ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה על הנחיות חדשות למשבר הקורונה / צילום: Gali Tibbon, Associated Press
השבוע, אושרו תקנות הגנה לשעת חירום, לפיהן המדינה, באמצעות שירות הביטחון הכללי, תפעיל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לאיתור פרטים ששהו בסביבת חולי קורונה. מדובר במערכת אנליטית מתוחכמת לעיבוד נתוני איכון - המאפשרת לדעת מי היה בקרבת חולה קורונה וכמה זמן שהה לצדו. משרד הבריאות יוכל כמובן לדווח לאותם אינדיבידואלים כי הם מצויים בסיכון הדבקה וכי עליהם להיבדק או לשהות בבידוד.
לכאורה צעד נדרש בעתות חירום אלו, בהן הווירוס מאיים על המדינה. הרשו לי לחלוק על כך.
בהתאם לחוק השב"כ, שירות הביטחון הכללי אמון על ביטחון הציבור והמדינה. ואולם הקורונה אינה מהווה איום ביטחוני, אלא איום בריאותי. לא בכדי, הרחבת סמכויות השב"כ גם לתחום הבריאותי נכשלה אתמול במסגרת מהלך חקיקה רגיל בכנסת. אי לכך, החליטה הממשלה לעגן את המהלך במסלול "עוקף כנסת" - תקנות ההגנה לשעת חירום; אף מבלי שברור לעת עתה אם ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון ממצה בעניין.
חלית? השב"כ יעקוב אחריך (בסיוע חברות הסלולר שהנתונים שמורים אצלן) ואחרי אלו שבאו עמך במגע. השב"כ יהווה מעין "צינור" שיעביר את המידע לידי משרד הבריאות.
ישנן שאלות רבות שעולות למקרא התקנות המרחיבות את סמכויות השב"כ - כיצד יישמר וינוהל המידע הפרטי שיאסוף השב"כ? כיצד תובטח השמירה על הדיסקרטיות בעת העברתו של המידע למשרד הבריאות? כיצד ינהל ויאובטח המידע על ידי משרד הבריאות? מה יימנע למעשה זליגה של המידע לגורמים שבריאות הציבור היא מהם והלאה? וכדו'.
ניקח למשל דוגמה, נאשם בהליך פלילי או סתם פרט שמצוי בעיצומו של הליך אזרחי, ואשר נתוני האיכון שלו רלוונטיים למשפט המתנהל בעניינו. האם נמצא עצמנו במציאות בה נתוני האיכון שנאספו למטרה בריאותית, יופיעו פתאום במסגרת המשפט אותו הוא מנהל או אשר מתנהל נגדו? או אולי גרוע מכך - מידע פרטי אשר יושג כאמור למטרה בריאותית בלבד, לפתע עלול יהיה לשמש בסיס להגשת כתב אישום (מבלי שהתבקשו צווים מתאימים לאיכון מבית המשפט, בניגוד להוראות הדין הקיימות)?
משקיימת באופן אובייקטיבי סכנה למדרון חלקלק כאמור, עולה השאלה אם הממשלה שקלה אמצעים מידתיים אחרים: כגון לבקש הסכמה מראש של חולי קורונה למסור ישירות למשרד הבריאות ויתור סודיות ביחס לנתוני האיכון שלהם - כך שהמשרד יוכל לקבל נתונים אלו ישירות מחברות הסלולר, וללא מעורבותו של השב"כ? האם לא סביר שרוב החולים ככולם היו מסכימים למסור נתונים אלו מתוך תחושה של אחריות חברתית?
במקום לעודד תפישות עולם חברתיות של סולידריות ודאגה לזולת; ישראל מצאה עצמה, ללא בחירה של ממש, פועלת תחת אידיאולוגיה הנותנת לגיטימציה מלאה לחדירה כוחנית לפרטיות, ביטחוניזציה ותפישות של "האח הגדול" הצופה על כולם והנוטל לעצמו באופן את הזכות לאסוף ולשמור מידע על הציבור תוך פגיעה בפרטיותו. תושבי ישראל בעל כורחם, קיבלו על עצמם החלטה חברתית אידיאולוגית מרחיקת לכת - ובעלת השלכה והשפעה על כלל הציבור ותפישותיו - והכל, ללא דיון מעמיק, בעיצומו של משבר ציבורי, ובתקופה של ממשלת מעבר.
הכותב הוא שותף במשרד איתן מהולל שדות - עורכי דין ועורכי פטנטים. מומחה למשפט חוקתי וליטיגציה מסחרית