דעה: על המעסיקים לגלות רגישות לבהלת הקורונה

מעסיק קשוב יפסיד אולי כמה ימי עבודה של חלק מעובדיו - אבל ירוויח עובדים מרוצים ומאוזנים לטווח הרחוק

מצביעים בבידוד / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
מצביעים בבידוד / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

הנחיות משרד הבריאות בעניין נגיף הקורונה, הקובעות חובת בידוד לשבים מסין וחובת בדיקה רפואית לשבים ממספר מדינות המזרח הרחוק, משליכות על התנהלות המעסיקים במקומות העבודה.

המעסיק מחויב לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה. מדובר בחובה רחבה, שהיא חלק מכבוד האדם וזכותו לשמירה על חייו וגופו. במסגרת זו, חויבו מעסיקים לספק לעובדים עבודה בישיבה, למנוע הטרדה מינית והתנכלות, למנוע התעמרות בעובד ועוד. בנוסף, מחויב המעסיק לספק לעובד אמצעי עבודה בטיחותיים לביצוע העבודה, הדרכות והכשרות, ולפקח על כך שהעבודה נעשית ללא סיכון. מעסיק שלא נוהג כך מסתכן בהפרת חובת הזהירות החלה עליו. הפרות מסוימות עולות עד כדי עבירה פלילית, ואחרות מקנות לעובד הנפגע זכות לפיצוי כספי משמעותי.

מעסיקים כבר חויבו לא פעם בפיצוי כספי על כך שלא נקטו אמצעים למניעת נזקים בריאותיים לעובדים, כמו מניעת עישון במקומות עבודה ואפילו הידבקות בכינים. פסיקות אלו מלמדות, כי התייחסות בתי הדין לחובת הזהירות של המעסיק בכל הנוגע למניעת התפשטות וירוס הקורונה במקום העבודה תהיה מחמירה .

לפיכך, על המעסיקים להיערך בהתאם: כדאי מאוד להפיץ הנחיות ברורות לעובדים בנוגע ליישום הוראות משרד הבריאות; לקבוע חובת דיווח שתחול על העובדים לגבי נסיעות לחו"ל או מגע עם מי שחזר ממדינות המזרח הרחוק שנכללו בהנחיות משרד הבריאות; להרחיק ממקום העבודה עובדים שיש חשש כי הם מהווים סכנת הדבקות, גם במחיר של פגיעה בצרכי העבודה; להקפיד על מסירת אישורים רפואיים בעת היעדרות עובד מפאת מחלה ולבחון היטב את האישורים המוצגים; לספק הגנה מיוחדת לאוכלוסיות מיוחדות כגון: נשים בהריון, עובדים מבוגרים, עובדים עם בעיות בריאות מיוחדות. יש בהחלט מקום לשקול גם צעדי זהירות נוספים, כגון: אספקת אמצעים מוגברת לשמירה על נקיון וסטריליות לעובדים (נוזלי חיטוי, מסכות וכדומה), העברת הדרכות לעובדים לזיהוי תסמיני המחלה, רענון נהלי העבודה בכל הנוגע לשמירה על נקיון, חיזוק שירותי הנקיון במקום העבודה ואף זימון רופא מומחה למקום העבודה למענה על שאלות העובדים בנושא.

מעבר לתועלת הישירה של מניעת התפשטות המחלה במקום העבודה, יש בנקיטת צעדי זהירות על ידי מעסיק להצמיח יתרונות נוספים: בשונה מהיעדרות עובד בשל הדבקות בנגיף, שהינה היעדרות מותרת בשל מחלה, הרי שהיעדרות בשל חשש של עובד להדבקות איננה היעדרות מאושרת. מעסיק זהיר יוכל לדרוש מעובדיו להתייצב לעבודה, וסירוב שרירותי של עובד למלא אחר הנחיות אלו יהווה עבירת משמעת. בהקשר זה, ניתן להשוות בין החשש מפני הנגיף לחשש בשל מצב בטחוני: בהיעדר הנחיה של רשות מוסמכת, שמאשרת אי התייצבות לעבודה, חובת העובד לעבוד היא חובה בסיסית וחששות לא פוטרים אותו ממנה.

מהצד השני, על המעסיק לגלות רגישות לבהלה שיצר הנגיף ולבחון כל מקרה לגופו. בין היתר, אם עובד מתעקש לחבוש מסכה במקום העבודה, ראוי לאפשר לו לעשות כך, גם אם קוד הלבוש השגרתי בעבודה הוא אחר. ניתן לאשר לעובדים חופשות על חשבון מכסת החופשה שצברו, ובכך להכשיר את ההיעדרות. בנוסף, ניתן לאפשר לעובדים בתפקידים מסוימים, עבודה מהבית. יש לזכור, כי השמירה על בריאות העובד לא מתמצית במישור הפיזי, אלא חלה גם על בריאות הנפש. מעסיק קשוב יפסיד אולי כמה ימי עבודה של חלק מעובדיו - אבל ירוויח עובדים מרוצים ומאוזנים לטווח הרחוק. 

הכותבת היא מומחית לדיני עבודה, מייסדת משרד עורכי הדין רובין שמואלביץ ובין היתר מייצגת  את "גלובס"