המיליארדים בדרך? כל החורים בחבילת הסיוע שעליה הכריזו אתמול רה"מ והאוצר

כ־200 אלף עובדים פוטרו או יצאו לחופשה ללא תשלום בימים האחרונים כתוצאה ממשבר הקורונה, לפי הערכות המוסד לביטוח לאומי. מספר כמעט בלתי נתפס. כמעט 5% מכוח העבודה במשק איבדו בן לילה את הכנסתם החודשית - במשבר שהחל לפני פחות משבועיים ושיאו נראה עדיין רחוק.

חבילת הצעדים שהציג אתמול שר האוצר משה כחלון היא עזרה ראשונה חיונית. ועדיין, היא מחווירה לעומת מימדי המכה הכלכלית. "קיבלנו חמצן עד פסח", אמרו נציגי המגזר העסקי. "אחרי פסח זה אופרה אחרת".

אבל מה יהיה אחרי פסח? ומה יהיה על מי שאיבדו את מקומות עבודתם? כיצד יצליח המשק להשתקם מהשבתה מוחלטת אם תוכרז בסופו שחל דבר בימים הקרובים? שר האוצר משה כחלון מתכוון להקים קרן בהיקף של 5 מיליארד שקל לפיצוי על נזקי המשבר - אבל זה כסף קטן לעומת הנזק למשק, שנאמד כבר היום ב-45 מיליארד שקל. פיתרון אמיתי נראה לפי שעה רחוק, לפחות כמו סוף המגפה.

 נזקי הקורונה למשק - התרחישים

העצמאים: סיוע עם הרבה אותיות קטנות

במוקד הפגיעה נמצאים 465 אלף העצמאים בישראל. אין להם רשתות ביטחון. לא דמי אבטלה ולא לחל"ת. במשברים קודמים, כשהמדינה התנהלה מול התעשיינים והמעסיקים, העצמאים היו שקופים.

הפעם הצליחו נציגיהם לשים את מצוקתם של העצמאים במרכז שולחן הדיונים. בפעם הראשונה יקבלו 240 אלף העצמאים הקטנים ביותר, אלה שמחזור העסקים שלהם אינו עולה על 300 אלף שקל בשנה, פיצוי חד-פעמי של 6,000 שקל, שמקביל לחודש דמי אבטלה. הדחייה שהובטחה בתשלומי המסים, הארנונה, המים והחשמל אמורה לשחרר חמצן בחודש הקרוב. בנוסף, מדובר במענק מדורג - כלומר, 6,000 שקל הוא סך המקסימום שיוכל עצמאי לקבל בגין פגיעה.

מצד אחד, מדובר בהרבה הבטחות שלא ברור עדיין איך יקויימו. הרבה אותיות קטנות שמסייגות את ההטבות שפיזרו הפוליטיקאים. למשל, הדחייה בתשלומי המע"מ ל-27 באפריל - ברשות המסים טוענים שהוגבלה לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 1.5 מיליון שקל. ומה באשר למענק לעצמאים הקטנים? ברשות המסים מתכוונים לדרוש בחזרה את המענק - אותם 6,000 שקל או כל מענק אחר - אם יתברר שסיימו את 2020 במחזור של יותר מ-300 אלף שקל.

מצד שני, האווירה הציבורית מסייעת. לדברי עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב גם חברות כרטיסי האשראי מוכנות לתת לעצמאים גרייס של שלושה חודשים בתשלומי הריבית והקרן על הלוואות שנטלו.

הסיוע לעצמאים חשוב ומשמעותי, אך הרבה מאוד תלוי באותיות הקטנות והפרטים. קרן הסיוע לעסקים קטנים למשל של האוצר יכולה לסייע משמעותית למצוקה התזרימית של העסקים, אבל השאלה הגדולה תהיה כמה קל יהיה לקבל הלוואה.

המדינה מסרבת בינתיים להגדיל את שיעור הערבות בהלוואות מ-85% ל-100% כפי שמבקשים העצמאים, וגם שיעור הדיפולטים המותר - העומד על 8%-9% - מעלה חשש כי חלק גדול מהפונים לא יצליח לעמוד בתנאים לקבלת האשראי. נכון לאתמול קיבלה הקרן, שהושקה לפני שבוע, 153 פניות להלוואות. בינתיים זו טיפה בים.

התעשייה: סגירת מפעלים מופרזת

האבסורד בדרישת משרד הבריאות להשבית את המשק בולט במיוחד במקרה של התעשייה הישראלית. השמירה על העובדים מפני הדבקה היא אינטרס של בעלי המפעלים לא פחות מאשר עובדיהם. בניגוד לעסקים הפועלים בתחומי המסחר או השירותים, יש לתעשיינים יכולת לוודא שהעובדים לא יהיו חשופים להדבקה.

בסוף השבוע גיבשו התעשיינים והמדינה נוהל מדוקדק למניעת הדבקות שאושר על-ידי מומחי משרד הבריאות. אפשר להניח שעובד תעשייה יהיה מוגן הרבה יותר מהדבקות במפעל מאשר בבית, ברחוב או בחנויות המזון ובתי המרקחת. גם במדינות שבהן הוכרז על סגר, כמו איטליה ויפן, התעשייה ממשיכה לעבוד כרגיל, אומר ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים.

למרות כל אלה דורש משרד הבריאות הכרזת משק לשעת חירום גם על התעשייה: דרישה שמשמעותה סגירתם למעשה של למעלה מ-90% מ-1,400 מפעלי התעשייה בישראל. הפשרה שהושגה מדברת על צמצום 70% מנוכחות העובדים במקום העבודה - גם היא מופרזת.

תפוקה חלקית לא פוגעת רק בתוצר של המדינה, היא גורמת לתעשייה לאבד לקוחות בחו"ל לטובת מתחרים ממדינות אחרות. היא מגדילה את מספר המפעלים שייכנסו להפסדים ויזדקקו בסוף היום לסיוע ממשלתי.

הסיוע הזה יבוא על חשבון כספים שהיו יכולים ללכת, למשל, לחיזוק מערכת הבריאות ולהצלת חיים.

ההסתדרות: העיקר למנוע פיטורים

במסגרת חבילת הצעדים של שר האוצר נחתם גם הסכם קיבוצי מיוחד בין האוצר לבין עובדי המגזר הציבורי. במסגרת ההסכם הזה הסכימה ההסתדרות כי עובדי המגזר הציבורי שיישארו בבית יוצאו לחופשה בתשלום, על חשבון מכסת ימי החופשה השנתית.

עלות שכרם החודשית של 400 אלף עובדי המגזר הציבורי מוערכת בכ-10 מיליארד שקל, כך שההסכמה עם ההסתדרות חוסכת למדינה מאות מיליוני שקלים. הקרדיט מגיע ליו"ר הפרגמטי של ההסתדרות ארנון בר דוד וליחסי האמון שנוצרו בינו לבין הממונה על השכר קובי בר נתן.

הגוף היחיד שעדיין מסרב להצטרף להסכמות הוא הסתדרות המורים, שמסרבת להחזיר את ימי העבודה על חשבון חופשת הקיץ. יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד טוענת שהמורים עובדים יותר קשה כעת מהבית, בהשוואה לעבודה מבית הספר. באוצר מאיימים להפעיל נגד המורים תקנות לשעת חירום, או להוציא 180 אלף מורים לחופשה ללא תשלום.

עובדי המגזר הציבורי, בניגוד לסקטור הפרטי, חסינים לפי שעה מחרב הפיטורים. באופן רשמי הם אמורים להתחיל בקרוב מו"מ על תוספות השכר שיקבלו במסגרת הסכם המסגרת החדש. הממונה על השכר לשעבר קובי אמסלם אמר שבתקופות משבר פותחים עובדי המגזר הציבורי פער לעומת עובדי הסקטור הפרטי, שנאלצים לספוג קיצוצי שכר דרסטיים ועוד אומרים תודה שלא איבדו את מקום עבודתם.

כרגע, עצם המחשבה על תוספות שכר לשכירים במגזר הציבורי נשמעת מקוממת. אם המשבר יימשך ויעמיק יידרשו עובדי המגזר הציבורי לגלות נדיבות מעבר לניצול ימי חופשה. 

החשש: אובדן תוצר של 80-90 מיליארד שקל

לאוצר אין לפי שעה אומדן של העלות התקציבית הכוללת של השלכות וירוס הקורונה על כלכלת ישראל, כך אמרו היום גורמים באוצר בשיחה עם עיתונאים. לצד זאת, באוצר מעריכים כי ההוצאה המתוכננת כבר חוצה בהרבה את קו ה-10 מיליארד שקל.

שר האוצר משה כחלון אמר כי יבקש מהכנסת לאשר תקציב חירום למאבק בקורונה, בהיקף 5 מיליארד שקל, אך נראה כי יידרש סכום גדול בהרבה לצעדי המדיניות שעליהם הוחלט עד כה. עד כה הצליח האוצר להתמודד עם עלויות הקורונה במסגרת תקציב המדינה הזמני, אולם החוק אינו מאפשר לו לחרוג מהמסגרת שנקבעה לתקציב 2019 (בתוספת הפרשי מדד) בסכום של 402 מיליארד שקל. לפיכך, האוצר יידרש להציג תזכיר חוק לשינוי חוק יסוד משק המדינה - הליך שיחייב את אישור הכנסת.

ואולם לפי שעה טרם גיבשו באוצר את תג המחיר הסופי של הצעדים שעליהם הוחלט אתמול ובימים האחרונים.

כך למשל, עלות דמי האבטלה שישולמו לעובדים שיפוטרו או יוצאו לחופשות ללא תשלום עשויה להגיע לכ-4 מיליארד שקל בחודש, להערכת האוצר, על-פי תחזיות הביטוח הלאומי לכ-200 אלף דורשי עבודה חדשים. סכום זה כולל מענק חד-פעמי בסך כמה מאות שקלים שיקבלו עובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות פרוץ המשבר.

בנוסף, האוצר מתכנן להקים קרן האצה להמרצת הפעילות הכלכלית במשק, בסכום של 5 מיליארד שקל. הקרן תשקיע בהכשרות מקצועיות, במו"פ ובפרויקטים בתחום התשתיות. גם המאבק הישיר בקורונה יחייב את האוצר להגדיל את תקציב משרד הבריאות בסכום שיכול להגיע למיליארדי שקלים. מעבר לסכומים אלה עתידה המדינה לספוג ירידה של מיליארדים בהכנסותיה ממסים כתוצאה מהמשבר.

הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג העריכה כי הנזק הישיר למשק כתוצאה מסגר חלקי שיימשך חמישה שבועות יגיע ל-25 מיליארד שקל. עליו יש להוסיף את הפגיעה בתוצר, כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי - המוערכת בכ-20 מיליארד שקלים נוספים. בשילוב שני הסכומים צפוי התוצר של המשק לאבד 3% בגלל משבר הקורונה, כך שצמיחת המשק ב-2020 תהיה אפסית.

בהנחה שתתקבל דרישת משרד הבריאות לסגר מוחלט של המשק, עשוי אובדן התוצר להגיע ל-7% - או במספרים מוחלטים בין 80 מיליארד שקל (להערכת האוצר) ל-90 מיליארד (להערכת בנק ישראל).