מסלול החקירה האפידימיולוגית: כך יתנהל המעקב אחרי חולי קורונה או אזרחים בבידוד

תקנות החירום שנכנסו בליל שני לתוקף לאחר אישור הממשלה נחלקות לשניים: קובץ תקנות למשטרה הנוגע לפיקוח אחר חולים או מחויבי בידוד, שהם אכן מקיימים את ההנחיות ולא מקיימים מגע עם בני אדם אחרים; וקובץ תקנות לשב"כ שנועד לסייע למשרד הבריאות בתיחקור מסלול התנועה של החולים או החשודים כחולים, מה שמכונה "החקירה האפידמיולוגית", כדי לסייע במתן ההנחיות לגביו ולציבור שיש חשש שבא עימו במגע.

 כך יתבצע המעקב אחרי חולי קורונה

איך משנות התקנות את הפעילות הרגילה של המשטרה?

ההנחיות למשטרה מבטלות למעשה את הצורך בחוק הרגיל בקבלת אישור שופט לאיכון טלפונים סלולריים של אזרחים. האישור הועבר לסמכותם של קציני משטרה, שלפי גורם משטרתי, יהיו כאלה שיוכשרו לכך, רובם עם רקע משפטי או חקירתי מספק.

איך יעבור האיכון של החולים?

משרד הבריאות יעביר למשטרה בקשות איכון ובדיקה לגבי חולים שנשלחו לאשפוז ביתי או למי שחויבו בבידוד ויש חשש סביר כי נדבקו גם הם. המשטרה תפנה לחברות הסלולר השונות לקבלת המידע המאוחסן אצלן ועל מיקומו של המכשיר הסלולרי המקושר אליהן. המידע הזה הוא ברמת דיוק של עשרות מטרים, כלומר יכול לתת תמונה סבירה של הימצאות המכשיר, ואם הנושא אותו, החולה או המבודד, חרג מהמגבלות, יצא מהבידוד ומהווה חשש להדבקת אחרים.

למה ישמש מידע על האיכון?

המידע זה ישמש הן לאזהרה או ענישה של מפרי צווי הבידוד כפי שנקבע בחוק, והן לאזהרת מי שבא עימם במגע כי יש חשש שיידבק גם הוא. המשטרה תשתמש במידע הן לפעולות פיקוח ואכיפה של אנשיה, היחידה המיוחדת שהוקמה לשם כך, וכן תעביר אותו למשרד הבריאות לצורך המעקב וההנחיות הנדרשות.

איך יעבור המידע לשב"כ?

במשרד הבריאות אומרים כי הממונים על הנושא לא עומדים בקצב ההידבקות הגובר ולא יכלו לטפל יותר בחקירות הללו באופן יעיל. וכך לפי ההחלטה שהתקבלה, השב"כ יקבל ממשרד הבריאות את שמותיהם של הנדרשים לתיחקור, וזה ישתמש באמצעים העומדים לרשותו לקביעת מסלול התנועה של החולה או הנדבק בשבועיים שקדמו לגילוי הנגיף.

האם השב"כ יהיה המקור הבלעדי למידע?

מידע דומה קיים גם בחברות המפעילות אפליקציות או יישומונים שונים, המבקשים עם הורדתם גישה למיקום המכשיר, קרי גוגל, ווייז, ועוד יישומונים רבים. המשטרה תוכל במקרה הצורך לקבל את המידע גם מחברות אלה. החלק הנוגע לשב"כ נועד להשתמש ביכולותיו המגוונות והמתוחכמות יותר, לצורך איתור המסלולים והמקומות של מי שנדבקו בנגיף, אותם מסלולים שמשרד הבריאות מפרסם לציבור כדי להזהירו מפני ההידבקות.

אילו אמצעים עומדים לרשות השב"כ?

איכון סלולרי, גישה למאגרי מידע בארץ, שימוש במאגרי מצלמות ביטחון ואף שימוש באמצעי טכנולוגיה נוספים. המידע הזה יכול לשמש גם לחקירות המשך כלפי אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה לאורך הדרך.

מי יהיה חשוף למידע?

המידע יועבר למשרד הבריאות, ולפי התקנות שאושרו רק מספר מצומצם של אנשים, הן בשב"כ והן במשרד הבריאות יהיה חשוף לו. כן נקבע כי המידע יימחק בתום תוקפן של התקנות, אלא שלאלה אין עדיין תאריך תפוגה.

 מי יהיה רשאי להשתמש במידע?

התקנות קובעות כי השב"כ לא יהיה מעורב בפעולות פיקוח ואכיפה, אלא באיסוף והעברת המידע בלבד. כן נקבע כי גורם שיעשה שימוש במידע שלא לתכלית המאבק בנגיף, ייענש בחומרה, עונש של עד שלוש שנות מאסר. מי שישתמש במידע יהיה כאמור המשטרה. כשהחומר יגיע למשרד הבריאות, זה יפרסם ברבים את מסלול המעבר של החולה או הנדבק ויורה על כניסה לבידוד של כל מי שבא עמו במגע, כפי שהיה נהוג עד כה. 

ומתי המידע יימחק?

בהצהרות מסרו ראש הממשלה והדוברים האחרים כי המידע יימחק בתוך 30 יום אך בתקנות נכתב כי מידע מזוהה יימחק בתום תוקפן של התקנות - אף שהתוקף לא נקבע והוא יכול להתארך לפי מצב התפשטות המגפה. משרד הבריאות אף רשאי לשמור את המידע למשך 60 ימים נוספים אחרי שהתקנות יפסיקו לחול, וזאת לצורך "תחקיר פנימי של הפעולות שביצע משרד הבריאות".

ראש השב"כ, נדב ארגמן, מסר  כי רגישות השימוש באמצעים הטכנולוגיים ברורה לו ושהוא הורה כי "רק קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי שירות תעסוק בנושא וכן כי המידע לא יישמר במאגרי השב"כ". לדבריו, המידע שייאסף באמצעים שיעמיד השב"כ לצורך ביצע המעקב "יימסר ישירות למנכ"ל משרד הבריאות או לראש שירותי בריאות הציבור, אשר יעשו שימוש במידע רק לצורך מתן הנחיות שתכליתן הצלת חיי אדם". 

המשנה ליועמ"ש: קודם כול קיימת הזכות לחיים. האמירות על מחטף באישון ליל מופרכות | חן מענית

המשנים ליועמ"ש, רז נזרי ודינה זילבר, אישרו כי השב"כ כבר התחיל בביצוע איכונים של טלפונים סלולריים במטרה לאתר את מי שהיה קרוב לחולי קורונה ולהורות להם להיכנס לבידוד.  

המשנים ליועמ"ש הסבירו את החלטת משרד המשפטים לצדד בהחלטת הממשלה להתקין תקנות לשעת חירום שמאפשרות לשב"כ לבצע מעקב איכונים של הטלפונים הסלולריים של האזרחים במסגרת המאבק בקורונה. "אנחנו לא רופאים אבל משרד הבריאות הסביר לנו שהחולים לא מסוגלים לזכור איפה היו בכל רגע נתון בשבועיים שקדמו להדבקות", אמר נזרי. לדבריו, "כשמספרי הנדבקים עולים בטור הנדסי. כבר אי-אפשר בשלב הזה לצפות מהציבור לעקוב אחרי כל העדכונים איפה היה כל חולה. רק לשב"כ יש האמצעים להגשים את התכלית של לדעת איפה היה כל חולה בכל רגע נתון כדי למנוע המשך ההדבקה". נזרי ציין שהשב"כ לא ישמור שום מידע שיאסוף באמצעות המעקבים.

את הדרך שבה התקבלה ההחלטה, באישון ליל ושלא בפיקוח הכנסת, הסבירו נזרי וזילבר בכך שבכנסת, בגלל המצב הפוליטי, אין ועדות ולכן משרד המשפטים היה מחויב ללכת של תקנות שעת חירום. "ברגע שהכנסת תתכנס ויהיו ועדות נוכל להעביר את זה דרכה. אנחנו רוצים בפיקוח פרלמנטרי אבל זה לא בידינו. כל האמירות על מחטף באישון ליל מופרכות בעינינו כי זה נוהל לאורך זמן מתוך הסתכלות והבנה של גודל האירוע. ברגע שמשרד הבריאות הסביר את הסכנה לבריאות של כולנו אז לא יכולנו להגיד שאי-אפשר לעשות את זה אבל כן עמדנו על כך שייעשה בצורה הכי פחות פוגענית שתשיג את המטרה".

זילבר הדגישה כי הייעוץ המשפטי לממשלה צריך לאפשר לממשלה לפעול במקרה כזה. "אנחנו מאפשרים להגשים מהלך דחוף ולצד זה בוחנים אם הדברים נעשים בצורה מידתית שמצמצמת את הפגיעה בזכויות האדם". ונזרי סיכם כי הזכות לפרטיות היא מאוד חשובה וההחלטה התקבלה אחרי הרבה דיונים ולבטים אבל הוסיף ש"קודם כול קיימת הזכות לחיים ויש כאן החלטה שתכליתה לשמור על חיי אדם".