נוסעי רכבת באזורי העוני של סוֹוֶטוֹ בדרום אפריקה / צילום: Themba Hadebe , Associated Press
נגיף הקורונה המם את מערכות הבריאות בכמה מדינות מפותחות מאד, אך כעת הוא מתפשט לכמה מהמדינות החלשות ביותר בעולם, שם חסרים כלים בסיסיים להתמודד עם המגפה העולמית. באפריקה ובאמריקה הלטינית חוששים שהמגיפה תהיה הרסנית. נכון לרגע זה מספר החולים הרשמי נמוך מאד ביבשות אלה, אך ההערכות הן כי מדוברים במספרים גבוהים בהרבה שטרם נוטרו עקב מערכות בריאות כושלות ואי-נקיטת צעדים מצד מדינות בעלות כלכלות כושלות שנמצאות בחסר תמידי של כסף ומשאבים.
לפחות 26 מ־54 מדינות אפריקה דיווחו על נשאים. ביבשת כולה חסרים כ־1.8 מיליון עובדי בריאות, לפי ארגון הבריאות העולמי ( (WHO. רק כדי להמחיש את מצבה של מערכת הבריאות ביבשת, ב־2018 העריך האו"ם ש־470 אלף בני אדם באפריקה שמתחת לסהרה מתו מאיידס - מחלה שבעולם המערבי כבר לא מתים ממנה כמעט.
סודן היא אחת מתריסר ויותר מדינות באפריקה שלא הייתה לה יכולת לבצע בדיקות לגילוי הקורונה עד תחילת מרץ. לפי משרד החוץ הסודני, הנשא הראשון בה, גבר בשנות ה־50 לחייו שחזר מאיחוד האמירויות הערביות, זוהה רק ביום שישי, יממה לאחר שמת מהמחלה.
במערב אפריקה, גינאה עברה חודשים של מהומות רחוב אלימות של האופוזיציה הפוליטית, שהגבילו את היכולת של הממשלה לספק שירותי חרום. המקרה הראשון שם נחשף ביום חמישי - עובד של האיחוד האירופי, שהתבקש להיבדק בהגיעו למדינה.
נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה דיבר לאומה ביום ראשון בערב והגדיר את המגפה כמקרה חירום לאומי. לדבריו, ממשלתו עובדת על תכנית הצלה כלכלית כדי להגביל ולהקטין את "הפגיעה הכלכלית הקשה" במשק. בשלב זה לדרום אפריקה יש 62 מקרים מאומתים.
"זה נכון שאנחנו ניצבים כרגע בפני מצב חירום קשה, אבל אם נפעל ביחד, נפעל כעת ונפעל בנחישות, נוכל להתגבר עליו", הוא אמר.
רק 1% מההוצאה על בריאות
אפריקה היא היבשת השנייה בעולם בגודל האוכלוסייה, עם 16% מתושבי העולם - אך רק 1% מההוצאה הולך על שירותי בריאות. גורמים המעורים בנעשה ביבשת מדברים על מחסור בכסף למכונות הנשמה מלאכותיות וציוד נוסף שתומך בחיים הנחוץ למקרים קשים של הנגיף. בידי הממשלה נותרו מעט ברירות במצבן הכלכלי הקשה. אחת המרכזיות בהן היא העברת משאבים מטיפול במחלות אחרות שהורגות מאות אלפי בני אדם בשנה.
"אפריקה, בייחוד זו שמתחת לסהרה, לא מצוידת ולא מוכנה לניהול התפרצויות בעוצמה של הקורונה", אומר ד"ר כריס קגנדה, מומחה בריאות ציבור באוגנדה. "אין די ציוד לאבחון מוקדם של המחלה או אפילו די כוח אדם עם הכישורים שנחוצים לטיפול בחולי קורונה".
אם לא די בכך, מזהיר ד"ר קגנדה כי "רמת החיסון הנמוכה של הגוף ביבשת אפריקה כתוצאה מתת־תזונה ומחלות כמו איידס עלולה להגדיל את ההפצה ושיעור התמותה".
מערכות בריאות כושלות
באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים, אזור עשיר יותר עם מדינות רבות שבהן הכנסה יותר גבוהה מאשר באפריקה אף קיימים שירותי בריאות חזקים בכמה מקומות. קולומביה למשל מחייבת אנשים שמגיעים אליה להיכנס לבידוד של שבועיים; פרו וארגנטינה חסמו ביום ראשון השבוע את גבולותיהן; פרו הגבילה גם את התנועה בתוך המדינה עצמה, והשאירה רק שירותים חיוניים כמו מרכולים, בנקים ובתי מרקחת פתוחים.
אלא שלצד המערכות המתקדמות ישנן גם מערכות בריאות חלשות במקומות כמו האיטי, שדיווחה בימים אלו על מקרה קורונה ראשון; גויאנה בדרום אמריקה והונדורס במרכז אמריקה, שסובלת קשה מהעברות סמים. גם הונדורס במצב פגיע במיוחד בין היתר בגלל השחיתות במדינה, שעולה לה 2 מיליארד דולר בשנה - בערך 10% מהתמ"ג שלה, אומר איסמאיל זפדה, כלכלן במכון מחקר בשם Fosdeh.
המחסור בתקציבים ממשלתיים כבר שוחק את שירותים ציבוריים. בבית החולים הגדול בהונדרס "אסקואלה", לדוגמה, הזבובים מטרידים את החולים במחלקת הילדים. האחיות מספרות שהן משכיבות שלושה תינוקות בעריסה אחת בגלל הצפיפות. מכונות הנשמה מלאכותית, שחיוניים למקרים קשים של הקורונה, מקולקלים על פי רוב, ומחייבים את הסטודנטים לרפואה להשתמש במניפות יד כדי לשמור על החולים בחיים.
גם ונצואלה ערוכה במידה בלתי אפשרית למגפות כמו קורונה. עד כה היא דיווחה על שני מקרים ראשונים ביום שישי ולאחר מכן ביום שבת וראשון על 15 נוספים. הממשלה אסרה על טיסות מאירופה וקולומביה, והורתה לעסקים להיסגר ולאזרחים להישאר בבית בשישה מחוזות ובקרקאס הבירה. רופאים ומומחים מקומיים מזהירים כבר שנים ארוכות מפני אי־היכולת של מערכת הבריאות להילחם במגפות שפוגעות מדי פעם במדינה, כולל קדחת דנגי, קדחת צהובה ומלריה. "אנחנו ניכנס לבידוד או שהמגפה הזו תוריד את המדינה שלנו על הברכיים בצורה ברוטלית וטראגית", צייץ השבוע בטוויטר נשיא ונצואלה, ניקולס מאדורו.
בשנים האחרונות עזבו את ונצואלה כ-15%־20% מהאוכלוסיה - בין 4.7 ל־6 מיליון תושבים - עקב המצב הפוליטי והכלכלי שמונהג על ידי משטר סמכותני. בין ה"נמלטים" מהמדינה גם אלפי רופאים ורופאות, אחים ואחיות ומומחים רפואיים. הדבר הביא להחלשה של מערכת הבריאות שהיתה רופפת מלכתחילה. בבתי חולים רבים אין אפילו חשמל כיום במשך שעות רבות, ומנתחים נאלצים להשלים ניתוחים לאור פנסי הטלפונים הניידים. כ-90% מבתי החולים דיווחו על הפרעות באספקת המים בשנה שעברה ובמחצית מאגפי הטיפול הנמרץ אין מסכות פנים בנמצא - כך על פי סקר ארצי שנערך על ידי אנשי מקצוע במדינה.
"יהיה מה שיהיה האפקט של הקורונה במדינות אחרות, הוא הולך להיות גדול פי כמה בוונצואלה", מעריך ד"ר חוליו קסטרו, פרופסור מוכר מאד לרפואה ומומחה למחלות מדבקות בקרקאס, שראה לאחרונה חולים עם תסמיני קורונה. "כשיש לך מצב כזה במדינה, אתה צריך עוד משאבים בסיסיים לצורך טיפול משמעותי. לנו אין אותם".
אין מים לשטיפת ידיים בביה"ח
בדומה לאפריקה, מה שמוסיף לקשיים גם באמריקה הלטינית הוא התת־תזונה הנרחבת בין התושבים, שגורמת להחלשת מערכות החיסון הטבעיות של הגוף.
באחד הימים האחרונים התכנסו רופאים ואחיות באודיטוריום קטן בבית החולים האוניברסיטאי בעיר הבירה קרקאס, והאזינו למצגת על איך לטפל בהתפרצות הקורונה. הזכירו להם לשטוף ידיים במים זורמים - מותרות בבית חולים שהוא מהגדולים במדינה, שמאחסן מים במכלים פלסטיים. הראו להם איך ללבוש את המסכות ואת החלוקים המגוננים שמראש אינם קיימים כמעט בבתי החולים. שני חדרים הוקצו לבידוד, שניהם ללא דלתות.
"כול היבט של משבר הבריאות בוונצואלה יהפוך למאיץ של המחלה, והתוצאה תהיה איומה", אמרה אירנה בוש, מדענית מחקר ממכון הבריאות הלאומי בארה"ב, שהתמחתה בטיפול במחלות מידבקות בוונצואלה. "הכול כאן בלתי אפשרי. אתה אמור לשטוף ידיים עשר פעמים ביום. למי בקרקאס יש מים לעשות את זה?".
ביום שישי הודיע נשיא ונצואלה ניקולס מאדורו, שכל נוסע ברכבת התחתית בקראקס הבירה חייב לחבוש מסכת פנים, אבל קשה למצוא מסכות כאלו. "צריך להיות יצירתיים. משפחות יכולות להכין מסכות בעצמן", אמר מאדורו בטלוויזיה. "יש סרטי וידאו במדיה החברתית שמראים איך לעשות את זה".
ממשלתו הלא־פופולרית של מאדורו, שרבים בוונצואלה רואים כדיקטטורה, לא "רואה" תושבים כמו חואן סוארז, בן ה־27. כמו כולם, גם הוא נהר לבתי מרקחת כדי לרכוש מלאי של אמצעי חיטוי ותרופות להורדת חום. "אנחנו חושבים לבודד את עצמנו", הוא אמר אגב שיטוט בבית מרקחת בעיר, "אם נחכה לממשלה, כולנו נמות".
הרופאים יפחדו לדווח
רשויות הבריאות בוונצואלה חוששות שהממשלה לא תוכל לקבל מדידה מדויקת של מספר מקרי ההידבקות, או שהיא אפילו תנסה להפחיד את הרופאים, כפי שהיא עשתה בעבר עם מעצרים ופיטורים של אלו שמשוחחים עם עיתונאים. ד"ר חוזה מנואל אוליברס, אונקולוג וחבר קונגרס מהאופוזיציה שברח מהמדינה בשנה שעברה, אמר שעובדי בריאות חוששים לפרסם אזהרות.
"עדיף לכך לומר שאין לך מקרי קורונה, גם אם יש לך חשדות לגבי אנשים ספציפיים", אמר אוליברס, ששומר על קשר עם קולגות בוונצואלה. "תקרא לזה שפעת, או H1N1. כל דבר, רק לא קורונה".