליות של התאגידים האמריקאים", מוסיף שנהב. "גם משקיעי הון סיכון ומנהלי חברות ישאפו לשיוויון בתגמול בין עובדים ישראלים לעובדים אמריקאים בחברות בהן הם משקיעים או מנהלים ולכן השינויים בארצות הברית ישפיעו גם על שיטות התגמול בישראל".

יתר על כן, אם תעבור, החקיקה המוצעת צפויה להשפיע גם על מספר לא מבוטל של ישראלים, בעיקר כאלה שעושים רילוקיישן לארה"ב. "כבר היום משטר המס על אופציות בישראל שונה מזה שבארצות הברית ומיטיב עם העובדים הישראלים", אומר עו"ד אורן בירן, ראש תחום המיסוי במרד גרוס. "משטר המס המוצע של מיסוי על בסיס הבשלה הוא עוד יותר רחוק ממה שמקובל בישראל ויעלה את החשש לכפל מס או עלייה ניכרת בשיעורי המס על אופציות בעת המעבר לארצות הברית", הוא אומר. לדבריו, גם ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית יידרשו לשלם מס בארה"ב כבר במועד ההבשלה, ויסבלו מכפילות מס.

15 מיליארד דולר לקופת המדינה תוך עשור

הצעת החוק מתבססת על דוח שפרסם המשרד הממשלתי הפדרלי לאחריותיות בארה"ב. הדוח מצא שפנסיות מנהלים, הנצברות במסגרת הקלת מס המכונה NQDC (דחיית תגמולים לא חייבת במס), נמצאות כיום בפועל ללא פיקוח, ומאפשרות למנהלים לצבור סכומי עתק מבלי שישלמו עליהם מס עד המימוש. כך, מנהלים בכירים ומקבלי השכר הגבוה ביותר במדינה, נהנים מהאפשרות לצבור עושר מבלי לשלם עליו מס בפועל לאורך שנים. סנדרס יוצא נגד אי השוויון הזה ונגד צבירת עושר על ידי מיליארדרים באופן עקבי, וההצעה הזו ממשיכה את הקו הסוציאל-דמוקרטי שהוא מציג.

סוג זה של חיסכון מאפשר למנהלי חברות גדולות להפריש חלק ניכר משכרם לתוכנית שכר נדחה. הסכום הנדחה משולם למנהלים במועד עתידי שנקבע מראש. התשלום הנדחה צמוד למדד כלשהו, למשל למדד המניות הכללי. דחיית התשלום יוצרת דחיית מס ללא תקרה על סכום ההפרשות הפטורות. לעומת זאת, תכניות הפנסיה הפופולריות לעובדים במדינה כוללות תקרת הפרשות פטורות ממס של עד כ-20 אלף דולר בשנה בלבד וכל הפרשה פנסיונית מעבר לסכום זה - חייבת בתשלום מס.

לפי דוח GAO, שבדק את חסכונותיהם של 2,300 מקבלי השכר הבכירים ביותר בחברות מדד ה- S&P 500, עד היום הופקדו על ידיהם 13 מיליארד דולר שלא שולמו עליהם מס בחסכונות מסוג זה. הסנטורים סנדרס ו-ואן הולן מעריכים כי בתוך עשר שנים, מיסוי תכניות אלה יניב לקופת המדינה 15 מיליארד דולר.

מיסוי האופציות נועד "לסתום חור" שיאפשר למנהלים לחמוק מתשלום מס על ההפרשות הפנסיוניות שלהם. כבר כיום, רבים עוקפים את הצורך לשלם מס מלא על ההכנסות הללו גם בעת מימושן, על ידי פרקטיקות שונות. למשל, רבים בוחרים לקבל את הכספים בשנים שבהן אין להם הכנסות אחרות ולהנות ממדרגות מס מופחתות, או בשנים שבהן המנהל עבר לגור במדינה שבה המס נמוך יותר מהמדינה שבה הוא מתגורר בעת העברת הכספים לתוכנית.

לכן, מבלי מיסוי מקביל של אופציות, ההצעה של סנדרס לא תעמוד במבחן המציאות: מנהלים שירצו להמנע מתשלום מס, יוכלו להמיר את השכר הגבוה שהם מקבלים בקבלת כמות גדולה של אופציות, עליהן התשלום דחוי עד לעת המימוש.