"הקורונה תקפיץ את הרפואה מרחוק שנים קדימה"

"פתאום חווינו עלייה משמעותית במספר הפניות", מספר גל , מנכ"ל חברת קלו מדיקל (Clew Medical), המפתחת כלי בינה מלאכותית למניעת הידרדרות במצב החולים המאושפזים בטיפול נמרץ. "אם בעבר קנייני הטכנולוגיה עבור בתי החולים אמרו לי, 'זה נחמד, תחזור אליי אחרי אישור FDA', 'תחזור אחרי ניסוי גדול יותר', 'אין לי כוח אדם לעסוק בזה עכשיו', פתאום הכול נפתח ונמצאו מסלולי הטמעה יותר מהירים ומקורות לתשלום עבור הטכנולוגיה".

החוויה של סלומון, שלצערו קרתה בצל משבר הקורונה, משותפת לגורמים נוספים הפעילים בתחומי הרפואה מרחוק והבינה המלאכותית, שאמורים לחסוך זמן לצוות הרפואי, וגם לגורמים שפיתחו טכנולוגיות התורמות לזיהוי תחלואה או הידרדרות בציבור, ומנטרות חולים מרחוק. אם בעבר לקחו גורמים במערכת הבריאות את הזמן בקבלת ההחלטה אם להטמיע טכנולוגיה כזו, כעת הכול נעשה דחוף.

תגבור לטיפול נמרץ

חברת קלו פיתחה מערכת בינה מלאכותית שאוספת את המידע ממכשירי הניטור בטיפול נמרץ, ומתריעה על הידרדרות במצב החולה, לפעמים לפני שצוות הרפואה מזהה זאת. המערכת עשויה לחסוך זמן לרופאים. הם יוכלו לגשת מיד לחולים שמצבם מחמיר, ולא יהיו חייבים לנטר כל הזמן את החולים האחרים, שמצבם יציב. המוצר כבר נמצא בשוק ומותקן בכמה בתי חולים בארץ ובחו"ל, אך מחזורי המכירה מתאימים לחברה בתחילת דרכה, המציעה מוצר חדשני שיש בו גם סיכון נתפס, וגם תהליך הטמעה לא טריוויאלי. עכשיו מחזורי המכירה התקצרו, כפי שמדווח סלומון.

מערכות דומות נוספות מוטמעות עכשיו בהתלהבות רבה בבתי החולים, למשל המערכת של חברת ארליסנס, שיכולה להתריע על הידרדרות נשימתית אפילו במיטות שאינן מיטות טיפול נמרץ. מערכות כאלו הותקנו בבית החולים שיבא, במחלקה לטיפול בחולי קורונה.

ברור מדוע מוצרים כאלה הם רלוונטיים במיוחד בימי קורונה, וקל להבין כיצד מצב החירום יכול להעניק לבית החולים תחושת דחיפות, וגם סוג של תירוץ, להתחיל במסע להטמעת מגוון יכולות מהסוג הזה.

"אחד הדברים החשובים ביותר בטיפול בחולה קורונה הוא לדעת מתי הוא מידרדר", אומר סלומון. "אנחנו רואים אצלם הידרדרות איטית, ואז התייצבות או אפילו שיפור ואז לפעמים צניחה פתאומית מטורפת בתפקוד. אנחנו מאפשרים לזהות מתי זה קורה".

סלומון מוסיף שנגיף הקורונה צפוי להביא את ארה"ב למצב של מחסור ב-1.9 מיליון ימי אשפוז, שזה אומר בעצם מדד למחסור בציוד אך בעיקר בצוות רפואי. הרופאים לא יהיו זמינים לעקוב אחרי ההידרדרות, לא של חולי הקורונה ולא של יתר החולים המאושפזים.

אמצע משבר הקורונה, בתי החולים בכלל פתוחים לשמוע ממך, ועוד להטמיע מערכת חדשה?

"אם הטיפול הנמרץ הוא המוצר שנמצא במחסור, אז אותו צריך לתעדף. אני מגביר בעצם את הטיפול הנמרץ".

תחום נוסף שצפוי לפרוץ מחסומים מאוד גבוהים הוא האשפוז הביתי. לדברי עירן טאוס, מנכ"ל חברת נובולוג, התומכת היום גם בחולים מונשמים, אשפוז בית דורש ביטחון מלא של המטופלים ושל הרופאים. מטרת הטכנולוגיה היא לזהות הידרדרות מבעוד מועד ולטפל בה במהירות, ולכן היא דורשת גם יכולות ניטור מעולות וגם יכולות רפואה מרחוק, כדי להסביר למטפל הביתי בחולה מה עליו לעשות בשגרה ובחירום. אף שניסיונות בתחום האשפוז מרחוק כבר החלו, והחיסכון שלהם למערכת הבריאות כבר ברור, גם במניעת זיהומים נרכשים בבתי החולים, הכלים האלה עדיין לא הוטמעו כעניין שבשגרה. הקורונה צפויה לחייב אשפוזי בית (אם בבית המטופל ואם בבתי חולים שדה שיוקמו לשם כך), משום שבתי החולים יהיו מלאים מכדי לקלוט את כל המטופלים. 

"בידוד הוא ברכה לרפואה מרחוק"

טירן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן בישראל, אומר שנגיף הקורונה הוא אכן ברכה לתחום הרפואה הדיגיטלית, והדגש הוא דווקא על תחום הרפואה מרחוק, בין היתר משום הגידול במספר האנשים שלא יכולים כיום לקבל טיפול באופן הקלאסי בגלל התפשטות הנגיף. "בידוד הוא ברכה לרפואה מרחוק", הוא אומר. מעבר לחולים באשפוז בית ולמבודדים, שבאמת אין להם שום אפשרות להגיע לבית החולים, הרפואה מרחוק מטפלת גם באנשים עם בעיות בריאות שונות ומשונות שלא קשורות לקורונה, שלא רוצים לסכן את עצמם בביקור אצל רופא. כמו כן, הרפואה מרחוק מאפשרת לרופאים שהתנסו בקורונה במדינות שבהן הכה הנגיף לראשונה, לייעץ למדינות שעבורן זו צרה חדשה יותר. הקורונה תקפיץ את הרפואה מרחוק שנים קדימה".

"בשנים האחרונות החדשנות בתחום הבריאות משנה כיוון", אומר מעיין לאופר, המוביל את תחום הבריאות בפרוסט אנד סאליבן ישראל. "ההתקדמויות הגדולות הן לא במוצר שיכול לטפל בצורה טובה יותר בבעיה קיימת, כמו תרופה חדשה או מכשור רפואי חדש, אלא ביכולת להביא את הטיפול הרפואי בצורה טובה יותר, כך שבאמת יהיה נגיש באופן אופטימלי ושהאבחון יהיה מדויק ומהיר יותר, כדי להעניק את הטיפול בזמן הנכון לאדם הנכון. הצורך בחדשנות מן הסוג הזה הופך בוער יותר ככל שהמערכת בעומס רב יותר. המערכת תמיד בעומס, אבל עכשיו המצב מקצין ומדרבן לפעולה.

"אנחנו רואים בתקופה הזו הרבה שיתופי פעולה. יש בשוק הרבה סטארט-אפים בתחומים האלה, המון פתרונות, אבל השאלה היא איך מטמיעים אותם. ההתפרצות הזו היא בדיוק הזמן לשלב כוחות, למשל בין משרד הבריאות לבין חברה פרטית, כמו במקרה של Coronapp שפותחה על ידי משרד הבריאות עם חברת בילונג לייף, שהחלה את דרכה בפיתוח עצמאי של מוצרים לקהילות של חולי סרטן, ללא כל קשר לגורם רפואי או ממשלתי, או בין חברת ענק שמגיעה ללקוחות רבים לבין חברת בריאות דיגיטלית.

"למשל בסין, כשהמגפה התחילה, ראינו שחברות מדיה שלא ממוקדות דווקא בתחום הבריאות, כמו ביידו וטנסנט, העלו פלטפורמות לשיתוף וקבלה של מידע רפואי, ואחת האופציות הייתה פנייה לרופא מקוון. זוהי קפיצה אדירה בתפוצה של שירות כזה. חברת הטלפונים הסלולריים וואווי שיתפה פעולה מקוונת עם חוקרים מברזיל ודרום אפריקה וכמובן מסין, כדי להעמיד לרשות החוקרים את יכולות הבינה מלאכותית שלה, מה שתרם לפענוח הרצף הגנטי של הווירוס בתוך שבועות ספורים. אנחנו לא יודעים איך שיתופי הפעולה האלה נוצרו, אבל זה לא היה בדרך הקלאסית עם מכרז ארוך.

"המגזר הציבורי היום מבין את החיסרון שלו בתחום הטכנולוגיה ולמעשה מקדם את הפעולה של חברות הטכנולוגיה. אם בעבר הרעיון של המגזר הציבורי היה 'אנחנו נעשה אפיון מלא של הצרכים הטכנולוגיים ואז נזמין את השירות מחברה חיצונית', היום המודל הוא 'תביאו מה שיצרתם ואחר כך נראה איך הכול מתחבר', וזה מאפשר קפיצות מדרגה בתחום".

דוגמה לכך היא אפילו בדיקת הקורונה עצמה. בארה"ב, ה-CDC, הארגון הממשלתי למניעת התפשטות מגפות, ניסה לקחת מונופול על התחום אך גישתו כשלה, ובהחלטה של רגע הוא פתח אותו לכל מעבדה מסחרית.

"אנשים הבינו שזו לא פריבילגיה"

הורים שהם חברי קופת חולים כללית כבר מכירים את מכשיר הבדיקה טייטו, שניתן לראות בו את הדור הבא של הרפואה מרחוק. והוא התגבר על חלק מהפער בין בדיקה אונליין ללא מגע לבין בדיקה פיזית. המערכת מנחה את המטופל כיצד לבצע את הבדיקה בעצמו, והמערכת יודעת לזהות אם הבדיקה אכן בוצעה כמו שצריך ואם יש לרופא המידע שהוא צריך. הקופה מסבסדת את הבדיקה זה כמה שנים, כדי לשכנע בעיקר הורים לילדים - המבקרים התדירים ביותר במרפאה, ואלה שאצלם לרוב האבחון לא מצריך יותר מבדיקת אוזניים, גרון וחזה - לרכוש את המערכת. עבור הקופה מערכת כזו היא הרבה יותר זולה מאשר מפגש במציאות, במרפאה, במוקד ובוודאי בחדר המיון. "93% מהמשתמשים טוענים כי אכן המכשיר חסך להם ביקור".

בימי קורונה, התועלת של המכשיר מקבלת ביטוי נוסף. בבית החולים שיבא, חלק מהבדיקות של החולים בבידוד מבוצעות מרחוק על ידי המערכת, למרות שהרופא נמצא בבית החולים, כדי למנוע מגע. "אם קודם הגנו על המטופלים המבקרים במרפאה, כעת המכשיר מאפשר לנו גם להגן על הרופאים". ואם עד היום ארגוני הבריאות היססו לומר לחולים שלנו 'אל תגיעו למרפאות, אתם עלולים להידבק פה במשהו', היום ברור לכולם שעדיף להרחיק בין החולים במחלות השונות.

אחרי שטייטו פרץ את הדרך, קמו לו מתחרים כמו MyHomeDoc, שצמחה בחממת סנארה וונצ'רס של החברות פיליפס וטבע. המוצר נמצא בשלב הפיילוט, ולדברי החברה יהיה זמין לציבור בישראל בעוד עשרה חודשים.

לדברי אסף ברנע, מנכ"ל סנארה ונצ'רס, "אנחנו מקבלים כעת פניות לזרז את אספקת המוצר בישראל ומחוץ לה, ואפילו באסיה. אנחנו מרגישים שכל התחום קיבל אישור לצורך, כלומר אנשים הבינו שזו לא פריבילגיה אלא הכרח".

איך אתם חושבים שמערכת הבריאות תיראה אחרי הקורונה מבחינת שירותי הרפואה מרחוק?

ברנע: "אנחנו חושבים שיגיעו שינויים כבר בטווח הקצר, של הטמעה מהירה של טכנולוגיות אבחון, לא רק בבית אלא גם בכניסה לבית מרקחת, שדה תעופה או בית חולים. בטווח הרחוק יותר אני מעריך שנראה יותר רוח גבית לכל מדיניות בריאות ממשלתית, עם הבנה שאי אפשר להשאיר את התחום הזה רק למגזר הפרטי. במקביל נראה מעבר של טיפולים לקהילה, כולל שירותים מורכבים שעד כה זוהו עם בית החולים.

"המשבר הזה יוביל אותנו לכך שפתרונות רפואה מרחוק יעברו לשימוש יומיומי. בעבר העריכו שייקח בין 5-10 שנים להטמיע בחברה ובקהילה פתרונות אלו ואחרי המשבר הזה נראה את זה מוטמע בחיי היומיום. זהו דבר שלא חשבנו שיקרה, בעצם מתרחש כאן זרז אדיר". 

המעבדה שמנסה לגלות מה מאפיין את מי שנדבק

במעבדתו של פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, המוכר כחוקר המיקרוביום האנושי (וממציא הטכנולוגיה של חברת הייעוץ התזונתי דיי טו), החלו לפתח מערכת לאיתור תסמיני קורונה בקהילה באמצעות גילוי דפוסים הנמצאים בתוך מידע רב, שאינם ברורים לעין האנושית. סגל מתכוון לתשאל חולי קורונה מאומתים לגבי תסמיניהם ומסלוליהם, ואז להשוות בין המידע שסיפקו לבין תסמינים ומסלולים של מי שעדיין לא בטוחים אם הם חולים בקורונה. המטרה היא לגלות מוקדי התפשטות חדשים שייתכן שמשרד הבריאות אינו מודע אליהם, וגם להבין את אופי ההדבקה, לדוגמה, מהם המאפיינים הרפואיים וההתנהגותיים (ובהמשך אולי גם הגנטיים והמיקרוביומיים) של מי שנדבק לעומת מי שלא נדבק. כיום התשובה העיקרית שמתקבלת בנוגע לשאלות הללו היא "אנחנו עדיין לא יודעים", אולם בינה מלאכותית חדשה, שלא הייתה קיימת במגפות קודמות, עשויה לשנות זאת.