אפי נוה, הדס שטייף / צילום: איל יצהר, תמר מצפי
ממלא-מקום פרקליט המדינה, עו"ד דן אלדד, החליט: ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, אין זכות ערר נגד ההחלטה שלא להעמיד לדין את כתבת הפלילים של גלי צה"ל, הדס שטייף, ואת החוקר יוליוס רוזנברג. בכך קבע אלדד כי החלטת פרקליטות מחוז מרכז שלא להעמיד לדין את השניים היא סופית.
סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי מקנה זכות לכל מתלונן להגיש ערר על "החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע כי אין אשמה". החוק קובע כי ערר על החלטת פרקליט המדינה שלא להעמיד לדין, יידון בפני היועץ המשפטי לממשלה.
אולם, לטענת אלדד, לא כן הדין בתלונתו של נוה. אלדד בהחלטתו מזכיר כי היועץ המשפטי מנע את עצמו מלעסוק בעניינו של נוה בשל קשריו החבריים עימו.
לאור העובדה שבפרשה מעורבת שופטת מכהנת, אתי כרייף, החלטה בעניין העמדה לדין מסורה ליועץ המשפטי לממשלה בלבד. לכן הוצרכה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד להטיל את סמכות היועמ"ש בעניין זה על פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, בכל הנוגע לפרשה והמסתעף ממנה.
לאור זאת כותב אלדד כי "ההכרעה בנוגע לסגירת התיק בעניינה של הדס שטייף ומר יוליוס רוזנברג התקבלה, הלכה למעשה, על-ידי היועץ המשפטי לממשלה". אלדד מוסיף וכותב כי "מצירוף הדברים עולה כי אין במשרד המשפטים גורם המוסמך על-פי דין לדון בערר, וההחלטה היא סופית".
הודעת הפרקליטות על אי-זכות הגשת הערר מגיעה 3 חודשים לאחר שפרקליטי נוה - עורכי הדין בעז בן-צור, גיא רוה וכרמל בן-צור - כבר הגישו בשמו ערר מפורט בן עשרות עמודים. עוד יש לציין כי על ההחלטה שלא להעמיד לדין חתומה עו"ד שרון משעל, ראש צוות בפרקליטות מחוז מרכז, ולא פרקליט המדינה דאז ניצן. גם בהודעה לעיתונות לא נכתב כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את שטייף ורוזנברג התקבלה על-ידי ניצן או על דעתו.
כעת, עומדת בפני נוה האפשרות לעתור לבג"ץ נגד החלטת הסגירה. אולם בניגוד לערר בו ההחלטה נדונה מחדש (דה-נובו), המשוכה בבג"ץ גבוהה הרבה יותר.
פעמים רבות חזרו שופטי בג"ץ על האמירה כי "הביקורת השיפוטית על החלטות התביעה בעניינים כגון אלה היא מצומצמת ביותר ומוגבלת למקרים חריגים שבהם הפגמים שנפלו בהתנהלות רשויות התביעה יורדים לשורש העניין, והחלטותיהן לוקות בחוסר סבירות קיצוני, או שיש בהן עיוות מהותי הדורש תיקון".
"האינטרס היחיד שעמד לנגד עיני שטייף היה האינטרס האישי שלה"
בסוף דצמבר 2019 הגישו עורכי דינו של נוה ערר נגד החלטת הפרקליטות לגנוז את התלונה נגד שטייף ורוזנברג על חלקם לכאורה בפריצת הטלפונים של נוה.
לדברי עורכי דינו של נוה, שטייף ביצעה עבירות פליליות בכך שהביאה לפריצה לטלפונים של נוה ולהפקת המידע מהם. לפי הערר, "האינטרס היחיד שעמד לנגד עיניה של שטייף היה האינטרס האישי שלה. עובדה ברורה זו עולה מהודעותיה, מכך שהיא המשיכה לחטט ולעבד את החומרים במטרה לשדרם כמה שיותר מהר ועוד. בנוסף, כפי שראינו לעיל, מדובר בטענה שאינה מדויקת מבחינה עובדתית. שטייף חשפה במשדר מיוחד בגלי צה"ל את עיקרי הדברים, ובמספר הזדמנויות התפארה ברשתות החברתיות שהמידע ברשותה, ואף איימה לחשוף אותו בהמשך. כך לא מתנהג 'שומרוני טוב'. מדובר בהתנהלות של עבריינית מועדת, שפועלת ממניעים זרים, לשם קידומה העצמי ולמען התפארות עצמית ותו לא".
בערר, שמחזיק 26 עמודים, נתקפה ההחלטה על הענקת החסינות לשטייף מכמה כיוונים. סנגוריו של נוה טענו, בין היתר, כי בניגוד לטענות הפרקליטות בבית המשפט ואף בניגוד לטענת פרקליט המדינה היוצא ניצן, ההחלטה להעניק לשטייף חסינות התקבלה עוד בשלבים המוקדמים של החקירה בינואר 2019.
לפי הערר, "בפתח עדותה של שטייף ב-25.1.2019 מסר לה תנ"צ אסף וולפיש מן הכתב כי 'במסגרת בקשתך לחסינות לך ולאחרים, הכוונה היא לכבד את בקשתך, מתוך הבנה שאת כעיתונאית שנחשפה לעבירות פליליות באה וחשפה אותן בפני המשטרה'. בבית המשפט נטען בהמשך כי מעמדה המשפטי של שטייף טרם הוכרע, ושי ניצן טען בראיון כי הנושא עדיין נשקל".
עוד נטען בערר כי "במסגרת הודעתה במשטרה שטייף לא דיברה אמת, ונמצאו סתירות מהותיות בין גרסתה הראשונה (שנמסרה לקצינים בביתה) לבין גרסתה השנייה (שניתנה במשרדי להב 433)".
עוד נטען בערר כי שטייף שיקרה בעדותה הראשונית "על כך שמדובר בטלפונים גנובים; שיקרה ביחס לזהות הפורץ; שיקרה ביחס לכך שהפרה ברגל גסה חיסיון עורך דין-לקוח; ושיקרה ביחס לחשיפת מקור עיתונאי".
בערר נטען על סמך דבריה של שטייף כי "היא הובילה לפריצתם של הטלפונים מבלי שיש לה שמץ של מושג מה יש בהם", וכי שידלה את חני נוה, רעייתו לשעבר של אפי נוה, למסור לידיה את הטלפונים, "עת היה ידוע לה שמדובר בטלפונים של העורר שנעשה ניסיון לפרוץ אותם; וכל זאת כדי שהיא - שטייף - תוכל לפרוץ אותם בעצמה. מדובר אפוא בהודאה מפורשת של שטייף בשידול לקבלת רכוש גנוב ובניסיון לפרוץ אליו".
החלטה נוספת שקיבל ממלא-מקום פרקליט המדינה דן אלדד נוגעת לשימוע שייערך לאפי נוה בפרשת מין תמורת מינויים, בה חשוד נוה כי קיבל שוחד מיני מעו"ד אתי כרייף תמורת קידומה לשופטת בית המשפט השלום בנתניה.
סנגוריו של נוה ביקשו כי השימוע ייערך בפני ממלא-מקום פרקליט המדינה, ולא בפני פרקליטת מחוז מרכז ,עו"ד רחל אבישר, לאור העובדה שהשימוע של השופטת כרייף יתקיים בפני אלדד. ממלא-מקום פרקליט המדינה דחה את בקשתם וכתב כי "שימועים באותה הפרשה אינם מתקיימים תמיד בפני אותו גורם בפרקליטות. כך נהוג בתיקים שונים שמנוהלים או שנוהלו זה מכבר בפרקליטות. הדבר נעשה בהתאם לנסיבות ולצורך".
עורכי דינו של אפי נוה, בעז בן-צור, כרמל בן-צור וגיא רוה, מסרו בתגובה: "המכתב נושא הכתבה טרם התקבל על-ידינו, וחבל שכך. ככל שתוכנו תואם את הנטען בפרסום, נבהיר כי הטלפונים הניידים של מר נוה נגנבו ונפרצו בניצוחה של גברת שטייף.
"ההחלטה שלא להעמידה לדין מלכתחילה, הגם שביצעה עבירות פליליות, לא הייתה במקומה. ההחלטה כעת שלא לדון בערר שהגיש מר נוה - על-פי זכות חוקית שמקנה לו הדין - היא בבחינת המשך להתנהלות המיוחדת של רשויות התביעה כלפיו. משמעות הדברים תתברר אפוא באכסניה המתאימה".
תגובת הדס שטייף: "בעקבות הפרשה החמורה "מין תמורת מינוי" שחשפה העיתונאית הדס שטייף בגלי צה"ל, מואשם יו"ר לשכת עו"ד לשעבר, אפי נוה, בכפוף לשימוע כי קידם את מינוי אסתר כרייף לשופטת תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר האינטימי ביניהם.
נוה שמואשם בכפוף לשימוע בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, רודף מאז את שטייף וקיבל היום תשובה ניצחת מממלא מקום פרקליט המדינה: אין לו זכות ערר על ההחלטה שלא להעמידה לדין. חבל ש"גלובס" נותן במה לטענותיו המופרכות והדיבתיות של הנאשם כנגד שטייף שעשתה מה שמצופה היה שיעשה כל עיתונאי שמידע חמור כזה מגיע לידיו".
*** חזקת החפות. אפי נוה ואתי כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.