עסקים, חוזים, מסים וזכויות עובדים: מומחי המשפט מסבירים

השאלות החדשות שמציפות את הרשת ביממה האחרונה מתחילות בזכויות העובדים, עוברות דרך גורל התשלומים לצהרונים הפרטיים ומי נושא בנזקים בעקבות ביטול אירועים, ומסתיימות בשאלות משפטיות מורכבות בנוגע לתשלומי שכר הדירה למשרדים ולעסקים שייוותרו ריקים • אלה התשובות נכון לעכשיו

עו"ד אילן בומבך / צילום: איל יצהר
עו"ד אילן בומבך / צילום: איל יצהר

הודעת ראש הממשלה אמש על סגירת רבים מהעסקים בישראל ומקומות הבילוי, וכן סגירת כל מוסדות החינוך בארץ, הולידה בלבול ושלל שאלות חדשות, שהצטרפו לאלה שכבר ריחפו באוויר בתקופה האחרונה והטרידו את הציבור. השאלות החדשות שמציפות את הרשת ביממה האחרונה מתחילות בזכויות העובדים, עוברות דרך גורל התשלומים לצהרונים הפרטיים שלא יפעלו בתקופה הקרובה ומי נושא בנזקים בעקבות ביטול אירועים, ומסתיימות בשאלות משפטיות מורכבות בנוגע לתשלומי שכר הדירה למשרדים ולעסקים שייוותרו ריקים.

לא את כל התשובות ניתן לספק כבר היום, אך מומחי משפט ניתחו עבור "גלובס" את המצב ומספקים לפחות את חלקן (מהשאלות "הקלות" ועד לשאלות "הכבדות" יותר).

אירועים וצהרונים

בעקבות האיסור על התכנסויות של יותר מ-100 איש, התאחדות האולמות וגני האירועים הודיעה על ביטול כלל האירועים בישראל עד להודעה חדשה. מי נושא בנזקים בעקבות ביטול אירועים, חתונות ומסיבות?

לדברי עו"ד אילן בומבך, מומחה למשפט אזרחי ומינהלי, "המלצת ההתאחדות כוללת את כל אירועי השמחה, ובהם חתונות, בר/בת מצוות, חינות, בריתות ועוד. משמעות ההחלטה היא שכ-40 אלף עובדי תעשיית האירועים יפוטרו או ייצאו לחופשות ללא תשלום. לפי ההתאחדות, כל אירוע שמתבטל ברגע האחרון בעקבות החלטות הממשלה הוא הפסד כספי של 150 אלף שקל שאותו סופג בעל האולם.

"בנסיבות, יש לבצע השבה של כספים ששולמו על-ידי מזמיני האירועים. מזמין האירוע זכאי להחזר של כל עלות ההזמנה. עניין אחר הוא פיצוי לבעלי האולמות וגני האירועים, אך כרגע אין מענה על עניין זה".

בעלי האולמות וגני האירועים יפוצו רק אם המדינה תחליט כי היא מפצה, תשנה את החוק המעניק פיצוי מטעם המדינה ותקבע קריטריונים שהם יענו עליהם. בשלב זה מוקדם לומר מה יהיה טיב הפיצוי לעסקים במשק, אם בכלל. 

החל מהיום הצהרונים הפרטיים הפסיקו לפעול. רבים מבעלי הצהרונים לא נתנו תשובה להורים האם יוחזר להם הכסף על החודש הקרוב, ומה יהיה עם הצ'קים שסיפקו לחודשים הבאים. האם להורים מגיע החזר כספי?

בומבך: "נראה שכן. מדובר בשירות שניתן למזמינים (ההורים) שאותו הם זכאים להפסיק גם בנסיבות רגילות. כאשר השירות לא ניתן, אין הצדקה לשלם. זאת במיוחד, משעה שההוראות המחייבות אוסרות כעת על התקהלות של יותר מעשרה אנשים.

"עניין אחר הוא צהרונים שכוללים עד עשרה אנשים/ילדים, אך 'פירצה' זו עלולה להיתקל בקושי אחר, מכיוון שנאסר על ההורים לשלוח את הילדים לקייטנות פרטיות, חוגים, תנועות נוער. לכן, נראה כי ההוראות המחייבות כרגע אוסרות על קיומם של צהרונים, שכן מדובר בהתקהלות מסוג של קייטנות פרטיות".

עסקים, חוזים ומסים

על-פי ההנחיות המעודכנות לציבור של משרד הבריאות מאמש ייסגרו קניונים, מסעדות, מועדונים, בתי קולנוע, ברים, אולמות אירועים, בריכות שחיה, חדרי כושר וקאנטרים, מוסדות החינוך (כולל מוסדות פרטיים), בתי מרחץ וספא, פארקי שעשועים ועוד. חלק ניכר מגופים אלו משלמים שכירות עבור השטחים המושכרים על-ידם. האם כעת עם סגירת בהתאם להנחיות משרד הבריאות חלה עליהם חובה להמשיך ולשלם שכירות?

ד"ר זיו פרייז, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות, בנקאות ומימון בינלאומיים במשרד ליפא מאיר ושות': "סעיף 43(א) לחוק החוזים (חלק כללי) מורה כי המועד לקיומו של חוב נדחה אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד - כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו. קרי, אם עסקינן בחיובים שלובים של העמדת הנכס לשימוש השוכר ושל תשלום השכירות אזי רשאי השוכר לא לשלם את דמי השכירות כל עוד המשכיר לא מקיים את החיוב המוטל עליו.

"אופיו של החיוב כחיוב עצמאי או כחיוב מותנה או משולב נלמדת מהסכם השכירות עצמו. ככל והוגדר בבירור כי החיובים מותנים אחד בשני יקל על בית המשפט לקבוע כי החיובים שלובים ובכך לדחות את קיום חיוב דמי השכירות עם דחיית היכולת להעמיד את המושכר לרשות השוכר. אם התשובה אינה ברורה על פניו אזי בית המשפט יפרש את ההסכם, וזה כולל, בין היתר, את לשון ההסכם, מבנה ההסכם וכוונת הצדדים כפי שהיא מתפרשת מתוך לשונו של ההסכם.

"יצוין כי לשון חוק החוזים מדברת על היות המשכיר לא 'מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו'. במקרה של מגפת הקורונה המשכיר יעיד כי הוא מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו, אך אינו יכול בשל הנחיות משרד הבריאות. לפיכך בבוא בית המשפט להכריע בעניין, יידרש בית המשפט לסוגיה זו האם הדחייה בגין חיובים שלובים חלה רק במקרה של העדר מוכנות של המשכיר או גם במקרה של אי יכולת. צירוף חובת תום-הלב של המשכיר, עשויה להרחיב את תכולת סעיף החיובים השלובים גם לתחום אי היכולת. טענה זו תביא אותנו למחוזות עילת הסיכול לפי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). טענת הסיכול דורשת שלושה תנאים: נסיבות מסכלות של ההסכם אשר בעקבותיהן קיומו של החוזה הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי מן המוסכם בין הצדדים, אי אפשרות למנען ואי צפיותן. הנחיות משרד הבריאות הופכות את קיום ההסכם לבלתי אפשרי לתקופה מוגבלת ולכן מקדמת את המקרה לגבולות עילת הסיכול שתאפשר לשוכרים לא לשלם את השכירות.

"טענה נוספת היא מכוח חובת תום-הלב, שבקיום חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב, וספק אם הטלת חובת תשלום השכירות בנסיבות בהן לא ניתן להשתמש בנכס היא בדרך קיום חובת תום-הלב של המשכיר. בית המשפט השלום בחיפה קבע בעניין בו הורים החליטו להפסיק לשלם לגן שסגר את שעריו עקב מלחמת לבנן השניה כי "התעקשות כי צד לחוזה ישלם את התשלום גם שהצד האחר לא מספק תמורה היא התעקשות חסרת תום-לב".

מה הדין במקרה בו המקום המושכר לא נסגר לפי הנחיות משרד הבריאות, אך לא בהכרח ניתן בנסיבות העניין (גודל השטח, מספר העובדים, סוג הפעילות וכו') לשמור את כלל מרווח שני המטרים בין אחד לחברו ולכן המעסיק מחליט שהעובדים יישארו בבתיהם?

ד"ר פרייז: "גם במקרה זה יש לבחון את החוזה לפי כללי החיובים השלובים, סיכול וחובת תום-לב. ככל ולא ניתן לשמור על מרווח שני המטרים באופן המאיין את השימוש בשטח המושכר באופן ברור ולא משתמע לשתי פנים, הרי נתקרב למקרה של חיובים שלובים ושל סיכול. במקרה בו עדיין ניתן להשתמש בשטח המושכר גם באופן חלקי. לדוגמה במקרה של הגעת שיעור מסוים מהעובדים לעבודה או ביצוע משלוחים כך שהמטבח של המסעדה עובד, הרי יש שימוש בשטח המושכר ולכן יש חובת תשלום שכר דירה והטענה על קביעת תשלום שכר דירה חלקי תהא קשה יותר, השוכר יטען כי השימוש בשטח באופן מוגבל נעשה מכוח החובה להקטין את הנזק למשכיר.

"הניתוח המשפטי של כל מקרה ומקרה תלוי בנסיבות המסוימות של כל מקרה למקרה, לרבות בלשון הסכם השכירות, מטרת השכירות, גודל השטח המושכר, השימוש בשטח, אופי פעילות השוכר והיכולת לקיים את העסק תחת הנחיות משרד הבריאות".

האם העסקים שנסגרו מחויבים בתשלום ארנונה גם בתקופה בה הם סגורים בהוראת המדינה?

עו"ד אילן בובמך: "נראה שכן. מדובר במס. לא ידוע לנו על מקרה בו הופסקה החובה לשלם מסים. לכל היותר, רשויות נוהגות לדחות תשלומי מיסים, אך לא לבטלן".

רו"ח אמיר קינן, ס"נ לשכת יועצי המס, סבור אחרת: "ארנונה עסקית הוא מס מוניציפאלי המוטל בעבור שירותים שמעניקה העריה לעסקים באזור פעילותם כגון פינוי אשפה , ניקיון הרחובות , פקוח תנועה וסדר וכו'. בתקופת הסגר מיותר לציין כי ככל עם ישראל גם עובדי העיריה ישהו בביתם, והשירותים כאמור לא יסופקו. נשאלת השאלה האם לא מגיע זיכוי ארנונה לעסקים בעבור תקופת הסגר? הרשות המקומית היא נותן שירות ככל נותן שירות אחר. בדיוק כמו שחברת ניקיון פרטית או חברת שמירה פרטית יאבדו הכנסה בתקופת הסגר היות ולא יספקו את השירותים גם אם הם על בסיס ריטיינר חודשי, יש מקום להעניק לעסקים זיכוי ארנונה בדומה לתקופות 'נכס ריק' בהן בעל הנכס לא משלם ארנונה כלל על תקופה בה הנכס לא בשימוש".

ועוד כמה שאלות בזירת דיני העבודה

האם מעסיק רשאי לחייב עובד חיוני לעבוד?

עו"ד שבתאי (שבי) מיכאלי, שותף וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות', וכן מרצה בבית הספר למשפטים במכללה למינהל: "ככלל, עובד מחויב לעבוד לדרישת המעסיק, אלא אם כן יש לו הצדקה או מניעה חוקית שלא לעבוד. כך, עובד בחופשה שאושרה על-ידי המעסיק, במחלה או בהסגר (פלסטיני שאינו יכול לעבוד בשל הסגר), אינו מחויב לעבוד.

"עובד שמחויב על-ידי רשות שלטונית (משרד הבריאות, משטרה, משמר הגבול וכיוצ"ב), שלא להגיע לעבודה, כמובן שאין מעסיק יכול לחייבו לעבוד. כך המצב לגבי מי שנדרש על-ידי הוראות משרד הבריאות לשהות בבידוד או אם תתרגש עלינו החלטה גורפת לא להגיע לעבודה.

"ואולם במקרה של בידוד, אין איסור לבצע עבודה, אלא חובה להתבודד בבית. במקרה כזה המעסיק יכול לספק לעובד אמצעי עבודה מן הבית ולדרוש ממנו לעבוד מן הבית. אם אין מניעה אחרת מלעבוד, העובד מחויב לעבוד מן הבית, בהתאם לדרישות המעסיק והנחיותיו.

"לכאורה ניתן לומר כי בנסיבות שמשרד הבריאות הוציא חופשת מחלה גורפת לכל מי ששוהה בבידוד, העובד אינו מחויב לעבוד, שהרי הוא בחופשת מחלה. אינני סבור כך. למרות חופשת המחלה, אם עובד מסוגל לעבוד מהבית, לדעתי, הוא לא יכול להשתמש בחופשת המחלה כתירוץ לא לעבוד, והוא מחויב לכך".

מה מעסיק יכול לעשות אם עובד מפר דרישה לגיטימית של המעסיק לעבוד?

עו"ד מיכאלי: "דרישה לגיטימית של המעסיק שהעובד יעבוד, היא דרישה לעבוד כל זמן שאינה סותרת הנחיות של הרשויות, כמו עבודה מהבית גם למי ששוהה בבידוד. אני מציע לעובדים לא לנצל לרעה את המצב, ולשתף פעולה ככל שניתן עם המעסיק גם במישור יחסי העבודה. אי קיום של דרישה לגיטימית שכזו עלולה להוביל לפיטורים על רקע הפרת משמעת חמורה, וכמובן שלא תזכה את העובד בשכר בגין התקופה שהוא נדרש לעבוד, יכול לעבוד, אך לא עובד.

ומה לגבי עובדים שיכולים לעבוד מבחינת הרשויות, אך בגלל שהילדים בחופשה בבית לא מצליחים לעשות זאת?

עו"ד מיכאלי: "כפי שאמרתי ההמלצה שלי היא להיות סבלניים וסובלניים כלפי העובדים. במקרה כזה ראוי ונכון להידבר עם העובד, ולהגיע להבנות כיצד ניתן לעבוד באופן אופטימלי תחת המגבלות הקיימות, לרבות נוכחותם של הילדים בבית והצורך לטפל בהם. כך למשל, ניתן להגיע להסכמות כדלקמן: לדחות את ביצוע חלק מהעבודה לשעות הערב והלילה (להתחלק עם בן / בת הזוג בשעות העבודה), לסכם על חל"ת (חופשה ללא תשלום) חלקי או מלא וכיוצ"ב הכל בהתאם לאיזון בין צרכי המעסיק לצרכי העובד.

מה לגבי תשלום שכר למי שמצוי בבידוד?

עו"ד מיכאלי: "אם העובד מצוי בבידוד ואינו יכול (או אינו נדרש) לעבוד מהבית, כאמור הוא בחופשת מחלה, וככל שיש לו ימי מחלה צבורים, ישולמו לו דמי מחלה בהתאם. אם העובד ניצל את דמי המחלה, הוא יימצא בחל"ת ויהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות החוק".