גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הגבלת כהונה לראש ממשלה? מה לגבי חברי הכנסת?

נושא שמאד פופולרי במערכות הבחירות בשנה האחרונה הוא הגבלת זמן הכהונה של ראש ממשלה. האם שווה לבחון גם את האופציה להגביל את זמן הכהונה של חברי הכנסת? ישנם יתרונות לא מבוטלים ברעיון

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ
טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

הישרדות פוליטית היא אולי אחת המטרות הכי חשובות והקשות שכל נבחר ציבור נאלץ להתמודד איתה, זה לא משנה אם זה ראש ממשלה, שר או חבר כנסת, היבחרותם מחדש מותנית בהרבה מאד גורמים כמו סוג שיטת הבחירה, פריימריז או וועדה מסדרת, תפקוד במהלך כהונה, החשיפה התקשורתית שקיבלו וכמובן התחרות הקשה שבתוך המפלגה על המקומות הריאליים והנחשקים. לכן הרעיון של לתחום את זמן כהונתם של נבחרי הציבור נשמע כמו חקיקה מעט מיותרת, כי רובם הגדול בכל מקרה לא שורד פוליטית, אם להיות יותר מדויק, הממוצע של מספר הקדנציות של כלל חברי הכנסת ב30 שנה האחרונות נע בין 2-3 קדנציות. ובכל זאת ישנם מספר לא קטן של חברי כנסת שמכהנים מספר קדנציות שהוא משמעותית מעל הממוצע וחשוב להבין שאדם שמכהן כ-5 קדנציות ויותר, סביר להניח שנמצא בתפקיד כ-20 שנה ויותר.

בישראל, לחברי כנסת אין הגדרת תפקיד מדויקת או מחויבויות כלשהן שעליהם לעמוד בהן ולכן כל חבר כנסת הוא, בכללי, אדון לעצמו ויכול לבחור את עיסוקו וכיצד לחלק את זמנו. בגלל חוסר ההגדרה, קשה מאד להגדיר מדדים ולבחון אותם על פי רמת הביצוע שלהם ולהגיד מי מהם מצליח בתפקידו. ישנם מספר מודלים בספרות האקדמית שכן הגדירו מדדים למיניהם אך בפועל, בשורה התחתונה, מי שקובע את מידת הצלחתם של חברי הכנסת הם הבוחרים שקובעים את המשך עתידם הפוליטי.

אז את החסרונות והיתרונות בסוגיית הגבלת כהונת ראש הממשלה אנחנו שומעים מידי יום בקמפיין הבחירות של שני צידי המטבע. כוח במשך זמן רב משחית, ככה נהוג במדינות אחרות ובסקטורים הפרטיים, צריך לרענן את המערכת ועוד סיבות רבות נשמעות בעד ההגבלה וכמובן מהצד השני, תנו לעם להחליט בצורה דמוקרטית, הניסיון והקשרים זה מעל הכול, למה לשנות את מה שעובד וישנם כמובן עוד סיבות רבות שתומכות ומתנגדות לרעיון. אבל מדוע סוגיית הגבלת הכהונה היא רק סביב ראש הממשלה ולא בצורה יותר רחבה גם לגבי שרים וחברי כנסת למשל?

שווה לדון, לפחות ברמה התאורטית, ביתרונות ובחסרונות של הגבלת הקדנציות של חברי הכנסת ואולי לגבש דעה גם בנושא זה. רוב חברי הכנסת יעידו על כך שלא משנה מה היה הרקע והניסיון שלהם לפני הכהונה בכנסת, בשנה הראשונה הם בעיקר למדו את המערכת ואת אופי העבודה הפרלמנטרית. אין ספק שמדובר בזמן יקר מאד של למידה ופחות עשייה שכל חבר כנסת חדש צריך להתמודד איתו. בנוסף, יש שיגדירו את התפקיד כשליחות ולא מקצוע אבל אין ספק שהיכולת לעביר חוקים ולתמרן בתוך המערכת הפוליטית על מנת להשיג מטרות דורשת יכולות והתמקצעות בתפקיד וכמו בכל מקצוע בחיים, יש כאלה שזה מגיע להם בטבעיות ויש כאלה אשר רוכשים זאת רק לאחר שצברו תקופה מסוימת של ניסיון בתפקיד. ניסיון שנאבד כאשר הם מתחלפים.

ובכל זאת, ישנם יתרונות מאוד בולטים בתחלופה גבוהה יותר של חברי הכנסת. ראשית, תפקיד הח"כ, בדומה מאוד למסגרת הצבאית, דורש עבודה סביב השעון תחת לחצים כבדים ולכן עבודה זאת שוחקת מאד. הבעיה העיקרית היא שלחברי כנסת שנשחקו בתפקיד אבל עדיין חושקים בהמשך הכהונה שלהם מסיבות של יוקרה ונוחות, יותר קל פשוט להוריד הילוך מהותי בעשייה ופשוט להנות מהסטטוס. כפי שצוין אין להם הגדרת תפקיד או בוס שיגיד להם שעליהם לעבוד יותר קשה ומי שנפגע מכך הוא הציבור שלא באמת מסוגל להבין או לעקוב אחר סדר העדיפות וכמות העבודה שמשקיע הח''כ בפועל.

