גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על נגיף הקורונה ועל זכויות אדם בישראל

האמצעים שנוקטת המדינה כדי להיאבק בקורונה הם מחויבי המציאות ● אבל כמו בשעת חירום ביטחונית, גם בשעת חירום רפואית צריך לצמצם את הפגיעה בזכויות הפרט

ישראלים שהיו בבידוד עם חשש לקורונה הולכים להצביע בבחירות בקלפי מיוחד / צילום: Ariel Schalit, AP
ישראלים שהיו בבידוד עם חשש לקורונה הולכים להצביע בבחירות בקלפי מיוחד / צילום: Ariel Schalit, AP

וירוס הקורונה שפקד אותנו לאחרונה מציב בפני המדינה אתגרים חדשים ומורכבים. האתגר הגדול הוא להילחם באפקטיביות במה שכבר נראה כמגיפה מסוכנת ובעלת השלכות הרסניות לציבור ולחברה, אך לעשות זאת תוך שמירה על זכויות היסוד של האזרחים. ובמילים אחרות, אנחנו על סיפו של מצב חירום רפואי שמאלץ את המדינה לנקוט מהלכים פוגעניים ומרחיקי לכת, שהבולט שבהם הוא החובה שמוטלת על החוזרים מחו"ל להיכנס לבידוד. אולם גם בזמן מגיפה אנחנו עדיין דמוקרטיה, ואסור שהפגיעה בזכויות החולים, המבודדים והציבור בכללותו, תהיה בוטה מדי ובלתי מידתית.

למרבה הצער, יש לנו כבר ניסיון רב במצבי חירום. ישראל נתונה במצב חירום ביטחוני מאז הקמתה. זהו מצב שמעניק לממשלות לדורותיהן סמכויות מרחיקות לכת ומאפשר למדינה לפגוע בזכויות יסוד של אזרחים, כמעט ללא הגבלה, בנימוק שהפגיעה נעשתה בשל שיקולים של ביטחון המדינה. ההחלטה על מצב חירום התקבלה ב-1948, והיא הוארכה מאז פעם אחר פעם.

חירום תמידי

ב-1999 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ, ובה התבקשו השופטים להורות על ביטול ההכרזה על מצב החירום. באמצעות עו"ד דן יקיר, טענה האגודה כי אין מצב קיצוני אמיתי בארץ, המצדיק את ההכרזה על מצב החירום. האגודה טענה כי השלכות ההכרזה פוגעות באופן מתמשך בעיקרון שלטון החוק, בהפרדת הרשויות ובזכויות יסוד של האזרחים.

בעתירה נטען כי תוצאת ההכרזה היא מתן סמכויות חוקיות בידי השלטון באופן הסותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אחת הדוגמאות בעתירה הייתה שההכרזה (התמידית) על מצב החירום מאפשרת קיומם של מעצרים מינהליים, המהווים פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיו של העצור.

העתירה הוגשה בשעה של רגיעה יחסית במדינה ואפילו תקווה לשלום. אולם כפי שתיאר המשנה לנשיא העליון בדימוס אליקים רובינשטיין בפסק הדין שנתן בעתירה, "עד מהרה - מסתיו 2000 - חלפה זו מן העולם, נוכח האינתיפאדה השנייה". על הרקע הזה, בסופו של דבר ואחרי גלגולים רבים, נמחקה העתירה על-ידי בג"ץ במאי 2012.

חזרה לקורונה: המחלה הולכת ומתפשטת, והיא מסתמנת כמגיפה שמביאה אותנו למצב חירום לאומי רפואי. ובדומה לסוגיה הביטחונית, לא רק הקורונה עצמה אלא גם המאבק בה כבר גובה מחיר כבד מאזרחי המדינה ופוגע בזכויות יסוד שלהם. למשל, ההחלטה של המדינה לחייב כל ישראלי שחזר לארץ מאחת הארצות הנגועות בקורונה להיכנס לבידוד ביתי של שבועיים, תוך הטלת סנקציה פלילית על מי שמפר את הבידוד.

ההחלטה על הבידוד היא כנראה נכונה, אבל היא אינה מובנית מאליה, ויש לה מחיר. הבידוד, מעצם טבעו, מנתק את האדם מהסביבה ופוגע בזכויות היסוד שלו לחירות, לניידות, לחופש תנועה, פוגע בחופש העיסוק שלו ואפילו בחופש הביטוי שלו ובכבודו כאדם. הפגיעה מחריפה כשמדובר בהטלת חובת בידוד על ילדים ועל חסרי ישע שמתקשים להבין את המצב שאליו הם נדרשים להיכנס.

אז מה עושים? פועלים במידתיות ובצורה מאוזנת. דוגמה קלאסית להוראת בידוד שהיא בלתי מידתית ובלתי פרופורציונלית ראינו ביום רביעי, כשמשרד הבריאות הורה לאלפי אוהדים שנכחו באצטדיון בלומפילד במשחק הדרבי התל-אביבי להיכנס לבידוד ביתי, בגלל אוהד בודד שחלה בקורונה ונכח באיצטדיון. למרבה המזל, במשרד הבריאות הבינו מהר את הטעות שעשו, והם צמצמו את מספר האוהדים שנדרשו להיכנס לבידוד לכמה עשרות בלבד שישבו בסמוך לאוהד החולה.

פגיעה בפרטיות

פגיעה נוספת בזכויות היסוד של אזרחים בשל המאבק בקורונה, היא בזכותם לפרטיות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו, כי אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו, וכי אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. בסעיף 1 לחוק זכויות החולה מוצהר שמטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו.

אולם האופן שבו המדינה מנסה למגר את הקורונה נעשה תוך פגיעה מובהקת בכבודם ובפרטיותם של החולים. המדינה מתדפקת באמצעות נציגיה על שערי בתי המבודדים ודורשת מהם לבצע בדיקות רפואיות. המדינה גם דורשת, שוב, כנראה בצדק ובלית-ברירה, מכל חולה קורונה לפרט בפניה על כל מקום ואתר שבו שהה בכל דקה ודקה מאז שלפי החשד חלה. אחר-כך היא מפיצה את המידע הפרטי הזה לכלל הציבור.

המטרה חשובה מאוד: להזהיר את הציבור ששהה בסמוך לחולה הקורונה באותם ימים ולבודד אותו. אולם המחיר הוא שאותם חולים נאלצים לחשוף את חייהם הפרטיים בפני הכלל, ובנוסף הם מוקעים מהחברה ומסומנים ככמעט פושעים.

גם ההחלטה להכניס את מי שכבר חלה בקורונה לבידוד מוחלט במחלקה מיוחדת בבית החולים ולתת לו שם טיפול רפואי היא כנראה נכונה, אבל חשוב להבין את המחיר שלה. כך, למשל, חוק זכויות החולה קובע כי כעיקרון טיפול רפואי יינתן רק אם החולה מסכים לכך. לפי החוק, בנסיבות של "מצב חירום רפואי", כדי להציל את חייו של אדם, רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל. אך מה יקרה אם חולה קורונה יסרב להיכנס לבידוד מוחלט בבית החולים ולקבל שם טיפול רפואי במנותק מהעולם?

גם כאן המדינה יכולה לשקול, ולמעשה כבר שוקלת, טיפול שהוא פוגע פחות ובאופן מידתי יותר בזכויות הפרט, אך שעדיין משיג את המטרה של בלימת הפצת המחלה. כך, למשל, פורסם כי בבית החולים תל-השומר מכינים תוכנית לבידוד בבית במעקב גבוה לחולי קורונה קלים. זאת, במטרה לטפל בבתי החולים רק במי שבאמת זקוק לכך, כפי שצריכה להתנהל רפואת חירום.

אז לסיכום, הבידוד הביתי שסנקציה פלילית בצדו, החובה על חולי קורונה לפרט איפה שהו, האשפוז במחלקות מבודדות בבתי החולים, האיסור על כינוסים רבי משתתפים, האיסור לצאת מהארץ למדינות מסוימות בחו"ל והאמצעים הנוספים שנוקטת המדינה כדי להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, הם מחויבי המציאות ובעלי תכלית ראויה של שמירה על בריאות הציבור. אבל כמו בשעת חירום ביטחונית, גם בשעת חירום רפואית המאבק בקורונה צריך להיעשות תוך צמצומה, עד כמה שניתן, של הפגיעה בזכויות הפרט של הציבור הישראלי. שנהיה בריאים. 

עוד כתבות

צילום: Shutterstock

קורונה אינה מצדיקה איחור במסירה: אזורים תשלם פיצוי של חצי מיליון שקל לרוכשי 8 דירות

בית משפט השלום בירושלים פסק כי על חברת אזורים לשלם פיצוי כולל של כחצי מיליון שקל ל־15 איש שרכשו 8 דירות בפרויקט ארזה במוצא עילית

ארונותיהם של החטופים החללים סהר ברוך ועמירם קופר / צילום: דובר צה''ל

שלושת ארונות החללים החטופים הועברו לידי צה"ל וחצו לשטח ישראל

השיירה עושה את דרכה למרכז הלאומי לרפואה משפטית, שם יבוצע הליך הזיהוי ● לטענת חמאס אחד מהשלושה הוא אל"ם אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה ● דיווח באל-ג'זירה: מתנהלים מגעים כדי להבטיח את נסיגתם של מחבלי חמאס מהאזורים שמעבר לקו הצהוב ● עדכונים שוטפים

למרות הלחצים מטראמפ, הנסיך הסעודי לא צפוי להכיר בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: שנה לאחר הפסקת האש בין חיזבאללה לישראל: ארגון הטרור מתחזק, ובישראל מאיימים בעימות; טראמפ רוצה לכונן יחסים בין הסעודים לישראל - בסעודיה מתנים זאת בהכרה בפלסטינים; ואיראן ופקיסטן מתקרבות ומשנות את האזור • כותרות העיתונים בעולם 

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גיא לרון / צילום: גלובס

המומחה שמסביר: גם זו הסיבה שלוויטקוף וטראמפ היה דחוף לסיים את המלחמה בעזה

שיחה עם ד"ר גיא לרון, חוקר גאו־פוליטיקה מהאוניברסיטה העברית ● על האינטרסים הכלכליים של נשיא ארה"ב ושליחו למזרח התיכון והאופן שבו הם מעצבים את האזור

מכשיר האולטרסאונד הביתי של פלסאנמור / צילום: מצגת החברה

פלסאנמור נוסקת בעקבות קבלת אישור ה-FDA לאולטרסאונד הביתי

החברה, המפתחת מכשירי אולטרסאונד לשימוש ביתי ע"י נשים בהריון, הודיעה על קבלת אישור מה-FDA לשווק את מוצריה בארה"ב ● כעת היא נערכת לשווק את המוצר שלה עצמאית, אם כי אינה פוסלת הסכם עם מפיצים ● מנכ"ל פלסאנמור, ד"ר אלעזר זוננשיין: "אנחנו עצמאיים לחלוטין בתהליך היצור שלנו ומוכנים לשוק האמריקאי"

תשואות הגמל והפנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

בדקנו 17 שנה של תשואות הגמל והפנסיה כדי לנסות לענות על שאלה אחת: איך תיראה 2026?

ב־17 השנים האחרונות היו רק 3 פעמים שבהן המסלולים הכלליים בפנסיה ובגמל הציגו תשואה גבוהה מזו שהחוסכים הישראלים נהנים ממנה עד כה השנה ● בדרך כלל, שנה פנומנלית גררה אחריה שנה יחסית חלשה, אבל הפעם יש מי שמשוכנעים שהסטטיסטיקה משקרת

בניין גב־ים בהרצליה / צילום: איל יצהר

ביהמ"ש בולם פשרה שהותירה את משקיעי גב־ים ללא פיצוי

בעל מניות בגב־ים הגיש תביעה ייצוגית בטענה כי מכירתה לנכסים ובניין קיפחה את הציבור ● הוסכם כי נכסים ובניין תתרום 4 מיליון שקל לחיילים, אך ביהמ"ש מתנגד: "הקבוצה לא מקבלת דבר"

זירת נפילת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

מאות מיליוני שקלים: תרומת הענק לשיקום בית החולים סורוקה

עקב פגיעת הטיל האיראני ביוני האחרון, בית החולים סורוקה בבאר שבע קיבל היום אישור רשמי לתקציב השיקום שלו: 360 מיליון שקל מהמדינה ועוד 100 מיליון דולר כתרומה מהפילנתרופ סילבן אדמס ● התרומה של אדמס היא הגדולה ביותר לבית החולים מאז הקמתו ● מנכ"ל סורוקה, פרופ' שלומי קודש: "זו תרומה שתשנה את פני המרכז הרפואי"

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

כדי לעודד השקעה בהייטק: משרד האוצר מעניק הטבות מס מפליגות לקרנות הישראליות

במסיבת עיתונאים שנערכה היום, עדכן משרד האוצר ברפורמת הפחתת המס על קרנות ההשקעה בהייטק ● בין היתר: הורדה משמעותית במס על דמי הצלחה, הטבה להייטקיסטים השוהים בחו"ל וגם הקלה לחברות בינלאומיות שמעוניינות לרכוש חברות ישראליות ● ברקע: ירידה של 80% בהשקעות בהון סיכון הישראלי

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

יו"ר ההסתדרות עוכב לחקירה יחד עם אשתו, מאות נחקרים

בשל חשד לעבירות שחיתות והפרת אמונים: המשטרה עצרה הבוקר בכירים במשק ובמישור המוניציפלי • בין המעורבים - יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד • החקירה נגד החשודים המרכזיים התנהלה בשנתיים האחרונות באופן סמוי, וכעת מאות נחקרים צפויים להיחקר

המשקיע האינטליגנט / צילום: איור: גיל ג'יבלי

השקעה במניות לא תמיד משתלמת: מה קרה לגמלאים שנקלעו לשוק דובי?

בוול סטריט מתחזקת הגישה, מגובה בניתוחים, כי אין אלטרנטיבה למניות עבור החוסכים לטווח ארוך ● הסטטיסטיקה משקפת עדיפות למניות על פני השקעה באג"ח ובמזומן, אבל אף אחד לא מבטיח 100% ודאות ● ועל מה תסתמכו כשתצאו לפנסיה במהלכו של שוק דובי

שמוליק ארבל / צילום: ליאור מזרחי

במקום יו"ר בנק ירושלים: שמוליק ארבל ימונה למשנה למנכ"ל בנק הפועלים

ארבל, שכיהן כראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, יחליף בתפקיד את איתמר פורמן שפורש לטובת מינויו למנכ"ל ישראכרט ● בנק הפועלים: "ניסיונו של ארבל, בשילוב היכרותו עם המערכת הבנקאית והלקוחות העסקיים, צפויים להביא ערך לבנק"

בלייר בשארם. המפרציות מתנגדות, קטאר תתגמש / צילום: ap, Suzanne Plunkett

טוני בלייר הוא האיש של טראמפ לניהול עזה. האם המתווכות ישכנעו אותו אחרת?

היכרות רבת-שנים עם הסכסוך במזרח התיכון ויחסים קרובים עם החתן ג'ארד קושנר הפכו את טוני בלייר לנבחר של טראמפ לניהול עזה ● מי שסיבך את בריטניה בפלישה לעיראק ונחשב לפרו-ישראלי לא יכול להתקבל בקונצנזוס לג'וב המסתמן ● האם הוא יצליח לשכנע את המתווכות?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

הקלות מס לקרנות והטבות לחוזרים: כך מנסים באוצר לבלום את הירידה בהשקעות

הטבות מס דרמטיות, פטור ממע"מ ויצירת ודאות במיסוי - אלו רק חלק מהסעיפים הכלולים ברפורמה חדשה שנועדה להגביר את האטרקטיביות של ההייטק הישראלי ● מומחים במשק מברכים על היוזמה, אך קיים חשש מפני התנגדות של קרנות השקעה בתחומים כמו נדל"ן שאינן צפויות ליהנות מהרפורמה

מארק צוקרברג, סונדאר פיצ'אי, סאטיה נאדלה, אנדי ג'סי / צילום: ap

"הקפקס": הסעיף שנחשב לשולי בדוחות ענקיות הטק, וכעת גונב את ההצגה

גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא הציגו זינוק בהוצאות הון, קפקס (CAPEX), אך גם שמרו על רווחיות ● הוצאות אלה הן השקעות בתשתיות ובציוד הוני לטווח ארוך, שהפכו לליבת מהפכת ה־AI ● אולם בשוק עולות תהיות: האם ההחזר העתידי יצדיק את ההשקעה המסיבית?

עו''ד יפעת תומר ירושלמי, צילום: דובר צה''ל

המשטרה עצרה את הפצ"רית האלופה יפעת תומר-ירושלמי

החשדות נגדה: מרמה, הפרת אמונים והפרת חובה ● האלופה אותרה בחיים לאחר שעות של חיפושים נרחבים מאז שנעלמה והותירה מכתב למשפחתה ● לאחר שכתבה את המכתב נסעה עם רכבה לכיוון חוף הצוק שם נטשה אותו ● המשטרה פועלת כעת לאתר את מכשירה הסלולרי של תומר-ירושלמי – שלא נמצא בזירה ● גם התובע הצבאי הראשי הקודם נעצר במסגרת הפרשה • שניהם יובאו בבוקר להארכת מעצר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

יו"ר אל על הופך גם לבעל מניות משמעותי בחברה. כמה הוא יחזיק?

עמיקם בן צבי יקבל 15% ממניות כנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג באל על ● עפ"י הדיווח של החברה לבורסה, ההסכם עם הבעלים, קני ואלי רוזנברג, נחתם בשבוע שעבר וצפוי לצאת לפועל לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים

מימין: אבישי אברהמי, ריצ'רד פרנסיס, לירון אייזנמן / צילום: אלן צצקין, אלעד מלכה, ברצי גולדבלט

הישראלית שקפצה בעקבות שיתוף פעולה עם פייפאל, וזו שצנחה בשיעור דו־ספרתי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● מניית פלטפורמת בניית האתרים Wix קפצה בכ-7% בעקבות שיתוף פעולה עם ענקית התשלומים פייפאל ● טבע צברה מומנטום חיובי לקראת פרסום הדוחות השבוע ● וסיליקום נפלה ב-10% לאחר פרסום הדוחות

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

סם אלטמן כנראה לא יהיה המרוויח הגדול מהנפקת טריליון הדולר. אז מי כן יהנו?

בסוף השבוע האחרון, דיווחים ברחבי העולם ניסו לחזות איך הולכת להיראות הנפקת OpenAI, שמתוכננת לפי שווי של כטריליון דולר ● אבל יש עוד דרך ארוכה עד ההנפקה, ובינתיים סם אלטמן יצטרך להוכיח שהוא יודע להרוויח כסף מהעסק הכי מדובר בעולם ● ומי הנהנית העיקרית?

הרכבות באזור טרם חזרו לפעול / צילום: Reuters, Chris Radburn

תשעה בני אדם נפצעו אנוש מדקירות בבריטניה, סטארמר: "תקרית מחרידה"

חשד לפיגוע טרור: עשרה בני אדם נפצעו מדקירות על רכבת במזרח המדינה, תשעה מהם מאושפזים עם סכנה לחייהם • כוחות רבים זרמו לתחנה שבה עצרה הרכבת באופן לא מתוכנן, ועצרו שני חשודים - זהויותיהם טרם ידועות • עדי ראייה תיארו את המראות הקשים וסיפרו כי נוסעי הרכבת שנמלטו על חייהם היו "מכוסים בדם" • הרכבות באזור טרם חזרו לפעול, מפקח במשטרה הבריטית אמר: "זה אירוע מזעזע"