גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מעסיקים, כך תתארגנו לעבודה מהבית בחמישה צעדים

התפרצות הקורונה היא ההזדמנות של ארגונים ליצור פיילוט לדרכי עבודה שונות

עבודה מהבית / צילום: שאטרסטוק
עבודה מהבית / צילום: שאטרסטוק

שמונה בערב, הטלפון מצלצל. הפגישה של מחר בבוקר מבוטלת. הסמנכ"ל נקרא למשרד, צריך להיערך לקורונה. קבענו פגישה לשבוע הבא. למרבה האירוניה, היא הייתה אמורה לעסוק בגמישות העסקה. כאן בדיוק טמונה ההזדמנות של נגיף הקורונה. הווירוס הזה מפגיש אותנו עם הצורך לנתק את העבודה ממקום העבודה ולהתמודד עם כל החסמים וההזדמנויות של עבודה גמישה ואיך עושים זאת נכון.

גמישות בהגדרתה הפשוטה איננה עבודה מהבית דווקא, אלא היכולת לבחור היכן ומתי עובדים. בימים כתיקונם, כשארגונים חושבים על גמישות העסקה, השיח עובר די מהר להגדרות של יום עבודה מהבית או אולי על היכולת להגיע מאוחר או לצאת מוקדם. וגם אז, למי שזה עבורו עדיין לא דרך עבודה מקובלת, השיח הזה כולל צורך להתמודד עם שעון נוכחות, ניהול מרחוק, שימור שיח קבוצתי וארגוני ושאלות הנוגעות ליכולת באמת למדוד פרודוקטיביות של מי שלא מגיעים למשרד. אבל בהיערכות של ארגונים לקראת המגבלות שהקורונה מביאה איתה, השאלות מתהפכות. זה לא "האם אפשר לעשות את זה", אלא "איך עושים את זה הכי טוב". ולא אחד אחד, אלא הרבה, אולי כולם.

האתגר הוא להכין את הארגון לא רק לתגובה גמישה למשבר אלא לראות את התהליך הזה כהזדמנות לחשוב מחדש על דרכי עבודה ולהפוך את הגמישות לחלק ממי שאתם בעולם העבודה המשתנה. החדשות הטובות הן שרבים מהכלים הנדרשים הן מצד ארגון והן מצד עובדים כבר נכנסו לחיינו, גם אם לא לחיי העבודה. מחקרים רבים כבר הוכיחו שעבודה מרחוק, מחוץ למשרד, לא חייבת להשפיע באופן שלילי על פרודוקטיביות, ופעמים רבות היא אף מגבירה אותה ואת שביעות הרצון של העובדים.

במאמר שפורסם ב"הרווארד ביזנס רוויו" (HBR) מציעים לנו להתכונן לעבודה מהבית בחמישה צעדים:

1. להכיר בעובדה שחלק או כל כוח העבודה ייאלץ לעבוד מרחוק. זה לא אומר שצריך פשוט לתת לכולם מחשב נייד ולשלוח אותם לעבוד מהבית ביום שבו ירחיבו את הגדרות הבידוד, אלא שזה הזמן לתכנן כיצד תיראה עבודה מרחוק. זו הזדמנות ללמוד - ברמת התפקיד והמחלקה - מה באמת חייבים לעשות מהמשרד ולאילו דברים יש פתרונות אחרים. כדאי לעשות זאת, כדאי להקים צוותים רוחביים ולהושיב בין השאר יחד אנשים מיחידות עסקיות עם אנשי מחשוב, ביטחון מידע, משאבי אנוש ותקשורת, כדי לתכנן אפשרויות שונות ולהתאים סביבות עבודה פיזיות, דיגיטליות ווירטואליות שיאפשרו תגובה מהירה לתנאים משתנים.

2. מפו את התפקידים והעשייה שיושפעו מהמהלך. אילו תפקידים יכולים להתקיים ואילו פעולות יכולות להיעשות ללא נוכחות פיזית במשרד - בין שבאופן מלא ובין שבאופן חלקי? זה הזמן לאתגר את עצמכם עם הנחות לא מדויקות. האנשים שיודעים את התשובה הם אלה שמבצעים את העבודה. בנוגע לתפקידים שלגביהם אתם לא בטוחים, כדאי להתנסות. זהו את המשימות שאפשר למלא מרחוק ותתחילו מהן. זו גם הזדמנות ללמוד מהצלחות. היצירתיות איננה שמורה להנהלה ולמחלקת משאבי אנוש העוסקים בתהליך הזה בימים אלה. מנהלי צוותים ועובדים שמוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם עבודה מהבית ימצאו פתרונות יצירתיים בעצמם. לדוגמה, מנהל צוות פיתוח שהתכוון ממילא להריץ בתקופה הזאת "ספרינט", פעילות שבה כולם יושבים יחד בחדר וסוגרים משימות, החליט בתנאים החדשים לעשות את זה עם סקייפ פתוח, סוג של חדר שיתופי וירטואלי. כלומר, כולם יושבים בבתים אבל עם הווידיאו פתוח. איסוף שוטף של הפתרונות שעובדים ואלה שעובדים פחות יעזור להפיץ רעיונות מוצלחים בארגון.

