גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הגבלת כהונה לראש ממשלה? מה לגבי חברי הכנסת?

נושא שמאד פופולרי במערכות הבחירות בשנה האחרונה הוא הגבלת זמן הכהונה של ראש ממשלה. האם שווה לבחון גם את האופציה להגביל את זמן הכהונה של חברי הכנסת? ישנם יתרונות לא מבוטלים ברעיון

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ
טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

הישרדות פוליטית היא אולי אחת המטרות הכי חשובות והקשות שכל נבחר ציבור נאלץ להתמודד איתה, זה לא משנה אם זה ראש ממשלה, שר או חבר כנסת, היבחרותם מחדש מותנית בהרבה מאד גורמים כמו סוג שיטת הבחירה, פריימריז או וועדה מסדרת, תפקוד במהלך כהונה, החשיפה התקשורתית שקיבלו וכמובן התחרות הקשה שבתוך המפלגה על המקומות הריאליים והנחשקים. לכן הרעיון של לתחום את זמן כהונתם של נבחרי הציבור נשמע כמו חקיקה מעט מיותרת, כי רובם הגדול בכל מקרה לא שורד פוליטית, אם להיות יותר מדויק, הממוצע של מספר הקדנציות של כלל חברי הכנסת ב30 שנה האחרונות נע בין 2-3 קדנציות. ובכל זאת ישנם מספר לא קטן של חברי כנסת שמכהנים מספר קדנציות שהוא משמעותית מעל הממוצע וחשוב להבין שאדם שמכהן כ-5 קדנציות ויותר, סביר להניח שנמצא בתפקיד כ-20 שנה ויותר.

בישראל, לחברי כנסת אין הגדרת תפקיד מדויקת או מחויבויות כלשהן שעליהם לעמוד בהן ולכן כל חבר כנסת הוא, בכללי, אדון לעצמו ויכול לבחור את עיסוקו וכיצד לחלק את זמנו. בגלל חוסר ההגדרה, קשה מאד להגדיר מדדים ולבחון אותם על פי רמת הביצוע שלהם ולהגיד מי מהם מצליח בתפקידו. ישנם מספר מודלים בספרות האקדמית שכן הגדירו מדדים למיניהם אך בפועל, בשורה התחתונה, מי שקובע את מידת הצלחתם של חברי הכנסת הם הבוחרים שקובעים את המשך עתידם הפוליטי.

אז את החסרונות והיתרונות בסוגיית הגבלת כהונת ראש הממשלה אנחנו שומעים מידי יום בקמפיין הבחירות של שני צידי המטבע. כוח במשך זמן רב משחית, ככה נהוג במדינות אחרות ובסקטורים הפרטיים, צריך לרענן את המערכת ועוד סיבות רבות נשמעות בעד ההגבלה וכמובן מהצד השני, תנו לעם להחליט בצורה דמוקרטית, הניסיון והקשרים זה מעל הכול, למה לשנות את מה שעובד וישנם כמובן עוד סיבות רבות שתומכות ומתנגדות לרעיון. אבל מדוע סוגיית הגבלת הכהונה היא רק סביב ראש הממשלה ולא בצורה יותר רחבה גם לגבי שרים וחברי כנסת למשל?

שווה לדון, לפחות ברמה התאורטית, ביתרונות ובחסרונות של הגבלת הקדנציות של חברי הכנסת ואולי לגבש דעה גם בנושא זה. רוב חברי הכנסת יעידו על כך שלא משנה מה היה הרקע והניסיון שלהם לפני הכהונה בכנסת, בשנה הראשונה הם בעיקר למדו את המערכת ואת אופי העבודה הפרלמנטרית. אין ספק שמדובר בזמן יקר מאד של למידה ופחות עשייה שכל חבר כנסת חדש צריך להתמודד איתו. בנוסף, יש שיגדירו את התפקיד כשליחות ולא מקצוע אבל אין ספק שהיכולת לעביר חוקים ולתמרן בתוך המערכת הפוליטית על מנת להשיג מטרות דורשת יכולות והתמקצעות בתפקיד וכמו בכל מקצוע בחיים, יש כאלה שזה מגיע להם בטבעיות ויש כאלה אשר רוכשים זאת רק לאחר שצברו תקופה מסוימת של ניסיון בתפקיד. ניסיון שנאבד כאשר הם מתחלפים.

ובכל זאת, ישנם יתרונות מאוד בולטים בתחלופה גבוהה יותר של חברי הכנסת. ראשית, תפקיד הח"כ, בדומה מאוד למסגרת הצבאית, דורש עבודה סביב השעון תחת לחצים כבדים ולכן עבודה זאת שוחקת מאד. הבעיה העיקרית היא שלחברי כנסת שנשחקו בתפקיד אבל עדיין חושקים בהמשך הכהונה שלהם מסיבות של יוקרה ונוחות, יותר קל פשוט להוריד הילוך מהותי בעשייה ופשוט להנות מהסטטוס. כפי שצוין אין להם הגדרת תפקיד או בוס שיגיד להם שעליהם לעבוד יותר קשה ומי שנפגע מכך הוא הציבור שלא באמת מסוגל להבין או לעקוב אחר סדר העדיפות וכמות העבודה שמשקיע הח''כ בפועל.

שנית, נקודה נוספת לחשוב עליה היא הרצון להשאיר חותמת ויעילות. בוא נגדיר לצורך הדוגמה שאכן זמן הכהונה של חברי כנסת מוגבל למשל לשתי קדנציות, חברי הכנסת יבינו שישנו שעון שמתקתק על חייהם הפוליטיים ושבמסגרת הזמן הזה יהיה עליהם להיות אפקטיביים ככל האפשר ולהצליח לקדם אג'נדות משמעותיות, זאת על מנת שבסוף הכהונה שלהם יהיה להם הישגים שיוכלו להתגאות בהם. בנוסף, בקדנציה האחרונה שלהם, ירד מהם העול והצורך להתעסק בלהיבחר מחדש ויוכלו להתעסק נטו בעשייה לטובת הציבור. ניתן לראות השוואה טובה לדוגמה בארה"ב, מחקרים מראים שנשיאי ארה"ב בקדנציה השנייה שלהם, הרבה יותר אפקטיביים. הסיבות לכך הם שהם גם חותרים להישגים גדולים ומשמעותיים יותר על מנת להשאיר את חותמם לפני שהם עוזבים וגם הם לא מפחדים יותר מדעת הקהל ולוביסטים שיפגעו בסיכויים להיבחר שוב.

שיקול אחרון ששווה לחשוב עליו הוא עניין התחלופה שבין חברי הכנסת. את עניין השחיקה הזכרנו כבר אבל מהצד השני, דמיינו מצב שכל הזמן דמויות חדשות יכנסו לתפקידי הח"כ, רעבים להצלחה ולהישגים פוליטיים כי כפי שאמרנו, הזמן שלהם מוגבל. האם זהו לא מצב אידאלי לעם ישראל? חברי כנסת רעבים להישגים שפועלים בצורה אגרסיבית להישגם כי אין להם הרבה זמן לעשות זאת? ייתכן וכן, אך אולי בכל זאת הניסיון והעיקרון הדמוקרטי של לתת לציבור לבחור את נציגיו ואת זמן הכהונה שלהם דווקא מנצח בשאלה זאת. בכל מקרה, כל עוד ההחלטה האם להגביל את הכהונה נמצאת בידי חברי הכנסת עצמם, בספק גדול אם נזכה לקבל תשובה לשאלה הזאת בישראל. 

הכותב הוא בוגר תואר שני בביטחון ודיפלומטיה ומבצע בימים אלה מחקר אקדמי באוניברסיטת תל-אביב שעוסק בהצלחה פוליטית

עוד כתבות

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה