חברי הרשימה המשותפת לאחר ביקורם בבית הנשיא / צילום: הרשימה המשותפת
עברנו זה עתה מערכת בחירות קשה וגועלית, מלאת הכפשות, השמצות והטלת רפש, שהמאפיין העיקרי בה היה הצגת השלילה והפסול בצד שכנגד. לא ביבי, לא גנץ, לא לפיד, לא החרדים, לא הערבים ועוד כמה לאומים למיניהם. שום דבר חיובי או מועיל.
ערביי ישראל מהווים כ-20% מאזרחי מדינת ישראל, כאשר הרשימה המשותפת זכתה בבחירות האחרונות להצלחה מרשימה, עת הצליחה לקבל 15 מושבים בכנסת. ועדיין, שתי המפלגות הגדולות - הליכוד וכחול לבן - פוסלים אותה מחישוביהם הקואליציוניים בבואם להקים ממשלה, ולא ידעתי על שום מה ולמה.
ערביי ישראל הוכיחו עצמם, ברובם, כאזרחים נאמנים למדינת ישראל. המגזר הערבי הוא מגזר עובד ויצרני, משלם מסים ומקיים את חוקי מדינת ישראל, לא פחות ממגזרים אחרים במדינה, ואולי אף יותר. הם גם לא המפלגה הלא ציונית היחידה במקומותינו. נכון שיש בהם גם מעט קיצונים ו"עוכרי ישראל", כלשון השוללים, אולם גם בצד השני של המפה הפוליטית יש לא מעט קיצוניים ועוכרי המוסדות הלגיטימיים של המדינה (המשטרה, היועמ"ש לממשלה, בית המשפט העליון, ועוד).
ההסתה הפרועה נגד הציבור הערבי בכללותו, תוך שימוש בביטויים "סרטן", "תומכי טרור" "גייס חמישי", ועוד כהנה וכהנה - אינה נכונה עובדתית, אינה מוצדקת ומקוממת עד מאד. רק לשם השוואה, לא מעט יהודים כשרים למהדרין, הואשמו והורשעו בעבירות כנגד ביטחון המדינה, ולא קמה קול זעקה כוללנית נגד מגזר זה או אחר. שנאמר - האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף? רוב רובם של ערביי ישראל והרשימה המשותפת המייצגת אותם אינם "תומכי טרור" ואינם פוגעים בביטחון מדינת ישראל, וראשיה מצהירים על כך השכם והערב. העובדה שהם תומכים במדינה פלסטינית עצמאית, לצד מדינת ישראל, היא לגיטימית לחלוטין, ובעמדה זו תומך גם חלק גדול מהציבור היהודי. עובדה זו לא הופכת אותם לעוכרי ישראל או לגייס חמישי. הא ראיה, קול הזעקה שהקימו תושבי הישובים הערביים לאחרונה, נוכח התכנית בדבר "חילופי אוכלוסין" והעברתם לרשות הפלסטינית, בהצהירם כי הם אזרחי מדינת ישראל, לכל דבר ועניין.
אמת נכון, שמיטיבים היו ראשי הרשימה המשותפת לו התרכזו יותר בבעיות הפנימיות והאקוטיות של המגזר הערבי כגון, האלימות בחברה הערבית, בכלל ונגד נשים, בפרט; הגדלת המשאבים הכספיים; מלחמה בשחיתות בחלק מהרשויות המקומיות, ועוד. סביר בעיניי, כי בכך היו מביאים תועלת גדולה יותר לכלל בוחריהם, ערביי ישראל, מאשר במלחמתם על זכויות העם הפלסטיני.
פסילתם הטוטלית של כ-20% מאזרחי מדינת ישראל, שזכו ל-15 מושבים בכנסת, מנטילת חלק פעיל בחיים הפוליטיים במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, על ידי שתי המפלגות הגדולות - פסולה בעיניי מכל וכל. וכי מה היינו אומרים על פסילתו של מיעוט יהודי משיתוף בשלטון במדינות אחרות? הייתה קמה, ללא ספק, זעקה מרה של אנטישמיות!
שיתופם של ערביי ישראל בהנהגת המדינה חיוני וחשוב - הן להם והן לנו, הרוב היהודי. דחיקתם ממוסדות השלטון אינה ראויה ואינה רצויה, ועלולה לשמש חרב פיפיות. כלל לא ברור, מה רע בתמיכתה של הרשימה המשותפת מבחוץ, בקואליציה כזאת או אחרת. גם לא מופרך לצרף את הרשימה לממשלה. וכי מה פסול, למשל במינוי עו"ד איימן עודה לשר משפטים או ד"ר אחמד טיבי לשר הבריאות?
אז מקסימום הם לא יהיו חברי הקבינט הביטחוני, ויצביעו נגד תקיפות צה"ל בעזה. אז מה?
נראה לי, כי אם מר נתניהו היה נזקק לתמיכתה של הרשימה המשותפת לצורך הקמת קואליציה בראשותו, הוא לא היה מהסס להיעזר בה ברצון ובנפש חפצה, שלא לומר על איתור "עריקים" מתוכה...
סוף דבר ואחריתו - לאחר שנים רבות עקובות מדם, הצלחנו לעשות שלום עם מדינות ערב, מצרים וירדן. הגיעה העת לעשות שלום גם עם ערביי ישראל, ובמידה מסוימת גם עם עצמנו.
הכותב הוא לשעבר שופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב