שופרסל / צילומים: שלומי יוסף
בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור שהגישה המדינה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בת"א לזכות את יהודה קטורזה שהיה סמנכ"ל תפעול בקבוצת שופרסל (וכיום הוא סמנכ"ל במרכז הרפואי תל-השומר), מהאישום כי הוא נושא באחריות להעסקת עובדים בשופרסל מעבר ל-12 שעות עבודה ובניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. בנוסף, דחה בית הדין הארצי את ערעור המדינה על גזר הדין שהוטל על שופרסל עצמה בגין העסקת עובדים בשעות עבודה נוספות מעבר למותר בחוק. המדינה טענה כי ראוי להטיל על שופרסל קנס גדול יותר מהקנס בסך 252 אלף שקלים שהטיל עליה בית הדין האזורי לעבודה, אך שופטי הארצי דחו את ערעורה.
בערעורה לגבי אחריותו של הסמנכ"ל, טענה המדינה כי קטורזה צריך היה להוציא הנחיה גורפת המורה לסניפי שופרסל לשלוח עובדים לבתיהם בתום 12 שעות עבודה, גם במחיר של אי אספקת הזמנות ללקוחות. אולם, שופטי בית הדין הארצי פסקו כי קטורזה פעל כראוי, ו"במסגרת תפקידו כסמנכ"ל תפעול דאג להעברת הנחיות ברורות למנהלי הסניפים של שופרסל בדבר החובה והחשיבות בהקפדה על הוראות החוק, תוך פירוטן גם לאחר שהתגלה העומס הבלתי-צפוי במערך ה'אונליין' (הזמנות באמצעות האינטרנט), ובמקביל נקט צעדים תפעוליים שיאפשרו להם לעשות זאת תוך המשך פעילות עסקית באופן שוטף ככל הניתן והמשך מעקב אחר פתרון הבעיה".
שופטי בית הדין הארצי לעבודה ציינו כי "לא שוכנענו כי אי הוצאתה של הוראה מילולית מפורשת (מצד קטורזה) מלמדת בנסיבות העניין על אי נקיטה של כל האמצעים הנאותים". השופטים כתבו עוד כי לא ניתן להתעלם מהיקפי החריגות, שבחלק לא מבוטל מהמקרים עמד על פחות משעה לכל עובד (ובחלק מהמקרים אף מדובר בחריגה של דקות בודדות). "בהתחשב בכל זאת, הרי שגם אם התגלו תקלות נקודתיות בשני סניפים של שופרסל ובמספר מצומצם של חודשים, במהלכם אורגנה מחדש מערכת ה’אונליין’ והוכנסה לפעולה המערכת המחשובית החדשה יחד עם הפתרונות הנוספים שניתנו על ידו - אין ללמוד מעצם התרחשותן של תקלות, עליהן לא ידע קטורזה בזמן אמת, כי יש לייחס לו אחריות פלילית, וזאת בשונה מהאחריות הקפידה שהוטלה על שופרסל עצמה", נקבע.
223 אירועים
באפריל 2014 הוגש כתב אישום נגד שופרסל, נגד סמנכ"ל התפעול לשעבר קטורזה וכן נגד מנהלים נוספים.
בכתב האישום נטען כי במהלך שנת 2013 שופרסל ביצעה 223 אירועי עבירה של העסקת עובדים מעבר ל-12 שעות עבודה ביום. העבירות בוצעו במהלך החודשים אפריל, מאי, יולי, אוגוסט וספטמבר 2013 בסניפי ה"אונליין" בהרצליה (גלילות) וברעננה (רננים). 63 העובדים כלפיהם בוצעו העבירות הם עובדי מחלקת ה"אונליין" שעסקו בליקוט מוצרים ואריזתם על פי הזמנות שהתקבלו מלקוחות שופרסל באתר האינטרנט שלה. יובהר כי בתקופה הרלוונטית העסיקה שופרסל בסך הכל 13,500 עובדים וזאת במסגרת כ-300 סניפים ברחבי הארץ.
בהמשך הרשיע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את שופרסל ב- 223 "יחידות עבירה" של העסקה בניגוד להוראות החוק. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי מדובר בעבירה מסוג "אחריות קפידה", בהתחשב בכך שלא הייתה מחלוקת כי מבחינה עובדתית העובדים אכן הועסקו מעל 12 שעות ביום במועדים שפורטו. עוד קבע בית הדין האזורי כי שופרסל לא הוכיחה כי עשתה את כל הניתן למניעתן של העבירות.
בית הדין האזורי הוסיף וקבע כי בסמוך לקיום העבירות יצאה שופרסל במסע פרסום לקידום אתר ההזמנות שלה ברשת, וכי מסע הפרסום הצליח מעבר למצופה, כך שנוצר עומס משמעותי בשני סניפי הרשת הנדונים. לפי קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה, עומס זה לא תאם את היקף העובדים שהועסקו באותה תקופה בסניפים שבהם נעברו העבירות. עוד נקבע כי מעבר לעומס שנוצר כתוצאה ממסע הפרסום, יש רלוונטיות גם לכך שבתקופות חגים, שבהן בוצעו חלק מהעבירות, קיים עומס עבודה חריג ברשת.
תקלה נקודתית
המדינה הגישה ערעור על זיכויים של כמה מנהלים בשופרסל, ובמהלך הדיון בבית הדין הארצי לעבודה צמצמה אותו לעניין זיכויו של קטורזה בלבד. המדינה טענה, בין היתר, כי העבירות הובאו לידיעת המנהלים עם תחילת החקירה מטעמה באפריל 2013, ולמרות זאת נמשך ביצוען בהיקפים ניכרים עד לחודש ספטמבר באותה שנה. עוד טענה המדינה כי לא הוכח שהמנהלים נקטו צעדים מיידים חד משמעיים ומוחלטים להפסקתן של העבירות.
קטורזה טען מנגד, באמצעות עו"ד אילן סופר, כי לא הוכח כי ידע על עצם ביצוע העבירות כלפי עובד זה או אחר. בית הדין הארצי קיבל את טענתו, שלפיה לא היה מודע לשום פרט מפרטי העבירות ולא ידע בזמן אמת על עצם קיומן.
בהמשך, דחה בית הדין הארצי גם את ערעור המדינה על גזר הדין שהוטל על שופרסל. השופטים ציינו כי "הגם שאין לזלזל בכל חריגה מהוראות החוק, אין מדובר (במקרה זה, ח’ מ’) בתבנית שיטתית המתעלמת מהאיסור על העסקת עובדים מעל 12 שעות עבודה ביום, ובחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר בחריגה קלה יחסית".
לכך הוסיפו השופטים את התרשמותו הברורה של בית הדין האזורי על כך שמדובר למעשה בתקלה נקודתית וקונקרטית של שופרסל, המהווה במידה רבה מכלול אחד מבחינה מהותית. זאת, כאשר מיד לאחר גילויה ננקטו הן צעדים קצרי טווח והן צעדים ארוכי טווח שנועדו לתקנה ולמנוע את ביצוע העבירות. בית הדין הארצי ציין גם כי "בית הדין האזורי הדגיש כי שופרסל לא העדיפה את טובתה העסקית על פני קיום חוקי המגן, כך שאין מדובר במעסיק המתעלם מהחובות המוטלות עליו מכוח חוקי העבודה".
לסיכום, הותיר בית הדין הארצי לעבודה את הקנס שהוטל על שופרסל על 252 אלף שקל. זאת, לפי חישוב של 7,200 שקלים לכל אירוע של העסקת עובד בשעות נוספות בניגוד לחוק.
המדינה יוצגה ע"י עו"ד אנט שקורי-פליישמן; קטורזה, שופרסל והמנהלים הנוספים שהואשמו ונמחקו מכתב האישום בשלבים מוקדמים, יוצגו ע"י עוה"ד אילן סופר, אלעד בקר וספיר גבאי.
