מלון בתל-אביב / צילום: shutterstock
אם היה מי שסבר כי הישראלים שנאלצו לבטל על טיסות לחו"ל ימלאו בהמוניהם את המלונות בישראל - המציאות מראה את ההפך. אומנם ענף התעופה נמצא בחזית המשבר, אלא שעם הירידה בהיקף התיירות הנכנסת לישראל ועם העלייה בחשש של ישראלים לנפוש בארץ ולהיות במקומות ציבוריים - גם המלונות מתמודדים עם ביטולים ועם עוצר הזמנות. בענף המלונאות הישראלי מועסקים כ-41 אלף עובדים, פי כמה וכמה מענף התעופה, וכבר 10% מתוכם, כ-4,000, הוצאו לחופשה ללא תשלום.
"המלונות ניצבים על פי תהום"
עובדי המלונות אינם יכולים להיענות להמלצת משרד האוצר ולעבוד מהבית, והחשש של המלונאים הוא לא רק מפגיעה מיידית בחופשת הפסח, שכבר הובן שתהיה עגומה, אלא גם מהיום שאחרי הקורונה.
יו"ר התאחדות המלונות בישראל, אמיר חייק, מגדיר את המשבר כ"שפל חסר תקדים והתרסקות לענף שתורם יותר מ-7.5 מיליארד שקל בשנה להכנסות המדינה". לדבריו, "אנו ניצבים כעת על פי תהום. זו רק ההתחלה". הנזק המוערך במצב הנוכחי הוא 4.2 מיליארד שקל, כ-350 מיליון שקל בחודש.
עם מחיקת התיירות הנכנסת, הנפגעות הראשונות הן תל-אביב וירושלים, שהתפוסות בהן ירדו מכ-70%-80% לכ-30%. ישרוטל אף סגרה את מלון ישרוטל טאואר בתל-אביב לפעילות, והמלון ינצל את הזמן לשיפוצים. במלון כפר המכביה מציעים את חדרי המלון למתחמי עבודה, "בסביבה שקטה ובמקום להגיע למקומות עבודה הומים", וקומות שלמות בבתי מלון כבר נסגרו - אין אורחים, ואין טעם לתחזק אותן.
לפי חייק, תרחיש לפיו יהיו מלונות ש"יגיעו למצב אנוש", אינו דמיוני. תרחיש שהוא מייחל לו, לעומת זאת, הוא סיוע מהמדינה. "יש לפעול עכשיו ולא לחכות. בכל הקלה אפשרית. לסרוק עלויות מיותרות שהמדינה גובה ולמחוק אותן - למשל אגרות שמירה שגובות העיריות - וליישם מידית דמי ארנונה בהתאם לתפוסה שיורדת. ענפי התעופה, סוכני הנסיעות והתיירות הם הנפגעים הקשים מהמשבר, והסיוע להם צריך להיות במידה שווה", אומר חייק.
שלוש הרשתות הנסחרות בבורסה בתל-אביב אף פרסמו אזהרות רווח. פתאל, הרשת הגדולה בישראל, פרסמה אזהרה שנייה, ובה היא מעריכה ירידה של 10% בהכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020. מניית פתאל המשיכה להגיב בימים האחרונים בירידה שהצטברה ל-30% מתחילת השנה. גם ישרוטל ודן התריעו בפני ירידה ברווחים לרבעונים הראשונים של השנה.
"במלונות ירושלים ותל-אביב ימשיך להיות חלש מאוד בגלל שאין תיירים", אומר מנכ"ל רשת ישרוטל, ליאור רביב. "אם יש אזור בארץ שיש לו סיכוי לעבור את פסח בשלום זה אילת, ולמלונות באילת יש הזמנות, אבל יש גם ביטולים. אנחנו מגיבים עם מבצעים והנחות בהתאם לביקוש הנמוך. הבעיה היא שהכול יכול להשתנות בדקה. אם משרד הבריאות יחמיר את ההנחיות שלו, למשל בנוגע לתחבורה ציבורית או לאיסור התקהלויות גם בפחות מ-5,000 איש, זה יסגור את ענף המסעדנות, האירועים והמלונאות. אי-אפשר לשתק את המדינה לגמרי. פאניקת הקורונה הזו חייבת להיפסק".
את הצניחה בהזמנות מרגישים גם במועדוני הצרכנות שהפכו להיות ערוץ הזמנות לחופשות. בהייטקזון מזהים עצירה כמעט מוחלטת של תיירות הפנים בכל הנוגע לחופשות הפסח. נועם בוסידן, מנכ"ל משותף בהייטקזון, מסביר כי "בדרך-כלל,בתקופה של חודש לפני פסח כבר אי-אפשר למצוא חדר. אחרי שראינו ביטולי חופשות לחו"ל ועלייה בהזמנות לנופשים בארץ, בימים האחרונים כבר רואים גל של ביטולים לחופשות בארץ לפסח".
הצימרים: הבעלים עומדים בפני דילמה
ומה עם המקומות המבודדים? יו"ר איגוד הצימרים, יעקב רוזנווסר, מספר על פניות של אזרחים שמבקשים לשהות במהלך הבידוד דווקא בצימר ולא בבית, אולם זה "דבר שמעמיד את בעלי הצימרים בדילמה קשה".
כך או כך, עם זה המלונות לא נאלצים להתמודד, אבל עם מהלכים דרסטיים בהחלט כן: רביב מספר על מהלכי התייעלות שאליהם נדרשה ישרוטל, "חברה שהיא חפצת חיים שנפגעת באופן משמעותי מירידה בהכנסות וחייבת לצמצם עלויות. אם המצב יחמיר, והתפוסות ימשיכו לרדת, לא נוכל להמשיך לעבוד עם מצבת כוח-אדם מלאה של 5,500 איש. נכון לעכשיו אנחנו שורדים. עשינו צעדים שבמונחים שלנו הם רדיקליים. המטרה היא לשמור על העובדים, כי הם הנכס הכי חשוב, וכי בסוף המשבר הזה יעבור. לא נוכל לפרק את מה שבנינו ב-30 השנה האחרונות. ההוצאות השוטפות שלנו מדי חודש עומדות על 100 מיליון שקל, גם בתקופה הזו".
מבחינת רביב, ההערכות לקיץ משקפות מצב אופטימי יותר: "בתוכניות העבודה שלנו הדבר הזה אמור להיעלם בקיץ ואני מקווה שאחרי שעם ישראל היה כלוא בבתים או שוויתר על נסיעה לחו"ל וביטל חופשות גם בארץ - לנו תהיה הרבה עבודה", הוא אומר.
"הפגיעה העיקרית מורגשת באזורי תיירות חוץ ועסקים, כמו המרכז וירושלים. באילת ובים המלח התפוסות מושתתות על תיירות הפנים, ושם הפגיעה פחות משמעותית", אומרת מנכ"לית פתאל, אביה מזרחי-מגן. "הירידה בהכנסות הובילה לצמצום ימי עבודה ולניהול תהליכי העבודה. גורם האי-ודאות והמציאות המשתנה מיום ליום מחייבים אותנו לפעול בהתאם ותוך כדי תנועה, כשמעל הכול עומדת לנגד עיננו אחריות רבה המשולבת בחשיבה חיובית ואופטימית. פתאל חזקה ותוכל לעמוד במשבר הזה שאנו מאמינים שהוא זמני".
מלונות הבוטיק שמרוכזים בעיקר בתל-אביב חשים היטב את הצניחה בתיירות הנכנסת שנמחקת לאיטה. אז האם הישראלי יבואו להושיע במלונות הפחות המוניים? "ישראלים, באופן כללי, הם קהל שפוטנציאלי לחופשות בחגים וסופי שבוע - בינתיים חווינו הרבה ביטולים וקצב ההזמנות לסופי השבוע הבאים הוא נמוך", אומר מנכ"ל ובעלים של רשת מלונות הבוטיק אטלס, דני ליפמן, "זה למרות שפלח השוק הפוטנציאלי גדול יותר אחרי שמאות אלפים לא יצאו לחו"ל. אם הבהלה תירגע, והישראלים יבינו שכבר אין זרים במלונות, אולי הם יגיעו".
גם ליפמן סבור כי "מדובר במשבר שעוד לא היה בענף. הוא מתנהג אחרת ממשבר ביטחוני, הוא עמוק יותר ומיידי יותר". הוא מספר על התייעלות מחויבות המציאות ברשת המעסיקה 350-400 עובדים, "במטרה לנסות להתאים את ההוצאות שלנו לירידה העמוקה בהכנסות, אחרת החמצן ייגמר מהר מאוד. בצער אני אומר שיש במתחרים שלנו כאלה שהחמצן שם ייגמר מהר יותר ממה שחושבים, כאלה שהתרוצצו בזחיחות בשנים האחרונות ולא התכוננו לעתות משבר".
באשר להזמנות לקיץ אומר ליפמן: "בלי קשר למשבר, טווח ההזמנות של הישראלים הוא של שבועות בודדים לפני היציאה לחופשה. נכון לעכשיו לוח ההזמנות של הקיץ נקי. מהיום הראשון קיבלנו החלטה שלא לחייב בדמי ביטול, והצענו לכולם לשמור הזמנות למקרה שישתפר המצב, אז יש עוד הזמנות שלא בוטלו, אבל רק כי מחכים לראות מה יהיה".
לרשת אטלס יש 16 מלונות פעילים ועוד שניים בבנייה. "גם אם תהיה החמרה במדיניות של משרד הבריאות, אנחנו כבר בתחתית. כשיש מושבים ריקים במטוסים - זה אומר שאין למה לקוות. אנחנו מפנים את משאבי השיווק לקהל הישראלי עם דילים שמותאמים לביקוש הנמוך, בתקווה שזה יעורר את מחלקת ההזמנות"
ההוסטלים: "יהיו כאלה שלא ישרדו"
"בימים הראשונים המשבר הזה התנהל כמו משברים ביטחוניים שבהם התיירים העצמאים (FIT - כלומר תיירים שמטיילים לבד ולא בקבוצות) לא מגיבים בפאניקה ובורחים. עם זאת, ככל שנוקפים הימים, הורחבו איסורי הכניסה, והופסקו טיסות ממערב אירופה - לב-ליבה של התיירות העצמאית - אנחנו חווים גלי ביטולים מאוד משמעותיים", אומר ירון בורגין, מנכ"ל ובעלים במשותף ברשת אברהם הוסטל וטורס.
לדבריו, "בהוסטלים באיטליה, באוסטריה ובמזרח הרחוק חווים דברים דומים. היו מקרים שגם ביקשנו מתיירים מאיטליה או מדרום קוריאה להיכנס לבידוד וזכינו לתגובה בוגרת ומבינה, גם זה היה חלק מהחוויה של המשבר הזה. ירדנו לתפוסות של 50%, ואני מעריך שנמשיך לרדת. ברגע שנסגרו מדינות כמו גרמניה וצרפת - זה כבר היה ברמת מכת מוות לתיירות העצמאית בישראל.
"אני בקשר עם בעלי הוסטלים אחרים. בטבריה יש הוסטל ריק עד שבעלי הבית עברו לגור בו. אנחנו חברה איתנה שהתכוננה למשבר, אבל יש כאלה שלא ישרדו. אני מבין את הצעדים שנוקטת מערכת הבריאות, אבל זה חייב לבוא עם הפנמה של הממשלה שזה לא משבר בטחוני חולף. תוך זמן קצר בענף, ובדגש על העסקים הקטנים והבינוניים שההוסטלים הם דוגמה מובהקת לכך, נראה עסקים שנופלים ואלפי עובדים שנשלחים הביתה. אני קורא למדינה להפעיל את קרן מס הרכוש שמיועדת למלחמות, כי אנחנו במצב של מלחמה. רק במצב כזה נוכל לראות מנגנוני פיצוי מהירים ורלוונטיים. אם יתנו לי הנחה של 50% בארנונה בעוד 8 חודשים, אנחנו עוד נהיה כאן, אבל לאחרים זה כבר יהיה מאוחר מדי".
ומה באשר ליום שאחרי הקורונה?
"זה לא שלמחרת כבר נהיה מלאים. ייקח לפחות 4-5 חודשים עד שנחזור לתפוסות. הענף שלנו תרם מיליארדי שקלים לכלכלה דרך בילויים, קניות או שימוש בתחבורה ציבורית. יש לכולנו אינטרס שזה יחזור. צריך לזכור שהראשונים שיחזרו לישראל הם התיירים העצמאיי, ולכן יש לדאוג שיהיה להם לאן לחזור. חבר שמנהל את הרשת הוסטל בלו באיטליה הגיע לתפוסה של 20%. כמעט כל העובדים שוחררו הביתה, ושם המדינה העמידה לכל העסקים, ולא רק במלונאות, מנגנון שמשלים שכר לעובדים שקוצצו להם משמרות. גם אם זה זמני, זה משהו שהיה יכול לעזור לנו להתאושש באמצעותו ולשמר את העובדים".