יצחק תשובה / צילום ארכיון: גיל יוחנן
בימים אלה, כאשר קבוצת דלק של יצחק תשובה ניצבת מול משבר, עם ערך שנחתך בחדות בשנה האחרונה ועם איגרות חוב שנסחרות בפחות משליש מערכן הנקוב, לא מעט אנשים המכירים אותו נזכרים בעבר ומרגישים כמעט תחושה של דז'ה וו. נכון שהחברה סובלת מההתרסקות הלא צפויה במחירי הנפט והגז, שבשנים האחרונות שמה עליהם את כל יהבה, אפקט הקורונה שהועצם בשל מאבק בין רוסיה וסעודיה וגרם לעודף נפט ולירידת מחירים נוספת. אבל היא גם הגיעה אל המשבר הזה לאחר עסקה שאפתנית ועם חוב של מעל 9 מיליארד שקל.
אנשים שפגשו את יצחק תשובה אי שם ב-2008, בעת המשבר הקודם הענק שבו היה נתון, זוכרים אדם "סתור שיער, כאילו התעורר משינה עמוקה, לא מגולח, שמלמל משפטים כמו, קחו ממני את כל העסקים". זה היה בעת שדלק נדל"ן - תולדת החזון השאפתני והממונף להחריד להקים חברת נדל"ן בינלאומית שבימיה הטובים נסחרה במיליארדים - התרסקה בשווייה ואיימה לגרור אחריה את כל קבוצת דלק אל עברי פי פחת.
"הוא היה מאוד בלחץ בתקופה ההיא. הקרין מועקה, כאב", מתאר אדם המכיר אותו היטב, "ניסה להפוך כל פינה בשביל למצוא פתרונות, השקיע מעצמו, רץ, חיפש, אבל זה היה גדול ממנו".
זמן קצר לאחר מכן התגלה גז במאגר תמר - עוד הימור ענק של תשובה שהצליח בגדול. "אנחנו נכנסים למסעדה", מספר אדם המכיר אותו, "וכל המסעדה מוחאת לו כף. זה היה סחרור מטורף, מהכי למטה להכי למעלה". לולא התגלה בדיוק גז במאגר תמר, מן הסתם היה הטיייקון תשובה נעלם מחיינו. אבל מי שמכור לאוויר הגבהים לא יפסיק רק כי נפל פעם. החוויה הקשה לא גרמה לו לשנות את דרכו, או לאבד מהחזון ומהתעוזה. גם לא השנים שעברו ולא גילו (71).
בשנה שעברה הוא עשה זאת שוב - הזניק את המינוף של הקבוצה לטובת החלום הבא, להיות חברת אנרגיה בינלאומית. בעסקה של כ-2 מיליארד דולר קנתה קבוצת דלק (באמצעות חברת הבת איתקה) את נכסי הנפט של חברת הענק שברון בים הצפוני. "זאת עסקה של פעם בדור" הודיע אז תשובה בהתלהבות למשקיעים. אלה פחות התלהבו. המימון היה יקר - מה ששיקף את העובדה שבעיני המממנים, לעסקה יש מידת סיכון לא מבוטלת - וגם איגרות החוב של הקבוצה הגיבו בעליית תשואות (כלומר, המשקיעים ראו בהן ניירות ערך מסוכנים יותר).
"אם לא היו מגלים את תמר", מוסיף המכר, "לא היה לו סיכוי לצלוח את המשבר בגלל שהוא עובד על מינופים גבוהים. זה דפוס התנהגות. ועכשיו הוא יכול היה להינות מהתזרים מתמר ומלווייתן, הוא לא ילד. אבל התאווה לא פסה ממנו והוא הלך לעסקה הגדולה הזאת. הוא לא נזהר, לא למד לקח. זה דבר לא נתפס. הוא לא צעיר. אבל אצלו אין באמצע. אם זה יצליח - זה יהיה ענק. אם זה לא יצליח - זאת תהיה נפילת ענק".
