זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר
עם המולת הקורונה בשווקים הגלובליים, מעטים שמו לב כנראה לידיעות בתקשורת לפיהן קרן הפרייבט אקוויטי אייפקס מנהלת מגעים למכירת חברת קרנות הנאמנות וניהול תיקי ההשקעות של בית ההשקעות פסגות. ניתן לשער כי התוכנית המקורית של אייפקס, בעת שרכשה את הבעלות בפסגות, הייתה להשלים אקזיט קונבנציונלי הבנוי מקנייה במחיר נוח, השבחה של בית ההשקעות ומכירה או הנפקה שלו בבורסה. תוכנית זו השתבשה קשות מזמן, וכעת נראה כי באייפקס מנסים להפעיל תוכנית יציאה חלופית הכוללת מכירה של בית ההשקעות בחלקים, או מכירת החיסכון קצר-הטווח והנפקת החיסכון ארוך-הטווח.
המחיר ששילמה אייפקס, בניהול זהבית כהן, ברכישת פסגות היה גבוה, כך שהיא נדרשה להציג הצלחות יוצאות דופן כדי לבנות אסטרטגיית יציאה מוצלחת. אולם הצלחות אלו לא הגיעו, ואייפקס נדרשת לחישוב מסלול מחדש.
הפעילות של בית ההשקעות בתחום החיסכון לטווח קצר, עליה נכתב כי היא נמצאת על המדף, הכוללת את תחום קרנות הנאמנות וניהול תיקים, היא פעילות עצומה במונחים ישראליים. מדובר בפעילות מצליחה ואיכותית יחסית, גם אם בשנה כזו או אחרת היא אינה מתברגת בראש טבלת התשואות והגיוסים בתעשייה.
בכל האמור בפיתוח הפעילות של החיסכון לטווח קצר, הנהלות פסגות בשנים האחרונות עשו עבודה טובה בשוק תחרותי, וניתן לומר כי בהינתן נתחי השוק הקיימים שלה - החברה מיצתה את הפוטנציאל העסקי בצורה טובה.
השיבוש האסטרטגי המרכזי של פסגות היה הקושי שלו לייצר זרוע חיסכון ארוכת-טווח צומחת ומגוונת. התשואות החיוביות בשוק ההון, אשר הביאו לגידול עצום בנכסים רק מעצם עליית השווי, סיפקו רוח גבית להשקעה של אייפקס, אולם עקב האכילס של בית ההשקעות בשנים האחרונות הוא ביצועים בינוניים בחיסכון ארוך-הטווח. שוק הגמל וההשתלמות הפך בשנים האחרונות לשוק שבו המנצח, המוגדר באופן צר כגוף המציג את התשואות הגבוהות ביותר, לוקח כמעט את כל הצבירות החדשות והניודים בענף. כפועל יוצא, פסגות ובתי השקעות ראויים נוספים המנהלים חיסכון לטווח ארוך מוצאים עצמם מתמודדים בקרב סיזיפי ולא מוצלח במיוחד על שימור הנכסים הקיימים.
בלי סטופר לאקזיט אולי היה מציג שיפור
אחד מכלי שימור הלקוחות האולטימטיביים במציאות שכזו הוא הפחתת דמי ניהול, המתרחשת במקביל לשחיקה בדמי הניהול הענפיים. תנועת מלקחיים של דשדוש בהיקף הנכסים המנוהלים, לצד שחיקה בדמי הניהול היא מתכון נוראי לאקזיט במכפיל גבוה, ואכן אקזיט שכזה לא התרחש בפסגות. ההנפקה של פעילות הגמל של בית ההשקעות אלטשולר שחם, המציג תשואות נאות לאורך זמן ומגייס מיליארדי שקלים, ממחישה את ההחמצה של אייפקס בפסגות, שכן לפסגות הייתה וישנה כל התשתית הארגונית הנדרשת על מנת להשתלב בהובלת ענף החיסכון ארוך-הטווח.
אציין כי אלמלא היו מחזיקים באייפקס "סטופר מתקתק" לאקזיט, ייתכן כי מערך ההשקעות של פסגות, אשר עבר לאחרונה מתיחת פנים, היה מציג שיפור בתוצאות ניהול ההשקעות בשנים הבאות. ההיסטוריה בשוק ההון המקומי הציגה בפנינו גופים שבלטו במשך שנים בזירת התשואות ואחר כך הידרדרו בפן ההשוואתי, ולהיפך. פסגות הוא גוף רווחי וחזק, אשר עומד בקריטריונים התיאורטיים לשנות את המיצוב התחרותי, שכן אין זו גזירת גורל.
חוק פנסיה-חובה הוא אירוע מאקרו מהותי אשר יכול היה לתמוך בגידול מהותי של החיסכון ארוך-הטווח בפסגות, ואולם גם במקרה הזה חוסר הבולטות בתשואות החיסכון ארוך-הטווח והיעדר מערך הפצה, הקשו על פסגות להקים רגל פנסיונית מהותית שיכולה הייתה להוות מנוע עצום לחיסכון ארוך-הטווח של החברה. במקביל, האספירציות של פסגות בשוק הביטוח התפוגגו מבלי שבית ההשקעות הפך לשחקן בתחום, שהיה מייצר לו רגל עסקית נוספת.
עדיין, למרות הקשיים היחסיים עמם הוא מתמודד בשנים האחרונות, בית ההשקעות פסגות הוא גוף איכותי בשוק ההון הישראלי, ובראייה שוק הונית רחבה, טוב יהיה אם הוא ימשיך לתפקד כגוף עצמאי ולא יתפוגג לו לספרי הזיכרונות של מותגי שוק ההון המתים בעשור האחרון. המיזוגים והרכישות בקרב בתי ההשקעות מאז רפורמת בכר פגמו בריבוי הדעות ובנזילות בשוק ההון הישראלי, והגבירו את הריכוזיות בו דווקא בתקופה שבה כולם הפנימו את פירות הבאושים של הריכוזיות.
קרנות פרייבט אקוויטי הן יצורים עם תאריך תפוגה ו-DNA תועלתני, אשר מטרת העל שלהן היא השגת תשואה מקסימלית למשקיעים, ולפיכך הדאגה של אייפקס היא לא לגיוון הדעות ולנזילות בשוק ההון המקומי. ואולם בעבור ציבור החוסכים והמשקיעים הישראלי, חיסול אפשרי של פסגות אינו בשורה טובה בשום דרך.
הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם