גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרכז קניות ריק לאחר הוראת משרד הבריאות לסגור את כל מקומות הפנאי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות אמר היום בתדרוך עיתונאים כי ישנה מגמת התייצבות בקצב גידול מקרי הקורונה המאומתים ביום, במקביל להגדלת מספר הבדיקות: "אנחנו רואים בממוצע כ-200 בממוצע מקרים ליום, וזו מגמת התייצבות. חלק מזה קשור לכך שאנחנו עושים יותר בדיקות. אנחנו לא יודעים לומר כמה חולים בדיוק יש בקהילה. יש כל מיני מודלים, וזה נע בין 1000 לעשרת אלפים. אנחנו צריכים להשלים את תמונת המידע. לכן הזמנו חצי מיליון בדיקות נוגדנים מהירות (המתבצעות על ידי דקירה של האצבע, בדומה לבדיקות סוכרת), ואני מניח שהן יגיעו ביומיים הקרובים. זה יאפשר לזהות את החשיפה ולהעריך כמה חולים יש בישראל. האמינות של הבדיקה היא לא 100%, אבל היא יכולה לייצר תמונת מצב".

לאחר שהתברר כי המידע שהתקבל באמצעות תוכנת המעקבים של השב"כ איננו מדויק, סיפר גורטו כי היום תושק אפליקציה למעקב אחר החולים, שתאפשר לציבור הרחב להתעדכן בתמונת המצב ולדעת האם הוא שהה בקרבת חולה. האפליקציה מתבססת על נתוני השב"כ ותהיה זמינה להורדה באייפון ובאנדרואיד.

באשר להגדלת מספר הבדיקות המבוצעות, אמר גרוטו כי במשרד הבריאות הדגש איננו על ביצוע בדיקות רבות יותר, אלא על "ביצוע סקרים בקבוצות שונות באוכלוסייה כדי להעריך את רמת ההתפשטות. אנחנו עובדים עם מומחים שמבצעים מודלים מתמטיים, ומעריכים את התרחישים כדי לקבל תמונה מלאה עבור מערך קבלת ההחלטות. משך הזמן שבו יחולו ההגבלות, תלוי ברמת ההיענות של הציבור. ככל שההיענות תהיה טובה יותר, הסגר יהיה קצר יותר. זה יכול להיות שבוע עד עשרה ימים, ויכול להגיע גם לחודשיים-שלושה או לא תהיה היענות".

כשלאורך הימים האחרונים נשמעו טענות חוזרות באשת לסוגיית המחסור בציוד רפואי, אומר גרוטו כי "בחלק מהדברים יש לנו יתירות, ויש נקודות בעיתיות יותר. לא היו לנו מטושים. התחלנו לחפש כאלו ברגע שהתחיל האירוע, ויש הרבה הזמנות שבוטלו כי מדינות הלאימו את המוצרים האלו. ממחר ואילך לא צפויה בעיית מטושים. עד כה הגיעו לישראל קרוב ל-5000, ומחר נקבל כמות דומה. ביום שלישי ואילך יהיה לנו קצב ייצור של 15 אלף מטושים ביום, עד סוף האירוע".

כשברחבי העולם עולה מספר החולים המאומתים וכן מספר המתים כתוצאה מקורונה, משרד הבריאות מעריך כי בתרחיש הגרוע, יכולים למצוא את מותם בישראל 10-20 אלף בני אדם, אך חלקם היו נכללים ככל הנראה בין 40 אלף הנפטרים בישראל ממחלות מדי שנה, בשל מחלות רקע קשות. זהו התרחיש הקיצוני ביותר, ולדברי גרוטו "במלחמת ישראל הכי גרועה לא מתה כמות כזו של אנשים בפרק זמן של חודשים בודדים"

האם הבדיקות מהימנות דיין בכדי לשקף את תמונת התחלואה האמיתית בישראל? בשערי צדק, אדם עם מחלות רקע נמצא שלילי לקורונה, אך לאחר שעות ספורות נבדק שוב ונמצא חיובי. ההסבר של משרד הבריאות לכך, הוא התפתחות המחלה עצמה. "אם חוזרים על בדיקה בהפרש של מספר ימים או שעות, יכול להיות שיהיה הבדל בתוצאה", מסביר גרוטו. "זוג שיצא מהספינה ביפן, נבדק מספר פעמים ובכל פעם התקבלה תוצאה אחרת. יכולים להיות שינויים - בבוקר אדם יהיה חיובי ובערב שלילי. בדיקות מעבדה הן לא מהימנות ב-100%".

בימים האחרונים ישנה מחלוקת בין השר נפתלי בנט לבין משרד הבריאות, כאשר בנט טוען כי יש להוציא את החולים הקלים מן הבית ולבודד אותם במלונות הייעודיים לכך. באשר למחלוקת בין המשרדים, אומר גרוטו כי הסמכות המקצועית היא משרד הבריאות, ובאשר לבידודי הבית, אומר כי "לדעתי עדיף לשים אנשים בבידוד בית, אבל ראינו לאורך הדרך שיש אנשים שזה בלתי אפשרי עבורם - בין אם יש להם משפחה גדולה או אדם שאין לו בית. יכול להיות שמבחינת משרד הביטחון ברירת המחדל היא מלון, מבחינתנו ברירת המחדל היא בית".

נקודה נוספת העולה מן הדברים, היא החשש להידבקות באמצעות משטחים. בין אם מדובר במשלוח המגיע מהסופר ומונח על סף הדלת, או משטחים במרחב. משרד הבריאות מפנה למחקר שפורסם השבוע, ובחן את הישרדות הנגיף על סוגים שונים של משטחים. על כך, מוסיף גרוטו כי חשוב לדעת שגם אם אכן נותר ריכוז מסוים של הנגיף על משטח, זה לא אומר שהוא מדבק. " יש מנה אינפקטיבית מסוימת שנדרשת כדי להידבק, וצריך ככל הנראה 'מנה' גדולה כזו. אנחנו לא חושבים לכן שיש בעיה עם משלוחי מזון למשל. אך בכל מקרה, חשוב לשמור על היגיינה ולהרבות בשטיפת ידיים".