שנית, נקודה נוספת לחשוב עליה היא הרצון להשאיר חותמת ויעילות. בוא נגדיר לצורך הדוגמה שאכן זמן הכהונה של חברי כנסת מוגבל למשל לשתי קדנציות, חברי הכנסת יבינו שישנו שעון שמתקתק על חייהם הפוליטיים ושבמסגרת הזמן הזה יהיה עליהם להיות אפקטיביים ככל האפשר ולהצליח לקדם אג'נדות משמעותיות, זאת על מנת שבסוף הכהונה שלהם יהיה להם הישגים שיוכלו להתגאות בהם. בנוסף, בקדנציה האחרונה שלהם, ירד מהם העול והצורך להתעסק בלהיבחר מחדש ויוכלו להתעסק נטו בעשייה לטובת הציבור. ניתן לראות השוואה טובה לדוגמה בארה"ב, מחקרים מראים שנשיאי ארה"ב בקדנציה השנייה שלהם, הרבה יותר אפקטיביים. הסיבות לכך הם שהם גם חותרים להישגים גדולים ומשמעותיים יותר על מנת להשאיר את חותמם לפני שהם עוזבים וגם הם לא מפחדים יותר מדעת הקהל ולוביסטים שיפגעו בסיכויים להיבחר שוב.

שיקול אחרון ששווה לחשוב עליו הוא עניין התחלופה שבין חברי הכנסת. את עניין השחיקה הזכרנו כבר אבל מהצד השני, דמיינו מצב שכל הזמן דמויות חדשות יכנסו לתפקידי הח"כ, רעבים להצלחה ולהישגים פוליטיים כי כפי שאמרנו, הזמן שלהם מוגבל. האם זהו לא מצב אידאלי לעם ישראל? חברי כנסת רעבים להישגים שפועלים בצורה אגרסיבית להישגם כי אין להם הרבה זמן לעשות זאת? ייתכן וכן, אך אולי בכל זאת הניסיון והעיקרון הדמוקרטי של לתת לציבור לבחור את נציגיו ואת זמן הכהונה שלהם דווקא מנצח בשאלה זאת. בכל מקרה, כל עוד ההחלטה האם להגביל את הכהונה נמצאת בידי חברי הכנסת עצמם, בספק גדול אם נזכה לקבל תשובה לשאלה הזאת בישראל. 

הכותב הוא בוגר תואר שני בביטחון ודיפלומטיה ומבצע בימים אלה מחקר אקדמי באוניברסיטת תל-אביב שעוסק בהצלחה פוליטית

עוד כתבות

ששת הנופלים / צילום: דובר צה''ל

שני "הותר לפרסום", בהפרש של שעתיים: אלה ששת הנופלים - בפיגוע ובעזה

ערן, איתן, אומרי-חי ורון נהרגו לאחר שההאמר הצבאי שבו נסעו עלה על מטען ברפיח ● מאוחר יותר מחבל ירדני שהגיע חמוש למעבר אלנבי – רצח את יצחק ואורן ● מפקד הפלוגה מרפיח הניח אחריו אלמנה ושני ילדים, רון נפל ביום הולדתו ה-20 ● בנו של יצחק שמשרת במילואים שמע על הפיגוע במעבר הגבול וקפץ לזירה – שם גילה שאביו נרצח ● 48 חטופים - 714 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

שליט קטאר, שייח' תמים בין חאמד אל ת'אני, מעניק לליאו מסי את הגלימה וגביע הניצחון במונדיאל. ''עובדת באופן שיטתי'' / צילום: ap, Martin Meissner

כסף קטארי וגינויים באירופה: האם ישראל תודח מהכדורגל העולמי?

שיטות הפעולה של קטאר כבר הנחיתו שם את המונדיאל ב־2022, והיחסים המסתבכים מול ישראל מעלים תהיות: האם ההשתתפות שלנו במפעלים ספורטיביים בסכנה ● יש מי שרואים בהרחקה של רוסיה איתות מדאיג, ומזהירים: "זו תהיה כמעט מכת מוות לכדורגל הישראלי"

בחזית המדע. מלחמה או שלום? / צילום: Shutterstock

מלחמה או שלום? חוקר המוח שמנסה להיכנס לראש של מנהיגים ומייעץ לממשלות

ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, משתמש בידע שנצבר על המוח האנושי כדי לפתח אסטרטגיות לדיפלומטיה ולמלחמה ● בראיון לגלובס, הוא אומר שאנחנו מחווטים לקונפליקטים, אבל אופטימי לגבי האפשרות לסיים אותם, או לפחות לשפר עמדות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

הותר לפרסום: 4 לוחמים נהרגו בקרב בדרום רצועת עזה, לוחם נוסף במצב קשה

באירוע שבו נפלו ארבעת הלוחמים נפצע באורח קשה צוער בגדוד דקל, בבית הספר לקצינים ● הותר לפרסום: סא"ל יצחק הרוש, בן 68 מירושלים, וסמל אורן הרשקו, בן 20 מתל מונד, נפלו בפיגוע במעבר אלנבי בגבול ירדן ● חיל האוויר יירט טיל אחד ששוגר מתימן ● כטב"ם נפל בחצר מלון באילת: נזק נגרם למבנה ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מומחים מזהירים מהיעדר רגולציה על עדכוני תוכנה מרחוק בכלי רכב: פגיעה בבטיחות וסיכוני סייבר

כל כלי הרכב "החכמים" שירדו לכביש בשנתיים-שלוש האחרונות, לא רק חשמליים, מקבלים כיום עדכוני תוכנה מהיצרן ישירות דרך הרשת או בעת טיפולים במוסכי היבואנים - מה שחושף אותם לתקלות ולהתקפות סייבר ● וגם: מה יקרה ליבוא מאירופה ואיזה טנדר חשמלי הגיע לארץ ● השבוע בענף הרכב

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות