הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס
המשק יאבד 2% תוצר כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, בהנחה שהמשבר יגיע לסיומו עד סוף הרבעון (חודש יוני), כך מעריכים הערב באוצר. יחד עם זאת התחזית הזו מוגדרת באוצר כאופטימית מאד, ומציינים כי תחזיות הצמיחה משתנות בקצב מהיר. התרחיש הפסימי הוא של הימשכות המגפה מספר רב של חודשים - ובמקרה כזה מיתון וצמיחה שלילית הם בלתי נמנעים. אם להשתמש בשפת המינוחים הבינלאומית הרתחיש האופטימי מניח משבר בצורת V בעוד שהתרחיש הפסימי מניח משבר בצורת U. נכון להערב התחושה באוצר היא כי ישראל קרובה יותר לתרחיש הפסימי מאשר לאופטימי.
סגירת בתי המלון, הקניונים, בתי הקפה, המסעדות והתיאטראות ושאר העסקים בענף תרבות הפנאי תגרום להפסד תוצר של 1.5-2 מיליארד שקל לשבוע, כך עולה מאומדנים ראשוניים שהציגה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג בישיבות שקדמו להחלטה על ההשבתה החלקית של המשק. מדובר בעלות ישירה שאליה צפויות להתווסף עלויות עקיפות ככל שהפגיעה תתארך. בנוסף גם צפויה גם השפעה מתחזיות הצמיחה לכלכלה העולמית שעוברות כל העת עדכונים למטה.
יחידת הכלכלן הראשי ואגף התקציבים פנו בסוף השבוע לשורת עסקים בניסיון לברר מה יהיה היקף הפגיעה כתוצאה מהמעבר לעבודה מהבית. שיעור העובדים שיעברו לעבודה מהבית או ייצאו לחל"ת וניסו לחשב בכמה יפחת הפיריון כתוצאה מכך. ההנחה היא שהפגיעה בענפים שימשיכו לעבוד הירידה בפיריון תהיה נמוכה יחסית. באוצר הניחו פריון שונה לעובד בהתאם לענף שבו הוא מועסק.
באוצר לא רוצים לפרסם בשלב זה נתונים על היקפי התעסוקה או הפעילות הכלכלית בענפים השונים שייפגעו. בנוסף האוצר לא מפרסם בשלב זה את היקף הפגיעה במשק כתוצאה ממעבר למשק לשעת חירום - כפי שדרש מנכ"ל משרד הבריאות משה בר-סימנטוב. באוצר הזהירו בדיונים הפנימיים מבחירה בצעדים כאלה. בסופו של דבר הוחלט לאמץ את עמדת האוצר, אם כי במשרד הבריאות משוכנעים כי בסופו של דבר לא יהיה מנוס מהשבתה מלאה של המשק ומעבר למשק לשעת חירום. . עמדת הדרג המקצועי באוצר היא כי ניתן להגיע לתוצאות של הפחתת ההידבקות כפי שמבקש משרד הבריאות גם ללא פגיעה אנושה במשק באמצעות השבתה מלאה. "אפשר להשטיח את העקומה ברמה קצת יותר גבוהה מבלי לפגוע במשק פגיעה מאד משמעותית" אמרו ל"גלובס" גורמים באוצר הערב.