3. הגדירו פרוטוקול תקשורת מראש. אנחנו צריכים לוודא שיש לנו דרכי התקשרות, רשימות קשר מעודכנות ומידע כיצד לתקשר עם הארגון, מתי ובאילו כלים. אי אפשר להמעיט בחשיבות של הנקודה הזאת. האתגר המהותי ביותר בארגון מבוזר הוא עצם השיבוש בערוצי התקשורת הרגילים, פגישות הצוות, אחד על אחד, שיחות מסדרון, ארוחות. פגישות בוקר, למשל, הן דוגמה לפעילות שאנחנו מגדירים כדבר שעושים יחד, כולם במשרד. אבל בכלים של היום אפשר לעשות פגישות בוקר בסקייפ או באמצעות זום. אפשר גם לפזר פגישות קצרות יותר על פני היום ולגלות שזה עובד הרבה יותר טוב מאשר השעה המסורתית היומית או השבועית של ישיבת צוות. לצורך כך, כדאי באופן מסודר להבנות את התהליכים שיש וגם את אלה שקורים מאליהם, ואז להגדיר ציפיות בנוגע לתקשורת של צוותים עם לקוחות וספקים.

4. בחנו את הכלים לעבודה מרחוק מבחינת חומרה ותוכנה וסגרו פערים. זה אומר לעזור לאנשים להרגיש בנוח עם שימוש בכלי וידיאו ופתרונות שיתופיים נוספים, לספק ציוד במקרה הצורך ולדבר על שיטות עבודה מומלצות. זה הזמן שמחלקות IT צריכות לאשר שימוש במכשירים שאנשים מביאים, להבדיל ממכשירים שהארגון מספק, וכמובן, לטפל בסוגיות ביטחון מידע, חיבורים מאובטחים וכדומה.

5. למדו מהניסיון כיצד למדוד ביצועים. יגיע יום שבו התקופה הזו תעבור והמידע שנאסף יעזור לנו לשפר את האופן שבו אנחנו עובדים. ייתכן, לדוגמה, שנגלה שהתפוקה שהתקבלה באמצעות שיחות וידיאו, שחוסכות הוצאות נסיעה, דומה מספיק לאלה שהיו קודם לכן וכדאי לשמר חיסכון כזה. אולי אפילו נגלה שאפשר לחשוב אחרת על שימוש בשטחי משרד אישיים ושניתן לאפשר לעובדים גמישות רבה יותר גם בשגרה. ולא פחות חשוב, ניהול מרחוק של אנשים אתגר ניהולי ותרבותי, המציף ומחדד אתגרים ניהוליים שהיו קודם לכן. מנהלים רבים עדיין חושבים שאנשים שעובדים מהבית לא באמת עובדים. הדבר שמנהלים באמת צריכים לחשוב עליו בתקופה כזאת הוא הביצועים שהם רוצים לראות בזמן מוגדר, למשל שבוע. תשאלו את עצמכם, מה הצוות שלי צריך להשיג השבוע, איך נראה את ההתקדמות ואיך נבדוק אותה? ומה צריך לעשות לאורך השבוע כדי להישאר עם היד על הדופק?

סביר להניח שארגונים יראו עקומת למידה, אבל חשוב לזכור בתהליך הזה שמחקרים רבים מראים שעובדים פרודוקטיביים בבית לפחות כמו במשרד, אם רק מתארגנים נכון. כמו כל שריר, צריך לאמן גם את השרירים האלה כדי שיעבדו ביעילות. סביר להניח שאם תעצרו לחשוב על זה, תגלו שכבר יש לכם כלים ומשאבים לנהל את העבודה באופן הזה וההבדל הוא רק בהיקף.

ארגונים שישכילו להכין את הארגון לא רק לתגובה גמישה למשבר אלא לראות את התהליך כהזדמנות להפוך את ההתמודדות בתקופה הזו כפיילוט, יגלו שהם יוצאים מחוזקים, עם כלים מעודכנים לעבודה שמתאימה לעולם המשתנה.

בתוך כל זה, אסור לשכוח להוביל עם הלב, ולהבין שאנשים צריכים להיות גם עסוקים במשפחה, בבריאות, בפעולות חיים אחרות שישתנו בתקופה הזו וישפיעו על היכולת שלהם להתרכז.

הכותבת היא מומחית לעולם העבודה העתידי, niritcohen.com

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש