"בישראל יש רק מחצית ממיטות הטיפול נמרץ הנדרשות, עוד לפני הקורונה"

האם נשלם את המחיר של צעדים דרסטיים נגד הקורונה בשל תת-תקצוב כרוני של מערכת הבריאות? • יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול רפואי נמרץ, ד"ר ירון בר-לביא, סבור כי "מצב של אי-ספיקה כבר יותר משני עשורים. אפילו עם שפעת עונתית מתקשים להתמודד" • ומה מצבנו יחסית לאירופה?

פעולות סטרליזציה של עובדי המדינה במבני ציבור באיטליה / צילום: ססיליה פביאנו, Associated Press
פעולות סטרליזציה של עובדי המדינה במבני ציבור באיטליה / צילום: ססיליה פביאנו, Associated Press

ישראל נוקטת כמה מהצעדים המחמירים ביותר בעולם במאבק נגד התפרצות נגיף הקורונה. היא הייתה הראשונה שמנעה מתושבי איטליה להיכנס, הראשונה שביטלה טיסות מהמדינות הגדולות באירופה והראשונה המחייבת כל תושב שהיה בחו"ל להיכנס לבידוד ביתי. ההשלכות הכלכליות והתיירותיות של צעדים אלה הן אדירות, והוערכו כבר במיליארדי שקלים: הפסקה של חלק גדול מהתנועה האווירית, פגיעה תדמיתית, סכנה להתמוטטות עסקים ושיתוק חלקי של המשק, בין השאר בעקבות בידוד ביתי של עשרות אלפי בני אדם.

כששואלים את הממשלה ומשרד הבריאות מדוע המדיניות החריגה, לעומת מדינות אחרות בעולם, עולה התשובה שהמטרה היא להאט כמה שיותר את התפרצות המחלה ולמצע את מספר המקרים ואת חומרתם, כדי למנוע מצב של "ריצה על בתי החולים" - שיא תחלואה כמו שרואים במחוז לומברדיה שבאיטליה - שמביא לחוסר-טיפול בחולים מבוגרים, למשל, ולקריסה של מערכת הבריאות.

בישראל יש 300 מיטות טיפול נמרץ

אבל האם אחת הסיבות המרכזיות לחשש הזה היא בעצם תת-תקצוב כרוני של מערכת הבריאות, שהביא לירידה מתמדת במספר מיטות האשפוז לנפש בישראל, ובמיוחד במספר מיטות הטיפול נמרץ - הדבר היחידי המציל בשלב זה את חייהם של חולי קורונה במצב קשה - עד לתחתית הדירוג במדינות ה-OECD? האם החיסכון של הממשלה בהוצאה על מערכת הבריאות אינו אחד הגורמים למדיניות הדרסטית שעולה כל כך הרבה? במלים אחרות, האם בשל חיסכון של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה למערכת הבריאות במשך עשורים, מפסיד המשק כעת עשרות מיליארדים ואנשים עשויים לשלם בחייהם?

כדי לנסות ולברר את הנקודה פנה "גלובס" ליו"ר "האיגוד הישראלי לטיפול רפואי נמרץ", ד"ר ירון בר-לביא, יו"ר אגף טיפול נמרץ במרכז הרפואי רמב"ם.

ד"ר בר-לביא, כמה מיטות טיפול נמרץ יש כיום בישראל?

"יש בערך 300 מיטות בכל בתי החולים"

האם זה מספיק?

"לא. יש לנו בערך חצי ממספר המיטות טיפול נמרץ שצריך. כלומר, צריך לפחות 600 מיטות טיפול נמרץ במדינת ישראל, עוד לפני שמדברים על התמודדות עם התפרצות הקורונה. באופן כללי, צריך ש-10% מכלל מיטות האשפוז במערכת הבריאות יהיו מיטות טיפול נמרץ. בארץ הנתון הזה עומד על פחות מ-5%, יש מדינות שבהן השיעור הזה גבוה הרבה יותר".

שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא מהנמוכים
 שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא מהנמוכים

האם מיטות הטיפול הנמרץ הקיימות פנויות עכשיו להתמודד עם חולי קורונה?

"לא, כולן תפוסות עכשיו. אף אחת מהן לא תפוסה על ידי חולה קורונה. נכון לעכשיו יש חולה קורונה אחד המונשם בבית החולים 'פורייה', אבל הוא מאושפז במחלקה פנימית ולא בטיפול נמרץ".

אז כיצד מתכוננים לטפל בחולי קורונה, אם מצבם יחמיר?

"כרגע במערכת הבריאות בארץ יש דיון אם לטפל בחולי הקורונה בטיפול נמרץ רגיל, או לבנות עבורם מחלקות ייעודיות, שבהן הם יקבלו את הטיפול נמרץ. האפשרות השנייה היא זו שהוחלטה למשל בבית החולים שבו אני עובד, רמב"ם. התוכנית היא לבנות מחלקה מיוחדת לחולי קורונה. נכון לעכשיו, מתוכננות בה 30 מיטות, מתוכן שש מיטות טיפול נמרץ".

האם מעבירים פיזית את המיטות למחלקה זו ממחלקת טיפול נמרץ?

"לא, בונים אותן באופן ייעודי והן יהיו חלק ממחלקת הקורונה. הן יתופעלו על ידי צוות טיפול נמרץ, אבל במחלקה הייעודית".

אז יש אפשרות להוסיף מיטות טיפול נמרץ? כמה כאלה יכולים להוסיף?

"בכל בית חולים תהיה ככל הנראה מחלקה ייעודית לחולי קורונה, בתוכה יהיו מיטות טיפול נמרץ בהתאם לצרכים. כרגע אין אף חולה בהן. אני מקווה שזה לא יסתכם ביותר מכמה עשרות חולים, אולי מאות בכל הארץ. אני מקווה שזה יהיה במסגרת יכולות ההתמודדות של בתי החולים".

נראה כי החשיבות של מיטות הטיפול הנמרץ ומכונות ההנשמה בטיפול בקורונה היא אדירה. לפי הנתונים מסין, המאומתים על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), רוב גדול של הנדבקים בקורונה חווים את המחלה באופן קל, אולי אפילו ללא סימפטומים, וביניהם נשים, ילדים ובני נוער בשיעור גבוה יותר מגברים. נכון לעכשיו, לא ברור מהו שיעור התמותה של המחלה, משום שהיקף הבדיקות שונה ממדינה למדינה, אבל לפי המידע מסין - כ-80% מהמקרים שכוללים סימפטומים חולפים ללא טיפול. כ-20% מהמקרים הסימפטומטיים דורשים טיפול, ובין 5% ל-10% דורשים טיפול נמרץ, כולל הנשמה.

כלומר, נכון להיום, טיפול נמרץ והנשמה במקרה הצורך הם הטיפול היחיד בחולי קורונה. באיטליה, למשל, מצוקת מיטות אלה כה חמורה, עד כי רופאים מדווחים שהם נאלצים לבחור במי לטפל כמו במצב של טיפול רפואי ראשוני בשטח - זקנים עם מחלות רקע לא מקבלים טיפול, בעוד צעירים עם סיכוי גדול להחלים כן. מבחינה מספרית, בדיווח ב"גרדיאן" נמסר כי נכון לימים האחרונים, פועלות 750 מיטות טיפול נמרץ במחוז לומברדיה (שבו חיים 10 מיליון בני אדם) - 600 בבתי החולים הציבוריים ועוד 150 במוסדות רפואה פרטיים שהתגייסו לטיפול. יותר מכפול ממספר המיטות הרשמי (ללא תוספת) שיש בישראל, שבה אוכלוסייה קטנה יותר.

"באיטליה זה כמו מלחמה. בארץ לא יפסיקו טיפול"

בגרמניה, לפי נתוני ה-OECD, אמורות להיות לפחות 14,000 מיטות טיפול נמרץ ברחבי המדינה. שר הבריאות יינס שפאן אמר בראיון כי המספר האמיתי כפול מכך. גם הווירולוג הראשי של מרכז רוברט קוך, האחראי למדיניות בנושא נגיפים וזיהומים, אמר כי יש 28,000 מיטות טיפול נמרץ שיוכלו לטפל בחולי קורונה. לא ברור ההבדל בין הנתונים, אבל ייתכן שזו חלק מהסיבה שהציבור הגרמני אינו נתפס לבהלה עד כה. גם קוריאה הדרומית, שנאבקת בהצלחה במה שהיה נראה בהתחלה כמגיפה נרחבת בשטחה, הצליחה להציל רבים על ידי טיפול נמרץ. כמו גרמניה, גם היא מובילה בשיעור מיטות האשפוז בעולם.

ד"ר בר-לביא, האם מה שאנחנו רואים באיטליה נובע מחוסר תשתית לגבי מיטות טיפול נמרץ במדינה?

"אני חושב שבאיטליה מספר מיטות הטיפול הנמרץ בשגרה מספיק, וגבוה מזה שבישראל, אבל הם מתמודדים עם מצב של מגיפה, בשטח מצומצם יחסית. יש להם 10%-15% מהחולים המאושפזים הזקוקים לטיפול נמרץ, אבל הבעיה שבמספרים מוחלטים זה הרבה, כי יש גל מאוד גבוה של תחלואה. ההערכה היא ש-10% לפחות מחולי הקורונה יהיו זקוקים לטיפול נמרץ".

איך הטיפול הנמרץ מציל חיים?

"טיפול על ידי צוות רפואי מיומן, הכולל שימוש בציוד כמו מכשור הנשמה, משאבות, מכונות דיאליזה, ניטור קבוע, תרופות, מעקב תפוקת לב, שיטות הנשמה מתקדמות ועוד מצליחות להציל חלק גדול מהחולים. אין תרופות לקורונה, אז הטיפול הוא רק לספק טיפול תומך בחולה עד שהוא מבריא. אני חושב שאת רוב חולי הקורונה הטיפול הנמרץ יכול להציל - לפחות 80%".

כלומר מה שצריך אם מתפתחת תחלואה משמעותית, הן כמה שיותר עמדות טיפול נמרצות.

"זה נכון".

היסטורית זה תחום שהוזנח בישראל מבחינה תקציבית, לא?

"לא רק התחום הזה, כמו בכל התחומים ברפואה בארץ מבחינת תשתיות - מיטות אשפוז באופן כללי למשל - אנחנו ניצבים כיום על 1.7 מיטות אשפוז ל-1,000 בני אדם (הנתון הרשמי עומד על 2.2, א"א), בעוד שהיחס שצריך הוא ארבע מיטות ל-1,000 לפחות. מערכת הבריאות נמצאת במצב של אי-ספיקה ביומיום כבר יותר משני עשורים. הרי מאז 1995 (חוק ביטוח בריאות, א"א), כל הכסף עובר ישירות אל הממשלה, במקום למערכת הבריאות, והממשלה מייבשת את המערכת באופן יזום כבר 25 שנים".

כיצד אתה מסביר את הצעדים הדרמטיים של משרד הבריאות והממשלה עתה?

"הם נוקטים אותם בעיקר בשל התובנה כי אם יהיה 'אוברוולמינג' של מערכת הבריאות תהיה כאן קטסטרופה. לכן, הם מנסים בכל הכוח למנוע את התחלואה, שהזרם של החולים הקשים יהיה קטן ככל האפשר".

מדוע הצעדים של ישראל חריגים ברמה העולמית?

"להערכתי זה נובע מהעובדה שמדינת ישראל יכולה לעשות את זה. ישראל היא מדינה מבודדת עם גבולות סגורים מכל הכיוונים וים ממערב. לגרמניה אפשר להגיע באוטובוס, בטיסה, מהים או אפילו ברגל ממדינות שכנות. אתה לא יכול לסגור את גרמניה. בישראל, ברגע שסגרת את הנתיבים האוויריים, אתה מבודד. ישראל היא כמו אי".

אתה לא חושב שזה קשור לתת-מוכנות?

"זה קשור, אבל לא הייתי אומר שזה הגורם היחידי. אני לא יודע להגיד שאם מספר מיטות האשפוז היה כפול - אז היו מקבלים החלטות אחרות. מערכת הבריאות הישראלית נמצאת באי ספיקה גם בלי קורונה. אפילו עם שפעת עונתית המערכת מתקשה להתמודד. אנחנו מנשימים חולים במחלקות פנימיות וכירורגיות באופן שגרתי, מה שלא אמור להיות, בגלל מחסור בטיפול נמרץ".

מה אתה שומע מאיטליה?

"אני שומע דברים קשים. אני חושב שהבעיה שיש לאיטלקים היא שההתפרצות מרוכזת בלומברדיה. אם זה היה נפרש על כל רחבי איטליה זה היה סיפור אחר. בגלל שזה מרוכז באזור קטן, מערכת הבריאות שם קורסת. קיבלתי הודעה מרופא העובד שם. הוא אמר לי שמנתקים מכשירים מחולים מסוימים כדי לטפל בחולים אחרים".

האם אתה רואה דבר כזה קורה בארץ?

"לא, בארץ לא יפסיקו טיפול. זה כמו במלחמה שם, אנחנו מקווים לא להגיע למצב הזה". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988