ג'רום פאואל, יו"ר הפדרל ריזרב (מימין), ואריק רוזנגרן, נשיא הבנק הפדרלי של בוסטון / צילום: Brendan McDermid, רויטרס
אם ראיתם משבר פיננסי אחד, ראיתם רק משבר פיננסי אחד. המסרים והכלים ששימשו את יו"ר הפדרל ריזרב ב-2008, בן ברננקי, ואת צוות לוחמי המשבר שלו, לא תוכננו לטפל באיום הנוכחי, אבל היו"ר ג'רום פאוול ירה אמש (א') מטח בסגנון 2008.
הפחתת שערי הריבית בארה"ב לקרוב לאפס, קניית מאות מיליארדי אג"ח אוצר וסוכנויות ממשל ארוכות מועד, והתחייבות לשמור על ריביות נמוכות זמן ממושך - הארסנל המוניטרי של 2009-2008 - יספקו כנראה רק עזרה צנועה במשבר הנוכחי. כלי הנשק הישנים צריכים להתחלף בכלים שמתאימים למגפה של 2020.
נגיף הקורונה החדש נע במהירות גבוהה מזו של מקבלי ההחלטות הכלכליות בעולם, ומאיים לסגור את הכלכלה העולמית כשהוא ממשיך להתפשט. אבל לפד יש סמכות רבת־עוצמה שעד כה לא נעשה בה שימוש, ובעזרת הקונגרס והממשל יש הרבה דברים שניתן לעשות כדי לשפר את התחזית הכלכלית.
ממוני בריאות הציבור בארה"ב מכירים בכך שחלון ההזדמנות להכיל את הנגיף כבר עבר. הם עברו למדיניות של הקלה, בניסיון להרוויח זמן כדי שמערכת הבריאות תוכל להסתדר עם זרם החולים הצפוי. קובעי המדיניות הכלכלית חייבים לעשות מאמץ קשה דומה להציל את הכלכלה ממיתון עמוק ומכאיב.
להפעיל את סמכויות החירום
בהתייעצות עם שר האוצר ומנהיגי הקונגרס, הפד צריך להפעיל מיידית את סמכויות החירום שלו לפי סעיף (3)13 לחוק הפדרל ריזרב, ולהקים מסגרת אשראי חדשה שתבטיח לעסקים ולמשקי בית יציבים גישה קלה למזומנים במהלך המשבר.
מסגרת אשראי בגיבוי ממשלתי (GBCF) חדשה תחייב כל גורם להשתתף במשחק: כל זרועות הממשל, כל המוסדות במערכת הבנקאית ומגוון רחב של עסקים קטנים, גדולים ומשקי בית מכל מגזר.
מועצת הנגידים של הפד תעניק אישור לתוכנית הזו, ותבטיח שהיא מתנהלת לפי הכלל של וולטר בגהוט (בעל טור היסטורי־מיתולוגי ב"אקונומיסט"): להלוות בחופשיות לחברות ויחידים במצב בריא עם ביטחונות טובים ובריבית גבוהה מהריבית הנהוגה.
אלפי בנקים בפיקוח יהיו בקו החזית. הם יעניקו הלוואות בהתבסס על איכות וערך הביטחונות ותזרימי המזומנים הצפויים של הלווים. הללו יוערכו על פי מצבם ב־1 בינואר, לפני המגפה. הלווים יצטרכו להפגין שהם אינם יכולים להשיג אשראי במקומות אחרים אך הם אינם חדלי פירעון, כפי שעולה מהדרישות של חוק הפדרל ריזרב.
12 השלוחות הגיאוגרפיות של הפדרל רזרב יחליטו אם ההלוואות שניתנות באזורים שלהן עוברות את המבחן. הפד בניו יורק ישערך כל חבילת הלוואות, ויתמחר אותה במרווחים גבוהים במידה צנועה מאלו שנהוגים בזמני שגרה.
ההלוואות יהיו ל־90 יום, בכפוף לאפשרות חידוש כל עוד הנגיף משפיע על הכלכלה. למסגרת האשראי כולה יהיה אורך חיים מרבי של 18 חודשים. אם הנגיף יחלוף מהר, גם GBCF תיסגר מהר.
הנשיא יוכל להסמיך את שר האוצר להשתמש בכספים מקרן הייצוב של הבורסות כדי לאתחל את התוכנית מחדש, על-ידי מתן ערבויות לפדרל רזרב שיש מספיק ביטחונות כדי לתמוך בה. באופן חיוני, גם הקונגרס יצטרך לאשר גיבוי תקציבי כדי לקזז את כל הפסדי ההלוואות שסופגים הפד או הבנקים עצמם. הפעולות הללו ישמרו על הקו המבדיל הראוי בין מדיניות מוניטרית ופיסקאלית.
ביניים: משקי בית ועסקים יעברו משבר נזילות
הקמת GBCF היא התגובה הנכונה למשבר הנוכחי. הכלכלה עמדה על יסודות חזקים ונראתה מבטיחה לפני פרוץ המגפה. רווחי משקי הבית האמריקאים עלו בקצב הגבוה ביותר זה עשרות שנים, ושיעור החיסכון של משקי הבית היה גבוה. רווחי העסקים נשארו גבוהים, והמערכת הבנקאית הייתה איתנה.
בגלל הנגיף, משקי בית ועסקים רבים צפויים לעבור משבר נזילות. הוא חייב להיות מטופל במהירות ובאפקטיביות כדי לא להפוך למשבר חדלות פירעון. תמריץ תקציבי קיינסיאני מסורתי יותר לעידוד האצה צרכנית מיידית לא מתאים להגבלות שהטיל הנשיא על הפעילות כדי להאט את ההידבקות.
ב-2008 ברננקי ושר האוצר הנרי פולסון ישבו מול הנשיא ג'ורג' בוש הבן בבית הלבן. הם ביקשו את תמיכתו בסדרה של צעדי מדיניות לא רגילים כדי לעזור לכלכלה האמריקאית לשרוד את המשבר הפיננסי. בוש האזין בקשב רב, ולפני שהוא נתן את האישור הוא אמר משהו שנחקק בזיכרוני. בערך כך: "כשכל זה יחלוף, אתם חברים תצטרכו לחשוב הרבה על איך כל זה קרה, ולמה כולנו היינו לא מוכנים. אף אחד בכיסאות הללו לא צריך יותר למצוא את עצמו עם כה מעט אופציות".
קובעי מדיניות היו צריכים להשתמש בתקופה הארוכה שחלפה מהמשבר הפיננסי הקודם כדי לחשוב יותר על השאלה הקשה תמיד: מה יכול להתקלקל? אבל כעת אין זמן להרהורים כאלו, או להעתקה והדבקה של התגובה מהמשבר הקודם. הם צריכים לנוע בביטחון ותחושת שליחות לפרדיגמה חדשה כדי להגיב על סוג אחר של הלם כלכלי.
בזמני אי־תפקוד של ממשלה, חילוקי דעות, קטנוניות ומפלגתיות, הפד יהיה חכם אם הוא יוביל את המאמץ, שעולה בקנה אחד עם משימתו כ"מלווה של מוצא אחרון", בתמיכה ובמימון ביטחונות מהממשל ומהקונגרס.
כותב המאמר, קווין וורש, לשעבר חבר במועצת הפדרל ריזרב, הוא היום עמית מחקר בכלכלה במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד