פרופ' עופר מנדלבוים / צילום: קרן ברוך ורות רפפורט
פרס רפפורט, המוענק בכל שנה לחוקר בכיר ולחוקר צעיר, הוענק השנה לשני חוקרים בתחום הסרטן. אלא שמגפת הקורונה שמה דגש על כך שהמחקר של החוקר הבכיר הזוכה בפרס, פרופ' עופר מנדלבוים מהאוניברסיטה העברית, רלוונטי לא רק לתחום הסרטן אלא גם למחלות הזיהומיות. ספציפית הוא חוקר את האופן שבו מערכת החיסון שלנו מזהה פולשים חדשים שהיא עדיין לא מכירה. היכולת הזו היא שמגינה על הרוב המוחלט של האוכלוסייה ממוות מקורונה, וניתן לומר כי הכשל בה הוא אחד ההבדלים הבולטים בין מי ששורד את המחלה בקלות לבין מי שיחווה את הצדדים הלא נעימים שלה.
פרופ' מנדלבוים חוקר את תאי ההרג של מערכת החיסון. זהו מנגנון ההגנה הראשון של מערכת החיסון שנכנס לפעולה, עוד לפני שהגוף בונה נוגדנים ספציפיים נגד פולשים מסוימים. תאי ההרג מזהים תאים סרטיים, וירוסים, חיידקים ופטריות, נצמדים לתאים הנגועים ומפרישים אליהם חומרים שגורמים להיווצרות חור בתא הנגוע, וזה מוביל בסופו של דבר למות התא הנגוע עם הפולש. וכמו בחברה כולה, אם נתפוס את התא החולה היחיד ונטפל בו לפני שהדביק את התאים שלידו - נשתלט על המחלה.
אולם, עד כה לא היה ברור כיצד המערכת מזהה את אותם פולשים חדשים שלא ראתה מעולם, וכיצד לפעמים האויבים מתחפשים ומתחמקים מהם. כדי לגלות זאת ולטפל גם בווירוסים וגם בסרטן, המתחמקים כנראה ממערכת החיסון באותה הצורה, חקר מנדלבוים וירוסים כמו זיקה, שפעת ו-CMV.
מנדלבוים מסביר כי תאי ההרג הכלליים קולטים סימני מצוקה שמשודרים על-ידי התאים. כאשר המערכת מזהה את המצוקה של התא החולה - היא מחסלת אותו כדי להגן על הגוף, וכאן נגמר הדמיון לבני האדם, אנחנו מקווים. נציין כי התאים גם "מדביקים" את הווירוסים בחלבונים הללו, כך שלמערכת החיסון קל יהיה לזהות אותם. החלבונים הללו מאתחלים את השלב השני של מערכת החיסון, השלב של הזיכרון החיסוני שיאפשר בהמשך את זיהוי הפולש בצורה מהירה ומדויקת יותר.
מנדלבוים הסביר כי ישנה מלחמה בין הפולשים או התאים הסרטניים לבין מערכת החיסון. גם הווירוסים וגם התאים הסרטנייים מצליחים לעתים להסיר מעצמם את החלבונים האלה ולמנוע מתאי ה-NK לזהות אותם. גילוי המנגנון שמאפשר מהפולשים להתנער מהסימן המזהה, עשוי לתרום לפיתוח טיפולים שימנעו את ההסרה הזו.
כאמור, הטיפול הזה יכול להיות רלוונטי לווירוסים, אבל גם למחלת הסרטן (וכיוון שממצאים עדכניים מראים כי חלק ממקרי הסרטן נגרמים על-ידי וירוסים, הכי טוב לטפל בשניהם). פרופ' מנדלבוים כבר היה שותף להקמה של מספר תרופות לטיפול בסרטן, שחלקן בניסויים ראשוניים בחולים.
החוקרת הצעירה שזכתה בפרס היא כאמור פרופ' תמר גייגר, אשר לדברי ועדת הפרס, היא משלימה לזו של מנדלבוים. מעבדתה של גייגר פיתחה כלים אשר יכולים לעקוב בבת-אחת אחר כל החלבונים המשתתפים בתהליך בתא. היא מיישמת זאת היום לחקר סרטן, אך הטכנולוגיה יכולה להיות רלוונטית לתהליכים נוספים, כולל הדבקה בווירוס או תהליכי הנזק שהוא יוצר לתא.
בראיון קודם ל"גלובס" לרגל בחירתה לאחת הנשים המשפיעות של "ליידי גלובס" לשנת 2019, הסבירה גייגר כי חקר הפרוטאום דומה לחקר תרבות מסוימת על-ידי האזנה לכל השיחות המתקיימות בה יחד, לעומת שיחה אחת.
פרס נוסף יוענק לארבעה חוקרים מצטיינים הנמצאים במסלול ישיר לדוקטורט, והם: איתי אנטואן טוקר מאוניברסיטת תל-אביב, שירן בר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עידן הקסלמן מאוניברסיטת בן-גוריון ועדי בירם ממכון ויצמן למדע.
ההחלטה על הזוכים בפרס התקבלה על-ידי ועדת שיפוט בלתי תלויה בראשות פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004. יתר חברי הוועדה הם: פרופ' אלי פיקרסקי מבית הספר לרפואה, אימונולוגיה וחקר הסרטן האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, זוכה פרס א.מ.ת לשנת 2019; פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנהל בית החולים רמב"ם; פרופ' מיכל שוורץ מהמחלקה לנוירוביולוגיה, הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן, זוכת פרס רפפורט לשנת 2017 ופרס א.מ.ת לשנת 2019; פרופ' אוהד בירק, מנהל המכון לגנטיקה של האדם, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' קרן אברהם מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב; פרופ' נועם זיו, מנהל מכון רפפורט למחקר (היוצא); ופרופ' אייל גוטליב, מנהל מכון רפפורט למחקר (הנכנס). המרכז המקצועי של הוועדה הוא ד"ר מיכאל קנובסקי, ד"ר לביולוגיה מולקולרית, בית החולים הר סיני בניו יורק.
פרופ' אהרן צ'חנובר, יו"ר ועדת השיפוט של פרס רפפורט במדעי הרפואה, אמר: "תרבות הפילנתרופיה והעזרה ההדדית עוברים כחוט השני בהיסטוריה של העם היהודי ומלווה אותו כבר מתקופת המקרא. הפילנתרופיה משמשת מנוף הכרחי לקידום החינוך, המדע והתרבות ולתמיכה במגזרים שונים במקומות שקצרה יד הממשלות מלעזור".
פרופ' צ'חנובר הוסיף כי "הבחירה במדען הבכיר ובמדען הצעיר מהווה ביטוי להישגיהם המדעיים שעשויים להביא לתרומה פורצת דרך לתועלת האנושות".
פרס רפפורט למחקר ביו-רפואי נוסד על-ידי קרן ברוך ורות רפפורט בשנת 2010 ומוענק מדי שנה למדענים בגין מחקר רפואי, או ביו-רפואי, שיש בו מצוינות, פריצת דרך או חידוש משמעותי, ויש בהם לתרום לקידום בריאות האדם ולטובת הכלל. על המחקר להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות.
קרן ברוך ורות רפפורט משמשת כזרוע העיקרית לפעילות הפילנתרופיה על-פי חזונם של ברוך ורות רפפורט (ז"ל). בין היתר פעלה הקרן להקמת הפקולטה לרפואה בטכניון ובית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. בנוסף תומכת הקרן במכון רפפורט העוסק במחקר ביו-רפואי, במוזיאון תל-אביב לאמנות, בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובמוסדות חינוך ותרבות רבים נוספים.
עירית רפפורט מסרה: "פרס רפפורט מהווה ביטוי חשוב לחזון המצוינות שהתוו הורינו ברוך ורות רפפורט ז"ל. מפעל הפרסים, על מגוון התחומים בהם הוא מוענק, מביא לידי ביטוי את עיקרי המורשת המשפחתית: ערכים שקיבלנו, שאנו מטפחים ומעבירים הלאה, גם ברמה האישית וגם לטובת הכלל. אנו מאמינים כי עידוד מצוינות במחקר ביו-רפואי, אמנות ועשייה נשית-חברתית פורצת דרך תורם לשינויים חברתיים משמעותיים בישראל. לפני שלוש שנים הרחבנו את הפרסים בקטגורית המחקר והוספנו פרס לסטודנטים מצטיינים לתואר שלישי. מדובר בהכרה חשובה בעשייה המדעית אשר נמצאת עדיין בראשית ואשר נועדה לעודד את הסטודנטים בדרכם האקדמית-מחקרית בכדי שבעתיד יביאו לתגליות מדעיות פורצות דרך לתועלת האנושות"
בנוסף למחקר הביו-רפואי יוענקו פרסי רפפורט לאמנות (בשיתוף עם מוזיאון תל-אביב לאמנות) לאמן ישראלי בכיר - דרורה דומיני ולאמן ישראלי צעיר - הילה טוני נבוק; וכן פרס רפפורט לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית (בשיתוף עיתון העסקים 'גלובס') יוענק לנעמי סטוצ'ינר עבור מפעל חיים, לסמאח סלאימה עבור עשייה רבת-שנים ולניצן כהנא ולילך צור בן משה בגין עשייה נשית בראשית הדרך.