איכון סלולרי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
בשם מאמצי המדינה לבלום את התפשטות מגפת הקורונה, התקינה ממשלת ישראל, בהליך-בזק, תקנות שעת חירום המסמיכות את השב"כ לעשות שימוש ביכולותיו הטכנולוגיות השמורות למקרים של "פצצה מתקתקת", במטרה לזהות את נתוני מיקום ונתיב תנועת חולה הקורונה וזיהוי כל האנשים שבאו במגע קרוב עימו, וכך ניתן יהיה לדווח לאותם אנשים ישירות למכשיר הטלפון שנחשפו לווירוס הקורונה ושעליהם להיכנס לבידוד או להיבדק.
מה שלא נאמר בתקנות הוא כי היתר גורף זה יאפשר לשב"כ חשיפה של מיקומי כל משתמשי הסלולור בישראל לאורך כל תקופת הבדיקה, כמו גם למידע רב נוסף. המידע היחיד שנאסר על השב"כ הוא עיון בתוכן השיחות שניהלו אותם אנשים שנבדקו, וכי השב"כ ורשויות המדינה יעשו שימוש במידע שנאסף אך ורק לתכלית מיגור מגפת הקורונה, והוא אמור להימחק בתום תקופת תוקפן של התקנות.
אכן השעה קשה, ותחושת כלל הציבור היא של עת חירום לאומי, המחייבת צעדים קיצוניים, ולכל הפחות כאלה החורגים משגרת העשייה. בדיוק לשעות קשות שכאלה, נקבעו עקרונות היסוד של הדמוקרטיה, בין אם היא מתגוננת מפני אויב חיצוני או מפני וירוס אלים.
עקרונות אלה מעניקים לנו את הכלים לבחון ולהכריע האם תמרור האזהרה שהונף מעל החלטה זו מוצדק ואינו מנוגד לערכי היסוד. האומנם מדובר בצעד הכרחי המקיים את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים?
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן את חובת המדינה ואורגניה להקפיד על איזון ראוי בין האינטרסים והזכויות הנוגדים, כאשר רק בלית ברירה תותר פגיעה בזכויות יסוד, וגם אז בצורה מידתית, כך שהפגיעה בזכות היסוד תהיה המינימלית ההכרחית לשם שמירה על שלומו וביטחונו של הציבור. אומנם בשעת חירום קובע החוק כי מותר להתקין תקנות חירום שיפגעו בזכויות היסוד, ואף לשלול אותן אך מתנה הקלה זו בכך שהפגיעה בזכויות תוגבל גם בזמן, וליתר דיוק לתקופה שאינה עולה על הנדרש.
גם אם מדובר בצעד הכרחי, הרי שיש להקפיד על איזון ראוי
בהתבסס על הנתונים שבפנינו, הרי שלעת הזו עומדים לרשות המדינה אמצעים נגישים וקלים יותר. כך למשל על-פי חוק גם למשטרת ישראל קיימת סמכות בחוק לבצע איכון סללורי, אלא שסמכויות אלה כוללות פיקוח שיפוטי על מעשיה, באשר על המשטרה לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו שיפוטי המורה לחברות הסלולר להעביר לה את הנתונים; אמצעי אחרי הוא פנייה ישירה לחברות הסלולר, בהסכמת החולה, ולקבל את מלוא פרטי המיקום הצריכים. בעת הזו, בטוחני כי כל חולה ייתן הסכמתו לפניה כזו, ובמקרים שיסרב - הרי שמשטרת ישראל תדע לספק את הנתונים, אגב כפי שכבר עשתה במהלך משבר זה - לפחות בפעם אחת בה נדרשה לסייע למשרד הבריאות לעקוב אחר תנועותיו של אחד החולים.
עיקר הבעייתיות נעוצה בתחושה כי התקנת התקנות נעשתה באישון לילה, בדרך של משאל טלפוני וללא כל דיון מעמיק ופירוט מתבקש. אין בתקנות את אבני היסוד ההכרחיות בהיתר קיצוני ורגיש שכזה - סוגי המידע שיאסף ותנאי השימוש בו, אופן השימוש במידע, החזקתו ומחיקתו, ולרבות מספרם של נשות ואנשי השב"כ להם יותר העיון במידע שייאסף. התקנות מותירות החלטות גורליות אלה לאורגני משרד הבריאות בנוהל ייעודי שיאשר היועץ המשפטי לממשלה. לא ייתכן להותיר הכרעה חשובה ויסודית זו בידי גורמי מינהל במשרד הבריאות, יהיו בכירים ככל שיהיו. אישור הנוהל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, וניסיון ההרגעה של ראש השב"כ בהודעה לעיתונות שפרסם, אינם יכולים לבוא במקום דיון ענייני ומעמיק של נבחרי הציבור, בדגש כי מדובר במתן היתר לשב"כ לבצע מעקב אחר אזרחים, גם אם חולי קורונה ומי שבא עימם במגע, ללא כל פיקוח שיפוטי.
גם לו יוכח כי אין אמצעי אחר זולת אמצעי דרקוני זה, וכי הוא הכרחי לשם שמירה על בריאות הציבור בישראל - הרי שגם אז שומה עלינו לקיים דיון ציבורי ומשפטי בשאלת התנאים להפעלת אותה סמכות, סוגי המידע וניתוח ובעיקר מי הגוף העצמאי שיפקח על ביצועה הלכה למעשה.
תקוותי כי כל העושים במלאכה יכירו בעובדה שמציאות החיים, ובעיקר מבנה הטכנולוגיות העכשוויות והשימוש שעושה בהן האדם, מחייבות עמידה על המשמר וקיום דיון ציבורי ומשפטי בשאלת האיזון הראוי בין הפעלתן לזכויות היסוד. איזון שהפרתו עלולה להוות פתח למדרון חלקלק ומסוכן מאוד.
הכותב הוא מומחה למשפט פלילי ודיני סייבר, יו"ר מנהל של הפורום למשפט, מדע וטכנולוגיה וסגן יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין