גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על נגיף הקורונה ועל זכויות אדם בישראל

האמצעים שנוקטת המדינה כדי להיאבק בקורונה הם מחויבי המציאות ● אבל כמו בשעת חירום ביטחונית, גם בשעת חירום רפואית צריך לצמצם את הפגיעה בזכויות הפרט

ישראלים שהיו בבידוד עם חשש לקורונה הולכים להצביע בבחירות בקלפי מיוחד / צילום: Ariel Schalit, AP
ישראלים שהיו בבידוד עם חשש לקורונה הולכים להצביע בבחירות בקלפי מיוחד / צילום: Ariel Schalit, AP

וירוס הקורונה שפקד אותנו לאחרונה מציב בפני המדינה אתגרים חדשים ומורכבים. האתגר הגדול הוא להילחם באפקטיביות במה שכבר נראה כמגיפה מסוכנת ובעלת השלכות הרסניות לציבור ולחברה, אך לעשות זאת תוך שמירה על זכויות היסוד של האזרחים. ובמילים אחרות, אנחנו על סיפו של מצב חירום רפואי שמאלץ את המדינה לנקוט מהלכים פוגעניים ומרחיקי לכת, שהבולט שבהם הוא החובה שמוטלת על החוזרים מחו"ל להיכנס לבידוד. אולם גם בזמן מגיפה אנחנו עדיין דמוקרטיה, ואסור שהפגיעה בזכויות החולים, המבודדים והציבור בכללותו, תהיה בוטה מדי ובלתי מידתית.

למרבה הצער, יש לנו כבר ניסיון רב במצבי חירום. ישראל נתונה במצב חירום ביטחוני מאז הקמתה. זהו מצב שמעניק לממשלות לדורותיהן סמכויות מרחיקות לכת ומאפשר למדינה לפגוע בזכויות יסוד של אזרחים, כמעט ללא הגבלה, בנימוק שהפגיעה נעשתה בשל שיקולים של ביטחון המדינה. ההחלטה על מצב חירום התקבלה ב-1948, והיא הוארכה מאז פעם אחר פעם.

חירום תמידי

ב-1999 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ, ובה התבקשו השופטים להורות על ביטול ההכרזה על מצב החירום. באמצעות עו"ד דן יקיר, טענה האגודה כי אין מצב קיצוני אמיתי בארץ, המצדיק את ההכרזה על מצב החירום. האגודה טענה כי השלכות ההכרזה פוגעות באופן מתמשך בעיקרון שלטון החוק, בהפרדת הרשויות ובזכויות יסוד של האזרחים.

בעתירה נטען כי תוצאת ההכרזה היא מתן סמכויות חוקיות בידי השלטון באופן הסותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אחת הדוגמאות בעתירה הייתה שההכרזה (התמידית) על מצב החירום מאפשרת קיומם של מעצרים מינהליים, המהווים פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיו של העצור.

העתירה הוגשה בשעה של רגיעה יחסית במדינה ואפילו תקווה לשלום. אולם כפי שתיאר המשנה לנשיא העליון בדימוס אליקים רובינשטיין בפסק הדין שנתן בעתירה, "עד מהרה - מסתיו 2000 - חלפה זו מן העולם, נוכח האינתיפאדה השנייה". על הרקע הזה, בסופו של דבר ואחרי גלגולים רבים, נמחקה העתירה על-ידי בג"ץ במאי 2012.

חזרה לקורונה: המחלה הולכת ומתפשטת, והיא מסתמנת כמגיפה שמביאה אותנו למצב חירום לאומי רפואי. ובדומה לסוגיה הביטחונית, לא רק הקורונה עצמה אלא גם המאבק בה כבר גובה מחיר כבד מאזרחי המדינה ופוגע בזכויות יסוד שלהם. למשל, ההחלטה של המדינה לחייב כל ישראלי שחזר לארץ מאחת הארצות הנגועות בקורונה להיכנס לבידוד ביתי של שבועיים, תוך הטלת סנקציה פלילית על מי שמפר את הבידוד.

ההחלטה על הבידוד היא כנראה נכונה, אבל היא אינה מובנית מאליה, ויש לה מחיר. הבידוד, מעצם טבעו, מנתק את האדם מהסביבה ופוגע בזכויות היסוד שלו לחירות, לניידות, לחופש תנועה, פוגע בחופש העיסוק שלו ואפילו בחופש הביטוי שלו ובכבודו כאדם. הפגיעה מחריפה כשמדובר בהטלת חובת בידוד על ילדים ועל חסרי ישע שמתקשים להבין את המצב שאליו הם נדרשים להיכנס.

אז מה עושים? פועלים במידתיות ובצורה מאוזנת. דוגמה קלאסית להוראת בידוד שהיא בלתי מידתית ובלתי פרופורציונלית ראינו ביום רביעי, כשמשרד הבריאות הורה לאלפי אוהדים שנכחו באצטדיון בלומפילד במשחק הדרבי התל-אביבי להיכנס לבידוד ביתי, בגלל אוהד בודד שחלה בקורונה ונכח באיצטדיון. למרבה המזל, במשרד הבריאות הבינו מהר את הטעות שעשו, והם צמצמו את מספר האוהדים שנדרשו להיכנס לבידוד לכמה עשרות בלבד שישבו בסמוך לאוהד החולה.

פגיעה בפרטיות

פגיעה נוספת בזכויות היסוד של אזרחים בשל המאבק בקורונה, היא בזכותם לפרטיות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו, כי אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו, וכי אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. בסעיף 1 לחוק זכויות החולה מוצהר שמטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו.

אולם האופן שבו המדינה מנסה למגר את הקורונה נעשה תוך פגיעה מובהקת בכבודם ובפרטיותם של החולים. המדינה מתדפקת באמצעות נציגיה על שערי בתי המבודדים ודורשת מהם לבצע בדיקות רפואיות. המדינה גם דורשת, שוב, כנראה בצדק ובלית-ברירה, מכל חולה קורונה לפרט בפניה על כל מקום ואתר שבו שהה בכל דקה ודקה מאז שלפי החשד חלה. אחר-כך היא מפיצה את המידע הפרטי הזה לכלל הציבור.

המטרה חשובה מאוד: להזהיר את הציבור ששהה בסמוך לחולה הקורונה באותם ימים ולבודד אותו. אולם המחיר הוא שאותם חולים נאלצים לחשוף את חייהם הפרטיים בפני הכלל, ובנוסף הם מוקעים מהחברה ומסומנים ככמעט פושעים.

גם ההחלטה להכניס את מי שכבר חלה בקורונה לבידוד מוחלט במחלקה מיוחדת בבית החולים ולתת לו שם טיפול רפואי היא כנראה נכונה, אבל חשוב להבין את המחיר שלה. כך, למשל, חוק זכויות החולה קובע כי כעיקרון טיפול רפואי יינתן רק אם החולה מסכים לכך. לפי החוק, בנסיבות של "מצב חירום רפואי", כדי להציל את חייו של אדם, רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל. אך מה יקרה אם חולה קורונה יסרב להיכנס לבידוד מוחלט בבית החולים ולקבל שם טיפול רפואי במנותק מהעולם?

גם כאן המדינה יכולה לשקול, ולמעשה כבר שוקלת, טיפול שהוא פוגע פחות ובאופן מידתי יותר בזכויות הפרט, אך שעדיין משיג את המטרה של בלימת הפצת המחלה. כך, למשל, פורסם כי בבית החולים תל-השומר מכינים תוכנית לבידוד בבית במעקב גבוה לחולי קורונה קלים. זאת, במטרה לטפל בבתי החולים רק במי שבאמת זקוק לכך, כפי שצריכה להתנהל רפואת חירום.

אז לסיכום, הבידוד הביתי שסנקציה פלילית בצדו, החובה על חולי קורונה לפרט איפה שהו, האשפוז במחלקות מבודדות בבתי החולים, האיסור על כינוסים רבי משתתפים, האיסור לצאת מהארץ למדינות מסוימות בחו"ל והאמצעים הנוספים שנוקטת המדינה כדי להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, הם מחויבי המציאות ובעלי תכלית ראויה של שמירה על בריאות הציבור. אבל כמו בשעת חירום ביטחונית, גם בשעת חירום רפואית המאבק בקורונה צריך להיעשות תוך צמצומה, עד כמה שניתן, של הפגיעה בזכויות הפרט של הציבור הישראלי. שנהיה בריאים. 

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

התקרה בגמל להשקעה מתעדכנת: כמה ניתן יהיה להפקיד בשנה הבאה?

בקופות הגמל להשקעה ניתן כיום להפקיד סכום של עד 81.7 אלף שקל בשנה וליהנות מהטבת מס משמעותית ● החל מ-1 בינואר התקרה מתעדכנת בהתאם לאינפלציה

עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה? / צילום: ap, Mark Baker

הנתונים חושפים: עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה?

הפיגוע הקטלני בסידני היכה את העולם בהלם, אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● התמונה העולה מהנתונים היא חד משמעית: האנטישמיות באוסטרליה מזנקת, ומגיעה לרמות שהמדינה לא ידעה כמותן ● וגם: איך מושפעות מזה הקהילות היהודיות?

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: נאסד"'ק עלה ב-1.4%

נתוני האינפלציה בארה"ב לחודש נובמבר הפתיעו לטובה ועמדו על 2.7%, מה שהוביל לעליות בוול סטריט ● נעילה חיובית באירופה, הדאקס קפץ בכ-1.1% ● מחר צפוי להיות יום תנודתי במיוחד ● חברת הספנות הישראלית צים עומדת למכירה, אך MSC מכחישה שהיא הרוכשת ● הבנק המרכזי של האיחוד האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ל-3.75%

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

נמנעים מבדיקות? אולי יש לכם FOFO

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

iRobot. חשש ביחס לתפעול האפליקציה / צילום: Reuters, St Petersburg Times

המתחרות, המכסים וחבל ההצלה שנלקח: קריסת שואב האבק שחולל מהפכה בשוק

זה היה סיפור הצלחה קלאסי: שוק חדש, חברה שייסדו חוקרים מ-MIT, הצלחה בנאסד"ק ומכירות של עשרות מיליוני מכשירים בעולם ● אבל iRobot לא הצליחה לעמוד מול השטף מסין ולא התאוששה מביטול הרכישה של אמזון. המכסים המוגדלים שהטילה ארה"ב היו הקש האחרון

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

טארטלט לימון שומשום / צילום: יעל יצחקי

אפייה משובחת וביסטרו חכם: "זיגו" מכניס דם חדש לזכרון יעקב

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

החל ממרץ: הטיסה הבינלאומית הראשונה שתצא משדה התעופה רמון

לגלובס נודע כי הקו הראשון שחברת הלואו קוסט וויזאייר תפעיל מנמל התעופה רמון יהיה קו בודפשט-אילת ויפעל כבר מחודש מרץ הקרוב ● המהלך הוא חלק מהקמת בסיסי הפעילות של החברה בישראל ומההסכמות שהושגו במו"מ עם משרד התחבורה

KGM טורס הייבריד / צילום: יח''צ

עם מנוע מסין והחל מ-180 אלף שקל: הקוריאנית החדשה שתתחרה ביונדאי וטויוטה

היצרנית הקוריאנית חדורת המוטיבציה נכנסת לפלח ההיברידי באמצעות "קיצור דרך": KGM טורס הייבריד כולל מערכת הנעה מוכחת מתוצרת BYD ● העיצוב קשוח, צריכת הדלק נמוכה יחסית ורמת האבזור מכובדת ביחס למחיר, אבל השכנים מקוריאה מציבים תחרות קשה