דיני חוזים | ניתוח

חוזים בימי קורונה: האם הנגיף יכול להביא לביטולי הסכמים?

מצב החירום מקשה על קיום חוזים שנחתמו לפני הקורונה - אך האם די בכך כדי להביא לביטולם? • עו"ד ליויאן סגל מבהיר כי לא יהיה קל לצדדים לחוזים להשתחרר מהם בשל המשבר • "גלובס" בדק מה צריך להוכיח מי שמבקש לבטל חוזה בשל המגפה, ומה הסיכוי שביהמ"ש יקבל את טענותיו

נמל התעופה בן גוריון, ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס
נמל התעופה בן גוריון, ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס

מגפת הקורונה מתפשטת במהירות עצומה ויש לה השלכות משפטיות רבות, לרבות ואולי בעיקר על התקשרויות חוזיות. סגירת הגבולות, מגבלת הטיסות, ובעיקר הוראות הבידוד, הגבלת התנועה וההוראות האחרות ליצירת ריחוק חברתי, צפויות ליצור מצב שבו התחייבויות חוזיות רבות לא יבוצעו. אם בשל מגבלות פיזיות וחוקיות, מגבלות כוח-אדם, מגבלות תנועה, ובעיקר בשל השבתת הפעילות המסחרית בישראל ובמדינות אחרות.

עו"ד ליויאן סגל, שותף במשרד עורכי הדין מיתר, אומר שישנם כמה היבטים משפטיים חוזיים שחשוב להכיר בהקשר למגפה שנחתה עלינו. לדבריו, שלוש ההתניות החוזיות שרלוונטיות לאירוע הקורונה הן "כוח עליון", "אירוע מסכל". והתאמת חוזים לנסיבות משתנות מכוח עיקרון תום-הלב.

לדבריו, "המצב המשפטי ברור למדי כאשר בהסכם בין הצדדים ישנה התניה של 'כוח עליון' מסוג מגפה. זהו סעיף בחוזה שמעניק באופן מפורש פטור מקיומו של החוזה במקרה של מגפה". עם זאת, לגברי עו"ד סגל כשהעניינים הופכים למורכבים יותר, כאשר אותה התניית "כוח עליון" בחוזה אינה מתייחסת במפורש למגפה או למצבים שנוצרים כתוצאה ממנה (מחסור בעובדים, מחסור בחומרי גלם וכיו"ב) - "במקרה כזה יידרש בית המשפט לקבוע, אם כוונת הצדדים הייתה להעניק פטור למי שמפר את החוזה בנסיבות של מגפה מהסוג שאנו חווים כעת. לעתים בתי המשפט הפנו, במצבים שכאלה, לדיני הסיכול הכלליים של חוזים". 

מה הם דיני הסיכול הכלליים של חוזים?

"סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) מקנה לצד להסכם פטור מהחוזה, במצבים של הפרת הסכם שהיא תוצאה של נסיבות שהמפר לא צפה ולא יכול היה לצפות, ושהפכו את קיום החוזה באותן נסיבות לבלתי אפשרי. זאת, בתנאי שהמפר לא יכול היה למנוע נסיבות אלה. הסעיף מעניק במקרה כזה לצד שהפר את החוזה, הגנה מתביעת פיצויים או מאכיפה".

במילים אחרות, אתה אומר שלפי סעיף 18, מי שנאלץ להפר הסכם בשל מגפת הקורונה יכול לעשות זאת ללא שיחשוש מתביעות?

"לא. זה לא כל-כך פשוט. היכולת לעשות שימוש בסעיף זה היא מוגבלת. צריך לומר שלאורך השנים, בתי המשפט לא ראו באירועי קיצון חריגים, כגון מלחמה, נזקי טבע, מחלה קשה (אישית) ואפילו פטירה (במקרים מסוימים), כאירוע שיכול לסכל חוזה. זאת, בנימוק ש'הכול צפוי' (הלכת הציפיות) - כך שבעת החתימה על חוזה הצדדים צריכים להניח שכמעט כל אירוע יכול היה לקרות.

"עם זאת, בשנים האחרונות התפתחו ניצנים מסוימים (הגם שמוגבלים) לאפשרות שמבחן הציפיות ירוכך בפסיקה, וישנם מקרים שבהם טענת הסיכול התקבלה. נקבע, שגם כאשר אירוע מסכל הוא בגדר הצפוי, ייתכן שהשפעותיו על ההתקשרות החוזית אינן צפויות".

עו"ד ליויאן סגל / צילום: מיתר
 עו"ד ליויאן סגל / צילום: מיתר

מגבלות חריפות

לצערנו, מלחמה בישראל היא כמעט תמיד אפשרות צפויה, אולי גם רעידת אדמה. אבל - האם ניתן להתייחס למגפה כמשבר הקורונה כדבר צפוי שצדדים שחתמו על חוזה יכלו לשער שיקרה?

"מגפה ככלל איננה דבר בלתי צפוי (שש פעמים בעשור האחרון הכריז ארגון הבריאות העולמי על 'מגפה עולמית'). עם זאת, לא יהיה בלתי סביר לטעון כי מצב שבו מגפה עולמית גורמת למגבלות תנועה חריפות ורחבות היקף במדינות רבות בעולם, ומשפיעה בצורה כה דרמטית על אנשים רבים כל-כך, הוא מצב חסר תקדים ועל כן בלתי צפוי".

● מה צריך להוכיח אדם שמבקש לבטל חוזה בשל המגפה?

"מי שמבקש לטעון טענה כזאת, המכונה 'טענת סיכול חוזה', נדרש להוכיח שהוא לא יכול היה למנוע את הנסיבות שקרו, אף שעשה כל שביכולתו למנוע אותן ונערך כנדרש. כמו כן, עליו להראות שמגפת הקורונה מונעת ממנו את ביצוע ההתחייבויות בחוזה. במילים אחרות, קיומם של קושי או אי-נוחות בלבד בביצוע ההסכם לא יוכל לבסס טענת סיכול של החוזה".

מה קורה במקרים שבהם אדם אינו יכול למלא באופן זמני את ההתחייבויות שלו בחוזה? נניח, בגלל שהוא בבידוד בזמן המגפה.

במצבים כאלה ניתן, בנסיבות המתאימות, לעשות שימוש ב'עיקרון תום-הלב' בביצוע החוזים. מכוח העיקרון של תום-הלב ניתן במצבים מסוימים לחייב את הצדדים לחוזה לבצע התאמות של החוזה לנסיבות שהשתנו. שינוי כה דרמטי בנסיבות עשוי לחייב צד לחוזה, במקרים מסוימים, שלא לעמוד בדווקנות, בתוקף, על סעיפי החוזה, אלא להסכים לביצוע שינויים והתאמות ולקיום ההסכם בדרך חלופית, או במועדים שונים.

"בתי המשפט ביצעו לא פעם התאמות של חוזים מכוח עיקרון תום-הלב. אולם גם גישה זו איננה חפה מקשיים. כפייה על צד לחוזה לקיים את התחייבויותיו באופן שונה ממה שהוסכם בעת כריתת החוזה, היא צעד מרחיק לכת שיש בו כדי לפגוע בחופש החוזים, ועל כן מחייב זהירות רבה. סביר, שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בגישת תום-הלב - אם ההתאמה הנדרשת משנה את מהות ההסכם, את תכליתו ואת הגיונו הכלכלי".

מה באשר להסכמים שחתמה המדינה?

"במקרים שבהם המדינה היא צד להסכם, אופן ההתייחסות של בתי המשפט עשוי להיות שונה מאשר בין צדדים רגילים. זאת, הן לאור 'הלכת ההשתחררות' - המאפשרת למדינה להשתחרר מהתחייבויות חוזיות, והן בשל נטייתם של בתי המשפט להיות קשובים יותר לטענות מצד המדינה. זאת, משום שהן נתפסות, לעתים, כמשקפות אינטרס ציבורי ושיקולי צדק רחבים.

"יש להניח, כי האופי הרוחבי והמקיף של מגפת הקורונה, המשפיע באופן קיצוני על כל תחומי החיים בישראל ובעולם, יוביל את בית המשפט העליון לגיבוש מדיניות שיפוטית כוללת, המתייחסת לאופי המיוחד והחריג של מגפה זו. גם התערבות רגולטורית בעניין זה אפשרית".

ניתוח ההשכלות

לשאלה איך מומלץ לחברות ולגופים מסחריים לפעול בימים אלה, אומר עו"ד סגל כי "בין היתר, כדאי לחברות ולגופים הללו לבצע ניתוח וזיהוי הוראות מרכזיות בהסכמים מהותיים שביצוען (על-ידי מי מהצדדים) עלול להיות מושפע ממגפת הקורונה. יש לבצע ניתוח של ההשלכות הפוטנציאליות של המגפה בכלל, ושל ההפרה הצפויה או האפשרית בפרט, ולהיערך בהתאם. כדאי לשקול קיומם של אמצעים חלופיים לביצוע ההתחייבות החוזית.

"מומלץ לחברות לערוך בדיקה רגולטורית של התקנות, ההוראות וההנחיות ותחולתן והשפעתן האפשרית על ההתקשרויות השונות; לבחון אפשרות להגעה להסכמות עם הצד האחר לחוזה, לרבות לעניין התאמת החוזה או ביטולו; לבחון פוליסות ביטוח לצורך התאמתן לסיכונים המשתנים עם התפרצות הנגיף. כמו כן, כדאי לשקול ניהול הליכים משפטיים בהקדם האפשרי (נגד מפר, נגד נושה העומד על ביצוע החיוב בחוסר תום לב, נגד נושה הדוחה את ביטול ההסכם ועוד).

ומה באשר להסכמים שנחתמים היום?

"כאשר מדובר בחתימת הסכמים חדשים, יש לדאוג לקיומה של 'התניית כוח עליון' ברורה ומפורשת, שעשויה למנוע הליכים משפטיים ולהקל את עניין הבנת חלוקת הסיכונים בין הצדדים". 

המלצות לחברות בעניין קיום חוזים

● לערוך בדיקה רגולטורית של התקנות, ההוראות וההנחיות ותחולתן והשפעתן האפשרית על ההתקשרויות השונות
● לבחון אפשרות להגעה להסכמות עם הצד האחר לחוזה, לרבות לעניין התאמת החוזה או ביטולו
● לבחון פוליסות ביטוח לצורך התאמתן לסיכונים המשתנים עם התפרצות הנגיף
● לשקול ניהול הליכים משפטיים בהקדם האפשרי - כנגד מפר, כנגד נושה העומד על ביצוע החיוב בחוסר תום לב, כנגד נושה הדוחה את ביטול ההסכם ועוד
● כאשר מדובר בחתימת הסכמים חדשים, יש לדאוג לקיומה של ‘התניית כוח עליון’ ברורה ומפורשת המעניקה פטור מקיומו של החוזה במקרה של מגפה