ישראלים שחזרו מחו"ל בלילה בנתב"ג. משרד הבריאות הודיע שאזרחים החוזרים מכל יעד לארץ, ייכנסו לבידוד / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
משרד הבריאות מפרסם בכל יום את מספר החולים המאומתים בקורונה, אשר עד כה כולם למעט אחד הגיעו מחו"ל או היו במגע עם חולה שכבר אומת. זוהי תמונת מצב של הכלת המחלה, ללא עדות להתפשטות רחבה של הווירוס בקהילה. אולם עדויות של אזרחים על כך שפיתחו תסמינים דומים לקורונה אבל לא נבדקו, מעוררים את החשש כי ישנם חולים רבים נוספים שלא נבדקו, ושהמחלה מפושטת יותר.
סיפורה של ק' מירושלים, מזכיר את סיפורו של חולה 71, עובד רשות שדות התעופה, המאושפז באיכילוב, תושב כוכב יאיר, אשר לא היה בשרשרת המעקב של משרד הבריאות ובכל זאת הגיע לחדר המיון עם תסמינים, אושפז בבית החולים ונשלח הביתה מבלי שנבדק, עד שחזר לבית החולים שוב. מצבו החמיר עד כדי כך שטופל בתרופה ניסיונית, והוא עדיין מאושפז בבית החולים.
ק' חזרה לישראל לפני שבועיים מדנמרק דרך צ'כיה, שלא הייתה אחת המדינות הרלוונטיות לבידוד או לבדיקה באותו הזמן. לאחר כמה ימים ביקרה קרובי משפחה בבית החולים כרמל בחיפה, ובעודה יושבת בחדר המיון, ניגשו אליה נשי צוות מבית החולים וביקשו שתעזוב את המקום משום שנמצא שם חולה קורונה. לאחר מכן נאמר ל-ק' על ידי בית החולים כי חולה הקורונה בעצם לא היה באזור.
5 ימים אחרי הביקור בבית החולים ו-11 ימים אחרי שנחתה בארץ, החלה ק' לפתח תסמינים של כאב גרון, שיעול וחולשה חמורה. מאותו הרגע הכניסה את עצמה לבידוד ביתי והיא ובן זוגה החלו ליצור קשר עם מערכת הבריאות כדי לבקש עבורה בדיקה.
"התקשרתי למד"א", מספר בן הזוג. "כשאמרתי שהייתה בדנמרק וחזרה דרך צ'כיה, המוקדנית שאלה אותי אם אלה המדינות המופיעות בהמלצות. אמרתי לה 'עכשיו כן, אבל כשנחתנו לא, ולכן לא הייתה צריכה להיכנס לבידוד', וסיפרתי גם על החשיפה האפשרית שלנו במיון בכרמל. המוקדנית אמרה 'יכול להיות שזה קורונה, תפנו לקופת החולים', אבל באתר קופת החולים היה כתוב שאסור להגיע למרפאה.
זה היה ביום רביעי האחרון. התקשרנו למרפאה שם הסבירו לי איך לנהל את הבידוד. למחרת, חמישי, התקשרתי שוב והרופאה אמרה 'נשמע שזו קורונה' וביקשה שאחכה עד אחרי שעות סגירת המרפאה, משום שמתקיים מפגש עם הרופא המחוזי, אשר אמור להחליט מי יבקש. בשעות הערב התקשרה, ואמרה שכיוון שחסר מידע לגבי השעות המדוייקות שהיינו בבית החולים בחיפה, אז אנחנו לא זכאים לבדיקה - וזאת למרות שהסברנו להם שגורשנו מהמקום בטענה שיש שם חולה.
"תוך כדי כך התקשרו אלינו ממד"א, ביקשו שוב את כל המידע, ואמרו 'נשמע כמו קורונה וצריך להעביר בקשה לרופא המחוז'. אמרו שיחזרו אלינו ולא חזו מעולם. התקשרתי שוב אתמול בבוקר והתחילו לתחקר אותי מאפס. אני מודה שהתייאשתי".
"אנחנו גרים בדירת שני חדרים. לי אין תסמינים, ואני לכאורה לא אמור להיות בבידוד אבל בפועל משתדל לצאת כמה שפחות, כדי לא לסכן את הסביבה. אם בעוד כמה ימים היא תרגיש טוב, לכאורה היא תוכל לחזור להסתובב בחוץ ואנחנו לא יודעים אם היא חלתה או לא חלתה, ועכשיו היא חלשה במיוחד".
החשש הוא שאם הדברים הם נכונים, הרי שהערכה לא נכונה של מספר החולים בארץ, עלולה לגרום להתנהלות פחות מחמירה של הציבור מאשר לו היה ידוע על מספר החולים גבוה יותר. כמו כן, ייתכן שבמידה וישנם חולים רבים יותר בציבור, יש להחמיר את צעדי הריחוק החברתי (כפי שכנראה ייעשה הערב ), שכו כיום הציבור הישראלי ממשיך בחלקו לצאת לבתי קפה ומסעדות, לסופרמרקטים, לאירועים חברתיים של פחות מ-100 איש ולעבודה.
מניח שיש עוד אנשיםן שמקוררים בבית. למ יש יותר נדבקים זה לא רלוונטי. זה מטעה. זה רק רכילותי. אמרתי "ואללה בירושלים בקושי יש אנשים". אבל בבית שלי יש. ואנשים עם חום והקרובים שלהם לא צריכים לצאת. רוצים ליצר מצב שהמצב חמור אבל גם שזה בשליטה.
אזרחים נוספים ציינו כי חוו תסמינים מקלים ועד חמורים התואמים את תיאור הקורונה ולא מוכרים להם ממחלות קודמות.
הסירוב לבדוק את מי שאינם עומדים בקריטריונים נובע ממחסור בבדיקות. ד"ר קרן לנדסמן, רופאה אפידמיולוגית, בעבר המנהלת המקצועית של עמותת "מדעת" להסברה בנושא חיסונים והיום עובדת במרפאת לוינסקי לאיתור וטיפול מחלות מין זיהומיות, הסבירה היום בטוויטר מדוע נדרש זמן כה רב להגדיל את מספר הבדיקות המבוצעות בישראל כל יום.
"הנה הדברים שחייבים לקרות כדי שאפשר יהיה לעשות בדיקות : 1. להכשיר את הצוותים: מי שדוגמות, מי שמאפסנות, מי שמעבירות למעבדה, מי שמקבלות במעבדה, מי שבודקות אותה. כולן צריכות לדעת איך להתמגן, איך לטפל בדגימות, ואיך לחטא את המקום. ההכשרה הזו לוקחת זמן, ואי אפשר לזרז אותה, כי אם לוחצים על זירוז ההכשרה, מישהו, מתישהו, יחלה בגלל הכשרה גרועה.
"2. לדאוג לאספקה הרלוונטית: חלוקים, מסיכות, כפפות, מטושים (המקלונים איתם לוקחים את הדגימה שנראים כמו מקלוני אוזניים ארוכים), קיטים לבדיקות, מיכשור שיודע לקרוא את הבדיקה הספציפית שעושים. אי אפשר לייצר מיכשור מתאים יש מאין. אי אפשר להגשים מסיכות מהאוויר רק כי צריכים את זה. לא רק זה, בתקופה של מגפה כלל עולמית *כולם* צריכים את הציוד הזה, אז בכלל מורכב יותר להשיג אותו וזה לוקח זמן. הרי המצב שלנו לא דחוף יותר מאשר באיטליה, נכון?
"לקשר בין כל החלקים: מערכת ששואבת את המידע הרפואי שהרופאה מתעדת, מעבירה את המידע לנוטלות הדגימה, את הצורך בבדיקה למעבדה, מחזירה תשובת מעבדה לרופאה ולחולה. כל מרפאה, כל קופת חולים וכמעט כל בית חולים עובדים עם מערכת משל עצמם, שמתקשרת רק עם הדומים להם.
"אנחנו עובדים כל הזמן. אני לא מכירה מישהו אחד במשרד שישן לילה שלם מאז ינואר. והסיבה שאנחנו עובדים בלי הפסקה היא כדי להקים את השרשרת הזו. כשאומרים "אבל היו לכם חודשיים! מה עשיתם?" ובכן - בדיוק את זה. הבאנו ציוד שלא היה בארץ, מילאנו מחסנים, הכשרנו עובדים, והקמנו ממשקים שלא היו קודם.
"ועוד משהו, לחברותי בצוותי הרפואה - אני יודעת שהלחץ במרפאות ובבתי החולים איום, ואני יודעת שהוא עוד יגדל בקרוב מאד. אנא שמרו על עצמכן. זכרו את הכלל הראשון בהחייאה עפ"י בית האלוהים: קודם כל, תמדדו לעצמכן את הדופק".
שלשום אמר ד"ר אודי קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות , כי המשרד יחל בקרוב (במועד לא ידוע) לבצע 2,000 בדיקות ביום במקום 600 כיום. הכוונה היא גם לקצר את התהליכים כדי לקבל את התשובות מוקדים יות. עד היום נערכו בישראל כ-5,800 בדיקות לאיתור הוירוס הגורם למחלת הקורונה.