לוגו הליכוד
בליכוד תולים את ההתנגדות להחלפת יו"ר הכנסת במסורת פרלמנטרית: לא בוחרים יו"ר לכנסת שעלול להוות אופוזיציה לממשלה.
כששופטי בג"ץ הורו להצביע על החלפת יולי אדלשטיין עד יום רביעי, הזדרזו בליכוד לצייץ בטוויטר כדלקמן: "יו"ר הכנסת בא תמיד מהמחנה של ראש הממשלה. אם כחול לבן רוצים להחליף את יו"ר הכנסת, שיקימו ממשלה וימנו את היבא יזבק".
האם יו"ר לעומתי באמת יהיה תקדים היסטורי? נזכיר קודם כול שאין שום ביטחון שמאיר כהן מכחול לבן, המועמד המועדף על 61 ח"כים, יהיה יו"ר כזה. רשמית, המנדט להקמת ממשלה נמצא בכלל בידי בני גנץ. אבל בליכוד מציירים תסריט אפשרי שבו נתניהו הופך לראש הממשלה, וכהן נתקע כעצם בגרונו. האם מצב כזה לא קרה מעולם?
הליכוד צודק לפחות במובן הבא: מעולם לא קרה שיו"ר שנבחר עם הקמת הכנסת מצא את עצמו באופוזיציה. למעשה, רק שלוש פעמים ישבו בראש הכנסת אנשים שלא השתייכו לסיעה של ראש הממשלה, ושלושתם נקלעו לכך בשל תהפוכות פוליטיות מאוחרות. הראשון היה נחום ניר מאחדות העבודה, שמונה ליו"ר הכנסת ב-1959 עם מות היו"ר המפא"יניק יוסף שפרינצק. ניר ניצח בהצבעה את מועמד מפא"י ברל לוקר בזכות קולות מהאופוזיציה ומהקואליציה. אף שאחדות העבודה ישבה בקואליציה, אפשר לטעון שניר לא השתייך ל"מחנה ראש הממשלה".
השני היה שלמה הלל מהמערך, שנבחר ליו"ר ב-1984 עם כינון הרוטציה בין שמעון פרס ליצחק שמיר. כששמיר החליף את פרס ב-1986, הלל נשאר. אבל גם המערך נשאר בקואליציה.
השלישי היה אברהם בורג, שנבחר ליו"ר ב-1999 כאיש סיעת ישראל אחת, ביום השבעת ממשלת אהוד ברק. כעבור שנתיים נפלה ממשלת ברק, ואריאל שרון נבחר לראש ממשלה. ישראל אחת הצטרפה לקואליציה שלו, ופרשה אחרי כשנה, אבל בורג נשאר בתפקיד.
אם כן, איש מהיו"רים שנבחרו סמוך להשבעת הכנסת לא הפך ליו"ר לעומתי. אבל האם בעת בחירתם הייתה ודאות שזה לא יקרה? עד ממשלת נתניהו הראשונה ב-1996, כל היו"רים חוץ מהלל נבחרו ביום השבעת הכנסת, לרוב שבועות לפני שהושבעה ממשלה. מאז נוהגים לחכות עד לגיבוש הקואליציה, אבל היה יוצא מן הכלל: אדלשטיין עצמו באפריל 2019. הוא נבחר ביום השבעת הכנסת, כשלא היה ברור שנתניהו יצליח להרכיב ממשלה. אלמלא פוזרה הכנסת, אולי הוא היה הופך ליו"ר לעומתי לגנץ.
■ בשורה התחתונה: דברי הליכוד נכונים ברובם. מעולם לא נבחר לכנסת יו"ר מסיעה שישבה בהמשך באופוזיציה. עם זאת, אדלשטיין עצמו נבחר באפריל 2019, אף שסיעתו לא הצליחה לבסוף להקים קואליציה.
תחקיר: ארן רונדל ואוריה בר-מאיר