קשישה עם מסיכה בתל אביב בצל הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אם תשאלו מנכ"לים לשעבר של משרד ראש הממשלה, יאמרו כולם כי במדינה מאותגרת כמו ישראל, אין כמעט "משמרת" שבה לא נאלצו לנהל משבר לאומי או גלובלי אחד לפחות.
בין שמדובר במלחמות ובמבצעים, ב"התנתקות", בשפעת העופות, משבר 2008, רצח ראש ממשלה או ראש ממשלה שנכנס לתרדמת, והיום במגפת הקורונה - נראה כי ניהול משברים הוא לחם חוקן של המערכות המופקדות על ניהול המדינה ובראש ובראשונה משרד ראש הממשלה.
גם לי אישית יצא לחוות מספר משברים, לרבות אחריות אישית לניהול ההתמודדות עם שפעת העופות, שאיימה בזמנה לחסל את משק בעלי הכנף בישראל. גם במחלה זו היה איום של יציאה משליטה, ומוטציה שתפגע בבני אדם. אבל את המשבר הזה, אציין, סיימה מדינת ישראל במהירות, בעיקר בזכות הכנה מראש וניהול נחוש וחסר פשרות.
לטעמי, ישנם כמה עקרונות יסוד שיוכלו לסייע בהתמודדות עם המשבר, שיקבעו אם נחווה הצלחה או כישלון:
יד מכוונת אחת - כמות ההחלטות הרות-הגורל שיש לקבל בזמן קצר, השלכות הרוחב על כל תחום בחיים, הצורך לאזן בין פגיעה בחירות האזרחים לבין שמירה על ביטחונם, מחייבים לקבוע אוטוריטה אחת בת-סמכא, שתאגד את כל הגורמים. בעת הזו, לא ייתכן שיהיו כמה מפקדים בשטח, שכל אחד יפעל בנפרד. הדבר נכון פי כמה בעידן שבו מידע אמין ולא-אמין זורם כל הזמן, מצבים שיוצרים פאניקה (תבהלה) המעצימה את המשבר.
שקט ורוגע, חסינות מביקורת, ומעטה הגנה לעוסקים בניהול המשבר - בעיצומו של היום הראשון לפריצת שפעת העופות בשישה מוקדים שונים, הודיעו לי כי צוותים של מבקר המדינה דאז (מיכה לינדנשטראוס, ז"ל) מגיעים לעשות ביקורת בזמן אמת. למרות הכבוד שיש לי למוסד המבקר, הודעתי בנחרצות שאין לי שום כוונה לעסוק בכך, אפילו לא דקה, אלא בסיום המשבר, בשעה שייערך תהליך הפקת לקחים מסודר. גם אם "המפקדים" בשטח אינם תמיד צודקים, יש לתת להם את השקט והזמן לנהל משבר, לרבות בעידן שבו התקשורת, והביקורת, לא מניחים לך לרגע בזמן אמת.
ראייה מערכתית כוללת ולא תגובה צרה - בהכנות לקראת שפעת העופות הכנו מראש ציוד ותרופות גם לרשות הפלסטינית. שהרי כל משבר ברשות ישליך גם עלינו, ושום סגר לא יעזור. גם היום, אם עזה לא תתגבר על הקורונה, אנחנו נשלם מחיר כבד. לכן, חשוב שישראל תשתף פעולה ותספק את האמצעים הדרושים להגנת שכנינו.
תגובות מהירות ולא ביורוקרטיות - חיי אדם עומדים מעל כל ביורוקרטיה, השלכות רוחב תקציביות, ואפילו מעל מינהל תקין. יש להסמיך צוותים של אנשים מתאימים ולהתיר להם להשתמש בכלים לא-שגרתיים, ולתת להם גיבוי בזמן ואחרי המשבר לפעול בשיקול דעת ולפתור בעיות. זאת, כולל הקצאת תקציבים גמישים שנדרשים לכך. על מערכות המשפט, האוצר והאחרות להפנים כי בעיתות משבר החוקים משתנים ומתגמשים.
שיתוף פעולה, מידע מעולה בזמן אמת - במספר משברים, כולל בתקופת "ההתנתקות", הקמנו מרכז ניהול לאומי (מנ"ל) - שריכז את כל הנתונים ומסר מידע שוטף ואמין לכל מקבלי ההחלטות, בזמן אמת. לאחר מכן, נבנה
מערך תו"ל (תורת לחימה), מסודר להקמה מהירה של מנ"ל משופר בזמן משבר.
במשבר הנוכחי עושה רושם כי משרד הבריאות עושה עבודה מצוינת בריכוז המידע - ונראה שהוא מונע נזק הרבה יותר גדול. עם זאת, נקווה שמישהו ייקח את המשימה, יוציא נוהל כזה, יישם וישפר אותו. והסיבה בין היתר - איננו יודעים לחזות את המשבר הבא, אופיו או את מהירות התפשטותו - כן יודעים שהוא יבוא מהר מהצפוי.
הכותב כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופתו של רה"מ אריאל שרון בשנים 2004-2006