גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הקורונה יכולה לשנות את חיינו לטובה

"מצב קורונה" הוא החיבור בין שני הדברים המלחיצים ביותר עבורנו: חוסר ודאות וחוסר יכולת לזוז לשום מקום ● התוצאה היא התכנסות והסתגרות בבית - והפחתת צריכה

אישה בבידוד בבית מלון בטנריף / צילום: Joan Mateu, AP
אישה בבידוד בבית מלון בטנריף / צילום: Joan Mateu, AP

בימים האחרונים התחילו הרשתות החברתיות להתמלא בטקסטים אופטימיים מסוג חדש: "הכול לטובה", אומרים האנשים על הקורונה. תראו כמה טוב היא עושה. "תודה לך קורונה", אומרים הכותבים ומשרטטים אופטימיות נוגעת ללב על הטוב שבעולם בעת הזו. "הרי הקורונה לא הגיעה סתם", יאמרו אלה שמחפשים את הלוגיקה מאחורי כל תופעה. אם היא הגיעה - עלינו לראות את הטוב שבה. או במילים אחרות: אם אנחנו כבר עמוק בשיט, בואו נסתכל על הצד החיובי של החיים. והחיים הם מוש כשחובשים מסיכה.

הטוב המתואר מהקורונה עוסק בעיקר במשמעויות של השבתה מסוימת (תלוי באיזה מדינה) של העולם הקפיטליסטי היצרני: אם הסינים (ועוד כמה מדינות) לא עובדים ולא מייצרים, אז יש פחות זיהום אוויר; אם אנחנו לא יוצאים לעבודה, אז יש פחות פקקים; ואם אנחנו לא רצים משדה תעופה אחד לשני, או מחנות אחת לשנייה, יש יותר סולידריות ואחוות רעים מבודדים בפוטנציה.

אין מה לומר, עם העובדות היבשות אי-אפשר להתווכח: זיהום האוויר באמת יורד במדינות שבודדו את עצמן, ומי שלא עשה את איילון מקצה לקצה בעשרים דקות במקום בשעה ועשרים, לא יבין את עוצמת השינוי.

סוגיית ההתחממות הגלובלית וזיהום האוויר הן לא סוגיות חדשות. כל ילד מבין את המשמעות של ייצור המוני והמשמעויות שלו על כדור הארץ ועל הקולקטיב הגלובלי. וכל איש ואישה ברי-דעת יודעים שסוגיות אלה הן בדיוק הצד השני של כל מה שאנחנו אוהבים בעשור האחרון: לקנות הרבה ומכל מקום: אי-קומרס, "שמיים פתוחים" ועוד טכנולוגיות של שפע. זיהום האוויר, הפקקים וטובת האנושות הופכים להיות משניים כשאנחנו בדיוק על הדיל הבא לורשה.

עד שהגיעה הקורונה.

"את מאמינה שאנשים יקנו פחות?"

לפני הקורונה סיפור קצר על טרנדים:

בדצמבר האחרון, טרם הקורונה, הצגתי את דוח המגמות השנתי שלי לשנת 2020. הדוח עסק בניתוח העומס שנוצר בגלל השפע. תיארתי שם עומס על כדור הארץ. עומס על המוח מרוב זמן מסכים ואפילו עומס בארון הבגדים, מרוב קניות. העומס הזה, כך טענתי, שהביא אותנו לחיות חיים סופר אגואיסטים ומנוכרים אחד לשני, יביא לשינויים בהתנהגות שלנו בשנים הקרובות. קראתי לשינויים האלה ניסיונות לתקן את היציאה משיווי המשקל, ניסיונות למצוא איזון מחדש בתוך שנים שבהן כל מה שמעניין אותנו היא התמכרות לנוחות, לקלות הבלתי נתפסת ולמחיר הזול של כמעט כל דבר.

