משבר הקורונה. ירידות משמעותיות בבורסות בכל העולם / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בכל פעם שיש ירידה בהכנסות של קבוצה גדולה באוכלוסייה, זה משפיע על כל כלכלת המדינה. כרגע ענף התיירות מושבת כמעט לחלוטין, וענף הפנאי מושבת גם הוא. עובדים רבים במשק עובדים מהבית חלקית בגלל סגירת מוסדות הלימוד, או יוצאים לחל"ת כפוי מצד המעסיק. אפילו חלק מעובדי ההוראה, שהובטח להם שכרם, לא יגיעו לשכר הרגיל שלהם. עובדים בבידוד יקבלו שכר חלקי לפי החוק על ימי מחלה, וגם זה - רק אם נותרו להם ימי מחלה לא מנוצלים. גם מי שזכאי לפי חוק לדמי אבטלה בגין החופשה הכפויה, מדובר על 70% מהשכר ועד לתקרה של כ 7,000- שקל. כאשר קבוצה גדולה של אנשים מרוויחים פחות, הם מתחילים לצרוך פחות, והמעגל מתרחב לעוד ענפי משק וחוזר חלילה.
במקביל אנו רואים ירידות משמעותיות בבורסות. המשבר הוא לא רק כאן, אלא כלל עולמי (ועדיין לא הגיע לחלקים משמעותיים מהעולם, כמו ארה"ב). הפנסיות של כולנו מושקעות יותר או פחות בשוק ההון; קופות גמל, קרנות השתלמות וכספי העתיד של רבים מושקעים במניות, וכולם נכנסים לבהלה רבה מהירידות הנצפות.
איך אפשר להתמודד, להתנהל נכון ולהוריד את רף הלחץ והמתח?
כמו בכל משבר, אנחנו מנסים למזער נזקים: זה לא הזמן לעשות רכישות גדולות (גם אם תכננו אותן מראש), לא לרוקן את מדפי הסופרמרקט ולהצטייד במלאי, ולא לצאת מהשקעות או להעביר אותן למסלול סולידי. אף שהבנקים למשכנתאות מציעים הקפאת משכנתא וכדומה, לא למהר לעשות זאת.
לכתבות נוספות במתחם "ימי קורונה" הקליקו כאן>>
אז מה כן לעשות?
1. לנסות לשמור על שגרה דלת הוצאות: לעשות קנייה שבועית רגילה בסופרמרקט, תוך התחשבות בכל מה שיש בבית וממילא רוצים לחסל לפני פסח. מקומות בילוי סגורים וזה חסכוני, ואפשר לארגן תעסוקה נהדרת לילדים בבית: לשתף אותם בעבודות הבית, ליצור מחומרים שיש בבית, לצאת לטבע היפה והחינמי. אמנם ערב פסח, אך לא חייבים לנצל זאת כדי להתחדש בביגוד. אפשר להמתין עם רכישת ביגוד עד יעבור זעם, ועד שנדע
מהן ההכנסות שלנו עכשיו.
2. ילדים גדולים ובני נוער יכולים להרוויח כסף בעצמם בתקופה זו: בייביסיטר, עזרה בניקיונות פסח, גינון, שטיפת רכב, שיעורי עזר לילדים צעירים וכדומה. אנחנו הצרכנים של זה, אז מצד אחד לא להתלהב ולשלם לכל ילד שמציע עזרה בזול, ומצד שני: אם יש באפשרותנו, זה יכול להיות נחמד לשלם על שיעור פרטי רק 50 שקל ולא 150 שקל.
3. ככל שניתן, להמשיך לעבוד ו/או לייצר תזרים הכנסות: מי שלא יכול לצאת לעבודה אך יכול לעבוד מהבית - מעולה. הורים לילדים צעירים: לחלק את היום עם הילדים בין ההורים ולפנות שעות עבודה לכל אחד. מי שהוצא לחל"ת - לממש את מלוא הזכויות שלכם כמובטלים. מורים וסטודנטים יכולים ללמד שיעורים פרטיים בזמן שהתפנה להם. עצמאים - לשמור על לקוחות קיימים, לטפל בגבייה, ובהמשך פרסום ושיווק שוטף.
4. לא למהר למשוך כספים שיש בצד. אנחנו ממליצים תמיד לייצר "מאגר שקט": כסף לבן ליום שחור. מי שהצליח וחסך, לא למהר להשתמש בכסף הזה. השלב הראשון הוא לצמצם ולהתייעל, ורק אם אין ברירה נמשוך לאט ובמשורה ונשמח שהיה לנו כסף בצד.
5. השקעות: אם השקענו מראש נכון, הכסף המושקע לא אמור להטריד אותנו בתקופות משבר וחוסר ודאות. כספים לטווח קצר אמורים להיות מושקעים במסלולים ללא סיכון, וכספים שמושקעים לטווח ארוך אמורים להיות בפיזור גבוה ומיועדים לעבור משברים וירידות ולצלוח אותם בשלום. למשוך את ההשקעות בתקופה כזאת זו החלטה רגשית שלא נכונה כלכלית כמעט אף פעם. אל תסתכלו על הירידות של ההשקעות שלכם, תישנו טוב בלילה ותמתינו עד יעבור זעם. השקעתם לטווח ארוך, ולשם תמשיכו לצעוד.
6. הוראות קבע של השקעות: כחלק מהניסיון לצמצם בכל מה שלא דחוף, אפשר לשקול
להקפיא את המשך ההשקעות. כניסה להשקעות חדשות: אמנם יש שיגידו שזה זמן טוב להיכנס (קונים בזול ובעתיד המחירים צפויות לעלות), אך רבים סוברים שמכיוון שעיקר המשבר עוד לפנינו (כשיגיע לארה"ב), בשבועות אלו עדיף להיות ב"שב ואל תעשה" - לא לצאת מהשקעות אך גם לא להיכנס אליהן.
7. הלוואות ומשכנתאות: לנסות להמשיך לשלם. אם גם לפני המשבר הייתה לכם בעיית תזרים, בוודאי הקפאת הלוואות או פריסתן הן לא הפתרון הנכון. פנו בהקדם לייעוץ כלכלי. אם עד עכשיו הייתם מאוזנים וכעת אתם לא מצליחים לעמוד בהחזרים השוטפים בגלל ירידה בהכנסות, אפשר להשתמש בהקלות שניתנו להקפאת תשלומי המשכנתא (ולקחת בחשבון שזה יעלה לכם את ההחזר החודשי בעתיד). לגבי לקיחת הלוואות: הלוואה נותנת הקלה מיידית, אך משעבדת את העתיד ומעלה את החיוב החודשי, ולכן כדאי תמיד להתייעץ עם יועץ כלכלי לפני צעד כזה.
ומעט על הזכויות שלנו בתקופה זו: אף אחד עדיין לא יודע מה בדיוק יקרה. לרוב העובדים לא ברור מה תהיה משכורת מרץ שתיכנס בתחילת אפריל. כל יום מתפרסמות הודעות חדשות ועדכונים אחרים. המדינה מראה נכונות גבוהה לצאת מההגדרות היומיומיות ולתת מעבר למה שניתן באופן רגיל: סיוע לעצמאים, דמי אבטלה מיידיים לאנשים שהוצאו לחל"ת וכדומה.
תוכלו להיעזר ב"כל זכות", שהקדיש דף למשבר הקורונה: www.kolzchut.org.il או במשרד הכלכלה - סיוע לעסקים שנפגעו מהמשבר: www.sba.org.il.
מוזמנים לשאול ולהיעזר ביועצים שלנו ב"מקימי", הן באופן מקוון, דיגיטלי, והן בפגישות בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
*תמר מיכלסון היא רו"ח ומלווה משפחות ב"מקימי" - ארגון ללא עלות לשיקום משפחות על ידי ייעוץ, סיוע והכוונה אישית של גורמי מקצוע פיננסיים.
לכתבות נוספות במתחם "ימי קורונה" הקליקו כאן>>