דעה: כשאין מנוס מלהגיש תביעה נגד בן הזוג האהוב

כיצד מגיעה רעיה מסורה למצב שבו היא נאלצת להגיש תביעה רכושית נגד בעלה הדמנטי?

תביעת רכוש / אילוסטרציה: שאטרסטוק
תביעת רכוש / אילוסטרציה: שאטרסטוק

זוג קשישים היו נשואים במשך למעלה מ-50 שנים של זוגיות נפלאה, במהלכה הביאו לעולם שישה ילדים, בנו משפחה לתפארת וגם עסקים מצליחים. הם החלו את דרכם במחסור כלכלי ממשי וטיפסו את דרכם אל האלפיון העליון במו-ידיהם, במאמץ משותף ובעמל רב. לאורך שנות הנישואים עלה בידיו של הבעל לצבור רכוש רב, הכולל אשכול חברות, ששוויין המוערך מגיע לכדי מאות מיליוני שקלים, שישה נכסי מקרקעין בשווי של עשרות מיליוני שקלים, רכבים מפוארים וזכויות כספיות רבות.

הבעל ידע להכיר תודה לאשת נעוריו על תרומתה המלאה להצלחתו, וכך כתב עליה בספר זיכרונות שפרסם על חייו: "על רעייתי נאמר: 'אשת חייל מי ימצא', ואני, ברוך השם, מצאתי. היא אם ילדיי, ואני מאחל לכל אדם טוב שתהיה לו אישה כזאת. אני זוכר לה חסד נעוריה, 'אהבת כלולותיך, לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה' (ירמיה, ב, ב), כיצד הייתה מניקה את התינוקות שלנו ובמקביל מנהלת את המשרד, מזמינה משאית בטון, עונה לטלפונים ומטפלת בבית ובילדים. אני יכולתי להתמסר לעבודה מבוקר ועד לילה. פעם אמרתי לה שלעתים אני כל-כך מרוכז בעבודה, שאני שוכח את הבית... הסברתי לה שאני שוכח רק בגלל שיש לי על מי לסמוך".

למרבה הצער, בשנים האחרונות הבעל סובל מדמנציה, וגם במצבו זה אשתו הנאמנה נותרה עזר כנגדו, והיא מטפלת בו באופן מסור ביותר. רשויות הרווחה שערכו ביקור בית ציינו בהתפעלות כי הבעל מטופל היטב, האישה מקלחת אותו, מלבישה, מסייעת בהחלפת מוצרי ספיגה, מסייעת בהכנת מזון והגשתו, מקפידה על מתן טיפול תרופתי ואף ישנה לצידו במיטה צמודה נפרדת לצורך השגחה בלילות.

כיצד מגיעה הרעיה המסורה למצב שבו היא נאלצת להגיש תביעה רכושית נגד בעלה? הסיבה לכך היא כישלונו של הבעל לדאוג מבעוד מועד להסדרת ענייניו הרכושיים עבור הימים בהם יהפוך לחסר כשרות משפטית, בעוד שכל רכושם של בני הזוג רשום על שמו או על שם החברות שבבעלותו בלבד. אפילו בית המגורים בו מתגוררים בני הזוג, בית רחב-ידיים אשר שטחו ושטח המגרש עליו נבנה משתרעים על פני 1,800 מ"ר, רשום על שם החברה שבבעלות הבעל, והאישה אומנם גרה לכאורה בארמון של זהב, אך למעשה היא חסרת כל רכוש בבעלותה ונתונה לחסדי ילדיה, השולטים באשכול החברות ופועלים נגדה.

כדי לקבל לשליטתה את הבעלות במחצית מהרכוש, האישה נאלצה להיאבק בבית המשפט, לא בבעל עצמו שאינו כשיר לומר את דעתו, אלא בעורך הדין שמונה להגן על אינטרס המיוחס לבעל לשמור את כל הרכוש על שמו. כדי להעניק לאישה את הזכויות המגיעות לה, בית המשפט נאלץ להתגבר על שורה של מכשולים משפטיים, ובראשם השאלה האם ניתן לראות בכלל בהפיכתו של אדם לדמנטי כ"קרע" בין בני הזוג, המצדיק את חלוקת הרכוש ביניהם - בעוד שעל-פי החוק והפסיקה, המועד לחלוקת רכוש הוא רק גירושים או מוות.

עריכת צוואה יכולה להבטיח שבן הזוג יקבל את החלק המגיע לו ברכוש המשותף לאחר מותו של בן הזוג הרשום כבעלים, אך אין בה כדי לענות על סיטואציה של "מוות" לפני מוות, כלומר תקופה במהלכה הופך בן הזוג הרשום כבעל הרכוש לחסר מסוגלות משפטית לדאוג לרכוש, ובן זוגו נותר מול שוקת שבורה. לצורך זה חוקק המנגנון המאפשר לכל אדם להותיר אחריו ייפוי-כוח מתמשך - צוואה בחיים שמסדירה את הטיפול ברכושו בתקופת הדמדומים של דמנציה, תוך דאגה גם לרכוש המגיע לבן הזוג.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988