"אהבת סיכון", אומר אדם שעבד איתו, "היא לא תכונה שעוברת, לא עם ניסיונות העבר ולא עם השנים. אם יש לך אהבת סיכון, אז יש לך. הוא מסוג האנשים שלא משנה כמה יש להם, תמיד ייקח עוד קצת סיכון, זה משהו שלא יודע שובע. מספיק להסתכל על הדרך שלו, אפילו הרכישה של קבוצת דלק מידי משפחת רקנאטי (בהשתלטות עוינת שעוד נדבר עליה) הייתה קפיצה גדולה, מפתיעה וממונפת. ומאז כל הדרך היא בקפיצות גדולות. העסקים שלו לא גדלו בהתפתחות אורגנית אלא בקפיצות גדולות. זה אדם שחושב בגדול.
"הייתי שומע שיחות בינו לבין גיל אגמון (מנכ"ל דלק רכב, בעבר בשליטת קבוצת דלק והיום בשליטת אגמון עצמו) שבהן היה אומר לגיל, תקנה את אל על, וגיל היה תמיד הבלם לדברים כאלה והיה אומר, אני עושה רק מה שאני יודע, ומה שאני לא יודע, אני לא קונה"
"הוא גם אוהב סיכון אבל גם יודע להתנהל נכון", מביע גורם בשוק ההון דעה אחרת. ""נכון שהוא מאוד מוטה נפט עכשיו, והסיכונים מתממשים. אבל עדיין, במשך השנים הוא ידע להקטין סיכונים. צריך גם לזכור שהגיע לאן שהגיע גם בגלל שלקח סיכונים".
ואכן, למען ההגינות צריך להדגיש כי אותה העזה, חשיבה בגדול והנכונות להמר בכל הכוח על החזון, הן גם מה שבנו את תשובה - מקבלן בניין בינוני בנתניה לאחד מעשירי המדינה, ולאיש עם הקרדיט על "העצמאות האנרגטית" של ישראל בזכות הגז ממאגרי תמר ולוויתן. "אנשים שיש להם הרעב והתעוזה", אומר גורם בשוק ההון, "אלה האנשים שמביאים לנו בסוף את היום את ההישגים הגדולים. גם כשתשובה הלך לקדוח בים (במסגרת חיפושי הגז), אף אחד לא האמין. אמרו משוגע, זורק את הכסף. אבל בראייה לאחור, כך הגיעה מהפכת האנרגיה, בזכות החזון שלו.
"אומרים 'היה לו מזל' שמצא גז. אבל באותה 2008 קשה, כשעשו את הקידוח באמצע המשבר העולמי והיה צורך בעוד כסף, שותפים אחרים במאגר תמר (בני שטיינמץ והגיאולוג יוסי לנגוצקי) לא שמו את הכסף, ותשובה וקבוצת דלק הם אלה ששמו אותו. אז המזל הזה הוא מישהו שלקח החלטות והלך איתן כמה שצריך. ההחלטות שלו הן של יזם ואיש חזון, שרואה את הדברים קדימה, וכל המספידים - קחו אוויר".
שוק ההון מסתכל קדימה ודואג
אז נכון, עוד מוקדם להספיד את קבוצת דלק, ויש גם לזכור שהיא גידרה בעלות לא מבוטלת בעת העסקה את סיכון התנודתיות במחירי הנפט סביב מחיר של כ-60 דולר לחבית. זה אומר שאם היא מוכרת בפחות מזה, הבנק המגדר מחזיר לה את ההפרש. במהלך 2020, הגידור הוא על 80% מההפקה, ובשנת 2021 הוא יורד ל-55%. אבל אנליסט החפץ בעילום שמו לא נרגע. "הקבוצה אומרת לנו גידרנו, יש לנו מזומן לשנתיים, אין בעיה. אבל כשעושים כל מיני חישובים קדימה, דלק נראית כמו ספינה לפני מערבולת, שרב החובל שלה אומר, ב-200 מטר הבאים הכל בסדר. הים שקט".
אבל שוק ההון מסתכל קדימה ודואג, והדאגה שלו מהדהדת. במיוחד עכשיו, כאשר אחד מהנושים, סיטי בנק, קם ועשה מעשה: הקבוצה לוותה מסיטי בנק סכום שנשאר ממנו לפירעון 57 מיליון דולר. מועד הפירעון עוד למעלה משנה, והבטוחות לה הם 15% ממניות דלק קידוחים. דלק קידוחים, בשליטת קבוצת דלק (59%) היא פרת המזומנים של הגז: היא זו המחזיקה חלק ממאגרי תמר ולוויתן וממנה אמורים להגיע הדיבידנדים לקבוצה, שבעזרתה יפרעו את החובות.
אבל סיטי בנק, בטענה שערך הבטוחות ירד במידה המהווה הפרה של תנאי ההלוואה, דרש פירעון מיידי של ההלוואה וכשלא נענה - מימש כ-12% ממניות דלק קידוחים, בהנחה אדירה על מחיר השוק אך בסכום שמכסה את ההלוואה, ומכר אותן למשפחת דיין (בינתיים גם טדי שגיא התעניין במניות). דלק הזדרזה להוציא צו מניעה, עורכי הדין אמרו, כוח עליון, נגיף, לא תוקפים בזמן מגיפה. "הקבוצה יודעת לעמוד בהתחייבויות שלה כסדרן", טוען גורם בשוק ההון, "אבל לא כשבאים ואומרים, פרע לנו הכל היום. הקבוצה לא יכולה לשלם מהרגע להרגע, אבל הגז והנפט ימשיכו לזרום וימשיכו לצרוך אותם, והקבוצה צפויה להיות מסוגלת לשלם".
לא כולם סבורים כך. בעיקר אם תקרה עסקת סיטי-משפחת דיין. זו מדאיגה מאוד את בעלי האג"ח - שגם קודם לא היו ממש רגועים - והמלים הסדר חוב כבר צצות באוויר. למעשה, נאמני האג"ח, משמרת והרמטיק, זימנו ליום ב' הקרוב (23 במרץ) אסיפה של מחזיקי האג"ח לצורך "דיווח, עדכון והתייעצות".
ותשובה? אי אפשר להימנע מלהבחין בתמונה שחוזרת על עצמה. בגיל 71 תשובה שוב מתרוצץ לחפש נזילות ומוכר נכסים, במחירים המשקפים את הלחץ: קבוצת דלק מכרה את ההחזקה שנותרה לה (20%) בהנדסת התפלה תמורת 170 מיליון שקל. רק לפני שנה מכרה לאותו הקונה (קבוצת אבשלום פלבר) 30%, במחיר גבוה ביותר מ-20% (למניה).
ואילו תשובה עצמו חתם על זיכרון דברים למכירת השליטה (70.7%) בחלק מהנדל"ן שלו בישראל, לבעלי השליטה בקנדה ישראל תמורת 205 מיליון שקל. הוא עשה זאת מפני שגם ברמה האישית יש לו חוב גדול לבנקים שהוערך ב-1.5 עד 2 מיליארד שקל לבנקים בישראל, בעיקר בנק הפועלים, ואין לדעת כמה הוא חייב לבנקים בחו"ל. הבטוחות לחוב הן כמובן אותן מניות של דלק שערכן עכשיו ירד, מה שגורם לבנקים לדרוש ממנו לחזק את הביטחונות. "עצם העובדה שהוא מכר חברה הנקראת על שם בנו אלעד", אומר אדם המכיר אותו, "היא בלי ספק מכה רגשית עבורו".
החלום על שוק האנרגיה הגלובלי
לפני כחמש שנים, החליטה קבוצת דלק החלטה אסטרטגית: להפסיק להיות חברת החזקות שיש לה נכסים כמו חברות ביטוח (הפניקס בארץ וריפבליק בחו"ל), ברק קפיטל, תחנות דלק באירופה, בתי זיקוק (דלק US) , דלק רכב, הנדסת התפלה ועוד. "גם מפני שחברות החזקה כאלה פסו מהעולם", אומר אדם המכיר את החברה, "כי אף אחד לא רוצה לקנות מניה של חברת החזקות כדי להשקיע בגז". אבל גם בשל ההגבלות שהוטלו עליה בישראל: הפרדת נכסים ריאליים ופיננסיים שחייבו מכירת הנכסים הפיננסיים וכן ההגבלה שהוטלה עליהם כמחזיקים בחלק ממאגר לוויתן: למכור את החזקתם במאגר תמר ולא להשתתף בשוק קידוח נוסף.
"הם רכשו בתחילה את איתקה, ואחר כך, דרכה, את נכסי הנפט של שברון בים הצפוני. הרציונל היה לשים את עצמם בשורה אחת עם חברות בינוניות של חיפושי גז ונפט", מסביר האנליסט האנונימי, "כי כשאתה קטן, אף אחד לא ממש סופר אותך, והם רצו להגיע לגודל שמאפשר הנפקה בלונדון. יש כאלה שיחשבו שזה שיגעון גדלות, אבל הם חשבו שיש פה עסקה כלכלית טובה".
"חברה לא יכולה רק למכור ולמכור", עונה הגורם המכיר את החברה. "או שמביאים לה עסקים חדשים, או שהחברה מתה. העסקה שנעשתה (שברון) הייתה ברמת מינוף סבירה. לבוא ולבדוק אותה היום, כשמוכרים חבית נפט ב-25 דולר לחבית זה כמו לשלוח טוטו במוצאי שבת. לדלק לא הייתה ברירה. היא חיפשה שנה שנתיים חברות להשקעה, ובגיאוגרפיה אחרת (כלומר מחוץ לישראל)".
אלא שיניב פגוט, האסטרטג הראשי של איילון בית השקעות, מילא את הטוטו עוד ביום שישי. ביולי שנה שעברה כתב טור בגלובס שבו שאל למה תשובה צריך את עסקת שברון. היום הוא אומר: "כשזה נכתב, ראיתי ברמה האנושית אדם ששרד הסדר חוב קשה של דלק נדל"ן, ויצא מהסיפור הזה כמו הודיני, עבר את זה על גופו, היה בחוף מבטחים - ופתאם עושה עוד פעם כניסה אגרסיבית בכל הכוח למאגר של נפט, וכדי להרגיע הוא אומר, גידרתי חלק מהסחורה.
"אבל אני רואה עלות גיוס של החוב שמשקפת את הסיכון: לא נתנו לו את זה ב-3% ריבית, אלא כמעט ב-10%. אלה ריביות שבאותה תקופה היו תלושות מהמציאות. זו הייתה נורה אדומה. גם הפריע לי שהוא מגיע לרכישה הזאת בסוף מחזור כלכלי (סייקל) ולא בתחילתו, וכל תחזיות הצמיחה מדברות על האטה בביקושים, בעוד המחירים גבוהים יחסית.
"בנוסף, לקחת את כל החברה ולשים אותה על נכס בסיס אחד (הנפט והגז תלויים אחד בשני במחיריהם, וכשהנפט יורד גם הגז יורד, ש' ל') שמחירו אינו נשלט על ידי החברה נראה לי מגביר את הסיכון. מה גם שיש חוסר ודאות סביב משק הגז הישראלי, והיכולת שלו למכור את הסחורה שלו.
"לתוך כל זה אני מוסיף שאנשי עסקים ישראלים, כולל תשובה עצמו בעבר, שניסו להפוך לאנשי עסקים גלובליים התקשו בזה וקיפלו את הדגלים והתכנסו. אז הרעיון להיות שחקן מרכזי בשוק האנרגיה הגלובלי נראה קשה. יכול להיות שזה היה מצליח, אבל זה היה הימור גדול. לא למדתי פסיכולוגיה, אבל לו תשובה היה קרוב משפחה שלי הייתי אומר לו, עצור. אתה יכול לצאת אחד מגדולי המדינה בזכות פיתוח משק הגז, ואתה הולך ומסכן הכל".
"גם הפרסונל סביבו", הוא אומר ומכוון למנכ"ל החדש עידן וולס, "צריך לעזור לו לנווט. זה תפקיד של המנהלים לעצור אותו". אלא שוולס רחוק מלהיות "המבוגר האחראי" שלוחץ על הבלם. הוא מתאים באופיו לבעל השליטה, או כפי שהגדיר זאת מקורב אליו בכתבה ב-G כשנכנס לתפקיד "הוא אדם שמסתער קדימה, ויש אנשים המפרשים זאת כאגרסיביות" - גישה שהולמת את החזון ואהבת הסיכון של הבוס. על אף כישוריו הרבים של וולס, שאלה נפרדת היא אם חברה שיש לה חוב גבוה כל כך לא צריכה מנהל בעל רקורד מוכח מחוץ לקבוצה שגם לוחץ לפעמים על הבלמים.
"בסוף היום", מתקומם גורם בשוק ההון, "אי אפשר להתנתק ולהסתכל במה שקורה בקבוצת דלק במנותק ממה שקורה בעולם ובשווקים. זו טלטלה אדירה, אירוע היסטורי. ועדיין ההחלטה האסטרטגית להתמקד בתחום האנרגיה נכונה. העסקה של איתקה ושברון היא עסקה מצוינת, והיא תתן את אותותיה מבחינת תוצאות. החברה לא הלכה על חיפושי נפט, אלא על מאגרים מפיקים שכבר מביאים כסף לקבוצה".
אבל המינוף לא היה גבוה?
"בתרחישי קיצון תמיד בראייה בדיעבד אומרים אולי היה צריך לעשות את העסקה קצת אחרת".
והמחיר?
"אי אפשר לדעת מתי סייקל מתחיל ונגמר. זה הכל חוכמה בדיעבד. העסקה הייתה במחיר נכון, ועובדה שעוד חמש קבוצות בינלאומיות התמודדו עליה, פחות או יותר באותו טווח מחירים. אם קבוצת דלק חפצת חיים, היא הייתה צריכה למצוא חזון להמשך התפתחותה, אחרת כל יהבה היו ההחזקות בלוויתן ותמר. ההתמקדות והניתוח המאוד הביקורתי כנגד הקבוצה ונגד מי שעומד בראשה זה חלק משמחה לאיד. ריטואל של אנשים שרוצים לבוא ולהגיד אמרנו לכם".
תעוזת הקבלן וקריסת דלק נדל"ן
אדם המכיר את תשובה אומר כי יהיה זה צחוק הגורל אם תאושר העסקה של מכירת 12% מדלק קידוחים למשפחת דיין: "אמיר דיין אולי יעשה לתשובה מה שתשובה עשה לרקנאטים".
בשנת 1997 - כך סיפר תשובה ל"מרקר" בכתבה מ-2004 - קרא תסריט של השתלטות עוינת על דלק, אז בשליטת משפחת רקנאטי. "זה נראה כמו ה'משהו הגדול' הזה שאני מצפה לו", אמר אז. "הפריצה שאני חולם עליה כבר שנים". הרעיון היה בלתי מתקבל על הדעת עבור כל בר דעת - קבלן נתנייתי 'ישתלט' על חברת ההחזקות הענקית של בני אצולת הממון? אבל תשובה הרי חושב בגדול, והוא הצליח באמצעות איסוף מניות וכמובן מינוף גבוה לבצע את המשימה ולהקפיץ את עצמו לליגה הלאומית.
אותה תעוזה עצמה תהיה לו לרועץ לימים בדלק נדל"ן: "מעבר למשבר העולמי", משחזר אדם המכיר את החברה, "דלק נדל"ן קרסה כי לקחה התחייבויות אדירות, גם מעבר לחובות האג"ח. באותה תקופה, 2007, בחו"ל נתנו הלוואות מאוד גדולות לרכישת נכסים, ועבור עסקות של מיליארד שקל, הביאו 100 מיליון ואת השאר לקחו בהלוואות ואג"ח. זה מודל שעובד רק בשוק שעולה, אבל קורס כשהשוק יורד. ברגע שאתה הולך על מינוף מאוד גבוה, והתוכנית העסקית משתבשת, אתה יכול לאבד את כל העסק. זה מה שקרה לו אז - ואני מקווה שזה לא מה שיקרה לו עכשיו".
