גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: משבר חוקתי? ביהמ"ש לא צריך לשמש כמבוגר אחראי, אלא פשוט למלא את תפקידו

ישנם קולות שבמסווה של ניטרליות ומקצועיות מבקשים להגדיר באופן סופי את ביהמ"ש העליון כסמכות המילה האחרונה בדמוקרטיה ● חושקים למצב אותו כ"מבוגר האחראי" שיחזיר את הילד הקטן, הלא היא הכנסת, לתלם - זהו ויכוח עקרוני וערכי בין שמרנות ליברלית לאקטיביזם פרוגרסיבי

אולם בית המשפט העליון. בית המשפט לא צריך לשמש כמבוגר אחראי, אלא פשוט למלא את תפקידו / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון. בית המשפט לא צריך לשמש כמבוגר אחראי, אלא פשוט למלא את תפקידו / צילום: ראובן קסטרו

המגפה הנוכחית מייצרת שפע של זמן פנוי לבעלי אג'נדות ומומחים מטעם כדי לנצל את קיומו של המשבר ולהעלות טענות מן האוב ולקדם אג'נדה פרוגרסיבית רדיקלית. במהלך השבוע האחרון התרחשו, לטענתם, כמה משברים חוקתיים. אבל לא סתם משברים חוקתיים - משברים חוקתיים "על אמת".

הפעם, הם אומרים לנו, אין התלבטות. זה לא שנוי במחלוקת. גם דבר אין בין הפוזיציה הפוליטית לבין הדעה המצויה על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית - כי הפעם זה "זה". סקירה קצרה של טענותיהם החוזרות מראה כי שיעור התמותה של הדמוקרטיה גבוה אף יותר משיעור התמותה הצפוי ממגפת הקורונה. וזה כבר מחייב תגובה.

הכול התחיל ב"התבצרותו" של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, ובסירובו לכנסת את הכנסת כדי שתוכל להחליף אותו ביו"ר חדש. הנה! - הם מוחים - הנה ההוכחה שהדמוקרטיה מתה. היא מתה, ואתם הרגתם אותה; הרי מושכלות יסוד בדמוקרטיה שהחלפת תפקידים נעשית באופן מסודר וללא הפרעה מצד המוחלפים. הכיצד פועל יו"ר הכנסת אחרת?

הפתעה: כי זה מה שאומר תקנון הכנסת. התקנון מחייב לכנס הצבעה לבחירת יו"ר כנסת לא יאוחר ממועד כינון הממשלה החדשה.

עד 2016, עם היבחרה של כנסת חדשה, היו"ר הקודם היה מתחלף ביו"ר זמני, הוותיק מבין חברי הכנסת, עד לבחירת יו"ר חדש. ב-2016 תוקן החוק, ונקבע בו כי יו"ר הכנסת הקודם ימשיך לכהן כיו"ר הכנסת עד לבחירת היו"ר בכנסת החדשה.

יבוא הטוען ויטען כי בוודאי הממשלה ה"פשיסטית" העבירה את החוק כדי שתוכל להמשיך ולאחוז ב"קרנות הקורונה", למרות שהעם רוצה להחליף אותה. הפתעה נוספת: 91 חברי כנסת מכל הסיעות הצביעו בעד שינוי החוק (כולל החברים מיש עתיד, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ, שעתה עתרו לבג"ץ). אפס מתנגדים. החלפת תפקידים באופן מסודר - ביקשתם? קיבלתם. נראה שאת הפרק הזה הדמוקרטיה שרדה בקושי, אבל שרדה.

בפרק הבא הדמוקרטיה מתה כי "סגרו את הכנסת", תוך שימוש ציני בנגיף. ההגבלות שהוטלו על התקהלויות, הם טוענים, הוטלו במיוחד כדי שלא יהיה ניתן לממש את רצון הרוב וכדי למנוע הליך דמוקרטי תקין בכנסת. הפתעה: לא נכון. החלטת יו"ר הכנסת מחילה על משכן הכנסת את העמדה המקצועית של מומחי משרד הבריאות באשר להתקהלות במרחב ציבורי. ההנחיות שיו"ר הכנסת הטיל נוגעות לאופן פעילותן של המליאה והוועדות; ובשום מצב, כך גם הובהר בהחלטות, לא הייתה כוונה למנוע את עצם התכנסות המליאה, ועדותיה וכן ההתכנסות וההצבעה בהן.

שוב יבוא חברינו הטוען ויטען כי הרי הכנסת הוחרגה במפורש מהוראות משרד הבריאות. מדוע, אם כן, אדלשטיין החיל אותה בכל זאת על הכנסת? התשובה פשוטה: זוהי בדיוק תמצית קיומה של עיקרון הפרדת הרשויות. הכנסת סוברנית להחליט על דרך פעילותה, ועל כן המחוקק בחוק הכנסת הסמיך את יו"ר הכנסת "לתת כל הוראה ולנקוט כל אמצעי הנראים לו דרושים לקיום הסדר והביטחון במשכן הכנסת וברחבה". עריכת ההתאמות הנדרשות צריכה להיעשות לפי החלטה ספציפית שלו, ולא לפי החלטת גורמי הרשות המבצעת. לדמוקרטיה שלום.

הלאה. בפרק האחרון הדמוקרטיה "מתה" כי יו"ר הכנסת וגוש הימין מנעו את הקמת הוועדה מסדרת ואת הועדות זמניות - ובכך, כביכול, פגעו ביכולת הפיקוח של הכנסת על הממשלה. אני מניחה שאתם כבר לא מופתעים שאין לטענה הזו אחיזה במציאות. אכן, בהתאם למקובל במרבית הכנסות, הוועדה המסדרת קמה בסמוך להשבעת הכנסת כתוצאה מהידברות ומהסכמה על המפתח הסיעתי שבהתאם אליו תורכב הוועדה. הפעם, בכל ארבע הישיבות שהוקדשו להידברות בנושא הקמת הוועדה - לא הושגו הסכמות. לכן, יו"ר הכנסת החליט להביא את המחלוקת להכרעה בהצבעה במליאת הכנסת הקרובה, שתתכנס היום (ג').

אז על מה כל הטענות על "מות הדמוקרטיה"? מדוע הפנייה לבית המשפט העליון כדי ש"ישמור עלינו"?

ישנם קולות שבמסווה של ניטרליות ומקצועיות מבקשים להגדיר באופן סופי את בית המשפט העליון כסמכות המילה האחרונה בדמוקרטיה הישראלית. חושקים למצב אותו כ"מבוגר האחראי" שיחזיר את הילד הקטן, הלא היא הכנסת, לתלם, ויורה לה כיצד לפעול.

בחסות עימות פוליטי מובהק, שבו כל צד משחק בכוחו הפוליטי שקיבל ביום הבחירות, אותם קולות מנסים לייצר אלטרנטיבה לריבונות הכנסת, והם רותמים את הציבור למאבקיהם באמצעות תדרוכי עיתונאים, מכתבים, טורי דעה והפגנות - משל ישבו על ספסלי האופוזיציה. אבל לא את חברי הכנסת הם מבקשים להעלות לשלטון; את בית המשפט העליון הם מבקשים להעלות שלטון. זה לא יולי אדלשטיין. זה הוויכוח על סמכויותיו של בית המשפט. זה הוויכוח על סדרי עדיפויות ערכיים. זה הוויכוח בין אקטיביזם ופרוגרסיביות לבין ליברליות שמרנית.

היום, להבדיל מהעבר הרחוק בישראל, השיח הציבורי נעדר כלים "רגילים" של שיח פוליטי, של מדינאות שקולה, של פשרות ושל הכרעות ציבוריות. השיח הציבורי - זירת ההתגוששות במדינה דמוקרטית - הועבר לממלכת הייעוץ המשפטי ובתי המשפט. בעקבותיו נשבינו בתפיסה ש"הכול שפיט". כל ניסיון לנרמל את מערכת היחסים בין שלוש הרשויות נענה בזעקות על "מות הדמוקרטיה" ובעליית הפופוליזם ההרסני.

בית המשפט לא צריך לשמש כמבוגר אחראי, אלא פשוט למלא את תפקידו. הכנסת ריבונית לנהל את עצמה ולהגן על עצמה. היא לא זקוקה להגנתו של בית המשפט. היא זקוקה שבית המשפט לא יתערב בענייניה. הסטת מוקד הוויכוח מהפרלמנט, מהזירה הציבורית, אל בית המשפט, מבטאת תפיסה מעוותת של דמוקרטיה ושל התפקיד שבית המשפט אמור למלא בתוך מארג האיזונים העדין שבין שלוש הרשויות.

יש להניח לפוליטיקה לעשות את שלה, ולאפשר למאבקי הכוחות החברתיים והפוליטיים להתקיים בזירה שבה הם אמורים להתקיים: בשיח הציבורי, בכנסת - ולא בבית המשפט העליון.

הכותבת היא ח"כית ב"ימינה" וכיהנה כשרת המשפטים

עוד כתבות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה