צוות רפואי באיטליה נושא את ארונו של קורבן הקורונה הראשון במדינה / צילום: AP Photo, AP
עד כה נרשמו מעל 100,000 מקרי קורונה ברחבי העולם, ומספר המתים הגיע לכמעט 3,500. השאלות שהמדענים מנסים לפצח היא כמה רחוק ומהר יתפשט הנגיף, וכמה קטלני הוא יהיה. כרגע ההערכות נעות בין עשרות אלפים בתסריט "הטוב" לבין כמה מיליונים בתוך שנתיים בתסריט הרע ממש.
מאות צוותים של מומחי מגיפות, מתמטיקאים וסטטיסטיקאים סורקים נתונים, מנהלים שיחות ועידה ומתקשרים בערוצי Slack כשהמטרה היא אחת: החלפת מידע על המחלה. הם מזרימים נהרות של נתונים למודלים ממוחשבים כדי ללטש את התחזיות שלהם. התשובות שהם יקבלו יאפשרו לממשלות לגבש מדיניות מיטבית להאטת ההתפשטות ולהיערך למה שאולי יגיע ומתי.
רוב החזאים חוששים לחזות, לפחות בפומבי, מה יקרה בחודשים ואפילו בשנים הבאות. אָמש אדלייה, בכיר במרכז ג'ון הופקינס לביטחון רפואי בארה"ב, אומר שההתפרצות מצויה בשלב הראשון בלבד. לא ברור עדיין כמה אנשים לקו במחלה, כמה מהר היא מתפשטת וכמה היא קטלנית. אשלי טוויט, אפידמיולוגית באוניברסיטת טורונטו, עובדת על מודל של התפשטות המחלה בסין, שמגיע עד מחצית מרץ. לדבריה, יש יותר מדי גורמים משתנים מכדי לחזות מה יהיה מעבר לכך. "חיזוי הוא באמת משחק בעייתי, ואני לא רוצה להצמיד לזה מספר", היא מוסיפה.
אבל בשקט, החזאים מדברים על טווח אפשרי של מה שיכול לקרות, וכמה מהם מסכימים עליו. נגיף הקורונה עלול להרוג כמה עשרות אלפי בני אדם בכל העולם, אמר ד"ר נרגס דורטולטאי, מדען בכיר ב-AUR, שמספקת חיזויים לממשלות, חברות ותעשיית הביטוח. פרופסור ג'פרי שמאן, מרצה לבריאות סביבתית ומנהל תכנית האקלים והבריאות באוניברסיטת קולומביה, מצביע על מספרים גבוהים בהרבה. לדבריו, הנגיף עלול להרוג אפילו 5 עד 10 מיליון בני אדם בעולם בתוך שנתיים. הוא מכנה זאת "התרחיש הגרוע ביותר, אם כל המאמצים להשתלט על המחלה ייכשלו".
התפשטות המחלה ושיעורי התמותה הם קשים לניבוי מפני שיש המון משתנים. לא ברור כמה אנשים שנדבקו בנגיף פונים לטיפול רפואי. ארגון הבריאות העולמי הצהיר ששיעור התמותה העולמי הוא 3.4%, ואולם גורמים אמריקאים אומרים שהשיעור כנראה נמוך בהרבה. החזאים צריכים להתמודד עם דיווחי חסר, במידה רבה כמו בעונת שפעת רגילה. אם חלית בשפעת ולא הלכת לרופא, לא תופיע בנתונים הרשמיים כחולה.
כדי לקבל אומדן טוב יותר של מי חלה, המדענים מחפשים איתותים חלופיים כמו מספר האנשים שחיפשו בגוגל את המילה "שפעת", או פתיחה של דף ויקיפדיה על שפעת, או קניית תרופות לשיכוך חום או לקיחת ימי מחלה מהעבודה.
"כל ההתנהגויות האלו משאירות דפוס", אמר רוני רוזנפלד, מנהל החוג ללמידת מכונה באוניברסיטת קרנגי־מלון שמתמקד בניבוי מגיפות.
הצעד הבא הוא להעריך כמה מהר הנגיף מתפשט, ולהכניס את המידע הזה למודלים קיימים. באוניברסיטת טקסס באוסטין, ד"ר לורן אנסל מאיירס משחקת כך במודל שכבר היה בפיתוח עבור המרכזים הפדרליים לבקרת מחלות ומניעתן לבקרה של שפעת מדבקת. המודל מכיל פירוט דמוגרפי מדויק של אוכלוסיות בערים ברחבי ארה"ב, וכן מידע התנהגותי כמו הרגלי נסיעה לעבודה. כך יכולים המדענים להבין טוב יותר איך המחלה יכולה לנוע. חברת מחקרי בריאות מטורונטו משתמשת במידע מטיסות של חברות תעופה כדי לנבא וקטורים של מחלות.
בסופו של דבר, המדענים ינסו למדוד איך שינויים בהתנהגות ישפיעו על התפשטות הנגיף. האם אנשים יפסיקו ללחוץ ידיים? האם בתי הספר ייסגרו? האם הממשלות יטילו הסגר? האם חברות התעופה יבטלו טיסות? התגובות הללו יכולות "לשטח" את שיעור ההתפשטות של הנגיף, להעניק לבתי החולים יותר זמן להיערך ולהגביל צפיפות יתר.
כשהמודלים מכילים נתונים, המדענים מריצים הדמיות (סימולציות) של איך המחלה תתפשט בכל האוכלוסייה, בעזרת מחשבים בעלי ביצועים גבוהים. "מפני שיש כה הרבה אי-ודאויות ומשתנים, אני מריצה מיליארדי משתנים בפרמטרים שגם הם משתנים", אומרת ד"ר מאיירס.