אדם אחר שמכיר היטב את החברה מספר שגם אז עוד היה אפשר לנסות להציל את החברה, באמצעות פריסת החוב לעשר שנים. המנכ"ל דאז, איליק רוז'נסקי, בנה עם המוסדיים תוכנית שעל פיה הם יקבלו בטוחות נוספות: נדל"ן מניב בארץ שלא היה משועבד, ויסכימו לחכות. "אבל פתאום בא יצחק ואמר רגע, יש לנו אג"ח בשני מיליארד שקל. כמה הם שוות בשוק? אמרו לו, 1.5 מיליארד. אז הוא אמר, בואו נחתוך באמצע, והציע לבעלי האג"ח 1.7 מיליארד. זה הרס את התוכנית כי הוא היה גרידי". קשה לדעת אם ההסדר שבוטל היה אכן מציל את החברה - אבל בעוד אנשים מודאגים הגיעו אליו לשאול מה קורה איתה, הוא לקח אותם לחדר הסמוך וסיפר בעיניים בורקות על הפרויקט האישי הבא שלו - פלאזה לאס וגאס בשיתוף נוחי דנקנר. לימים, ישרוף הפרויקט הכושל הזה לשני האישים בסביבות 2.5 מיליארד שקל.
עם ההצלה של מציאת הגז של תמר, חזר הצבע ללחייו של תשובה, והוא יכול היה ליזום את המהלך המתוחכם הבא: הפרדת דלק נדל"ן מהקבוצה באמצעות חלוקתה לבעלי המניות שלה, והוא בראשם (דיבידנד בעין). לאחר שנים אחדות, נגררה דלק נדל"ן להסדר חוב שהסב למחזיקים תספורת של 65% על חוב של 2.1 מיליארד שקל. אבל תשובה כבר סיפר בעיניים בורקות על תעלת הימים, עוד פרויקט שלא יצא לפועל.
הלהט לא פסק גם כאשר הגיעה העת לחזון הבא, חברת האנרגיה הבינלאומית. כרגע נראה שכל מעשי ידיו של תשובה עומדים לטבוע בים הצפוני. אבל מצד שני, הניסיון מורה שעוף החול הזה תמיד קם, מחוזק ועשיר מאשר קודם. אולי זה גם יקרה הפעם.
מקבוצת דלק נמסר: "קבוצת דלק, מהקבוצות החזקות והמובילות במשק הישראלי צפויה ליהנות בשנת 2020, ובשנים שלאחר מכן, מתזרימי מזומנים משמעותיים מהפעילות של חברות הבנות, ובכללן איתקה ונכסי שברון, כמו גם משורה של פעולות עסקיות שבכוונתה לבצע ולהשלים.
"מגפת הקורונה, שגרמה לחוסר יציבות מתמשך בשווקים העולמיים ולירידה חדה במחירי הגז והנפט אמנם יצרה אי וודאות ובהלה גדולה בשווקים, אך יחד עם זאת, קבוצת דלק ממוקדת במטרות, ביעדים ובאסטרטגיה העסקית שקבעה לעצמה. בכוונתנו להשתמש בתזרימים שהקבוצה צפויה לקבל בשנה הקרובה ובשנים שלאחר מכן, כדי לפרוע את כל ההתחייבויות לצד המשך פיתוח של פעילות הקבוצה.
"לכל המלעיזים, ולכל המבקרים, שמתעלמים מהמצב העולמי בשווקים בעקבות מגיפת הקורונה יש לנו מסר ברור להעביר - קבוצת דלק איתנה וחזקה ובעלת יכולות פיננסיות, והיא ותעבור את המשבר העולמי הנוכחי בהצלחה".