סיפרתי על שינויי התנהגות שאנחנו כבר רואים בקבוצות של "מאמצים מוקדמים", אלה שמשנים התנהגויות לפני כולם: "מאמצים מוקדמים"/אקטיביסטים שרוצים שינוי כלכלי, חברתי או אקולוגי. הצגתי קהילות המטמיעות שינוי המבוסס על "אפס בזבוז", משפחות שמשנות את ההתנהגויות שלהם כדי לשמור על כדור הארץ, כי באמת אכפת להן. כאלה שקונים בקבוק אחד גדול במקום שלושה, כי זה אומר שזורקים פחות בסוף השימוש. כאלה ששמים נייר אורז על חיתולים כדי להפוך אותם לרב-פעמיים. חברות שעסוקות בפיתוח חדשנות שתמעיט את הבזבוז, שתתרום לכדור הארץ תרומה חיובית, ועל שכונה בארה"ב שנבנית בלי מכוניות כדי שיהיה אוויר נקי. בסוף דבריי הצעתי תרחיש אפשרי שהשלב הבא של המגמה הזאת יהיה הקטנת הצריכה ומציאת מודלים עסקיים חדשים שעוסקים לא רק בקניית משהו חדש כל חמש דקות.

"את מאמינה שאנשים יקנו פחות?", שאל אותי אחד המשתתפים. "מה זה אומר על הכלכלה הסינית", שאל אותי אחר. באותה עת בדצמבר, המחשבה שנקנה פחות הייתה בלתי מתקבלת על הדעת. בשעתו חשבתי שהמגמה הזאת, של צמצום ושינוי התנהגות, היא נחלתם של אותם "מאמצים מוקדמים", אלה "שמתניעים" כל טרנד, מתוך כוונה אמיתית לשנות אורח חיים שקצת יצא משליטה. דמיינתי שינוי איטי, שמגיע מהשוליים ומתפתח אל המיינסטרים ככל שיעבור הזמן. דמיינתי עולם שבו חברות עסקיות יטמיעו שינויים מתוך מחשבה על עתיד טוב יותר. לא דמיינתי אז שהסיפור הזה יהפוך את כולנו להיות חלק מהטרנד הזה תוך שלושה חודשים.

יותר קל לשנות התנהגות כי אין ברירה, מאשר לשנות התנהגות מבחירה

"מצב קורונה" הוא החיבור בין שני הדברים המלחיצים ביותר עבורנו: חוסר ודאות וחוסר יכולת לזוז לשום מקום. התוצאה היא התכנסות והסתגרות בבית. בהתחלה בגלל פחד וחוסר מצב-רוח, ומהשבוע - כי פשוט אין לאן ללכת: לטרנד הזה קוראים "קוקונינג" (גולם), והמאפיינים שלו הם צמצום צריכה של מה שלא חייבים ואגירה של מה שכן חייבים.

כרגע עולם השפע והאפשרויות נסגר. מה שמייצר טרנדים חדשים, ויש שיאמרו גם הזדמנויות חדשות: תהליכים של שינוי וחדשנות שהתנהלו באיטיות בחלק מהארגונים ועוררו פחד משינוי אצל חלק מהאנשים, האיצו שינויים והתאמות אצל רבים ויצרו שיגרת מציאות חדשה שלא הייתה מתבצעת בלי המצב החדש. הייצור המקומי הופך להיות אלטרנטיבה משמעותית לייצור במזרח. ולאלה תוסיפו סולידריות חברתית, קהילות תומכות והפחתת זיהום האוויר בכל העולם - כל אלה שינויים לטובה.

למה היינו צריכים את הקורונה בשביל להשתנות לטובה? כי להשתנות באופן כללי זה קשה. יותר קל לשנות התנהגות כי אין ברירה, מאשר לשנות התנהגות מבחירה. יותר קל להיות פאסיבי מאשר אקטיבי. האנשים האקטיביים הם אותם "מאמצים מוקדמים" שמשנים את חייהם מבחירה בלי קשר למשברים עולמיים, כשמחפשים טרנדים חדשים מחפשים אותם.

כרגע קשה לראות את החיים שאחרי הקורונה. אנחנו עסוקים בהישרדות היום-יומית שלנו, הבריאותית, הכלכלית והנפשית. אנחנו משוועים לעבודה ולשגרה בוטחת. אנחנו מבטיחים להסתפק בשפיות ובנורמליות. אבל כשהכול יעבור, וכבר נהיה עם רגל אחת בתוך החיים שאחרי, כדאי לזכור להעיף מבט על אותם אלה האקטיביים, ובאמת לקוות שנחיה בעולם טוב יותר בעתיד המאוד קרוב.

עדי יופה היא טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית

עוד כתבות

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו מגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות