משה כחלון בפרויקט מחיר למשתכן בלוד / צילום: יוסי אלוני
שורה של ליקויים שנעשו במסגרת מחיר למשתכן הביאו לכך, שלא הייתה התאמה בין שיווקי הדירות לבין אזורי מגוריהם של הזכאים; חלק גדול מהדירות שמשווקות במסגרת התוכנית הממשלתית גדולות מידי לצורכי הזוגות הצעירים, ולחלק גדול מהדירות שהוגרלו לא היו היתרי בנייה בעת קיום ההגרלות. אלה הממצאים העיקריים של מבקר המדינה בכל הקשור לתוכנית מחיר למשתכן.
עוד מדוח המבקר:
● סכנה עתידית לשיתוק אתרי בנייה בשל ליקויים בתחום הכרייה והחציבה
● משרד הדתות לא פעל ליישום מלא של תחום הקבורה הרוויה
הדוח אמנם לא חדש, והוא נערך לפני למעלה משנה וחצי (בין פברואר לספטמבר 2018), ורמ"י, מטה הדיור ומשרד הבינוי שאחראים על מחיר למשתכן, הגיבו לממצאים בשנה שעברה, ועדיין מבחינה כמותית הוא מהווה אינדיקציה נאמנה למצב בשטח: עד לאותו חודש יצאו להגרלה כשני שלישי מכלל יחידות הדיור ששווקו עד היום, ונרשמו כ-128 אלף משקי בית מתוך כ-132 אלף שנרשמו עד כה.
● פרשנות: דוח המבקר מוכיח שמחיר למשתכן קודמה בשם אג'נדות פוליטיות
אמנם עצם התוכנית זכתה לדברי שבח מהמבקר, כמו גם קיום הליכים של הפקות לקחים ממכרזים שנכשלו וניסיון לתקן חלק מהליקויים שהועלו. ואולם לתוכנית יש לא מעט בעיות, שרובן הועלו כבר לפני שלוש וארבע שנים. בין היתר, מציין המבקר את חוסר עבודת הרקע של גופי הממשלה, שאמונים על התוכנית, למפות את צורכי הזכאים, ובמיוחד את אזורי הביקוש למגורים וסוגי הדירות המבוקשות. "בחלק מהמחוזות לא הייתה התאמה בין היקף השיווקים ובין אזור מגוריהם של הזכאים", נכתב בדוח. "בכך עלולה להיפגע יעילות התוכנית, שתכליתה מתן אפשרות לרכישת דירה לצורכי מגורים וכן עלולה להיפגע יעילותה של הקצאת המשאבים מנקודת מבטו של המשק".
בדיקה של המבקר לגבי מחוזות המגורים של הנרשמים העלתה, כי בשנים 2017-2016, סך הנרשמים לתוכנית ממחוז צפון עמד על 5%, אלא שבאזור זה שווקו 12% מהדירות בין השנים 2018-2016. ממחוזות מרכז ותל אביב הגיעו 58% מהנרשמים ואולם אחוז הדירות ששווקו בהן הגיע לפחות משליש; ממחוז הדרום לדוגמה הגיעו רק 6% מהנרשמים, ואולם שווקו בו כמעט 20% מהדירות.
"אי ההתאמה בין אזור המגורים של הזכאים ובין אזורי השיווק עלולה להביא לעודפי ביקוש או עודפי היצע של דירות באזורים מסוימים, או להביא לכך שזכאים ישכירו את הדירות שקנו ויתגוררו באזורים אחרים המתאימים לצורכיהם", נכתב בדוח.
משרד השיכון ורמ"י הסבירו בתגובתם, כי לא ניתן להתאים את שיווקי הקרקע למאפייני הביקוש של הזכאים באופן מלא, שכן המדינה משווקת קרקעות היכן שיש לה תוכניות זמינות ובעלות היתכנות תכנונית ומוניציפלית. במטה הדיור הסבירו כי בהמשך הוגרלו אלפי דירות גם במרכז הארץ.
נושא נוסף שאוזכר בדוח היה ריבוי בלתי מוצדק של דירות גדולות. עד לסוף 2018 כ-44% מכלל הדירות ששווקו היו של חמישה חדרים ומעלה. לחלקן הוצמדו מרפסות גדולות או גינות גדולות, מה שהעלה מאוד את מחירן. התוצאה היא כמות גדולה של דירות שנותרו ללא דורש - רבות מהן דירות גן וגג יקרות.
המבקר שב לעניין של קיום הגרלות על דירות, שטרם זכו להיתרי בנייה ולעיכובים בהתחלות הבנייה בפרויקטים אחרים. בספטמבר 2018 מתוך 201 פרויקטים שבהם כ-20 אלף יחידות דיור, התברר כי רק ל-43 הוצאו היתרי בנייה ונמסרו בהם הקרקעות ליזמים במועד. ב-85 מתחמים הוצאו היתרים, אך מסירת הקרקעות התאחרה, ואילו ל-73 מתחמים טרם הוצאו היתרים. מאז הבדיקה, מספר המתחמים שבהם טרם הוצאו היתרי בנייה - עלה.
נושא נוסף ששב ועלה מצדיק את התלונות הרבות שהגיעו בעבר מצד זוכים בתוכנית, בנוגע לטיפול הלקוי מצד שתי חברות הבקרה שמולם הזוכים פועלים ומתקשרים. התברר כי רק 19% מכלל הפניות בכתב נענו וטופלו בתוך שני ימי עבודה, כפי שהנחה משרד השיכון. 13% מהן נסגרו בין 3 ל-7 ימי עבודה, 23% בין 8 ל-14 ימי עבודה 16% בין שבועיים לחודש 18% בין חודש לשלושה חודשים, ו-11% לאחר למעלה מ-3 חודשים.
בתגובתו לדוח הודה משרד השיכון בבעייתיות של פעילות החברות ומסר כי מאז שהחלה הפעילות נמסר לחברות הבקרה נוהל עבודה לטיפול בפניות הציבור וניתנו להן ליווי והדרכות בנושא העלאת רמת השירות.