גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: מדוע נקמה לוי-אבקסיס בגנץ ודרסה את פרץ?

במסגרת הניסיון להבין מה הוביל את לוי-אבקסיס לצעד הבלתי-הפיך, עלתה אחת הסברות שלוי-אבקסיס הגיעה לחיבור הזה מההתחלה כסידור כלכלי, ומשהשיגה את מטרתה היא עוזבת

אורלי לוי-אבקסיס \ צילום: איל יצהר
אורלי לוי-אבקסיס \ צילום: איל יצהר

הסטטוס שהעלתה אתמול בלילה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, בו הודיעה על פיצול מפלגת גשר מן החיבור עם מפלגת העבודה ומרצ, גרם זעזוע עמוק במחנה השמאל. שתי המפלגות הותיקות- העבודה ומרצ - מלקקות את הפצעים מן השנה הקשה בתולדותיהן.

משתי מפלגות שעמדו על 29 מנדטים יחדיו (המחנה הציוני בראשות הרצוג ולבני עם 24 מנדטים ומרצ עם 5 מנדטים), נשמטה האדמה תחתיהן, והשתיים נמצאות כיום על סף הכחדה, עם 7 מנדטים בלבד, כשהן נתנו מעצמן, מנדט שלם אחד לח"כ אורלי לוי-אבקסיס, הכל על בסיס התחייבויות אינסופיות של עמיר פרץ, שלוי-אבקסיס תיוותר צמודה, לכל הפחות למפלגת העבודה. שהיא לא תתמוך בממשלות נתניהו, לא תיקח את המנדט ותירק לבאר ממנה שתתה.

מה גרם ללוי-אבקסיס לתקוע סכין חדה וארוכה בגבו של עמיר פרץ? חבר הכנסת הותיק ביותר, לוטש עיניים לנשיאות המדינה, אך איך יגיע לשם כאשר בכנסת ה 23 יסתובבו עשרות אנשים זועמים על מהלכיו? גם אם היא לא מצטרפת מחר לליכוד, מה היתה הסיבה לסיכול שהיא ביצעה באפשרות להשביע ממשלה צרה תוך הישענות על הימנעות הרשימה המשותפת?

לוי-אבקסיס היתה מודעת להצהרותיו של פרץ בשבוע לפני הבחירות. "נקים ממשלה בתמיכת המשותפת" הוא אמר ב 28 בפברואר, כמה ימים לפני סיום המערכה. היא שמעה זאת ושתקה, שמעה את שאיפתו למנות שר בדואי בכיר ושתקה. לפתע השבוע היא גילתה את האור? המשחק הפוליטי שלה התיש רבים בעבר, אולם כעת, אף אחד כבר לא מסוגל להבין אותה יותר.

רגש הנקמה?

משיחות עם אנשים שהיו מעורבים בעבודתה במפלגת גשר, עולה תובנה מרכזית אחת: לוי-אבקסיס נותרה זועמת ונקמנית על התרגיל שעשו לה ראשי כחול לבן במועד א׳. היא היתה במו"מ מתקדם להשתלב בצמרת רשימת כחול לבן, וברגע האחרון, עשו גנץ ויעלון סיבוב והזמינו את יאיר לפיד פנימה. מאחר ולפי החוק לא ניתן היה לחבר אותה - ח"כית שפרשה מסיעה בכנסת ה 20- לתוך מפלגה הכוללת גם את ׳יש עתיד׳ של יאיר לפיד, גנץ היה חייב לבחור. הוא נטש את לוי-אבקסיס והיא לא שכחה זאת, אפילו לא לדקה. אתמול היא נקמה.

אולי ההסבר הוא כספי?

אולם יש הסבר אחר, יותר גשמי, והוא מגיע מן התחום החשבונאי, וסיכום השנה הפוליטית היקרה.

במועד בחירות א׳, מפלגת גשר נטלה ערבויות מאנשים פרטיים, בסך של כ 3 מליון שקל וזאת כדי לאפשר לה לקבל הלוואות ממוסדות פיננסיים או מן הכנסת. ברשימת חותמי הערבויות ללוי-אבקסיס ניתן למצוא את: דודי פרלמוטר (אינטל), בנימין קאהן, ברוך שיינברג, נלי קפלן, סימון צרפתי, טלי אוחנה ואליהו גרידיש. פרלמוטר הוצב במקום השני במפלגה במועד א׳.

מאחר ומבקר המדינה מתמהמה רבות (עד מתי הוא יחכה?) עם חישוב וסיכום כספי של מערכת הבחירות מועד א׳, בשלב זה, אין דרך לנחש מה הם הסכומים שלוי-אבקסיס הוציאה, אך סביר להניח שהסכום ההוצאה עלה על סכום הערבויות שגייסה. ככה זה בקמפיין. סך של 3 מליון שקל הנו בלתי סביר. פנינו למפלגת גשר לקבלת מידע מדויק על סכום הוצאותיהם בקמפיין מועד א׳, אך לא מוכנים לפרסם את הנתון.

בסופה של מערכת הבחירות מועד א', המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. לפי דוח של הכנסת, כל הערבויות בסך 3 מליון שקל, חולטו.

במפלגת גשר, אגב, טוענים, שסכום החילוט היה נמוך מן הנקוב במסמכי הכנסת ומדובר על 1.7 מליון שקל.

כך או כך, את המערכה הראשונה סיימה גשר בגירעון. סכום מימון המפלגות עבור גשר בסיום אותה מערכת בחירות עמד על 1.384 מליון שקל (יחידת מימון אחת) וזאת בשל העובדה שגשר חצתה את רף 1% מסך הקולות.

השילוב של לוי-אבקסיס ברשימה משותפת של העבודה-גשר, הבטיח לה פעילות צמודה עם קמפיין של מפלגה ותיקה, תוך צמצום ההוצאות הכספיות שלה למינימום.

בהסכם הפוליטי שנחתם בין גשר לעבודה בריצה לכנסת ה-22, הוגדר תקציב רשימת העבודה-גשר בסך 16 מליון שקל מקסימום. כל סכום שהוצא מעל לסכום זה, הושת על מפלגת העבודה בלבד.

עוד הוסכם בין הצדדים, שאם המפלגה תביא 6 מנדטים, השתתפותה של מפלגת גשר, תהיה 200 אלף שקל בלבד.

בחודשים שחלפו, בין ספטמבר 2019 ועד מארס 2020, הכנסת ה-22 שילמה לכל מפלגה את מימון המפלגות השוטף וכך מפלגת גשר, של לוי-אבקסיס מכניסה מדי חודש את הסכומים הקבועים, אולי היא מצליחה לכסות ולסיים את חובות אפריל 2019.

גם במערכת הבחירות השלישית, מועד ג׳, נחתם הסכם פוליטי. הפעם בין העבודה, מרצ וגשר. הפעם הסכימו שלוש המפלגות על תקציב משותף של 21 מליון שקל. עם 7 מנדטים, היחס של מימון הוצאות הקמפיין היה 57% ממפלגת העבודה ו-43% מפלגת מרצ. את החישוב שבין גשר לעבודה, הותירו הצדדים לסעיף נפרד, וקבעו ששתי המפלגות הללו יתחשבנו ביניהן, בהתאם לחלוקה יחסית לפי חוק.

מה המסקנה מכל האמור? לוי-אבקסיס נכנסה למערכת בחירות ב׳, במצב תזרימי לא טוב. היא יכלה להישאר בחוץ ולשבור את הראש איך להחזיר כסף לספקים, וחותמי ערבויות.

תחת זאת, היא הצטרפה למפלגת העבודה. מפלגת העבודה לא נטלה את החובות שלה ולא העבירה לה כסף ישירות, אך איפשרה לה את המקום, הפלטפורמה, את המקום לחזור לחיים הפוליטיים.

עם ההיבחרות לכנסת, מגיעים גם סכומי מימון המפלגות, והם מכסים חלק נרחב מהוצאות העבר.

בסיבוב ג׳, יתכן שכבר לא היתה זקוקה לכסף, אולי כן. קשה לנו לדעת ללא דוחות מבקר המדינה, אך המדינה ממילא ממשיכה לממן את כל מערכות הבחירות, החוזרות והנישנות, מדוע לא להמשיך להזרים את הכסף הזה למפלגה?

במפלגת גשר טוענים כי המחשבה שאורלי לוי-אבקסיס תיכנס לשותפות פוליטית ותפרוש ממנה מיד אחרי הבחירות - הנה מופרכת.

אולם, כל עוד אין מידע ישיר על הסכמות שלה עם הליכוד, ובהעדר הסברים רציונליים אחרים להתנהגותה של לוי-אבקסיס - אפשר לחשוב שגם זו אופציה.

מה היא כפייה פוליטית?

אורלי לוי אבקסיס כתבה אתמול בפייסבוק שלה: "אינני רואה עצמי מחויבת עוד לשותפות עם מפלגת מרצ, שנכפתה עליי ועל עמיר פרץ שותפי, בלחץ גורמים רבים בראשם כחול לבן. אמרתי זאת לפני הבחירות ואני אומרת זאת אחריהן".

ובכן, מה היא כפייה פוליטית? על ההסכם הפוליטי בין העבודה, גשר ומרצ, חתומה לוי-אבקסיס ברצון אישי מלא (באמצעות עורך דינה). אף אחד לא עמד שם עם אקדח לרקה.

אין טענה מגוחכת מזו, של פוליטיקאים, בעלי יצר הישדרות וחוכמת רחוב. היא עשתה מה שהיא רצתה, וחשבה לנכון בתאריך 15 בינואר 2020 וזה כתוב שחור על גבי לבן בהסכם שהוגש לועדת הבחירות.

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור